מצב העורף

למרות המלצות ברורות ואזהרות של בכירים במערכת, מאז כשלי מלחמת לבנון השנייה לא בוצעה כל הסדרה של החוק בכל הנוגע לטיפול בעורף בחירום. עם צמצום הסמכויות של רח"ל – רשות החירום הלאומית, האזרחים נותרים עם מבנה ארגוני חופף בין הגופים השונים, מלחמות אגו וחשש אמיתי באשר למוכנות העורף למצבי חירום. סקירה מיוחדת

צילום: דובר צה"ל

השינויים האחרונים שמבצע משרד הביטחון בחלוקת התפקידים בין רח"ל לפיקוד העורף (פקע"ר) מעלים שאלות לגבי מוכנות העורף לאירועי אסון המוניים, ביניהם מלחמה עם אלפי טילים, מגיפה, רעידת אדמה, מתקפת סייבר ועוד. על מנת להבין את השינוי יש לבחון את השתנות המבנה הארגוני של הגופים שעוסקים בתחום ניהול העורף לאורך השנים.

את הטיפול בעורף יש לחלק לשני צירים מרכזיים - שירותים שוטפים לאזרח כמו רווחה, חינוך, מזון, אנרגיה, ניקיון, רפואה ועוד, ושירותים ביטחוניים כמו צבא (פקע"ר), משטרה וכיבוי אש. את כלל השירותים הללו מספקים משרדי הממשלה ישירות או באמצעות הרשות המקומית. בחירום ישנם שלושה משרדים מרכזיים שאחראים על ניהול אירועים - משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים (בט"פ) ומשרד הפנים. נקדים את המאוחר ונציין כי היעדר חלוקת אחריות ברורה בחוק בין המשרדים בשעת חירום הוא מקור הבעיות בהגנת העורף לאורך העשורים האחרונים. מי אומר למי מה לעשות. היבט נוסף הוא התקציב - מי משלם על הכנת העורף בשגרה, ועל הפיצויים לאחר אירוע. נגיע לזה.

מורכבות הטיפול בעורף

משרד הביטחון מנהל את המשק לשעת חירום באמצעות רח"ל - רשות החירום הלאומית. הרשות משמשת כמטה מל"ח ארצי ותומכת בכל משרדי הממשלה בחירום, ומאפשרת להם לאכוף את הסמכות הסטטוטורית של המשרד בשטח. זאת, באמצעות תכלול כלל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי תשתית ומפעלים חיוניים למשק. האחריות של משרד הביטחון למל"ח החלה אי שם ב-1955 עם קביעה של בן גוריון (שהיה אז גם שר ביטחון) כי האחריות של מל"ח היא לסנכרן את כל משרדי הממשלה להכנת המשק לשעת חירום.

במהלך השנים מאז משרד הביטחון נשא באחריות מלבד חלון קצר של ארבע שנים. בשנת 2011 האחריות למל"ח עברה למשרד להגנת העורף שהקימה המדינה, שפעל עד פירוקו ב-2014. לאחר פירוקו, האחריות חזרה למשרד הביטחון עד ימינו. שר הביטחון הוא יו"ר ועדת מל"ח עליונה. תחת הוועדה העליונה, ישנה ועדה מחוזית ותחתיה ועדה מקומית בראשות ראש הרשות. זהו המבנה ההיררכי של תהליך קבלת ההחלטות בחירום במדינה.

כחלק מפעילות זו, רח"ל תומכת בראשי הרשויות באמצעות הוועדות המחוזיות. לרח"ל היו שישה מחוזות, כאשר כל אחד מהם מרכז נציגים של כלל משרדי הממשלה, כוחות ההצלה וגופי התשתית. את המחוז מנהלת רח"ל, כאשר תחת כל מחוז מרכז כמה עשרות רשויות מקומיות כתלות באזור הגיאוגרפי (ישנן כ-257 רשויות בכל הארץ). בעת אירוע חירום, ראש הרשות, המשמש גם כיו"ר ועדת מל"ח מקומית, פונה למחוז ומבקש תמיכה. המחוז מתכלל את כלל המשאבים לרשותו, ובאמצעות רח"ל מספק פתרונות לראש הרשות.

רח"ל מרכזת גם את הסמכות החוקית להפעלת צה"ל ומפעלים חיוניים בחירום לצורך תמיכה ברשויות. המפעלים החיוניים נמצאים תחת סמכות משרדי הממשלה השונים, אך הפעלתם בחירום (ריתוק עובדים ומשאבים) מבוצעת על ידי הנחיית רח"ל. תחת משרד הביטחון נמצא גם פיקוד העורף, המספק התגוננות אזרחית (הג"א). פקע"ר הינו פיקוד צבאי מרחבי הפועל תחת חוק הג"א שמעניק לו סמכות לעסוק בהצלת חיי אדם. הפיקוד הוקם אחרי מלחמת המפרץ מתוך כוונה להוות גורם מציל חיים בעת מתקפה כימית. הפיקוד אחראי על חילוץ מהריסות, סיוע לאוכלוסייה במרחבים מוגנים או מקלטים, הפעלת מערכת התרעה והנחיית אוכלוסייה כיצד להתנהג בהיבט חירום ביטחוני בלבד. 

על הניהול בפועל של אירועי חירום בתחום מדינת ישראל אחראית המשטרה תחת פקודת המשטרה. למעט אזורים המוגדרים בחוק ככאלו המנוהלים על ידי הצבא (בסיסים צבאיים למשל) או אזורים עליהם מכריזה הממשלה כשטח צבאי סגור. המשטרה פועלת תחת המשרד לביטחון פנים, שתחתיו פועל גם מערך כיבוי האש. הבט"פ הוא המשרד שאמור לרכז את כלל גורמי החילוץ וההצלה לטיפול בעורף בפנים המדינה.

מלחמות אגו

דוד בן גוריון, לפני 51 שנים, הציב תשתית רעיונית וחוקית לניהול המדינה בשעת חירום. במדינה, שמיומה הראשון ידעה מלחמות אין ספור, הבינו הקברניטים כי יש לדאוג לעורף האזרחי. אבל תיאוריה לחוד, ומציאות לחוד. למרות כל הגופים השונים, נכשלה הממשלה בטיפול בעורף במסגרת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. כמה שנים לאחר מכן, הממשלה נכשלה שוב בסופת השלגים בירושלים ב-2013. בין לבין ואחרי תקופה זו, קמו ועדות, מבקר המדינה כתב דו"חות בנושא, המלצות הוגשו לקברניטים, אבל בישראל כמו בישראל - הנושא טרם הוסדר עד ימינו.

מה כן קרה? בעקבות הכשל של לבנון השנייה, החליטו להקים את רשות החירום הלאומית, שתפקידה המקורי היה לסנכרן בין המשטרה לצה"ל בעקבות הכשלים. המסקנה לאחר המלחמה הייתה שהיעדר הגדרת סמכויות ברורה בחוק בין משרד הביטחון לבט"פ הביא למלחמות אגו על הגב של התושבים. לאחר מספר שנים, ב-2009, אוחדה רח"ל עם מל"ח כאשר שר הביטחון האציל סמכות לסגן השר במטרה לייעל את הטיפול בעורף. במצב חירום, לשר הביטחון אין זמן לעסוק בעורף, אך האחריות שלו, לכן בפועל סגן השר מטפל בנושא.

אבל חזון לחוד ומציאות לחוד. השנים מאז המלחמה עברו, ופקע"ר, שהוקם לאחר מלחמת המפרץ כדי לטפל באירוע כימי רב נפגעים בעורף, מצא עצמו מטפל בעיקר באיום הרקטות והטילים מעזה. איום הטילים הכימיים לא חזר על עצמו בשלושים השנים האחרונות, הגזרה הלבנונית שותקת מאז 2006, והפיקוד התחיל להרחיב את פעילותו על חשבון רח"ל לכיוון הרשויות המקומיות ללא מסגרת חוקית תומכת. המטרה של הצבא הייתה להיכנס לניהול האזרחי של המדינה בעת חירום. כאמור, פקע"ר אמור לפעול רק תחת חוק הג"א.

בשנת 2015 הגיש מבקר המדינה דו"ח בשם "ההיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף". הדו"ח סוקר את התנהלות המדינה בחירום בסופת השלגים בירושלים שנתיים קודם לכן. זהו דו"ח נוסף לאחר שיצא לאחר מלחמת לבנון השנייה. באופן מפתיע, אותם כשלים חזרו על עצמם. בדו"ח נכתב כי הבעיה העיקרית במערך החירום של המדינה היא היעדר הסדרה חוקית בין משרדי הממשלה והגופים השונים.

משנת 2007 עד 2011 ומ-2014 עד 2020, הונחה משרד הביטחון על ידי הממשלה להמליץ על תיקוני חקיקה שיסדרו את הכשלים שהתגלו במלחמה. עד היום לא שונתה החקיקה לגבי התנהלות החירום של המדינה. הצעת חוק העורף, או בשמה החדש "חוק מוכנות המרחב האזרחי", מחכה לקידומה משנת 2016 על ידי משרד הביטחון להצבעה בכנסת.

משימה אזרחית, לא צבאית

מדוע לא קודמה הסדרה חוקית של העורף? לא ברור. על פי תזה אחת, חוק הג"א הוא חוק ישן ודרקוני המעניק לפקע"ר מרחב פעולה גדול במסגרת השטחים האפורים שבו. כל חקיקה חדשה תצמצם את סמכות פקע"ר כגוף צבאי בפעולתו במרחב האזרחי. תזה אחרת טוענת שהחוק לא קודם בגלל שאין במשרד הביטחון אף אחד שיש לו אינטרס להתעסק בשינוי חקיקה.

באותו דו"ח של המבקר משנת 2015, נכתב כי היועמ"ש למערכת הביטחון ציין בדיון בעניין האחריות להכנת הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה לחירום, שהתקיים בינואר 2013 בפני מנכ"ל המשרד להגנת העורף, כי "איש צבא אינו יכול להיות אחראי כמוביל את המוכנות של הרשות המקומית לחירום בתחומים שהינם אזרחיים. הכניסה, לכאורה, של פקע"ר לוואקום שנוצר מונעת מהמערכות האזרחיות (כמו משרד הפנים), למלא את חובתן ותפקידן אל מול הרשויות המקומיות ולוודא מוכנותן לחירום".

בעניין מערך מל"ח נקבע בחוות דעת של היועמ"ש למערכת הביטחון במרץ 2013, כי "מערך המל"ח נועד לאפשר רציפות תפקודית והבטחת אספקה של שירותים חיוניים בעתות חירום. תפקידה של ומ"ע [ועדת מל"ח עליונה] הוא להכין תכניות לשעת חירום ולתאם את משרדי

הממשלה והרשויות הייעודיות בתחום זה. הג"א מוסמך לפעול ברשויות המקומיות בתחומים הנובעים מהתגוננות אזרחית בלבד. אין זה תפקידו או סמכותו של פקע"ר לעסוק בשלל הנושאים האזרחיים הקשורים בהבטחת השירותים החיוניים לאוכלוסייה בשעת משבר. לכאורה, צריך להעריך את פקע"ר על מה שהוא מכנה 'הגישה המרחיבה', המובילה אותו לעיסוק בנושאים לאומיים, החורגים מהמטרות שלשמן הוא הוקם. מאידך גיסא, עיסוק זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והוא נוגס בתחומי אחריות שהוטלו על גופים אחרים."

כל אחד והפרשנות שלו

למרות דו"חות המבקר והתייחסות היועמ"ש למערכת הביטחון, אביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר, אימץ המלצות של ועדה נוספת ברשות אלוף (מיל') אבי מזרחי. מטרת הוועדה הייתה להסדיר את היחסים של רח"ל עם פקע"ר. הוועדה עסקה בחירום בעת מלחמה, כאשר שאר התרחישים כמו רעידת אדמה, פנדמיה וכו' נותרו מחוץ לדיון. לוועדה גם לא זומנו כלל הגורמים שעוסקים בעורף.

ב-2018 המליצה ועדת מזרחי כי רח"ל תשמש כגוף מטה לשר הביטחון ותעסוק בתכנון והתוויית המדיניות, ופקע"ר יהיה גוף הביצוע האופרטיבי של מערכת הביטחון להתמודדות בחירום. הוועדה כתבה בהמלצותיה כי נדרש שינוי חקיקה שיאפשר את הרפורמה בעורף. עוד המליצה הוועדה שהחמ"לים והמחוזות של שני הגופים יאוחדו.

שינוי החקיקה, כאמור, לא יושם על ידי משרד הביטחון, אך המנכ"ל הנוכחי החליט להוציא לדרך את הרפורמה. אבל בפרשנות שלו. במקום חמ"לים משותפים בוועדה המחוזית, מחוזות רח"ל ומל"ח פורקו (אותם מחוזות שאמורים לסנכרן את כלל משרדי הממשלה וגופים החירום לתמיכה ברשויות) ואת מקומם החליף פקע"ר. כלומר, במציאות שנוצרה, גוף צבאי אחרי לנהל ועדה מחוזית של משרדי ממשלה. למעשה, הצבא דרך פקע"ר, יהיה אחראי על ניהול הרשויות האזרחיות בחירום דרך הוועדות המחוזיות, בניגוד גמור לחקיקה קיימת ולחוות הדעת של היועמ"ש למערכת הביטחון.

"מה מבין פקע"ר במל"ח?", אומרים גורמים בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובניהול העורף. "לרמטכ"ל או לאלוף פקע"ר יש ידע או זמן בעת מלחמה להתעסק עם האחריות של מל"ח? כאשר נפלו בצפון פחות מ-4,000 רקטות במשך 50 ימים בלבנון השנייה הכל התפרק. אז מה יהיה שיפלו כאן עשרות אלפי רקטות במלחמה הבאה?"

פגיעה בדמוקרטיה

השימוש של הנהלת משרד הביטחון כיום בוועדת מזרחי ככסות לביצוע השינויים בעורף היא פגיעה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל. "נוכח חוות דעתו של היועמ"ש למערכת הביטחון, הנחה באפריל 2013 עוזר הרמטכ"ל את הפרקליט הצבאי הראשי (להלן - הפצ"ר) להכין חוות דעת בנושא "חלוקת אחריות בהכנת השלטון המקומי" לעתות חירום. הוא ציין כי "המציאות הנוכחית שונה מבעבר ונדרש לתקן את החוק, ולא להישען עליו על מנת 'להסדיר את חלוקת האחריות' ובפועל להישאר מאובנים, קפואים על פי המציאות והנורמות מהעבר", נכתב בדו"ח המבקר.

חוות דעתו של הפצ"ר מאפריל 2013 ,שניתנה בהתייחס לחוות הדעת של היועמ"ש למערכת הביטחון, מעלה אבסורד בכל הקשור ליחסי צבא-חברה אזרחית בדמוקרטיה. ממנה עולה, כי לדעתו של הפצ"ר דאז, החוק הקיים "אינו מונע הן מפקע"ר והן מהמשרד להגנת העורף לעסוק במשימה חשובה זו (אספקה של שירותים חיוניים בעתות חירום), ודרושה אומנם הסדרה של חלוקת האחריות בהכנת השלטון המקומי לעתות חירום".

עוד ציין הפצ"ר, כי "שאלת אופן ביצוע המשימה היא עניין להכרעה במדיניות". האבסורד הוא שנותנים לגוף צבאי להחליט אם תפקידו לעסוק בחוקיות ניהול החיים האזרחיים על ידי הצבא. הפצ"ר, במקום לדרוש תיקון חקיקה בכנסת שתסדיר את תפקיד הצבא בעת חירום, נותן גושפנקא להרחבת סמכויות פקע"ר על בסיס האזורים האפורים בחוק הג"א.

הרחבת סמכויות הצבא לאזור השלטון האזרחי ללא תשתית חוקית קיימת, מעלה שאלות לגבי חריגה מגבולות גזרה של צבא במדינה דמוקרטית. בכל מדינה דמוקרטית, הצבא סר למרותו של דרג אזרחי. גם ברשויות מקומיות. בארה"ב, שמתרחש אירוע בעיר במדינה מסוימת, הנשיא, מפקד הצבא, צריך הזמנה של מושל המדינה ושל ראש העיר כדי להכניס לעיר צבא. וכאשר הצבא מגיע, המפקד הבכיר ביותר סר למרותו של ראש העיר.

על חשבון משרדים אחרים

בישראל האחריות על מל"ח אומנם ניתנה למשרד ממשלתי אזרחי, אבל למשרד הביטחון. וזו אחת הבעיות. מחד, מדובר במשרד עתיר משאבים ויכולות המאפשרים לו לנהל אירוע חירום. מאידך, הוא פועל לשמר את כוחו על חשבון משרדים אחרים ובכך אינו מאפשר למשרד הבט"פ והפנים לממש את אחריותם על המרחב האזרחי. ייתכן וזו הסיבה שהמשרד אינו מקדם הסדרת חקיקה כמעט שני עשורים. "הסיבה היחידה שאחריות זו חונה תחת משרד הביטחון היא כי בזמן כתיבת החוק בן גוריון היה שר הביטחון", אומר גורם בכיר. "היום זה לא היה קורה. המשרד שהוקם לניהול העורף הוא הבט"פ, והוא צריך לרכז את כלל הסמכויות לניהול העורף בחירום. זו מהותו".

משרד אזרחי נוסף שניתן לו מנדט חוקי לנהל את החירום בעורף הוא משרד הפנים דרך הרשות המקומית, במסגרת פקודת העיריות - סעיף 248 א'. במבנה דמוקרטי, הרשות המקומית היא הגורם החשוב ביותר בשטח לניהול האירוע לצד המשטרה, כאשר ראש הרשות מקבל תמיכה ממחוזות משרדי הממשלה. אם צריך סיוע צבאי, המחוז מגדיר את המשאבים שצה"ל יספק לרשות לטובת המשימות המבוקשות. בכל הנושאים שאינם תחת התגוננות אזרחית, הניהול הוא של ראש הרשות - לא של קצין בצבא

"לרמטכ"ל יש פנאי להתעסק בעורף?"

במודל כזה, פקע"ר צריך לצאת מהצבא ולהיכנס תחת המשרד לביטחון פנים יחד עם המשטרה, כיבוי אש וארגוני ההצלה השונים במדינה. מודל כזה יאפשר סנכרון של כלל הגופים ומשרדי הממשלה בחירום תחת שליטה אזרחית. אולם, טבען של אידיליות לא להתממש, ובמציאות, משרד הביטחון בחר לממש את המנדט החוקי שלו באמצעות גוף צבאי במקום גוף אזרחי כמו רח"ל. "במצב שנוצר, הרמטכ"ל אחראי דה-פקטו על ההתנהלות של הרשויות המקומיות בחירום דרך פקע"ר. לרמטכ"ל יש פנאי לעסוק בזה במלחמה? תפקידו לעסוק במתקפה והעברת הלחימה לשטח האויב", אומרים גורמים בכירים.

"אם מוציאים ממל"ח את הרשות המקומית - אין טעם במל"ח. אי אפשר להפריד בין משרדי ממשלה לבין רשויות מקומיות. שלטון מרכזי פועל דרך שלטון מקומי, כאשר הרשות המקומית היא אבן יסוד של התמודדות בחירום. בלי הרשויות, אפשר לפרק את מל"ח ושפקע"ר יעשה הכל. האם פקע"ר מבין מה זה מל"ח? זה כל משק המדינה. משרדי ממשלה, תשתיות, רשויות, מפעלים חיוניים, מלאים והכל מסונכרן לתת מענה לתרחישים שונים. אנשים לא מבינים את זה", אומרים הגורמים.

האם המבנה הדמוקרטי של המדינה והצורך של צה"ל לעבוד על פי חוק נעדר מעיני פקע"ר ומשרד הביטחון? ובכן, נראה שלא. "שר הביטחון הסמיך את פקע"ר עד השלמת החקיקה לעסוק בסיוע לרשויות המקומיות עבור שירותים חיוניים", אמר אלוף פקע"ר היוצא, תמיר ידעי בוועידת השלטון המקומי MUNI EXPO שהתקיימה בחודש פברואר האחרון בתל אביב. "בחירום התהליך, יש לו שלושה קודקודים. בראשון שירותים חיוניים דרך משרדי הממשלה והרשות המקומית, בשני פקע"ר ובשלישי רח"ל. פקע"ר אחראי על הצלת חיים. התהליך המרכזי שאמור לקרות בחירום זה הצורך שלנו לאזן בין הצורך לספק שירותים חיוניים לבין הצורך להציל חיים. אם לא תהיה שותפות אמיתית משלב התכנון עד השלב שמגיעים לקצה לא יצלח הדבר", המשיך ידעי בוועידה.

דבריו של ידעי מראים כי הוא מודע היטב לצורך במסגרת חקיקה מסדרת חדשה לפעילות פקע"ר. הוא גם מודע לכך שחקיקה כזו טרם הוסדרה בעשור וחצי האחרונים. עם זאת, פקע"ר משתף פעולה עם החלטת משרד הביטחון על אף שאין לשר הביטחון מנדט חוקי להרחיב את סמכות פקע"ר מעבר לחוק הג"א. סמכות זו היא נחלת הרשות המחוקקת, קרי - הכנסת.

מי שם את הכסף?

הבטחנו שיש גם ממד פיננסי למתח בין הגופים. הרעיון שרח"ל ופקע"ר ישבו יחד תחת שר הביטחון ויגיעו להחלטות משותפות הינו רעיון חיובי. מדובר בשני גופים עם אינטרסים מנוגדים. רח"ל, המרכזת את פעילות מל"ח, רוצה שהמשק ימשיך לעבוד ככל הניתן בכל מצב חירום. פקע"ר, לעומת זאת, אמון על הצלת חיים והוא שואף למקדם בטיחות גדול ככל הניתן, גם על חשבון המשק העסקי. כאן נכנס למשוואה מצב מיוחד בעורף. זהו מצב שכאשר מוכרז הוא מאפשר לעסקים לתבוע פיצויים ממשרד האוצר.

מצב כזה יכול להיות מוכרז על ידי שר הביטחון ל-48 שעות, הממשלה יכולה להאריך אותו בעוד שבעה ימים, וועדת חוץ וביטחון יכולה להרחיב אותו כמה שהיא רוצה. מכיוון שמצב כזה עולה לממשלה המון כסף, האוצר ומל"ח ישאפו לצמצם אותו ככל הניתן. מאידך, פקע"ר, כגוף צבאי, אדיש לעלויות מכיוון שאלו אינן יורדות מתקציב הביטחון. דוגמא לכך ניתן היה לראות בנובמבר 2019 כאשר החליט פקע"ר על מצב מיוחד בעורף בטווח של 80 ק"מ מעזה. החלטה שקיבלה ביקורת ציבורית רבה בשל הפגיעה במשק העסקי.

"כולם שתקו כי זה נוח לכולם. כאשר פקע"ר מכריז על מצב מיוחד, האוצר משלם פיצויים. זה לא יורד מתקציב הביטחון, אז פקע"ר לא משלם מחיר פרט לקצת ביקורת ציבורית ומשיג את מקדם הביטחון שהוא רוצה. אם היה גוף מל"ח עם שיניים, הוא היה עומד על הרגליים האחוריות כדי לא לפגוע במשק בגלל כמה רקטות. הכי קל זה לסגור את המדינה", מסבירים הגורמים הבכירים.

מה יקרה כעת שצה"ל קיבל דה-פקטו את ניהול הרשויות בחירום דרך המחוזות? כעת, כאשר יבוא צה"ל לבקש עוד תקציבים לניהול שירותי מל"ח לרשויות שטופלו על ידי משרד הביטחון קודם לכן דרך רח"ל, האוצר יפנה אותו להסתדר עם תקציב הביטחון. "שזה יקרה, נתחיל לראות את כולם זזים לא בנוח בכיסא ומחפשים פתרון", אומרים הגורמים הבכירים. "שזה מגיע לכסף, ומאיזה תקציב צריך לממן את פעילות פקע"ר שלמעשה מחליף את רח"ל, יתחילו שאלות. בתצורה הנוכחית גם נוצר מצב שאין גורם מאזן לטובת המשק העסקי מול הרצון של פקע"ר לסגור את המשק בכל פעם שמשגרים רקטה לעבר ישראל. גורמי רח"ל המקצועיים אינם מוזמנים לישיבות אצל שר הביטחון בתחום מל"ח".

"יותר גרוע מ-2006"

כאמור, ההיסטוריה מראה כי משרד הביטחון אינו מקדם חקיקה להסדרת פעילות גופי העורף. העברת פקע"ר תחת אחריות משרד הבט"פ, או צמצום סמכותו בשינוי חקיקה, אינה באינטרס של משרד הביטחון. המשרדים האחרים, בט"פ והפנים, חלשים מידי במרחב הפוליטי על מנת לאלץ אותו. "אנחנו למעשה חוזרים למצב הרבה יותר גרוע מאשר זה שהיה בשנת 2006 - אף אחד לא יודע במבנה החדש מי נגד מי ויהיו יותר רקטות וטילים", מסבירים הגורמים הבכירים.

לסיכום, הסדרה חוקית בין הגופים לא נעשתה ב-14 השנים האחרונות וכנראה לא תעשה בעתיד הקרוב, למרות שטיוטת חוק ממתינה לקריאות בכנסת. את מסקנות ועדת מזרחי, שגם המליצה על שינוי חקיקה, יישמו בפרשנות ולא בצורה מלאה, וכעת הציבור נשאר עם אותו מבנה ארגוני חופף, מלחמות אגו, וחשש להרחבה של הצבא לתוך הרשויות המקומיות בחירום, לאחר הפיכת רח"ל לגוף בלי שיניים. הרמטכ"ל, שנותן הסכמה בשתיקה למהלך של העברת מל"ח לפקע"ר דה-פקטו, לוקח על עצמו סמכויות שלא במסגרת חוקית, וגם כאלו שמנוגדות לתפקידו העיקרי במלחמה - להעביר את המלחמה לשטח האויב ולהגיע להכרעה מהירה.

במלחמה הבאה, אם תבוא, ספק רב אם לצבא יהיה פנאי ויכולת מקצועית לנהל את המשק לשעת חירום תחת מטרים של אלפי רקטות וטילים מדויקים. לזה יש להוסיף את ערעור המבנה השלטוני הדמוקרטי של המדינה בהעברת סמכות שלטון אזרחית לצבא. נראה כי מלחמת לבנון השנייה וסופת השלגים בירושלים לא הספיקו כאיתותים לכנסת שמשהו לא עובד בעורף.

הצעות עבר להקמת משרד להגנת המולדת שירכז את כל ניהול העורף האזרחי עלו בתוהו. גם בחינה מחודשת של המלצות ועדת מזרחי לא התבצעו למרות קריאות של אנשי מקצוע כי המסקנות חוטאות למציאות בשטח. תחת הרפורמה הנוכחית, האחריות למל"ח נשארה של רח"ל כגוף חסר שיניים, כאשר הסמכויות הועברו לפקע"ר, שאינו גוף בעל ידע לנהל משק לשעת חירום של מדינה. על פי חוק, רח"ל היא הגוף היחיד המוסמך להורות ולהנחות את משרדי הממשלה והרשויות בהקשר תפקודם כיחידות משקיות לטובת התושבים.

תגובת צה"ל:

"המלצות ועדת מזרחי אושרו על ידי שר הביטחון וראש הממשלה. הוועדה המליצה, בין היתר, כי רח"ל תפעל כגוף מטה, ותעסוק בתחום המשק לשעת חירום ברמה הלאומית-אסטרטגית, ואילו פקע"ר יעסוק בתחום זה ברמה האופרטיבית-טקטית. בנוסף, הוועדה המליצה לאחד בין מחוזות הפיקוד לבין מחוזות רח״ל, להקים חמ״ל עורף לאומי ומערכת שו״ב אחודה, וליצור עבור הרשות המקומית כתובת מקצועית אחת.

"לשם מימוש המלצות הוועדה מקודם תיקון חקיקה. עד לתיקון החוק הוחלט ליישם את ההמלצות שאינן מחייבות תיקון חקיקה. במסגרת זו, אישר שר הביטחון לפיקוד העורף, מכוח סמכותו בחוק ההתגוננות האזרחית, לסייע לרשויות המקומיות להיערך לאירוע חירום ולתפקד במהלכו, בתחום הרציפות התפקודית ובעניין אספקת מוצרים ושירותים קיומיים לאזרח, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים", נמסר ממשרד הביטחון.

עוד נמסר כי "יש להדגיש כי האחריות נותרה בעינה: האחריות על מתן השירותים החיוניים נותרה בידי משרדי הממשלה, והאחריות על הצלת החיים נותרה בידי פיקוד העורף. בשנה וחצי האחרונות, מאז אומצו המלצות הוועדה, עמל פיקוד העורף בשיתוף עם רח״ל, על הטמעת ההמלצות ועל יישומן, הן ברמת המבנה הארגוני ואל מול הרשויות המקומיות והן ברמת שיטות הפעולה והתהליכים הארגוניים בין הגופים ובתוכם. פיקוד העורף ימשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם רח״ל ועם הרשויות המקומיות על מנת לסייע לרשויות בשיפור המוכנות לחירום ובהצלת חיים".

אולי יעניין אותך גם