דעה: האם איראן אכן יוצאת מסוריה?

גם אם נראים סימנים בממד הגלוי ובממד המודיעיני על התקפלות לכאורה של תשתיות ובסיסים של איראן מסוריה והקטנת הסיוע לחיזבאללה, יהיה נכון להישאר צנועים בהערכות אלו. שאיפותיה האזוריות של איראן לא פסקו כתוצאה מהמצב הכלכלי, הצבאי והמדיני

Handout via REUTERS

בחודשים האחרונים מעביר בתקשורת שר הביטחון, נפתלי בנט, שורה של מסרים לפיהם "איראן מחשבת מסלול מחדש בסוריה" ושוקלת את המשך שהותה שם. נקודת השיא במסרים אלו הייתה ב- 5 למאי האחרון, בראיון עיתונאי מתוקשר בהשתתפות שר הביטחון וראש אגף המבצעים של צה"ל, האלוף אהרון חליוה. לפי אלו, איראן החלה לפנות בסיסים צבאיים, תשתיות ומפקדות בסוריה, וכי במהלך חצי השנה האחרונה נרשמה ירידה משמעותית בהברחות האמל"ח לסוריה. 

הערכת שני האישים הייתה, כי צמצום הנוכחות האיראנית והפחתת אמצעי הלחימה המוברחים לסוריה הינה תוצאה ישירה של מדיניות המב"מ (המערכה שבין המלחמות) של ישראל, במסגרתה מופעל לחץ צבאי ישיר על הממשל הסורי ועל הכוחות האיראניים בסוריה באמצעות יישום מערכה חשאית ותקיפות חיל האוויר בסוריה, בדגש על תקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר של צבא סוריה. 

אך האם כך הם פני הדברים? האם איראן נסוגה מסוריה? ואם כן, האם נסיגה זו הינה תוצאה של מדיניות המב"מ של צה"ל? השנה האחרונה לא תיזכר באיראן, ככל הנראה, כשנה המוצלחת ביותר של שלטון האיתולות. השלטון האיראני ספג מכות קשות במהלך השנה האחרונה מכיוונים שונים. 

סנקציות

מכיוון ארצות הברית, החריף ממשלו של טראמפ את שורת הסנקציות שהוטלו על איראן בגין תוכנית הגרעין שלה. סנקציות אלו גרמו וגורמות באיראן למצב כלכלי קשה ומורכב. מצב זה הוציא המונים מבתיהם להפגין כנגד השלטון האיראני, ובאיראן החלו לקום ביתר שאת תנועות התנגדות כנגד השלטון. ההפגנות, אשר הפכו למהומות נרחבות, דוכאו ביד קשה בידי כוחות הבאסיג' של משמרות המהפכה. אך התסיסה בקרב העם הולכת ונמשכת גם אם בסתר. 

גורם נוסף שתרם למצב הכלכלי הקשה באיראן היה נגיף הקורונה שהכה בצורה קשה במדינה, גרם לתחלואה גבוהה (כ- 105,000 איש) ותמותה בקנה מידה רחב (למעלה מ- 6,500 איש נפטרו), ללא יכולת אמיתית של המדינה לתת לכך מענה רפואי. זאת ועוד, נגיף הקורונה פגע גם בצמרת השלטון ורבים מבכיריו נפטרו כתוצאה מההדבקות בנגיף. 

המצב הכלכלי במדינה החריף אף יותר עם צניחה חריפה במחירי הנפט בחודשים האחרונים. הצניחה החריפה במחירי הנפט החלה במאבקים על מחירי הנפט בין רוסיה וסעודיה, והמשיכה בצניחה חדה עוד יותר במחיריו בתקופת הקורונה, בה פחתה צריכת הנפט העולמית באחוזים ניכרים.

יחד עם זאת, המתיחות במפרץ הפרסי הולכת וגוברת בין כוחות הים של איראן והצי האמריקאי. כוחות הים האיראניים אינם טומנים ידם בצלחת, ובסדרה של התגרויות מכוונות כנגד הצי האמריקאי, מעלים משמעותית את רמת המתיחות במפרץ. במהלך אפריל האחרון החריפה רמת המתיחות במפרץ הפרסי בין המדינות עד כדי הצהרת איומים הדדית משני הצדדים על פתיחה באש. 

המתיחות בין איראן וארצות הברית אינה רק בים אלא גם, ואולי בעיקר, על אדמת עיראק, שם מתנהלת מערכה מדינית וצבאית בין הכוחות התומכים באיראן, המיליציות השיעיות והממשל הפרו-איראני החדש (שנבחר באמצע אפריל בראשות מצטפא אלכאט’ימי) ובין הכוחות האמריקאיים בעיראק. בעיראק משקיעה איראן מאמצים ומשאבים רבים לסילוק האמריקאים ולשליטה במדינה. 

המתיחות המחודשת בין ארצות הברית ואיראן החלה לצבור תאוצה בראשית ינואר 2020, לאחר  המכה הקשה שספגה איראן עם חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, בעיראק על ידי כוחות ארצות הברית. מבחינת איראן הייתה זו מכה מוראלית מחד, אך גם מכה צבאית ניצחת מאידך. סולימאני היה הראש המתכנן וגורם הביצוע של הפעילות האיראנית החשאית בסוריה, עיראק, אפגניסטאן, תימן ובמדינות רבות אחרות. חיסולו גדע את רצף הפעולות החשאיות האיראניות וגרם לה לעצור ולארגן את מסלולה המבצעי החשאי. 

במהלך השנים האחרונות הפעילה איראן למעלה מ- 80,000 לוחמים על אדמת סוריה (כולל אנשי כוח קודס, פעילי חיזבאללה ופעילי מיליציות שיעיות אחרות). יש הטוענים, כי במהלך השנים הכוח הצבאי האיראני על אדמת סוריה היה גדול מהצבא הסורי אשר עמד לרשות שלטונו של אסאד. במהלך המערכה בסוריה איבדו הכוחות האיראניים למעלה מ- 2,000 איש. 

בפעילות האיראנית על אדמת סוריה, היה סולימאני החוט המקשר בין איראן, רוסיה וסוריה. מחליפו של סולימאני, איסמעיל קאאני, לא הצליח במהלך החודשים האחרונים מאז שמונה לתפקידו, להיכנס לנעליו של סולימאני ולפעול במשותף עם השלטון הסורי ועם הרוסים. עם היעלמותו מהזירה של סולימאני והוואקום שנוצר הגבירה רוסיה את מעורבותה בסוריה ואת הסיוע שלה למשטר אסאד, תוך שהיא פועלת לסילוקן של המיליציות השיעיות. יתר על כן, השיח בין ישראל ורוסיה בשנה האחרונה, אפשר לישראל לתקוף מטרות איראניות בסוריה ולייצר לחץ צבאי על איראן תוך תיאום והבנה הדדית על הקווים האדומים עם רוסיה. 

גם בלבנון לא נחה איראן על זרי הדפנה. חיזבאללה שספג מכות קשות על אדמת סוריה, ורבים מלוחמיו נהרגו שם, נאלץ להחזיר חלק נכבד מתשתיותיו ללבנון להערכות מחדש. חלק נכבד מתשתיותיו, בדגש מערכות ההגנה האווירית שלו, הושמדו בסוריה ובלבנון על ידי חיל האוויר הישראלי, כך על פי פרסומים מקומיים וזרים. זאת ועוד, חוסר היכולת הכלכלית של איראן לתמוך כלכלית בחיזבאללה, שהיה בכוננות שיא בראשית השנה, אילץ את הארגון לחזור למאורותיו ולפעול ביכולת התקציבית המוגבלת שלו בעיקר על מנת לבסס את כוחו הפוליטי והחברתי בלבנון, הנאבקת גם היא בהתפשטות נגיף הקורונה. ללא תקצוב איראני שוטף לאורך זמן יכולתו הצבאית של חיזבאללה תישאר מוגבלת.

בנוסף, הכרזתה של גרמניה, האוהדת הגדולה ביותר של איראן באירופה, על חיזבאללה כארגון טרור, הינה מכה כואבת לאיראן, אשר תגביל את יכולתה במימון הארגון בעתיד. 

על נסיגה איראנית מסוריה

עבור איראן לבנון וסוריה הן מדינות אסטרטגיות, המאפשרות לה לבנות רצף טריטוריאלי בין איראן, דרך עיראק לים התיכון, ובכך להגשים את שאיפותיה המדיניות לשליטה אזורית במזרח התיכון. המצב הכלכלי הקשה באיראן, המתיחות במפרץ הפרסי ובעיראק מול ארצות הברית, הסתלקותו בטרם עת של קאסם סולימאני ומינוי מחליפו שטרם נכנס לנעליו הגדולות, יחד עם הגברת המעורבות הרוסית בסוריה והלחץ הישראלי המתמשך בשנים האחרונות (ולא רק בתקופת כהונתו של בנט), אשר גרם להשמדת תשתיות איראניות רבות בסוריה, גורמים, סביר יהיה להניח, לאיראן לחשוב על אופן המשך פעילותה המבצעית והתשתית בסוריה ובלבנון. 

יחד עם זאת, יהיה נכון להניח, כי שאיפותיה האזוריות לא פסקו כתוצאה מהמצב הכלכלי, הצבאי והמדיני, ואיראן, גם אם תיסוג במעט, הרי שהיא תחזור לזירה ביתר שאת, בניסיונה לייצר רצף שליטה טריטוריאלי מהמפרץ הפרסי ועד לים התיכון. איראן היא שחקנית שחמט, המחשבת צעדיה בקפידה לא רק טקטית אלא גם אסטרטגית, תוך בחינת צעדיה במבט לשנים קדימה. וצעדיה, גם אם שניים קדימה ואחד לאחור, נועדו להתארגנות (צבאית, מודיעינית, כלכלית ומדינית), חשיבה מחודשת, תכנון וביצוע. 

גם אם נראים סימנים בממד הגלוי ובממד המודיעיני על התקפלות לכאורה של תשתיות ובסיסים של איראן מסוריה והקטנת הסיוע לחיזבאללה, יהיה נכון להישאר צנועים בהערכות אלו, ואף יותר דרוכים מודיעינית ומדינית לקראת התפתחויות בסוריה ובלבנון בחסות או בהובלת איראן. 

שיפור מצב הכלכלה האיראנית, הן באמצעות הכנסות משדות האופיום שבבעלותה בדרום אמריקה ובמרכזה, בין אם באמצעות תמיכה כלכלית מסין, ובין אם באמצעות אספקת הנפט הצפויה לחזור לשגרה בעתיד הנראה לאין, יסייעו לאיראן לחזור לפעולה בזירה, למימוש שאיפותיה האסטרטגיות והמדיניות. ישראל נדרשת לשמור על איפוק בהצהרותיה המדיניות והצבאיות, ולעקוב מודיעינית באדיקות רבה אחרי מהלכיה של איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות באזור.

אולי יעניין אותך גם