על שאיפותיה של איראן לבנות צוללת גרעינית

הכרזות איראן על רצונה לבנות צוללות מונעות גרעין עלו עד היום על רקע מתיחות מול ארה"ב או על רקע המשא ומתן מולה בנושאי הגרעין. לא ניתן לדעת האם יש אמת בהכרזותיה האחרונות. אך אין ספק כי זוהי שאיפה ארוכת שנים

The commander of the Iranian Army's Navy said on Thursday that Iran is thinking about making nuclear submarines - en.irna.ir

בראשית אפריל 2020 הכריז מפקד חיל הים האיראני על כך שאיראן עומדת לבנות צוללת מונעת על ידי כור גרעיני. מבט בוחן ויסודי בנושא זה מצביע על כך שאיראן מצהירה על רצונה לבנות צוללת גרעינית לפחות מ- 2012. מאמר זה יבחן בקצרה את שאיפותיה של איראן לבניית צי צוללות גרעיניות.

שני ציים לאיראן

איראן מפעילה שני חילות ים. הראשון הוא חיל הים הסדיר, הפועל תחת פיקודו של הצבא האיראני. תפקידו של חיל הים האיראני הסדיר לפעול במים כחולים, רחוק מחופה של איראן, לאסוף מודיעין בטווחים רחוקים, לשמור על חופש השיט של ספינות הסוחר האיראניות ולמנוע תקיפה אמריקאית רחוק ככל הניתן מהמפרץ הפרסי. 

חיל הים השני פועל בטקטיקות אסימטריות, והוא תחת פיקוד משמרות המהפכה. תפקידו של כוח ימי זה הוא שמירה על מצרי הורמוז והחוף האיראני, ביצוע פעולות חשאיות ולהוות את קו ההגנה האחרון. ממלחמת איראן-עיראק השקיעה איראן רבות בבניין כוחו של חיל הים של משמרות המהפכה, בציודו באמצעי לחימה מתקדמים ובכלי שיט רבים. בתוך כך, הבינה איראן כי התווך התת מימי הוא תווך לחימה אסטרטגי, בו נדרשת איראן לפתח יכולות גילוי צוללות, הגנה ותקיפה כנגד ציי ארצות הברית ובעלות בריתה. 

את העדיפות לבניין הכוח הימי בכלל, והתת מימי בפרט, קיבל חיל הים של משמרות המהפכה, אשר בעשור האחרון פיתח וייצר 27 צוללות ננס. צוללות הננס, המכונות גאדיר, נבנו על בסיס ידע סיני וצפון קוריאני, והוכנסו לשירות מבצעי פעיל. בחודשים האחרונים אף פורסם כי צוללות הננס הגיעו ליכולות מבצעיות מרשימות בירי טילים מתקדמים נגד ספינות וטורפדו מתקדמים. זאת ועוד, במהלך 2019 יוחסו לצוללות הננס תקיפות של ספינות סוחר בקרבת חופי עומאן

במהלך השנים הוזנח הצי הסדיר האיראני. בראשית 2019 הכריזה איראן כי היא רואה חשיבות אסטרטגית בפיתוח הצי הסדיר כזרוע אסטרטגית ארוכת-טווח. במסגרת זאת, הצי הסדיר האיראני מפעיל שבע צוללות תקיפה רוסית מדגם Kilo. צוללות אלו הועברו לאיראן בין השנים 1992 עד 1996 מרוסיה, סין וצפון קוריאה. הצוללות הרוסיות הן צוללות מיושנות, אשר עברו שיפוצים רבים בסיוע רוסי, וכיום פעילות בהיקפים נמוכים. יש אף הטוענים, כי אין לצוללות אלו יכולת צלילה, והן מפליגות על פני השטח בלבד. 

איראן פועלת במהלך השנים האחרונות לפיתוח ובניית צוללות גדולות ואסטרטגיות עבור חיל הים הסדיר, אשר תוכלנה לפעול רחוק מאד מחופי איראן, ולשאת אמצעי לחימה מתקדמים, ביניהם טילי שיוט ארוכי טווח לפגיעה במטרות יבשתיות. 

השאיפה לפיתוח צוללת גרעינית

במהלך שמונה השנים האחרונות הכריזה איראן מספר פעמים על רצונה לפתח עבור חיל הים הסדיר שלה צוללות מונעות בהנעה גרעינית. כך למשל, ביוני 2012 הכריז בכיר איראני, כי איראן החלה בצעדיה הראשונים בתכנון כור גרעיני עבור צוללות שלה. אף יותר מזה, הכריז הבכיר האיראני כי הדבר מבוצע בסיוע רוסי. רוסיה הכחישה אז כל מעורבות. 

בספטמבר 2017 הכריזה הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן על כך שהיא החלה בייצור כורים גרעיניים להנעת כלי שיט. מומחים טענו דאז שהסבירות לכך נמוכה מאד. ב- 2018 הצהירה איראן בפני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כי בכוונתה לפתח הנעה גרעינית לכלי שיט.

באפריל 2020, על רקע המתיחות ההולכת וגוברת במפרץ הפרסי, הכריזה איראן על כך שהיא מתחילה בייצור צוללות בעלות הנעה גרעינית, אשר יכונו Fateh (כובש). השאיפה האיראנית לבנות צוללות גרעיניות מבוסס על תפיסתה ושאיפותיה לפתח צי אשר יוכל לפעול בטווחים רחוקים ולמשכי פעולה ארוכים מאד. 

צוללת, הפועלת באמצעות כור גרעיני, יכולה לפעול מתחת למים למשך פרקי זמן ארוכים מאד (חודשים). צוללות מונעות גרעין יאפשרו לאיראן לאסוף מודיעין, לבצע מבצעים מיוחדים בטווחים רחוקים ובעיקר לייצר התרעה מול ציי ארצות הברית והמערב, הפועלים במפרץ עומאן, בים הערבי ואף לפעול באזור הים התיכון. 

הכרזות איראן על רצונה לבנות צוללות מונעות גרעין עלו עד היום על רקע מתיחות מול ארה"ב או על רקע המשא ומתן מולה בנושאי הגרעין. לא ניתן לדעת האם יש אמת בהכרזותיה האחרונות של איראן על בשלותה בבניית כורים גרעינים להנעת צוללות, אך אין ספק שזוהי שאיפה ארוכת שנים שלה מחד, ומאידך בניית כור גרעיני לצוללות הינה שלב בדרך להעשרת אורניום לשימושים צבאיים אחרים, כדוגמת ראשי קרב גרעיניים לטילים.