שאלת ההתראה המוקדמת אודות מגיפת הקורונה. דעה

גופי המודיעין של ישראל לא הצליחו להשיג התראה מוקדמת אודות הקורונה בנובמבר. בארה"ב ישנן טענות כי צפה התראה וייתכן כי שותפה עם ישראל. בפועל, הממשלה החלה לעסוק בקורונה חודשיים לאחר מכן - בינואר

REUTERS/Corinna Kern

על פי נתונים גלויים, הנדבק הראשון בסין בוירוס הקורונה מתוארך לנובמבר 2019. הטיפול בקורונה בישראל התחיל ב20 בינואר, קצת יותר מחודשיים לאחר התפרצות המגיפה בסין. לאור זאת, עולה השאלה מדוע ממשלת ישראל לא קיבלה התראה בזמן משירותי המודיעין שלה. לצד אובדן חיי אדם, ההערכות הן כי מדובר במגיפה שהינה "יום כיפור כלכלי" של מדינת ישראל. על פי הערכות בנק ישראל הנזק הכלכלי צפוי לעלות למשק 5-9 אחוזי תוצר במצטבר לכל הפחות, כאשר המדינה כבר גייסה חוב למאה שנים קדימה כצעד ראשוני.

ובכן, בדומה למלחמת יום הכיפורים, גם משבר הקורונה, ארבעים שנים לאחר מכן, מעלה את השאלה מדוע לא התקבלה התראה מוקדמת. כזו, הייתה מאפשרת לממשלה לעתד מלאים של ציוד רפואי ובדיקות, להכין צוותים ומבנים רפואיים, להשמיש מעבדות לבדיקות, להכין תכנית סגר סלקטיבית ותכנית יציאה בניחותא, להקים מנהלת מסודרת לניהול האירוע ועוד. ההנחה היא כי מודיעין מוקדם היה מאפשר למדינה להתנהל באפקטיביות מול איום המגיפה ולהפחית את הנזק בנפש ובכסף הצפוי ממנו.

הגדרת מגיפה כאיום

הגופים האחראים על הבאת מידע אסטרטגי שכזה ממדינות זרות הם המוסד ואגף המודיעין של צה"ל. גם משרד החוץ מפעיל שירותי מודיעין פנימי המאפשר לו להצטרף לשני גופים אלו בדיון זה. בהיבט קביעת הצי"ח לשירותי האיסוף בתחום גרעיני, כימי או ביולוגי אחראית הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א). הוועדה כגוף מקצועי מגבשת תכנית איסוף שמגדירה לשירותים שאוספים מה לחפש. בהתאם, נבנית תכנית איסוף שנתית לביצוע בתחומים אלו. התהליך כולל פיקוח של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים שהיא ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת. 

הוא"א נוהלה בין השנים 2015-2005 ובין 2015-2020 על ידי שני מנהלים שונים. את ועדת השירותים החשאיים ניהלו החל משנת 2005 מגוון פוליטיקאים ידועים. מדוע שנת 2005 חשובה? מכיוון שבשנת 2003 הייתה התפרצות SARS בעשרות מדינות. המגיפה הזו הייתה קטנה מהקורונה, אך תפסה את העולם לא מוכן. התפרצותה הציתה דיונים בישראל שנתיים לאחר מכן סביב השאלה כיצד פנדמיה דמוית שפעת חמורה תשפיע על מערכת הבריאות והמשק הישראלי. דו"חות מסודרים שיצאו החל מ2007, כולל של משרד הביטחון, הבריאות ומבקר המדינה זכו להתעלמות כמעט מוחלטת של הממשלות מאז. מערכת הרפואה הוזנחה והכנות, כולל עיתוד מלאי של מכונות הנשמה, לא נעשו.

התכחשות מתקבלת על הדעת?

על פי מקורות של ישראל דיפנס, החשש מפנדמיה הוצא מהצי"ח שקבעה וא"א לפני קצת יותר מעשור. על פי המקורות שהעדיפו להשאר בעילום שם, באותה תקופה החליטה הוועדה כי אין צורך לאסוף מודיעין אודות מגיפות. במילים אחרות, ההערכה הייתה שאין איום מגיפה על ישראל. מאז, הצי"ח לא השתנה. לכאורה, נראה כי האחריות להעדר התראה נופל על הוא"א שלא ביקשה משירותי המודיעין. עם זאת, מציינים המקורות, כי במציאות הישראלית, כל ארגון ביון קובע לעצמו את הצי"ח, תוך התחשבות בגורמים אחרים כמו הוא"א ווועדת השירותים.

כלומר, על כל ראש ארגון שפועל בחו"ל, המוסד, צה"ל ומשרד החוץ, רובצת אחריות לתכלל את האיומים האסטרטגיים שמופנים למדינת ישראל. גם למל"ל יש בכך תפקיד וגם לראש וועדת השירותים של הכנסת ולמנהל וא"א כאמור. תהליך גיבוש הצי"ח השנתי של כל ארגון מסווג מטבעו, אך ניתן להעריך כי כל ראש שירות או וועדה נחשף לחומרים הדרושים לו להבין את תמונת האיומים הרלוונטית לישראל. חלק מהשירותים חשופים גם למידע מודיעיני של מדינות אחרות, כולל ארה"ב. לפחות במידה מסוימת. כלומר, ניתן להעריך כי איום המגיפה כפי שהשתקף מדו"חות עבר שהוצגו לממשלה ולכנסת אינו זר למקבלי ההחלטות בגורמי האיסוף של ישראל.  

בארה"ב כדוגמא טענו שירותי הביון שהביאו התראה לבית הלבן כבר בנובמבר. ההתראה התבססה על צילומי לווין, מקורות סיגינט ויומינט. לטענת אותם גורמים אמריקאים, הבית הלבן התעלם מההתראות. הטענות הן כי מסמך זה מצא את דרכו גם לישראל. מול טענות אלו, טוענים אחרים במערכת האמריקאית כי התראה כזו לא צפה. דיווחים נוספים ברשת טוענים כי מסמך מסווג אמריקאי הזהיר מפני כשלי בטיחות במעבדת מחקר בוואהן, מקור התפרצות הקורונה בסין, כשנתיים לפני התפרצות הקורונה. אזכיר כי סין הודתה בשעתו כי מגיפת הSARS נגרמה מדליפה במעבדת מחקר במדינה. הוכחות כי הקורונה דלפה ממעבדה אין בנמצא, אך מידת האיום של התפרצות מגיפה בסין, ללא תלות במקורה, הייתה ידועה ככל הנראה לשירותי ביון בעולם. 

בחינה של ההיסטוריה תראה כי במהלך שנות ה90 והאלפיים, טרם הקורונה, מגיפות דמויות שפעת ממשפחת הקורונה התפרצו פעמיים בהפרש של כעשור זו מזו. בשנת 1997 גילו את שפעת העופות, בשנת 2003 התפרץ הSARS ובשנת 2009 התפרצה שפעת החזירים. בין לבין הייתה גם מגיפות האבולה והזיקה. כלומר, לצד המסמכים והמחקרים אודות מגיפות שעוברות מחיות לבני אדם, היו גם אירועים שהתרחשו בפועל בשני העשורים האחרונים שחיזקו את השיח בנושא. 

ועדת חקירה ממלכתית? 

היות והדיון בשאלה מדוע לא התקבלה התראה מוקדמת אודות הקורונה תלוי בחשיפת מסמכים ופרוטוקולים משני העשורים האחרונים של גופים מסווגים, הוא אינו יכול להתנהל בשיח ציבורי. הציבור, כולל עיתונאים וחוקרים, אינם חשופים למידע זה. לכן, על הממשלה יהיה להחליט אם יש טעם בועדת חקירה ממלכתית בנושא. מעבר למציאת אשמים (תחביב של פוליטקאים ישראלים), מסקנות ועדה כזו יוכלו לעזור למדינת ישראל להתמודד טוב יותר עם מגיפה עתידית.

נכון להיום פועלת ועדה לחקר התנהלות הממשלה סביב הקורונה בכנסת אותה מנהל ח"כ עופר שלח. פניתי אליו בשאלה האם הוא מתכוון לדון בשאלת ההתרעה המוקדמת וטרם קיבלתי תשובה בנושא. שאלתי גם האם תקום וועדת חקירה ממלכתית בנושא, ונעניתי כי עדיין מוקדם לדון בכך. פניתי לצורך תגובה גם למשרד הביטחון, משרד רוה"מ ולדוברות וא"א בשאלה מדוע לא התקבלה התראה מוקדמת סביב הקורונה - אם תתקבל תגובה, היא תפורסם כאן.