"משבר הקורונה הוא שובר שוויון"
"כאשר מפעילים רק איכון, ללא חיבור לאמצעים אחרים כמו מצלמות, ועושים מידור בתוך הארגון, הפגיעה בפרטיות קטנה", מסביר אריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ בכנס סייברטק לייב בחסות פורטינט
עמי רוחקס דומבה
| 11/05/2020
"משבר הקורונה הוא שובר שוויון", אומר אריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ. "יש מצב מיוחד. רוה"מ אישר אותו בתקנות חירום. יכולות של שב"כ באות לבצע חקירה אפידימולוגית. באופן טבעי, כאשר שואלים אנשים הם אינם זוכרים תמיד שעות או מקומות במדויק. היכולת של שב"כ מבצעת איכון על פי שעות ומיקום, ובדיקות נוספות, על מנת לזהות מפגש עם חולי קורונה מאומתים. ניתן לזהות הצלבות כאלו לגבי אנשים שנשאו עליהם מכשרי סלולרי. ככל שאתה מאתר אותם בשלבים מוקדמים יותר, אתה מונע התפשטות."
איפה עובר האיזון בין פגיעה בפרטיות לצרכי המדינה? "הפעלת האמצעים פוגעת בפרטיות. אנשים לא רוצים שהמדינה תדע איפה הם מסתובבים. האיזון בהקשר זה מושג באמצעות שימוש מדוד ביכולות וביקורת ציבורית של הציבור , תקשורת וכנסת. כאשר מפעילים רק איכון, ללא חיבור לאמצעים אחרים כמו מצלמות, ועושים מידור בתוך הארגון, הפגיעה בפרטיות קטנה", מסביר ברבינג.
"האמצעים שמפעיל שב"כ בשגרה נועדו למטרה אחת - למנוע פיגועים ולעצור טרור. במצבים בהם היה פיגוע, למצוא את התשתית של הפיגוע במהירות. האמצעים, היכולות והתו"ל התגבשו בעיקר מאז האינתיפדה השנייה. האמצעים האלו מנעו מאות הרוגים לאורך השנים. אני מזכיר שיש החלטה של הכנסת ובג"צ להסדיר בחוק את המשך העבודה עם שב"כ בהקשר הקורונה. השאלה כמה ממשיכים עם זה. אם יש אסטרטגיית יציאה, אין מצב חירום ויש לשקול הפעלת אמצעים חלופיים, גם אם פחות טובים, לטובת איזון בין מידת החדירה לפרטיות לתחלואת הציבור."
"כאשר מפעילים רק איכון, ללא חיבור לאמצעים אחרים כמו מצלמות, ועושים מידור בתוך הארגון, הפגיעה בפרטיות קטנה", מסביר אריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ בכנס סייברטק לייב בחסות פורטינט
"משבר הקורונה הוא שובר שוויון", אומר אריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ. "יש מצב מיוחד. רוה"מ אישר אותו בתקנות חירום. יכולות של שב"כ באות לבצע חקירה אפידימולוגית. באופן טבעי, כאשר שואלים אנשים הם אינם זוכרים תמיד שעות או מקומות במדויק. היכולת של שב"כ מבצעת איכון על פי שעות ומיקום, ובדיקות נוספות, על מנת לזהות מפגש עם חולי קורונה מאומתים. ניתן לזהות הצלבות כאלו לגבי אנשים שנשאו עליהם מכשרי סלולרי. ככל שאתה מאתר אותם בשלבים מוקדמים יותר, אתה מונע התפשטות."
איפה עובר האיזון בין פגיעה בפרטיות לצרכי המדינה? "הפעלת האמצעים פוגעת בפרטיות. אנשים לא רוצים שהמדינה תדע איפה הם מסתובבים. האיזון בהקשר זה מושג באמצעות שימוש מדוד ביכולות וביקורת ציבורית של הציבור , תקשורת וכנסת. כאשר מפעילים רק איכון, ללא חיבור לאמצעים אחרים כמו מצלמות, ועושים מידור בתוך הארגון, הפגיעה בפרטיות קטנה", מסביר ברבינג.
"האמצעים שמפעיל שב"כ בשגרה נועדו למטרה אחת - למנוע פיגועים ולעצור טרור. במצבים בהם היה פיגוע, למצוא את התשתית של הפיגוע במהירות. האמצעים, היכולות והתו"ל התגבשו בעיקר מאז האינתיפדה השנייה. האמצעים האלו מנעו מאות הרוגים לאורך השנים. אני מזכיר שיש החלטה של הכנסת ובג"צ להסדיר בחוק את המשך העבודה עם שב"כ בהקשר הקורונה. השאלה כמה ממשיכים עם זה. אם יש אסטרטגיית יציאה, אין מצב חירום ויש לשקול הפעלת אמצעים חלופיים, גם אם פחות טובים, לטובת איזון בין מידת החדירה לפרטיות לתחלואת הציבור."
