אנשי המצולות
מי שנכנס בש"ג היחידה בנמל חיפה, יכול לחשוב שנכנס לעוד בסיס צבאי קטן של חיל הים. אבל למעשה, הבסיס של ילת"ם – יחידה למשימות תת-מימיות, נמצא בעומק הים, או יותר נכון בכל מקור מים. מערכת ישראל דיפנס קיבלה הצצה למעמקי הים לעבודת היחידה, שמהווה האוזניים והעיניים של צה"ל במצולות. מיוחד
דן ארקין
| 15/04/2020
צילום: אתר חיל הים
שעת בוקר מוקדמת במפרץ חיפה. החורף השנה קר מאוד גם בעיר הנמל, מי המפרץ רוגשים ואפורים. אל מזח קטן באחת מפינות נמל חיפה נקשר כלי שיט קטן, מתכתי ואפור, "לברק" שמו. אחד משני כלי השיט של ילת"ם - היחידה למשימות תת-מימיות. הצוות חזר ממשימת צלילה אי שם.
כמה צוללים בצוות, ביניהם שתי נשים, יוצאים מהים בחליפות צלילה שחורות, סנפירים, מכלי חמצן צהובים, כמעט כמו חבורה בצלילה ספורטיבית במועדון צלילה באילת. אבל לא בדיוק. באותו לילה בוצעה הצלילה למשימה צבאית, והצוללים נעזרים באביזרים שאין במועדון צלילה, כמו רובוט תת-ימי, סונאר-יד ומכשירים נוספים.
הצוות פועל בשקט, במיומנות וללא דיבורים מיותרים. סיימו משימה בים, אוספים ומארגנים את הציוד, מטפלים בכלי השיט, מייבשים חליפות, מאפסנים אותן איש-איש בתא הציוד האישי שלו, ועוד מעט יישבו לתחקיר שאחרי הפעולה עם ספלי משקה חם, ואחרי כן ארוחת בוקר.
הים הוא המשרד והבית השני
היחידה שלהם, ילת"ם, ייחודית בזרוע הים ובצה"ל כולו, מכיוון שהיא אחת ויחידה מסוגה. זו יחידת הצוללים המקצועיים היחידה בצה"ל, והיא נקראת לביצוע כל משימה ימית רלוונטית, כי אין בלתה. למי שמנסה להשוות עם שייטת 13, מסבירים מיד בילת"ם את ההבדל: "אצל השייטת הים הוא אמצעי להגיע למטרה ולחזור ממנה. הם מגיחים מהים ליבשה ולוחמים. אצלנו בילת"ם הים הוא המשרד, המוסך, הבית השני. כל מה שאנו עושים הוא מתחת למים, ואך ורק בתווך התת-ימי, וזה כולל הכל, מסגירת בורג ועד טיפול במטעני חבלה תת-ימית. הכל ורק במים".
ואמנם, הקירות במשרדי היחידה בנמל חיפה מכוסים במאות צילומים שרובם מפעילות צלילה. צולל אחד בעומק רב מחובר לצינור נשימה (המכונה אצלם 'חבל הטבור'), עשרה צוללים כורעים על קרקעית ים רדוד נושאי דגל המדינה, צלילות מתחת לשמש זורחת וצלילות במעמקי מים עכורים.
מפקד ילת"ם הוא סא"ל אורון ענבר. היחידה משפחתית מאוד. במים אין דרגות ואין "דיסטאנס". גם לא ביבשה. שמות פרטיים, ורמה גבוהה מאוד של היסמכות זה על זה. אין צלילה של פחות משני אנשים, שהם הצוות הקטן ביותר. "חייך נתונים בידי בן הזוג שלך", אומר קצין ביחידה, "תמיד יש לידך במים בן זוג ואתה חייב להיות מחובר אליו. לא פיזית, אלא לסמוך עליו והוא עליך".
"אני צולל כבר 20 שנה ביחידה, ולפעמים יוצא לצלילה עם בחור שזה עתה סיים מסלול, ואני חייב לסמוך עליו. כאשר צוללים שני צוללים לעומק לביצוע משימה, אחד מבצע וחברו בודק כל הזמן נתונים כדי לשמור בהקפדה על עומקי הצלילה, על המיקום והכיוונים, על שמירת כמות החמצן במכלים, על משך השהייה במעמקים ועל הדרך חזרה למעלה", אמר הקצין.
זרועות תמנון
ילת"ם היא יחידת מתנדבים. כדי להתקבל אין צורך להיות בעל תעודת צלילה אזרחית, אך רצוי מאוד לדעת לשחות. המסלול נמשך שנה וכולל אימוני צלילה במתארים רבים, הכשרות בחבלה ימית, חלקן בחיל ההנדסה וביחידת יהל"ם של החיל. לומדים את מקצועות החבלן ואחרי כן עושים הסבה לחבלן ימי – פעולות זהות לאלו של חבלן בחיל הנדסה, אבל מתחת למים.
בתום המסלול עונדים הצוללים את סמל היחידה – כנפי התמנון בעל שמונה הזרועות. בתהליך ההכשרה של חניך ביחידת צוללים מקדישים זמן רב ליצירת ההתאמה שלו עם הים. "אנחנו לא דגים ואין לנו זימים. בני אדם לא נועדו לצלול בים, לצנוח ממטוס או לטוס בשמים", אומר קצין בילת"ם, "אנו מלמדים את החניכים לחשוב מתחת למים. צריך להכיר בעובדה שהים הוא גורם מעכב מנטלית. כלומר, יותר קשה לבן אדם לפתור בעיה מתחת למים מאשר על היבשה".
"קר לו, הוא לא תמיד רואה בבהירות", אומר עוד הקצין, "לפעמים צריך לפעול תוך מישוש, הסביבה זרה ולא מוכרת, המים עכורים. צריך להפחית את ההשפעות האלו של הים כדי שלא יפריע בביצוע. אנחנו לא צוללים בדרך ליעד כלשהו, אנו צוללים כדי לבצע עבודה במעמקים. את כל התכונות הללו רוכשים במשך הזמן במהלך המסלול, תוך כדי אימונים, עם הרבה צלילות והרבה שעות ים".
בחצר היחידה בולטת בריכה גבוהה מלאה מים בגובה של שלושה מטרים. זה אחד מאמצעי האימון הראשוניים, ובבריכה זו, שקירותיה שקופים, מתאמנים החניכים לבצע משימות בסיסיות מתחת למים, לפני שיצללו אל הים התיכון.
משמר הגבול הימי
השנה חוגגת ילת"ם, שלוחמיה מוגדרים כלוחמי חוד, יום הולדת 40. היחידה הוקמה ב-1 באפריל 1980, ולפני כן הייתה ידועה כיחידה 707 שעסקה בעיקר בהגנת נמלים. רס"ן עוז חדד מפקד כבר שלוש שנים על פלגת צוללים. "בכל מקום שיש מים, אנחנו שם", הגדיר אותה רס"ן חדד בפשטות. בראש הנקרה, מול רצועת עזה, בכנרת, בים המלח, באילת, במקווי מים, בבריכות ברמת הגולן, בארץ ובחו"ל. הגבולות הימיים של מדינת ישראל, מצפון ועד דרום, מסומנים במצופים. אחד התפקידים של פלגת הצוללים היא לתחזק את המצופים המסמנים את הגבול המערבי-ימי של המדינה. משמר הגבול הימי".
"אנו מבצעים סקרים מצולמים של כלי שיט מתחת למים. כאשר ספינה עולה למבדוק רטוב, צוות שלנו צולל מתחתיה כדי לוודא את מיקומה המדויק על המבדוק. אנו מאומנים לבצע תיקונים ולבדוק תקלות מתחת למים", אומר הקצין.
"בזמנו הוצאנו שתי משלחות לברזיל כדי לעזור בחילוץ בעת אסון טבע. משלחת שלנו יצאה לקפריסין עם רובוט תת-מימי. הייתי מפקד המשלחת וסייענו בחיפוש גופות של נעדרים במכרה שהוצף מים. לוח המשימות שלנו גדוש ועמוס, אנו צוללים כמעט כל יום, כאשר צוות צלילה רגיל מורכב ממפקד, קצין בטיחות וכמה צוללים, הכל לפי המשימה", הוא סיפר.
כדי להגיע לאתרי הצלילה לאימונים או למבצעים נעזרים לוחמי ילת"ם בשני כלי השיט שלהם - הספינה הגדולה "דיונון", הנושאת כמה עשרות לוחמים וכמה טונות ציוד, ו"לברק" הקטנה, שמיועדת לצוות מצומצם. צוות הצוללים משיט, מפעיל ומנווט את שני כלי השיט, וכולם בעלי הכשרה של מפקדי סירות גומי.
חבל הטבור
הצוללים יצללו לים כשמכלי חמצן על הגב, או, בצלילות ארוכות יותר, הם מחוברים לספינה באמצעות "חבל הטבור", מה שקרוי אספקה מהשטח. במחסן הציוד של היחידה, שהיא אוטונומית מבחינת תחזוקת הציוד, הציג לנו ליאור, נגד ותיק ביחידה, את פריטי הציוד המיוחדים של הצוללים: בצלילה עם כבל נשימה הצולל יחבוש לראשו קסדה צהובה וכבדה למדי, שבתוכה ציוד קשר, מצלמה, תאורה, מד עומק, וכמובן צינור נשימה, אליו מוזרם החמצן מהספינה.
הצינור, "חבל טבור", הוא צמה בת שלושה צבעים - כחול, צהוב וכתום, כאשר שלושה העורקים הצבעוניים מעבירים לצולל את אמצעי הנשימה, הקשר והנתונים הנוספים. מכשיר נוסף הוא רת"ם (רכב תת ימי) - רובוט בעל זרוע להרמת חפצים עד לעומק של כ-100 מטרים. על הספינה שולטים ברובוט באמצעות שלט ורואים את הממצאים על מסך. לרשות הצוללים עומד גם סונאר-יד שנועד לעקוב ולספק מידע על כלי שיט וגופים אחרים בים.
רס"ן מתן בר, מפקד פלגת חבלה בילת"ם, בילה גם הוא את כל שירותו הצבאי ביחידה. בכניסה למשרדו ניצב מוקש ימי שחור ענק, שריד ממלחמת העולם השנייה, ובחצר מוצגים שני מוקשים ימיים, אחד אמריקני ואחד רוסי. "אחת ממשימות הפלגה היא התמודדות עם מיקוש ימי וסילוק פצצות למיניהן מהמים. הוזעקנו לסלק פצצת מרגמה 82 מ"מ שגילה אזרח בחוף עליה ביפו. מיקוש הוא אמצעי הגנה והתקפה. הוא רגיש ביותר וצריך מיומנות גבוהה וכלים מיוחדים כדי לטפל במוקש כזה. הצולל יחפש שינויי רעש ושינויים בחתימה המגנטית של המוקש לפני שיחליט על הטיפול, סילוק או פיצוץ מבוקר. יש מוקשים טיפשים ויש כיום מוקשים חכמים מאוד", מספר רס"ן מתן בר.
מפל"ג חבלה מדגיש את תכונת האמינות, שהיא החשובה מכל אצל צולל: "אני שולח לים למשימה שני צוללים. רק הם שם לבדם מתחת למים. איש בלעדיהם לא יידע מה קרה למטה, אם ביצעו או לא ביצעו. אבל ביחידה מה שהצולל מדווח שקרה, זה מה שקרה. המפקדים חייבים לסמוך על הלוחמים ביותר ממאה אחוזים".
משנת 2005 משרתות נשים כצוללות בילת"ם ושני המפל"גים שבעי רצון מהשיתוף הנשי ומהמקצוענות הנשית. לאחרונה סיימה לוחמת ראשונה קורס חבלה ימית והוסמכה כחבלנית ימית מן המניין. מבחינת צלילה אין הבדל בין לוחם ללוחמת. באשר להרמת מטענים או גופים כבדים, ידוע שבמים המשקלים יותר קלים מאשר ביבשה.
ים ללא גבולות
בכל זרועות צה"ל ניתנת בשנים האחרונות תשומת לב רבה לשת"פים עם צבאות זרים. זרוע הים וילת"ם אינן חריגות. רס"ן מתן בר מספר כי יש פעילויות משותפות עם ציי ארה"ב וצרפת. כל שנה יש אימון משותף עם יחידת הצוללים של הצי הגרמני ושת"פים הדוקים עם צוללי צי המלחמה האיטלקי.
"השתתפנו בתרגילים ימיים של נאט"ו בנושאי חבלה וצלילה מקצועיים. כל צי מביא את הידע שלו ומשלימים ידע. אירחתי כאן אצלנו צוללים של הצי הגרמני, ובקרוב יהיה אימון עם יחידות של ציי ארה"ב וצרפת. עם הגרמנים תרגלנו מיקושים ימיים ומה שקרוי אצלנו זיכוי אניות, כלומר בדיקה יסודית של כלי שיט שיש חשד שהמפליגים בו עוסקים בפעילות טרור. חבלן ימי עורך את הבדיקות והסריקות, והוא מוסמך 'לזכות' את הספינה. כלומר, להכריז שהיא 'חפה מפשע'", ציין רס"ן בר.
מפל"ג צוללים רס"ן עוז חדד מספר כי בין יחידות צוללים של ציי ישראל ואיטליה נרשם שיתוף פעולה, כשהמשימה בתרגיל הייתה הנצלת צוללת שקורקעה על קרקעית הים וצריך היה לספק אוויר לצוות. הצי האיטלקי הציב ספינה ובה פעמון ענק מעל למקום הצוללת הטבועה וחילצו את הצוות באמצעות הפעמון.
צלילה בים המוות
"אחד הנושאים המסובכים שהיחידה עוסקת בהם הוא ריתוך ימי. זו מלאכה קשה ומורכבת. ביקרו אצלנו שני צוללים מומחים מנורבגיה, ואנו שלחנו שני לוחמים לנורבגיה כדי לעבור שם קורס מעמיק בריתוך תת-ימי. הם עמדו יפה בדרישות הקורס המאוד ייחודי הזה וקיבלו תעודות הסמכה מטעם האיחוד האירופי", סיפר רס"ן עוד חדד. בעת ריתוך בים מרכיב הצולל משקפת ריתוך מיוחדת על משקף הקסדה כדי להימנע מסנוור. ריתוך יוצר אש? מסתבר שכך קורה גם בתוך המים.
עוד צלילה לא שגרתית שצוללי ילת"ם מתנסים בה היא צלילה בים המלח. צוללים עם ציוד צלילה רגיל, אבל מצמידים לגוף הרבה יותר משקלות מאשר בצלילה בים התיכון ועל הפנים מסיכה מלאה, שמכסה את כל הפרצוף כדי להימנע ממגע עיניים עם המליחות הגבוהה. צוללי היחידה צללו בים המלח כדי לסלק ולהשמיד תחמושת שנוצר בים מתקופת הבריטים. הם צללו גם בבריכת המשושים ברמת הגולן. המים עכורים, מספרים הצוללים, ובבריכות קר יותר מאשר בים.
כל נשימה חשובה
מה נושמים הלוחמים הצוללים במים? חמצן, כמובן. אוויר דחוס שהם מקבלים ממכלי החמצן שעל הגב או ממקור שנמצא על ספינה. למשימות צלילה מסוימות נושמים חמצן מועשר, ואילו לצלילות עמוקות במיוחד של 80 עד 100 מטרים מוסיפים הליום לתערובת. "צלילות לעומקים כאלו הן מורכבות", מספר מפל"ג הצוללים. "הן דורשות הכנות מיוחדות ותוספת ציוד. הצולל יכול לשהות על הקרקעית בין חמש לעשר דקות בלבד ואז להתחיל לעלות, עם תחנות דיקומפרסיה בדרך כדי להגיע למעלה בריא ושלם".
"בחמש עד עשר דקות אפשר לבצע את המשימות המיועדות לעומקים כאלו. עובדים עם בן זוג, וחשוב מאוד השיח בין השנים בצלילה עמוקה. אחד עוסק במשימה וחברו אחראי על הנתונים, הטבלאות, המיקומים, הכיוונים והשעון. צריך לחשב בדיוק רב מתי להפסיק את העבודה ולהתחיל לעלות. כל דקה היא משמעותית", מספר רס"ן עוז חדד.
מפקד ילת"ם ושני המפל"גים מאוחדים בדעתם כי הייחוד של היחידה הוא באיכות האנשים. ילת"ם היא תמהיל של צעירים שמתגייסים למסלול ושל אנשי קבע ואנשי מילואים, והיחידה כולה קטנה למדי. לוחמים שצוללים כבר עשר ואף עשרים שנה מוצאים עצמם במעמקים עם בני או בנות 19, שלומדים להכיר את כחול המעמקים.
"אתה לעולם לא יכול להיכנס לאותו הים פעמיים. הים משתנה ומתחלף כל הזמן, ולכן אין דומה צלילה אחת לחברתה ואין משימה דומה לחברתה. לכן, קשה לך לדעת למה לצפות. מכאן חשיבות ההכשרה, האימון והתרגול", סיכם רס"ן חדד.
מי שנכנס בש"ג היחידה בנמל חיפה, יכול לחשוב שנכנס לעוד בסיס צבאי קטן של חיל הים. אבל למעשה, הבסיס של ילת"ם – יחידה למשימות תת-מימיות, נמצא בעומק הים, או יותר נכון בכל מקור מים. מערכת ישראל דיפנס קיבלה הצצה למעמקי הים לעבודת היחידה, שמהווה האוזניים והעיניים של צה"ל במצולות. מיוחד
צילום: אתר חיל הים
שעת בוקר מוקדמת במפרץ חיפה. החורף השנה קר מאוד גם בעיר הנמל, מי המפרץ רוגשים ואפורים. אל מזח קטן באחת מפינות נמל חיפה נקשר כלי שיט קטן, מתכתי ואפור, "לברק" שמו. אחד משני כלי השיט של ילת"ם - היחידה למשימות תת-מימיות. הצוות חזר ממשימת צלילה אי שם.
כמה צוללים בצוות, ביניהם שתי נשים, יוצאים מהים בחליפות צלילה שחורות, סנפירים, מכלי חמצן צהובים, כמעט כמו חבורה בצלילה ספורטיבית במועדון צלילה באילת. אבל לא בדיוק. באותו לילה בוצעה הצלילה למשימה צבאית, והצוללים נעזרים באביזרים שאין במועדון צלילה, כמו רובוט תת-ימי, סונאר-יד ומכשירים נוספים.
הצוות פועל בשקט, במיומנות וללא דיבורים מיותרים. סיימו משימה בים, אוספים ומארגנים את הציוד, מטפלים בכלי השיט, מייבשים חליפות, מאפסנים אותן איש-איש בתא הציוד האישי שלו, ועוד מעט יישבו לתחקיר שאחרי הפעולה עם ספלי משקה חם, ואחרי כן ארוחת בוקר.
הים הוא המשרד והבית השני
היחידה שלהם, ילת"ם, ייחודית בזרוע הים ובצה"ל כולו, מכיוון שהיא אחת ויחידה מסוגה. זו יחידת הצוללים המקצועיים היחידה בצה"ל, והיא נקראת לביצוע כל משימה ימית רלוונטית, כי אין בלתה. למי שמנסה להשוות עם שייטת 13, מסבירים מיד בילת"ם את ההבדל: "אצל השייטת הים הוא אמצעי להגיע למטרה ולחזור ממנה. הם מגיחים מהים ליבשה ולוחמים. אצלנו בילת"ם הים הוא המשרד, המוסך, הבית השני. כל מה שאנו עושים הוא מתחת למים, ואך ורק בתווך התת-ימי, וזה כולל הכל, מסגירת בורג ועד טיפול במטעני חבלה תת-ימית. הכל ורק במים".
ואמנם, הקירות במשרדי היחידה בנמל חיפה מכוסים במאות צילומים שרובם מפעילות צלילה. צולל אחד בעומק רב מחובר לצינור נשימה (המכונה אצלם 'חבל הטבור'), עשרה צוללים כורעים על קרקעית ים רדוד נושאי דגל המדינה, צלילות מתחת לשמש זורחת וצלילות במעמקי מים עכורים.
מפקד ילת"ם הוא סא"ל אורון ענבר. היחידה משפחתית מאוד. במים אין דרגות ואין "דיסטאנס". גם לא ביבשה. שמות פרטיים, ורמה גבוהה מאוד של היסמכות זה על זה. אין צלילה של פחות משני אנשים, שהם הצוות הקטן ביותר. "חייך נתונים בידי בן הזוג שלך", אומר קצין ביחידה, "תמיד יש לידך במים בן זוג ואתה חייב להיות מחובר אליו. לא פיזית, אלא לסמוך עליו והוא עליך".
"אני צולל כבר 20 שנה ביחידה, ולפעמים יוצא לצלילה עם בחור שזה עתה סיים מסלול, ואני חייב לסמוך עליו. כאשר צוללים שני צוללים לעומק לביצוע משימה, אחד מבצע וחברו בודק כל הזמן נתונים כדי לשמור בהקפדה על עומקי הצלילה, על המיקום והכיוונים, על שמירת כמות החמצן במכלים, על משך השהייה במעמקים ועל הדרך חזרה למעלה", אמר הקצין.
זרועות תמנון
ילת"ם היא יחידת מתנדבים. כדי להתקבל אין צורך להיות בעל תעודת צלילה אזרחית, אך רצוי מאוד לדעת לשחות. המסלול נמשך שנה וכולל אימוני צלילה במתארים רבים, הכשרות בחבלה ימית, חלקן בחיל ההנדסה וביחידת יהל"ם של החיל. לומדים את מקצועות החבלן ואחרי כן עושים הסבה לחבלן ימי – פעולות זהות לאלו של חבלן בחיל הנדסה, אבל מתחת למים.
בתום המסלול עונדים הצוללים את סמל היחידה – כנפי התמנון בעל שמונה הזרועות. בתהליך ההכשרה של חניך ביחידת צוללים מקדישים זמן רב ליצירת ההתאמה שלו עם הים. "אנחנו לא דגים ואין לנו זימים. בני אדם לא נועדו לצלול בים, לצנוח ממטוס או לטוס בשמים", אומר קצין בילת"ם, "אנו מלמדים את החניכים לחשוב מתחת למים. צריך להכיר בעובדה שהים הוא גורם מעכב מנטלית. כלומר, יותר קשה לבן אדם לפתור בעיה מתחת למים מאשר על היבשה".
"קר לו, הוא לא תמיד רואה בבהירות", אומר עוד הקצין, "לפעמים צריך לפעול תוך מישוש, הסביבה זרה ולא מוכרת, המים עכורים. צריך להפחית את ההשפעות האלו של הים כדי שלא יפריע בביצוע. אנחנו לא צוללים בדרך ליעד כלשהו, אנו צוללים כדי לבצע עבודה במעמקים. את כל התכונות הללו רוכשים במשך הזמן במהלך המסלול, תוך כדי אימונים, עם הרבה צלילות והרבה שעות ים".
בחצר היחידה בולטת בריכה גבוהה מלאה מים בגובה של שלושה מטרים. זה אחד מאמצעי האימון הראשוניים, ובבריכה זו, שקירותיה שקופים, מתאמנים החניכים לבצע משימות בסיסיות מתחת למים, לפני שיצללו אל הים התיכון.
משמר הגבול הימי
השנה חוגגת ילת"ם, שלוחמיה מוגדרים כלוחמי חוד, יום הולדת 40. היחידה הוקמה ב-1 באפריל 1980, ולפני כן הייתה ידועה כיחידה 707 שעסקה בעיקר בהגנת נמלים. רס"ן עוז חדד מפקד כבר שלוש שנים על פלגת צוללים. "בכל מקום שיש מים, אנחנו שם", הגדיר אותה רס"ן חדד בפשטות. בראש הנקרה, מול רצועת עזה, בכנרת, בים המלח, באילת, במקווי מים, בבריכות ברמת הגולן, בארץ ובחו"ל. הגבולות הימיים של מדינת ישראל, מצפון ועד דרום, מסומנים במצופים. אחד התפקידים של פלגת הצוללים היא לתחזק את המצופים המסמנים את הגבול המערבי-ימי של המדינה. משמר הגבול הימי".
"אנו מבצעים סקרים מצולמים של כלי שיט מתחת למים. כאשר ספינה עולה למבדוק רטוב, צוות שלנו צולל מתחתיה כדי לוודא את מיקומה המדויק על המבדוק. אנו מאומנים לבצע תיקונים ולבדוק תקלות מתחת למים", אומר הקצין.
"בזמנו הוצאנו שתי משלחות לברזיל כדי לעזור בחילוץ בעת אסון טבע. משלחת שלנו יצאה לקפריסין עם רובוט תת-מימי. הייתי מפקד המשלחת וסייענו בחיפוש גופות של נעדרים במכרה שהוצף מים. לוח המשימות שלנו גדוש ועמוס, אנו צוללים כמעט כל יום, כאשר צוות צלילה רגיל מורכב ממפקד, קצין בטיחות וכמה צוללים, הכל לפי המשימה", הוא סיפר.
כדי להגיע לאתרי הצלילה לאימונים או למבצעים נעזרים לוחמי ילת"ם בשני כלי השיט שלהם - הספינה הגדולה "דיונון", הנושאת כמה עשרות לוחמים וכמה טונות ציוד, ו"לברק" הקטנה, שמיועדת לצוות מצומצם. צוות הצוללים משיט, מפעיל ומנווט את שני כלי השיט, וכולם בעלי הכשרה של מפקדי סירות גומי.
חבל הטבור
הצוללים יצללו לים כשמכלי חמצן על הגב, או, בצלילות ארוכות יותר, הם מחוברים לספינה באמצעות "חבל הטבור", מה שקרוי אספקה מהשטח. במחסן הציוד של היחידה, שהיא אוטונומית מבחינת תחזוקת הציוד, הציג לנו ליאור, נגד ותיק ביחידה, את פריטי הציוד המיוחדים של הצוללים: בצלילה עם כבל נשימה הצולל יחבוש לראשו קסדה צהובה וכבדה למדי, שבתוכה ציוד קשר, מצלמה, תאורה, מד עומק, וכמובן צינור נשימה, אליו מוזרם החמצן מהספינה.
הצינור, "חבל טבור", הוא צמה בת שלושה צבעים - כחול, צהוב וכתום, כאשר שלושה העורקים הצבעוניים מעבירים לצולל את אמצעי הנשימה, הקשר והנתונים הנוספים. מכשיר נוסף הוא רת"ם (רכב תת ימי) - רובוט בעל זרוע להרמת חפצים עד לעומק של כ-100 מטרים. על הספינה שולטים ברובוט באמצעות שלט ורואים את הממצאים על מסך. לרשות הצוללים עומד גם סונאר-יד שנועד לעקוב ולספק מידע על כלי שיט וגופים אחרים בים.
רס"ן מתן בר, מפקד פלגת חבלה בילת"ם, בילה גם הוא את כל שירותו הצבאי ביחידה. בכניסה למשרדו ניצב מוקש ימי שחור ענק, שריד ממלחמת העולם השנייה, ובחצר מוצגים שני מוקשים ימיים, אחד אמריקני ואחד רוסי. "אחת ממשימות הפלגה היא התמודדות עם מיקוש ימי וסילוק פצצות למיניהן מהמים. הוזעקנו לסלק פצצת מרגמה 82 מ"מ שגילה אזרח בחוף עליה ביפו. מיקוש הוא אמצעי הגנה והתקפה. הוא רגיש ביותר וצריך מיומנות גבוהה וכלים מיוחדים כדי לטפל במוקש כזה. הצולל יחפש שינויי רעש ושינויים בחתימה המגנטית של המוקש לפני שיחליט על הטיפול, סילוק או פיצוץ מבוקר. יש מוקשים טיפשים ויש כיום מוקשים חכמים מאוד", מספר רס"ן מתן בר.
מפל"ג חבלה מדגיש את תכונת האמינות, שהיא החשובה מכל אצל צולל: "אני שולח לים למשימה שני צוללים. רק הם שם לבדם מתחת למים. איש בלעדיהם לא יידע מה קרה למטה, אם ביצעו או לא ביצעו. אבל ביחידה מה שהצולל מדווח שקרה, זה מה שקרה. המפקדים חייבים לסמוך על הלוחמים ביותר ממאה אחוזים".
משנת 2005 משרתות נשים כצוללות בילת"ם ושני המפל"גים שבעי רצון מהשיתוף הנשי ומהמקצוענות הנשית. לאחרונה סיימה לוחמת ראשונה קורס חבלה ימית והוסמכה כחבלנית ימית מן המניין. מבחינת צלילה אין הבדל בין לוחם ללוחמת. באשר להרמת מטענים או גופים כבדים, ידוע שבמים המשקלים יותר קלים מאשר ביבשה.
ים ללא גבולות
בכל זרועות צה"ל ניתנת בשנים האחרונות תשומת לב רבה לשת"פים עם צבאות זרים. זרוע הים וילת"ם אינן חריגות. רס"ן מתן בר מספר כי יש פעילויות משותפות עם ציי ארה"ב וצרפת. כל שנה יש אימון משותף עם יחידת הצוללים של הצי הגרמני ושת"פים הדוקים עם צוללי צי המלחמה האיטלקי.
"השתתפנו בתרגילים ימיים של נאט"ו בנושאי חבלה וצלילה מקצועיים. כל צי מביא את הידע שלו ומשלימים ידע. אירחתי כאן אצלנו צוללים של הצי הגרמני, ובקרוב יהיה אימון עם יחידות של ציי ארה"ב וצרפת. עם הגרמנים תרגלנו מיקושים ימיים ומה שקרוי אצלנו זיכוי אניות, כלומר בדיקה יסודית של כלי שיט שיש חשד שהמפליגים בו עוסקים בפעילות טרור. חבלן ימי עורך את הבדיקות והסריקות, והוא מוסמך 'לזכות' את הספינה. כלומר, להכריז שהיא 'חפה מפשע'", ציין רס"ן בר.
מפל"ג צוללים רס"ן עוז חדד מספר כי בין יחידות צוללים של ציי ישראל ואיטליה נרשם שיתוף פעולה, כשהמשימה בתרגיל הייתה הנצלת צוללת שקורקעה על קרקעית הים וצריך היה לספק אוויר לצוות. הצי האיטלקי הציב ספינה ובה פעמון ענק מעל למקום הצוללת הטבועה וחילצו את הצוות באמצעות הפעמון.
צלילה בים המוות
"אחד הנושאים המסובכים שהיחידה עוסקת בהם הוא ריתוך ימי. זו מלאכה קשה ומורכבת. ביקרו אצלנו שני צוללים מומחים מנורבגיה, ואנו שלחנו שני לוחמים לנורבגיה כדי לעבור שם קורס מעמיק בריתוך תת-ימי. הם עמדו יפה בדרישות הקורס המאוד ייחודי הזה וקיבלו תעודות הסמכה מטעם האיחוד האירופי", סיפר רס"ן עוד חדד. בעת ריתוך בים מרכיב הצולל משקפת ריתוך מיוחדת על משקף הקסדה כדי להימנע מסנוור. ריתוך יוצר אש? מסתבר שכך קורה גם בתוך המים.
עוד צלילה לא שגרתית שצוללי ילת"ם מתנסים בה היא צלילה בים המלח. צוללים עם ציוד צלילה רגיל, אבל מצמידים לגוף הרבה יותר משקלות מאשר בצלילה בים התיכון ועל הפנים מסיכה מלאה, שמכסה את כל הפרצוף כדי להימנע ממגע עיניים עם המליחות הגבוהה. צוללי היחידה צללו בים המלח כדי לסלק ולהשמיד תחמושת שנוצר בים מתקופת הבריטים. הם צללו גם בבריכת המשושים ברמת הגולן. המים עכורים, מספרים הצוללים, ובבריכות קר יותר מאשר בים.
כל נשימה חשובה
מה נושמים הלוחמים הצוללים במים? חמצן, כמובן. אוויר דחוס שהם מקבלים ממכלי החמצן שעל הגב או ממקור שנמצא על ספינה. למשימות צלילה מסוימות נושמים חמצן מועשר, ואילו לצלילות עמוקות במיוחד של 80 עד 100 מטרים מוסיפים הליום לתערובת. "צלילות לעומקים כאלו הן מורכבות", מספר מפל"ג הצוללים. "הן דורשות הכנות מיוחדות ותוספת ציוד. הצולל יכול לשהות על הקרקעית בין חמש לעשר דקות בלבד ואז להתחיל לעלות, עם תחנות דיקומפרסיה בדרך כדי להגיע למעלה בריא ושלם".
"בחמש עד עשר דקות אפשר לבצע את המשימות המיועדות לעומקים כאלו. עובדים עם בן זוג, וחשוב מאוד השיח בין השנים בצלילה עמוקה. אחד עוסק במשימה וחברו אחראי על הנתונים, הטבלאות, המיקומים, הכיוונים והשעון. צריך לחשב בדיוק רב מתי להפסיק את העבודה ולהתחיל לעלות. כל דקה היא משמעותית", מספר רס"ן עוז חדד.
מפקד ילת"ם ושני המפל"גים מאוחדים בדעתם כי הייחוד של היחידה הוא באיכות האנשים. ילת"ם היא תמהיל של צעירים שמתגייסים למסלול ושל אנשי קבע ואנשי מילואים, והיחידה כולה קטנה למדי. לוחמים שצוללים כבר עשר ואף עשרים שנה מוצאים עצמם במעמקים עם בני או בנות 19, שלומדים להכיר את כחול המעמקים.
"אתה לעולם לא יכול להיכנס לאותו הים פעמיים. הים משתנה ומתחלף כל הזמן, ולכן אין דומה צלילה אחת לחברתה ואין משימה דומה לחברתה. לכן, קשה לך לדעת למה לצפות. מכאן חשיבות ההכשרה, האימון והתרגול", סיכם רס"ן חדד.
