מעצר חשודים בריגול ביולוגי סיני בארצות הברית

ראש המחלקה האמריקאי מאוניברסיטת Harvard, ד"ר צ'רלס ליבר, כבן 61, נחשב כבעל שם עולמי בתחום הביולוגיה. בין השנים 2012 ל- 2017 שהה ד"ר ליבר במכון הביולוגי בסין והקים שם מעבדות מחקר

בשלהי חודש ינואר השנה, פרסם משרד המשפטים האמריקאי כי ראש מחלקת לימודי הביולוגיה והכימיה באוניברסיטת Harvard היוקרתית, ושני חוקרי אקדמיה מסין הואשמו בריגול לטובת סין. שני החוקרים הסיניים מהמכון הביולוגי בעיר ווהאן, האחד אלוף משנה והשני סרן מצבא סין, שהו באוניברסיטה האמריקאית לצורך מחקר אקדמי "טהור" בתחום הביולוגיה, ולא דיווחו לשלטונות האמריקאיים כי עודם משרתים בצבא הסיני. 

אחד מהחוקרים הסיניים הצליח להימלט מארה"ב ושב לסין, אך החוקר השני, בן 30, נעצר בראשית דצמבר 2019 בשדה התעופה הבינלאומי של בוסטון בדרכו למולדתו. בכליו של החוקר הסיני לפני עלייתו למטוס נמצאו 21 בקבוקונים עם חומרים ביולוגיים, תוצר הניסויים שבוצעו באקדמיה האמריקאית.

ראש המחלקה האמריקאי מאוניברסיטת Harvard, Dr. Charles Lieber, כבן 61, נחשב כבעל שם עולמי בתחום הביולוגיה, וקיבל מענקי מחקר רבים מהמכון הלאומי האמריקאי לבריאות (NIH) וממשרד ההגנה האמריקאי. ראש המחלקה עסק, ככל הנראה, בפרויקטים הרלוונטיים ללוחמה ביולוגית. 

במקביל לתפקידו באוניברסיטה, וללא שדיווח על כך לשלטונות, קיבל ד"ר ליבר, מענקי מחקר מהמכון הביולוגי בעיר ווהאן שבסין, ונחשב שם למדען אסטרטגי. זאת ועוד, בין השנים 2012 ל- 2017 שהה ד"ר ליבר במכון הביולוגי בסין והקים שם מעבדות מחקר. 

תמורת עבודתו במכון הסיני קיבל הד"ר ליבר משכורת חודשית בגובה 50,000 דולר, דמי מחייה שנתיים של 158,000 דולר ומענק בסך 1.5 מיליון דולר על הקמת המעבדה. תמורת אלו התחייב הד"ר להמשיך לעבוד בשירות המכון הביולוגי משך תשעה חודשים בשנה גם לאחר חזרתו מסין, במהלכן הוא נדרש לחקור ולחנוך סטודנטים וחוקרים מסין. 

בארצות הברית החלו להישמע בתקשורת האשמות כנגד ד"ר ליבר בכך שהוא עזר לסין לפתח את נגיף הקורונה. מאמרים מהשנים 2012 ועד 2017 לפחות מצביעים על כך שבמכון הביולוגי בווהאן פותח נגיף הקורונה בתהליך הנדסי מסודר, בהתבסס על רכיב DNA שנמצא בעטלפים, ושם הוא נחקר ושופרו תכונותיו (על כך בהרחבה במאמר אחר פרי עטי העוסק בלוחמה הביולוגית בסין).

אך מעבר לכך, הפרשיה שופכת אור נוסף על הריגול התעשייתי והאקדמי שמנהלת סין בעולם המערבי. סין עושה מאמצים מרובים ואגרסיביים לאיסוף מודיעין טכנולוגי וכלכלי כמעט בכל עניין – החל מאינטליגנציה מלאכותית, חומרים, תעופה, הנעה, אנרגיה, ביולוגיה, כימיה ועוד. 

השקעה כספית סינית באוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה ובארה"ב, שפרי מחקריהם שייך יהיה לממשל הסיני. רשת מכוני "קונפוציוס", המשמשים לכאורה לקידום התרבות הסינית ולהפצתה בעולם, ובפועל משמשים ככלי למינוף מאמצי הריגול הסיני. תקיפות סייבר על מכוני מחקר, תעשיות ביטחוניות והיי-טק, מאגרים אקדמיים וכמובן על מחשביהם האישיים של חוקרים. החדרת ציוד "מטופל" למעבדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר (ציוד מטופל הינו לרוב ציוד מחשוב, בו מותקן משדר נסתר, המשדר את כל תוכנו ללא ידיעת בעליו למקום אחר).