חיזוק המסגרות הטקטיות: ארגז הכלים המתפתח של המג"דים

הגדודים הופכים להיות מרכז כובד הלחימה של צה"ל, דבר שמצריך שינוי כיוון בתכנון מערכות אמצעי הלחימה. כנגזרת מכך, ברפאל מתאימים את סל המוצרים ללחימה טקטית מבוזרת

צילום: דובר צה"ל. מתוך: https://www.flickr.com/photos/idfonline/49591223751/

מסגרת הגדוד הופכת להיות מרכז הכובד העיקרי בלחימה של צה"ל בשנים הקרובות. עבור חברת רפאל, המיקוד במסגרות הטקטיות של זרוע היבשה, גדוד ומטה, מהווה שינוי כיוון בתכנון האמל"ח והמערכות לשנים הקרובות. "במלחמה של ימינו, כאשר האוגדות והחטיבות מגיעות לשטח, הגדודים כבר סיימו את הלחימה הטקטית", מסביר תא"ל (מיל') שמואל אולנסקי, לשעבר קצין שיריון ראשי וכיום ראש מנהלת החדשנות בחטיבת היבשה של רפאל.

"את המעבר של מרכז הכובד לדרג הטקטי אנו חווים כבר תקופה ארוכה. המפגשים עם האויב אינם כוללים דיביזיות לכיבוש שטח מול חטיבות שמגינות עליו. להיפך. אלה מפגשים של כוח בכוח, טקטי, בזמן קצר, בתוך אוכלוסייה אזרחית. הרמות הטקטיות הן אלו המבצעות את עיקר הלחימה. המשמעות היא שצריך יכולות ברמת הגדוד שבעבר לא נדרשנו אליהן", אומר אולנסקי לישראל דיפנס.

"כאשר הייתי מג"ד", הוא מספר, "היו אצלי בגדוד רק טנקים והשאלה הייתה כמה טנקים צריך למשימה. היום רואים ברמת הגדוד והפלגה מגוון יכולות שלא היו בעבר. ברמה הטכנית אנחנו רוצים לראות איך הן מחוברות אחת לשנייה ועובדות כמערכת אחת ולא כל אחת בנפרד. עוד היבט למציאות זו היא המומחיות הטכנית. המפקדים הטקטיים אינם יכולים להתמקצע בכל סוגי האמל"ח, ולכן המטרה היא לפשט את השימוש באמל"ח ובמקביל לעזור להם בתהליך קבלת ההחלטות".  

התשתיות המרכזיות של רפאל לרמת הגדוד הן מערכת התקשורת BNET ומערכת קבלת החלטות בהפעלת אש בשם "הדק חכם". החברה מנצלת את העובדה שרוב אמצעי הלחימה היום מנוהלים על ידי מחשב ומחברת אותם ברשת. "'הדק חכם' חיברה בהתחלה את המשקפת של חייל החי"ר במטרה להעביר מטרות למסייעת הגדודית. על בסיס אותה טכנולוגיה רצינו שהחייל יוכל לדבר עם המרגמה, הרחפן או המטוס. בכל טיל של רפאל יש מחשב, כך גם בכל אמל"ח, וזה מאפשר חיבור של כל רכיבי המחשוב כרשת. זה הבסיס של 'הדק חכם'", מסביר אולנסקי. 

לחימה מבוזרת

אחת השאלות לגבי הפיתוחים של רפאל היא כמה הם תומכים במציאות בלחימה מבוזרת. מחד, ישנו דגש על חיבור כל האמל"ח הצה"לי לרשת אחת. מצד שני, הלחימה המבוזרת דורשת מכל צוות בפלגה להיות עצמאי לחלוטין ולעבוד בנתק אם צריך. "יש להפריד בין הצרכים השונים", מסביר אולנסקי. "מערכת תקשורת כמו BNET מתוכננת לעבודה בנתק בדרג הגדוד או הפלגה, וגם מאפשרת חיבור כלל צה"ל. זו רשת תקשורת נתונים המאפשרת עצמאות מלאה, גם אם היא לא מחוברת אחורה לנקודות קשר מרכזיות. היא יכולה להיות רשת צוותית, פלוגתית, גדודית או של מסגרות גדולות יותר. מטרת הרשת היא לספק יכולת להעביר מטרות מהר ומדויק בין מסגרות שונות".

"באותה 'שפה' יודעים לדבר חייל החי"ר, המרגמה, המסוק, הארטילריה, המטוס או הטנק. עם יכולת כזו, מ"פ יכול להעביר את המטרה בלחיצת כפתור לכל אמצעי שייבחר. זו יכולת שבעבר מ"פ לא היה חולם עליה. בנוסף, בהינתן רשת הנתונים, אפשר לעבד את המידע לתובנות על מנת לשפר את האפקטיביות של הלחימה", אומר בכיר רפאל.

הוא מציין עוד כי "מאחר והמערכת מתבססת על יכולות ראיה ממוחשבת, איתור מטרות אוטומטי והבנת תהליכי קרב, ניתן לתמוך בקבלת ההחלטות של המפקד בזמן אמת. לפי הגדרת הצורך, זו יכולה להיות החלטה או המלצה בנושאים כמו נתוני הרס סביבתי, צימודי כוחות, עיתוד מלאי קיים ועוד. מדובר בשילוב של שפה משותפת, מודעות מצבית, ניהול רשת ואלגוריתמים מתחום קבלת החלטות". 

"כמו להקים קבוצה בווטסאפ"

תקשורת ושפה משותפת מאפשרות וקטור חשוב בלחימה מבוזרת והוא צימודי כוחות "אד-הוק". בשדה הקרב המבוזר ישנם הרבה צוותים קטנים, כל אחד עם התמקצעות אחרת ואמל"ח שונה בהתאם לעולם התוכן, והלחימה היא אוסף של התאגדויות "אד-הוק" לצורך מטרה מסוימת. נניח שצוות מודיעין קדמי חובר לצוות חי"ר, שחוברים יחד לצוות חבלה על מנת להתמודד עם אירוע X. שלוש שעות לאחר מכן, צוות החי"ר חובר לצוות צלפים וצוות מל"ט לטפל באירוע Y, באותה גזרה וכך הלאה. עשרות או מאות צימודים אד-הוק ביום לטיפול באירועים עם אופי שונה באותה גזרה.

"רשת BNET מאפשרת לבצע צימודי כוחות פשוט כמו להקים קבוצה בווטסאפ. מותנה בהרשאות, כל מי שיש לו מכשיר קשר תומך יכול להכניס אותו לקבוצה ולהתחיל ליזום פעילות משותפת. מערכת כמו 'הדק חכם' מאפשרת לקחת גיל של יחידה, טנק של יחידה C ופוד מודיעין של יחידה D. כמו כן, אי אפשר שרק מערכות של רפאל ידברו אחת עם השנייה. זה נחמד אבל לא מציאותי בשדה הקרב. לכן אנחנו בונים את המערכת בארכיטקטורה פתוחה, שתאפשר לכל אמל"ח באשר הוא להתחבר למערכת", מסביר אולנסקי.

דיסוננס עסקי

הצורך בלחימה מבוזרת ומסגרות לחימה עצמאיות אינה מאפיינת רק את צה"ל, אלא חלק נכבד מצבאות העולם המודרניים. "הצורך לרתום לגדוד יכולות של אוגדה כמו רקטות, חיל אוויר, מודיעין ועוד נידון בצה"ל לפני כמעט עשור. כיום, נראה שצבאות מודרניים בעולם מיישרים קו למגמה זו", מציין אולנסקי. "ישנה הבנה שרמת הגדוד היא רמה טקטית שמהווה את מרכז הכובד המרכזי בלחימה. מג"ד צריך שיהיה לו סט יכולות מלא ויכולת עבודה עצמאית".  

המיקוד ברמת הגדוד מעמיד חברה כמו רפאל בדיסוננס עסקי מסוים. מחד, החברה מתמחה בנשק מדויק ומערכות חכמות, ואלו עולות הרבה כסף. מאידך, שילוב יכולות בגדודים מצריך רכש בכמויות גדולות ובעידן של תקציבי ביטחון קטנים, נדרש אמל"ח זול יותר. אז מה עדיף - פחות אמל"ח אבל יותר איכותי, או יותר אמל"ח אבל באיכות בינונית? "זו אכן שאלת מפתח עמה אנו מתמודדים בשגרה", מגלה אולנסקי. "לפתח ולייצר אמל"ח מדויק ומתוחכם עולה כסף. מאידך, לקוחות רוצים לקנות הרבה לדרג הטקטי. ישנו מרדף תמידי אחרי נקודת האיזון הטכנו-כלכלית".   

אדם-מכונה

השקעה נוספת של רפאל היא בממשק האדם-מכונה של האמל"ח. היות וצה"ל בנוי בחלקו על כוחות סדירים ובחלקו על כוחות מילואים, במציאות נוצר מצב שחיילים מגיעים לאימון או מלחמה ואינם יודעים כיצד לתפעל אמל"ח ומערכות תומכות. "אנו רוצים ממשק הפעלה דומה למה שחייל רגיל לעבוד איתו בבית. בין שאלו קונסולות משחקים או מסכי מגע בסלולרי, המטרה היא שהחייל ילמד איך משתמשים באמל"ח בצורה אינטואיטיבית. השאיפה היא לקצר את ההכשרה למינימום לפני יציאה לשטח. הליך פיתוח כזה כולל שחלוף מגמות. ככל שממשק המשתמש יותר פשוט, כך מאחורי הקלעים של המערכת הופך להיות מורכב יותר", מסביר אולנסקי.

תחום נוסף הוא יכולות תחקור של אירועים. העובדה שאירוע הלחימה מנוהל על בסיס תקשורת נתונים מאפשרת תיעוד מידע (קול, וידאו, תמונות) ותחקור מהיר של אירוע. בשטח על בסיס מערכות המחשוב בקצה, או כאשר החיילים חוזרים למפקדה. "ההזדמנות הטכנולוגית קיימת. כל הלחימה מתנהלת דרך מחשבים ומידע שעובר ברשת. אפשר לשלב אותו בתהליך סימולציה של הלחימה לצורך אימון או לצורך תכנון טקטי מבצעי. ניתן 'למדל' את הפעילות המבצעית טרם היציאה לשטח, לצד היכולת לתחקר וללמוד כמעט בזמן אמת על האירוע. המידע אודות הלחימה קיים במערכות, הלקוח הוא זה שצריך להחליט איך להשתמש בו, ומתי", מסכם בכיר רפאל.