בלמים, איזונים והסלמה
לחיזבאללה, חמאס וגא"פ יש מטרה משותפת במאבק מול ישראל. למרות השקעה בבניין כוח, בעת זו, אינם מעוניינים בעימות רחב. אל"מ (מיל') שלמה מופז משרטט את מפת האינטרסים של ארגוני הטרור בצפון ובדרום במאבק מול ישראל
שלמה מופז
| 11/04/2020
REUTERS/Aziz Taher
ישראל ניצבת לאורך גבולותיה בפני שני איומים קונבנציונליים מרכזיים מצד ארגונים תת- מדינתיים אלימים, הנוקטים בשיטות פעולה של טרור וגרילה - ארגון חיזבאללה בצפון, והארגונים הפלסטינים חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בדרום, שבנו במשך השנים מאזן הרתעה מול ישראל. אלה ארגונים סמי צבאיים עם יכולות מבצעיות מגוונות, שמנסים כל העת לבחון את גבולות מאזן ההרתעה שלהם מול ישראל, ולהטות את המאזן לטובתם תוך "תשלום מחיר" מועט מבחינתם, ולהשיג הישגים זמניים וקבועים בהתמודדות הארוכה מול ישראל.
לחיזבאללה ולחמאס מאפיינים מדינתיים ברמות שונות כמו שליטה על שטח, שלטון מרכזי, אוכלוסייה תחת שלטונם וצבא.מטרת העל של שלושת הארגונים היא השמדת מדינה ישראל. הם אינם מוכנים לחיות בשלום לצידה, ותקופות השקט והרגיעה מול ישראל הינן זמניות ומאפשרות להם להמשיך בבניית כוחם והתעצמותם עד לאירוע או סבב העימות הבא. בהקשר זה יוזכר כי הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ציין במהלך הצגת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל "תנופה" שהאויב צמצם את פערי היכולת מול צה"ל.
החלל הריק של חיזבאללה
למרות שלארגונים אלה יש מטרה משותפת במאבק מול ישראל, מפת אינטרסים שלהם מגוונת ולעיתים שונה. ככלל, לצד בניית העוצמה וצמצום הפער מישראל, תוך ניסיון מתמיד לשפר את מעמדם במאזן ההרתעה, הם אינם מעוניינים בעימות רחב מול ישראל בעת הזו כל עוד הדבר משרת את מטרותיהם.
מפת האינטרסים והשיקולים של חיזבאללה בהתמודדות מול ישראל מושפעת בין השאר מכמה תהליכים ואירועים בזירה המקומית והאזורית שהתרחשו לאחרונה. חיסולו של קאסם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, על ידי ארה"ב בתחילת השנה, מהווה פגיעה לא מבוטלת בארגון ובמנהיג נסראללה באופן אישי. מותו של סולימאני, פטרונו וידידו של נסראללה, פגע באחרון בהיבט המבצעי והאישי כאחד. בין השניים היה קשר ארוך שנים מאז מונה סולימאני למפקד כוח קודס ב-1998. סולימאני היה לגורם המוביל בציר איראן-חיזבאללה ותרם להתעצמות הארגון. יצוין כי נסראללה כבר איבד ב-2008 דמות מבצעית בכירה ביותר שהייתה לצידו מאז מונה למזכ"ל הארגון ב-1992 - עמאד מוע'נייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה והמפקד הצבאי הבכיר ביותר בארגון.
יש הטוענים, שהארגון לא התאושש ממותו עד היום, וטרם נמצא בארגון גורם שיכנס לנעליו הגדולות. מחליפו של סולימאני, אסמאעיל קאא’ני, שהיה סגנו, לא בקיא כקודמו בזירה הלבנונית (תחום "התמחותו" הוא – אפגניסטן ופקיסטאן). סוגיה זו ניצבה ככל הנראה בפניהם של הבכירים האיראנים והייתה אחת הסיבות למינוייו של מחמד חסין-זאדה חג’אזי לסגן מפקד כוח קודס.
שיפור היכולות הצבאיות בלבנון
חג'אזי, מכיר היטב את הזירה הלבנונית ומעורב בפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. להערכת איראן וחיזבאללה הוא יוכל להמשיך במאמץ המואץ לפיתוח היכולת, שנתפסת כאסטרטגית ומכפילת כוח לחיזבאללה. יכולת זו נפגעה בחודש אוגוסט 2019 בתקיפה המיוחסת לישראל, על פי פרסומים זרים. מאמץ זה נמצא בראש סדר העדיפות הצבאי של הארגון ובפרט לאחר שלילת יכולות אסטרטגית אחרת של חיזבאללה בדמות המנהרות ההתקפיות לשטח ישראל. המנהרות ההתקפיות שנבנו במשך כעשור נחשפו ונוטרלו ע"י צה"ל במסגרת מבצע "מגן צפוני", שנערך לפני יותר משנה. בנוסף, פרס צה"ל אמצעי גילוי מתקדמים לאיתור חפירת מנהרות לאורך גבול הצפון.
למרות כישלון חיזבאללה במאמץ האסטרטגי של המנהרות ההתקפיות ממשיך הארגון במאמציו לשפר את יכולת התקיפה שלו בתוך שטח ישראל, מתוך הבנת האפקט המשמעותי שהצלחה בתחום זה תגרום לו. בראש החץ לפיתוח יכולות אלה עומד כוח העלית המיוחד של הארגון - "כוח רדואן", המונה על פי הערכות שונות כ-2,500 לוחמים העוברים אימונים קפדניים וייעודיים בפיקוח משמרות המהפכה.
במקביל, ממשיך הארגון בהגדלת ארסנל הרקטות שברשותו בדגש על רקטות ארוכות הטווח והסתרתן בתשתית האזרחית בלבנון. ההערכה היא שלארגון יש יותר מ-150,000 רקטות לטווחים שונים. בד בבד, פועל הארגון להגדיל ולשפר את סדר כוחותיו הלוחמים שנפגעו במהלך הלחימה בסוריה באמצעות גיוס והכשרות אינטנסיביות.
עם זאת, הארגון מודע היטב ליכולות המודיעין של ישראל שבאו לידי ביטוי, בין השאר, בחשיפת המנהרות ההתקפיות, הפגיעה בפרויקט דיוק הטילים ובתקיפות המדויקות של צה"ל נגד הארגון בלבנון ובסוריה. ולכן גם כשהארגון מחליט להגיב, תגובותיו מדודות על מנת למנוע הסלמה לא רצויה מבחינתו. דוגמא לכך ניתן לראות בתגובת הארגון, לתקיפה באמצעות רחפנים בבירות שיוחסה לישראל, שבאה לידי ביטוי בירי טילים נגד טנקים לעבר רכב צבאי בגבול הצפון בסמוך לאביבים בספטמבר 2019. בהצהרתו לפני האירוע ציין נסראללה כי הארגון יגיב על תקיפת ישראל בבירות בכל מקום אפשרי לאורך גדר הגבול. התקיפה תיעשה "בצורה מדודה, לפי השיקולים שלנו". ההערכות המוקדמת והממוקדת של צה"ל לתגובת חיזבאללה נבעה מהערכה מודיעינית מדויקת באשר למיקום האפשרי והן בנוגע לעיתוי. הפגיעה ברכב (ללא נפגעים) נבעה מכשל מבצעי בצה"ל.
הרחבת זירת העימות לסוריה
חיזבאללה משקיע מאמץ להרחיב את זירת העימות מול ישראל ובונה יכולת לביצוע פיגועים משטח סוריה לישראל ללא נטילת אחריות רשמית וללא סיבוכה של לבנון. לצורך כך בנה הארגון את תוכנית "תיק הגולן" (שנחשפה לפני שנה ע"י ישראל בתקשורת). תשתית צבאית חדשה וסודית שהוקמה בסוריה בדגש על אזור רמת הגולן, ובחסות חטיבות הקו של סוריה לביצוע פיגועים נגד ישראל.
במקביל, משתלב הארגון במאמצי איראן לבסס ולחזק את נוכחותה בסוריה כבסיס לתקיפה נגד ישראל. צה"ל מתמיד במאמציו לסכל ולשבש מאמץ זה ולפגוע בגורמים שלקחו חלק בפעילות כדוגמת סיכול תקיפת הרחפנים נגד ישראל בהובלת כוח קודס האיראני בפיקודו של קאסם סולימאני באוגוסט 2019, הריגת מספר פעילים מכוח קודס וחיזבאללה וחיסולו של עימאד א-טוויל בסוף פברואר 2020. אותו פעיל היה האחראי מטעם משמרות המהפכה של איראן וחיזבאללה על הפעילות המשותפת ברמת הגולן. על פי מקורות זרים, התקיפה בוצעה באמצעות כלי טיס בלתי מאויש ומיוחסת לצה"ל.
בד בבד, מתמודד חיזבאללה עם צמצום מתמשך ביכולותיו הפיננסיות בשל הקטנת התמיכה הכספית מאיראן (בשל הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה) וסנקציות בינלאומיות נוספות על הארגון עצמו. בנוסף, צריך הארגון להתמודד עם בעיות בלבנון בדמות המשבר הפוליטי והחברתי במדינה. הקמת הממשלה החדשה בלבנון בסוף ינואר 2020, בה חיזבאללה שומר על כוחו ואף מחזק את מעמדו הפוליטי במדינה, לא בהכרח תביא להרגעת הרוחות סביב המשבר במדינה. "ממשלת המומחים" לכאורה שהוקמה, לא מייצגת את כל הפלגים והעדות בלבנון והארגונים השיעים. חיזבאללה ואמל הם גורמי הכוח החזקים בממשל. לממשלה זו יהיה קשה לטפל בבעיות היסוד בגינן פרצה המחאה; שחיתות, חוב לאומי, ואבטלה. חיזבאללה יעשה כל מאמץ לנסות ולייצב את המצב הפוליטי ולעמעם את קולות המתנגדים לממשלה ולארגון על מנת להמשיך ולאחוז במוקדי כוח במדינה.
סחיטה מדרום
מערכות בחירות בישראל מהוות הזדמנות עבור ארגוני הטרור ברצועת עזה להגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סבבים אלימים, שבמרכזם ירי רקטות לישראל וניסיונות פיגוע בקרבת הגדר. הארגונים מעריכים (בד"כ בצורה נכונה), שישראל תימנע בתגובתה מעימות צבאי רחב היקף ותסתפק בתקיפת תשתיות ובגרימת נזק לא משמעותי כתגובה על מנת להחזיר את הרגיעה לאזור.
מאידך, הארגונים מצליחים לסחוט מישראל הטבות נוספות המשפיעות על חיי היום יום ברצועה וחיזוק מעמדם בזירה המקומית. גישה זו אומנם בולטת לקראת סבבי בחירות, אך הארגונים ברצועה למדו שכדי לקדם את מטרותיהם צריך לעשות שימוש בכוח ואם אין הישגים מידיים משתמשים בעוד יותר כוח. והראייה לכך, 15 סבבי הסלמה בשנתיים האחרונות שאת רובם יזמו ארגוני הטרור ברצועה.
חמאס: בין הסדרה לשיגורים
חמאס הוא כידוע גורם הכוח העיקרי ברצועה, שמהווה מעין ישות מדינתית עם מרבית המאפיינים שיש למדינה ריבונית. האינטרסים המרכזיים של חמאס הינם חיזוק העוצמה הצבאית מול ישראל, שחיקת מאזן ההרתעה מולה לטובתו, תוך הימנעות מעימות רחב, ושיפור המצב הכלכלי ברצועה. כל אלה יאפשרו לו לחזק את שליטתו ברצועה ואורך נשימתו להתמודדות הבאה עם ישראל.
חמאס מעוניין בהסדרה אך לא מכריז על כך פומבית. הארגון חותר להסדרה מצומצמת למספר שנים מוגבל. הסדרה כזו, בראייתו, אמורה לכלול הקלות ב"מצור" בדמות הקלות במעברים (סחורות ואנשים), הרחבת מרחב הדיג, פתיחת מעבר רפיח ברציפות, קבלת סיוע הומניטרי והמשך הזרמת כספים מקטאר. "בתמורה" עשוי הארגון להסכים לרגיעה יחסית בשטח ולפקח על מימושה (בדומה לתקופה של 3.5 שנים לאחר מבצע צוק איתן).
ראשות הארגון ברצועה, בהנהגת יחיא סנואר, איסמעיל הנייה ומחמוד א-זהר, מעריכה שישראל מעוניינת בהסדרה למספר שנים והם מעוניינים למקסם את רווחיהם מתהליך זה באמצעות הפעלת מנופים אלימים, ישירות או בעקיפין נגד ישראל, מבלי "תשלום" יקר מדי בדמות חילופי שבויים עם ישראל. בראיית חמאס, הפסקה מוחלטת של האלימות לא באה בחשבון. הם יהיו מוכנים לכל היותר להוריד את רף האלימות למינימום הנחוץ וימשיכו להשתמש בו כל אימת שישראל, בראייתם, לא תעמוד בהסכמות.
בסבב האלים האחרון, שהתקיים בסוף פברואר 2020, קיבל החמאס, בראייתו, הוכחה לכך שישראל רואה בו שותף להסדרה ולכן ישראל מיקדה את תקיפותיה ביעדי הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ובדמשק, אך לא פגעו בחמאס למרות שישראל ציינה לא פעם בעבר שהיא רואה בארגון אחראי לכל המתרחש ברצועת עזה. הוכחה נוספת לכך הייתה בפרסומים בסוף פברואר 2020 בדבר ביקור חשאי של ראש המוסד יוסי כהן ומפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי בקטאר, כדי לשכנע את בכירי הנסיכות להגדיל את המענקים הכספיים לרצועת עזה.
מול המצרים, חמאס לא מעז להתחכם. הם המתווכים בכל המשברים והניסיונות להגיע להסדרה, ושולטים במעבר רפיח ובאספקת גז ועוד. לכל היותר, מתרחש לעיתים נתק זמני בין הצדדים, ותגובת המצרים מידית וכוללת בשלב הראשון את סגירת מעבר רפיח.
אלטרנטיבות לרקטות ולמנהרות
חמאס עושה מאמצים בכמה צירים כדי לשפר את יכולותיו המבצעיות מול ישראל ובכך לשפר את מאזן ההרתעה, כושר המיקוח ויכולת העמידה שלו. היכולת האסטרטגית שבנה בדמות המנהרות ההתקפיות לשטח ישראל כמעט ואינה אפקטיבית, לאור חשיפת המנהרות ובניית המכשול התת-קרקעי ע"י צה"ל. לאור זאת, מנסה חמאס לשפר את יכולותיו בתחום הרקטי. ברשותו אלפי רקטות שמתוכן כמה עשרות יכולות להגיע לטווח של יותר מ-100 ק"מ.
הארגון גם עושה מאמץ לפתח יכולות שיגור כלים בלתי מאוישים, רחפנים ומל"טים. בהקשר זה, יצוין כי בסוף פברואר הפילו מטוסי חיל האוויר מטוס ללא טייס שזוהה ממריא מרצועת עזה וככל הנראה היה מל"ט של חמאס. הארגון משתמש תדיר בבלוני הנפץ הפוגעים בתחושת הביטחון של תושבי ישראל, אך פגיעתם בחיי אדם מזערית. כמו כן, הארגון ממשיך להכווין את הטרור מרצועת עזה ליהודה ושומרון ומשפר את יכולות יחידת העילית של הארגון "א-נוח'בה", המיועדת לפעילות התקפית בשטח ישראל, תקיפת מוצבים וסיורים וחטיפת חיילים.
השגרירים לאיראן
הג'יהאד אסלאמי בפלסטין (גא"פ), הארגון הרדיקלי שבראשו עומד זיאד אלנח’אלה, הפועל מלבנון, לא מוכן לקבל עליו הסדרות למיניהן. עוצמתו אומנם פחותה מזו של חמאס ולרשותו תשתית מבצעית הכוללת מערך של אלפי רקטות לטווח בינוני, המגיעות עד למרכז ישראל ואלפי פעילים.
סבבי הלחימה האחרונים מול צה"ל היו בגלל אירועים הקשורים בארגון, כולל הסבב האחרון בסוף פברואר 2020. למרות רצונו של חמאס בהסדרה הוא נמנע מלאכוף את מרותו על הגא"פ להפסיק, או למתן את תגובותיו כתוצאה מאילוצים פנימיים וחיצוניים. בממד הפנימי, עימות של חמאס מול הגא"פ יהיה אלים ויגבה אבדות משני הצדדים ועלול להחליש את מעמדו של חמאס מול האוכלוסייה ברצועה. בממד החיצוני, זקוק חמאס להמשך הסיוע מאיראן ועימות מול גא"פ עלול לפגוע בסיוע זה. נראה כי הג'יהאד האסלאמי פועל על פי מדיניות פיגועים משלו אשר מתחשבת פחות בחמאס ובתושבי רצועת עזה.
הגא"פ יכול גם לבד
תגובת ישראל לאירוע האחרון הייתה דואלית - תקיפת יעדים "שגרתית" ברצועה ותקיפת מפקדות ומטרות של הארגון בסוריה ללא תקיפה של יעדי חמאס, שלא השתתף בירי. אין זו הפעם הראשונה שישראל נוקטת במדיניות זו ובכך היא מאותתת לחמאס על מוכנותה להמשיך בהידברות לצורך ההסדרה.
הגא"פ, בראייתו, הצליח לשפר את מעמדו ברצועה ולהוכיח שהוא יכול לנהל באופן עצמאי סבב לחימה מול ישראל תוך שיבוש חיי השגרה במדינה וקביעת כללי משחק משל עצמו למועד תחילת הסבב ותנאי סיומו. חמאס הסתפק בהימנעות מהשתתפות בסבבים היזומים על ידי גא"פ, ובכך גם לא ספג פגיעות מישראל במהלך סבבים אלה. מאידך, מהלכיו האחרונים של הגא"פ תורמים לעלייה ביוקרתו של מנהיג הארגון ברצועה וחיזוק מעמדו של הארגון מול איראן והמשך שיפור יכולותיו בהכוונה מהמפקדה בסוריה בראשותו של אכרם עג'ורי, שבו על פי פרסומים ניסתה ישראל לפגוע בסבב הלחימה הקודם מול גא"פ.
לשני הארגונים קשרים עם איראן שבבסיסם תמיכה כספית ומבצעית, אך ברמות ובהיקפים שונים. לאיראן מערכת קשרים קרובה ביותר עם הגא"פ, הבאה לידי ביטוי באספקת אמצעי לחימה, ידע מבצעי וסיוע כספי נדיב המאפשרים לארגון לבסס את מעמדו כמשני בחשיבותו לחמאס. סולימאני, שהוביל את הסיוע מהצד האיראני, היה על פי הגא"פ מורה דרך תומך ומנחה במאבק מול ישראל. התלות היחסית של הגא"פ באיראן מאפשרת לאחרונה לקדם באמצעותו את האינטרסים שלה במערכת הפלסטינית. חמאס נעזר מעת לעת בכספי סיוע מאיראן, אך אינו תלוי בדרך כלל בטהרן בניהול העימות מול ישראל, ונוקט בדרך כלל מדיניות עצמאית מול ישראל בהתאם לאינטרסים המשרתים אותו.
מאזן ההרתעה יישמר?
האיום מצד חיזבאללה הוא האיום הקונבנציונלי המורכב והמשמעותי יותר לישראל, בעוד האיום הדרומי מצד חמאס והגא"פ הוא נפיץ יותר ובעל פוטנציאל התלקחות מהיר יותר. בזירה הצפונית מעוניין חיזבאללה לשמר את מאזן ההרתעה מול ישראל ולהמשיך לקדם את פרויקט דיוק הטילים, הנחשב ליתרון אסטרטגי עבורו, בפרט לאור העובדה שפרויקט המנהרות ההתקפיות נחשף ע"י ישראל ויקשה עליו לפתח יכולת דומה בעתיד הקרוב.
במקביל, ממשיך הארגון במאמציו בתחום הצבאי להרחיב את מאגר הטילים והרקטות שברשותו, לשדרג את יכולות כוח "רדואן", ולהרחיב אחיזתו בסוריה במסגרת תוכנית "תיק הגולן", וגם לסייע לאיראן לבנות את התשתית הצבאית בסוריה. עם זאת, במידה וישראל תחרוג מ"כללי המשחק" בזירה יגיב הארגון בדרך כלל בצורה מדודה על מנת לא לשבור את הכלים ולהגיע לעימות נרחב.
בזירה הדרומית, בעוד חמאס מעוניין בהסדרה אך לא מודה בכך בפומבי, הגא"פ, בעידודה של איראן, אינו מוכן לרגיעה מול ישראל. פעילותו של הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל מקשה על מאמצי ההסדרה וחמאס נמנע מלאכוף את מרותו על הגא"פ מסיבות פנימיות וחיצוניות. למרות שהמאבק בישראל הוא נשמת אפם של הארגונים הפלסטיניים ברצועה ואחד מהיסודות הקיומיים שלהם, שני הארגונים אינם מעוניינים בעת הזו בעימות רחב מול ישראל, אך מאמצים מעת לעת מדיניות של הליכה על הסף על מנת למקסם את הישגיהם מכל סבב עימות מול ישראל.
אחד האינטרסים העיקריים של חמאס הוא האינטרס הכלכלי. כאשר המצוקה הכלכלית ברצועה גוברת והזרמת הכסף הקטארי מושהית ויש מגבלות על העברת סחורות במעברים, צמצום מרחב הדייג ועוד, פונה חמאס להפעלת לחץ אלים על ישראל. במקביל, ממשיך הארגון בתהליך התעצמותו ושיפור יכולותיו. הגא"פ מעוניין לחזק את מעמדו ברצועה מול האוכלוסייה המקומית ומול חמאס ולא מהסס להצית סבב אלים כאשר הוא סופג פגיעה מקרית או מכוונת מצה"ל. שני הארגונים, מעוניינים לשפר את עמדתם במאזן ההרתעה שנוצר מול ישראל. סביר להניח שמצב זה ימשך לפחות בחודשים הקרובים, ללא קשר מי ירכיב את הממשלה הבאה בישראל.
במקרה של עימות רחב מול ישראל בזירה אחת, עלול הדבר להביא להעלאת סף הרגישות בזירה האחרת ואפשרות לפתיחת חזית נוספת יזומה, אך הדבר תלוי בראש ובראשונה במאזן של האינטרסים של כל ארגון וארגון באותה עת.
אל"מ (מיל') שלמה מופז שירת בתפקידים בכירים באמ"ן. כיום משמש כעמית מחקר ב-ICT, המכון למדיניות נגד טרור.
לחיזבאללה, חמאס וגא"פ יש מטרה משותפת במאבק מול ישראל. למרות השקעה בבניין כוח, בעת זו, אינם מעוניינים בעימות רחב. אל"מ (מיל') שלמה מופז משרטט את מפת האינטרסים של ארגוני הטרור בצפון ובדרום במאבק מול ישראל
REUTERS/Aziz Taher
ישראל ניצבת לאורך גבולותיה בפני שני איומים קונבנציונליים מרכזיים מצד ארגונים תת- מדינתיים אלימים, הנוקטים בשיטות פעולה של טרור וגרילה - ארגון חיזבאללה בצפון, והארגונים הפלסטינים חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בדרום, שבנו במשך השנים מאזן הרתעה מול ישראל. אלה ארגונים סמי צבאיים עם יכולות מבצעיות מגוונות, שמנסים כל העת לבחון את גבולות מאזן ההרתעה שלהם מול ישראל, ולהטות את המאזן לטובתם תוך "תשלום מחיר" מועט מבחינתם, ולהשיג הישגים זמניים וקבועים בהתמודדות הארוכה מול ישראל.
לחיזבאללה ולחמאס מאפיינים מדינתיים ברמות שונות כמו שליטה על שטח, שלטון מרכזי, אוכלוסייה תחת שלטונם וצבא.מטרת העל של שלושת הארגונים היא השמדת מדינה ישראל. הם אינם מוכנים לחיות בשלום לצידה, ותקופות השקט והרגיעה מול ישראל הינן זמניות ומאפשרות להם להמשיך בבניית כוחם והתעצמותם עד לאירוע או סבב העימות הבא. בהקשר זה יוזכר כי הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ציין במהלך הצגת התוכנית הרב-שנתית של צה"ל "תנופה" שהאויב צמצם את פערי היכולת מול צה"ל.
החלל הריק של חיזבאללה
למרות שלארגונים אלה יש מטרה משותפת במאבק מול ישראל, מפת אינטרסים שלהם מגוונת ולעיתים שונה. ככלל, לצד בניית העוצמה וצמצום הפער מישראל, תוך ניסיון מתמיד לשפר את מעמדם במאזן ההרתעה, הם אינם מעוניינים בעימות רחב מול ישראל בעת הזו כל עוד הדבר משרת את מטרותיהם.
מפת האינטרסים והשיקולים של חיזבאללה בהתמודדות מול ישראל מושפעת בין השאר מכמה תהליכים ואירועים בזירה המקומית והאזורית שהתרחשו לאחרונה. חיסולו של קאסם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, על ידי ארה"ב בתחילת השנה, מהווה פגיעה לא מבוטלת בארגון ובמנהיג נסראללה באופן אישי. מותו של סולימאני, פטרונו וידידו של נסראללה, פגע באחרון בהיבט המבצעי והאישי כאחד. בין השניים היה קשר ארוך שנים מאז מונה סולימאני למפקד כוח קודס ב-1998. סולימאני היה לגורם המוביל בציר איראן-חיזבאללה ותרם להתעצמות הארגון. יצוין כי נסראללה כבר איבד ב-2008 דמות מבצעית בכירה ביותר שהייתה לצידו מאז מונה למזכ"ל הארגון ב-1992 - עמאד מוע'נייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה והמפקד הצבאי הבכיר ביותר בארגון.
יש הטוענים, שהארגון לא התאושש ממותו עד היום, וטרם נמצא בארגון גורם שיכנס לנעליו הגדולות. מחליפו של סולימאני, אסמאעיל קאא’ני, שהיה סגנו, לא בקיא כקודמו בזירה הלבנונית (תחום "התמחותו" הוא – אפגניסטן ופקיסטאן). סוגיה זו ניצבה ככל הנראה בפניהם של הבכירים האיראנים והייתה אחת הסיבות למינוייו של מחמד חסין-זאדה חג’אזי לסגן מפקד כוח קודס.
שיפור היכולות הצבאיות בלבנון
חג'אזי, מכיר היטב את הזירה הלבנונית ומעורב בפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. להערכת איראן וחיזבאללה הוא יוכל להמשיך במאמץ המואץ לפיתוח היכולת, שנתפסת כאסטרטגית ומכפילת כוח לחיזבאללה. יכולת זו נפגעה בחודש אוגוסט 2019 בתקיפה המיוחסת לישראל, על פי פרסומים זרים. מאמץ זה נמצא בראש סדר העדיפות הצבאי של הארגון ובפרט לאחר שלילת יכולות אסטרטגית אחרת של חיזבאללה בדמות המנהרות ההתקפיות לשטח ישראל. המנהרות ההתקפיות שנבנו במשך כעשור נחשפו ונוטרלו ע"י צה"ל במסגרת מבצע "מגן צפוני", שנערך לפני יותר משנה. בנוסף, פרס צה"ל אמצעי גילוי מתקדמים לאיתור חפירת מנהרות לאורך גבול הצפון.
למרות כישלון חיזבאללה במאמץ האסטרטגי של המנהרות ההתקפיות ממשיך הארגון במאמציו לשפר את יכולת התקיפה שלו בתוך שטח ישראל, מתוך הבנת האפקט המשמעותי שהצלחה בתחום זה תגרום לו. בראש החץ לפיתוח יכולות אלה עומד כוח העלית המיוחד של הארגון - "כוח רדואן", המונה על פי הערכות שונות כ-2,500 לוחמים העוברים אימונים קפדניים וייעודיים בפיקוח משמרות המהפכה.
במקביל, ממשיך הארגון בהגדלת ארסנל הרקטות שברשותו בדגש על רקטות ארוכות הטווח והסתרתן בתשתית האזרחית בלבנון. ההערכה היא שלארגון יש יותר מ-150,000 רקטות לטווחים שונים. בד בבד, פועל הארגון להגדיל ולשפר את סדר כוחותיו הלוחמים שנפגעו במהלך הלחימה בסוריה באמצעות גיוס והכשרות אינטנסיביות.
עם זאת, הארגון מודע היטב ליכולות המודיעין של ישראל שבאו לידי ביטוי, בין השאר, בחשיפת המנהרות ההתקפיות, הפגיעה בפרויקט דיוק הטילים ובתקיפות המדויקות של צה"ל נגד הארגון בלבנון ובסוריה. ולכן גם כשהארגון מחליט להגיב, תגובותיו מדודות על מנת למנוע הסלמה לא רצויה מבחינתו. דוגמא לכך ניתן לראות בתגובת הארגון, לתקיפה באמצעות רחפנים בבירות שיוחסה לישראל, שבאה לידי ביטוי בירי טילים נגד טנקים לעבר רכב צבאי בגבול הצפון בסמוך לאביבים בספטמבר 2019. בהצהרתו לפני האירוע ציין נסראללה כי הארגון יגיב על תקיפת ישראל בבירות בכל מקום אפשרי לאורך גדר הגבול. התקיפה תיעשה "בצורה מדודה, לפי השיקולים שלנו". ההערכות המוקדמת והממוקדת של צה"ל לתגובת חיזבאללה נבעה מהערכה מודיעינית מדויקת באשר למיקום האפשרי והן בנוגע לעיתוי. הפגיעה ברכב (ללא נפגעים) נבעה מכשל מבצעי בצה"ל.
הרחבת זירת העימות לסוריה
חיזבאללה משקיע מאמץ להרחיב את זירת העימות מול ישראל ובונה יכולת לביצוע פיגועים משטח סוריה לישראל ללא נטילת אחריות רשמית וללא סיבוכה של לבנון. לצורך כך בנה הארגון את תוכנית "תיק הגולן" (שנחשפה לפני שנה ע"י ישראל בתקשורת). תשתית צבאית חדשה וסודית שהוקמה בסוריה בדגש על אזור רמת הגולן, ובחסות חטיבות הקו של סוריה לביצוע פיגועים נגד ישראל.
במקביל, משתלב הארגון במאמצי איראן לבסס ולחזק את נוכחותה בסוריה כבסיס לתקיפה נגד ישראל. צה"ל מתמיד במאמציו לסכל ולשבש מאמץ זה ולפגוע בגורמים שלקחו חלק בפעילות כדוגמת סיכול תקיפת הרחפנים נגד ישראל בהובלת כוח קודס האיראני בפיקודו של קאסם סולימאני באוגוסט 2019, הריגת מספר פעילים מכוח קודס וחיזבאללה וחיסולו של עימאד א-טוויל בסוף פברואר 2020. אותו פעיל היה האחראי מטעם משמרות המהפכה של איראן וחיזבאללה על הפעילות המשותפת ברמת הגולן. על פי מקורות זרים, התקיפה בוצעה באמצעות כלי טיס בלתי מאויש ומיוחסת לצה"ל.
בד בבד, מתמודד חיזבאללה עם צמצום מתמשך ביכולותיו הפיננסיות בשל הקטנת התמיכה הכספית מאיראן (בשל הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה) וסנקציות בינלאומיות נוספות על הארגון עצמו. בנוסף, צריך הארגון להתמודד עם בעיות בלבנון בדמות המשבר הפוליטי והחברתי במדינה. הקמת הממשלה החדשה בלבנון בסוף ינואר 2020, בה חיזבאללה שומר על כוחו ואף מחזק את מעמדו הפוליטי במדינה, לא בהכרח תביא להרגעת הרוחות סביב המשבר במדינה. "ממשלת המומחים" לכאורה שהוקמה, לא מייצגת את כל הפלגים והעדות בלבנון והארגונים השיעים. חיזבאללה ואמל הם גורמי הכוח החזקים בממשל. לממשלה זו יהיה קשה לטפל בבעיות היסוד בגינן פרצה המחאה; שחיתות, חוב לאומי, ואבטלה. חיזבאללה יעשה כל מאמץ לנסות ולייצב את המצב הפוליטי ולעמעם את קולות המתנגדים לממשלה ולארגון על מנת להמשיך ולאחוז במוקדי כוח במדינה.
סחיטה מדרום
מערכות בחירות בישראל מהוות הזדמנות עבור ארגוני הטרור ברצועת עזה להגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סבבים אלימים, שבמרכזם ירי רקטות לישראל וניסיונות פיגוע בקרבת הגדר. הארגונים מעריכים (בד"כ בצורה נכונה), שישראל תימנע בתגובתה מעימות צבאי רחב היקף ותסתפק בתקיפת תשתיות ובגרימת נזק לא משמעותי כתגובה על מנת להחזיר את הרגיעה לאזור.
מאידך, הארגונים מצליחים לסחוט מישראל הטבות נוספות המשפיעות על חיי היום יום ברצועה וחיזוק מעמדם בזירה המקומית. גישה זו אומנם בולטת לקראת סבבי בחירות, אך הארגונים ברצועה למדו שכדי לקדם את מטרותיהם צריך לעשות שימוש בכוח ואם אין הישגים מידיים משתמשים בעוד יותר כוח. והראייה לכך, 15 סבבי הסלמה בשנתיים האחרונות שאת רובם יזמו ארגוני הטרור ברצועה.
חמאס: בין הסדרה לשיגורים
חמאס הוא כידוע גורם הכוח העיקרי ברצועה, שמהווה מעין ישות מדינתית עם מרבית המאפיינים שיש למדינה ריבונית. האינטרסים המרכזיים של חמאס הינם חיזוק העוצמה הצבאית מול ישראל, שחיקת מאזן ההרתעה מולה לטובתו, תוך הימנעות מעימות רחב, ושיפור המצב הכלכלי ברצועה. כל אלה יאפשרו לו לחזק את שליטתו ברצועה ואורך נשימתו להתמודדות הבאה עם ישראל.
חמאס מעוניין בהסדרה אך לא מכריז על כך פומבית. הארגון חותר להסדרה מצומצמת למספר שנים מוגבל. הסדרה כזו, בראייתו, אמורה לכלול הקלות ב"מצור" בדמות הקלות במעברים (סחורות ואנשים), הרחבת מרחב הדיג, פתיחת מעבר רפיח ברציפות, קבלת סיוע הומניטרי והמשך הזרמת כספים מקטאר. "בתמורה" עשוי הארגון להסכים לרגיעה יחסית בשטח ולפקח על מימושה (בדומה לתקופה של 3.5 שנים לאחר מבצע צוק איתן).
ראשות הארגון ברצועה, בהנהגת יחיא סנואר, איסמעיל הנייה ומחמוד א-זהר, מעריכה שישראל מעוניינת בהסדרה למספר שנים והם מעוניינים למקסם את רווחיהם מתהליך זה באמצעות הפעלת מנופים אלימים, ישירות או בעקיפין נגד ישראל, מבלי "תשלום" יקר מדי בדמות חילופי שבויים עם ישראל. בראיית חמאס, הפסקה מוחלטת של האלימות לא באה בחשבון. הם יהיו מוכנים לכל היותר להוריד את רף האלימות למינימום הנחוץ וימשיכו להשתמש בו כל אימת שישראל, בראייתם, לא תעמוד בהסכמות.
בסבב האלים האחרון, שהתקיים בסוף פברואר 2020, קיבל החמאס, בראייתו, הוכחה לכך שישראל רואה בו שותף להסדרה ולכן ישראל מיקדה את תקיפותיה ביעדי הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ובדמשק, אך לא פגעו בחמאס למרות שישראל ציינה לא פעם בעבר שהיא רואה בארגון אחראי לכל המתרחש ברצועת עזה. הוכחה נוספת לכך הייתה בפרסומים בסוף פברואר 2020 בדבר ביקור חשאי של ראש המוסד יוסי כהן ומפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי בקטאר, כדי לשכנע את בכירי הנסיכות להגדיל את המענקים הכספיים לרצועת עזה.
מול המצרים, חמאס לא מעז להתחכם. הם המתווכים בכל המשברים והניסיונות להגיע להסדרה, ושולטים במעבר רפיח ובאספקת גז ועוד. לכל היותר, מתרחש לעיתים נתק זמני בין הצדדים, ותגובת המצרים מידית וכוללת בשלב הראשון את סגירת מעבר רפיח.
אלטרנטיבות לרקטות ולמנהרות
חמאס עושה מאמצים בכמה צירים כדי לשפר את יכולותיו המבצעיות מול ישראל ובכך לשפר את מאזן ההרתעה, כושר המיקוח ויכולת העמידה שלו. היכולת האסטרטגית שבנה בדמות המנהרות ההתקפיות לשטח ישראל כמעט ואינה אפקטיבית, לאור חשיפת המנהרות ובניית המכשול התת-קרקעי ע"י צה"ל. לאור זאת, מנסה חמאס לשפר את יכולותיו בתחום הרקטי. ברשותו אלפי רקטות שמתוכן כמה עשרות יכולות להגיע לטווח של יותר מ-100 ק"מ.
הארגון גם עושה מאמץ לפתח יכולות שיגור כלים בלתי מאוישים, רחפנים ומל"טים. בהקשר זה, יצוין כי בסוף פברואר הפילו מטוסי חיל האוויר מטוס ללא טייס שזוהה ממריא מרצועת עזה וככל הנראה היה מל"ט של חמאס. הארגון משתמש תדיר בבלוני הנפץ הפוגעים בתחושת הביטחון של תושבי ישראל, אך פגיעתם בחיי אדם מזערית. כמו כן, הארגון ממשיך להכווין את הטרור מרצועת עזה ליהודה ושומרון ומשפר את יכולות יחידת העילית של הארגון "א-נוח'בה", המיועדת לפעילות התקפית בשטח ישראל, תקיפת מוצבים וסיורים וחטיפת חיילים.
השגרירים לאיראן
הג'יהאד אסלאמי בפלסטין (גא"פ), הארגון הרדיקלי שבראשו עומד זיאד אלנח’אלה, הפועל מלבנון, לא מוכן לקבל עליו הסדרות למיניהן. עוצמתו אומנם פחותה מזו של חמאס ולרשותו תשתית מבצעית הכוללת מערך של אלפי רקטות לטווח בינוני, המגיעות עד למרכז ישראל ואלפי פעילים.
סבבי הלחימה האחרונים מול צה"ל היו בגלל אירועים הקשורים בארגון, כולל הסבב האחרון בסוף פברואר 2020. למרות רצונו של חמאס בהסדרה הוא נמנע מלאכוף את מרותו על הגא"פ להפסיק, או למתן את תגובותיו כתוצאה מאילוצים פנימיים וחיצוניים. בממד הפנימי, עימות של חמאס מול הגא"פ יהיה אלים ויגבה אבדות משני הצדדים ועלול להחליש את מעמדו של חמאס מול האוכלוסייה ברצועה. בממד החיצוני, זקוק חמאס להמשך הסיוע מאיראן ועימות מול גא"פ עלול לפגוע בסיוע זה. נראה כי הג'יהאד האסלאמי פועל על פי מדיניות פיגועים משלו אשר מתחשבת פחות בחמאס ובתושבי רצועת עזה.
הגא"פ יכול גם לבד
תגובת ישראל לאירוע האחרון הייתה דואלית - תקיפת יעדים "שגרתית" ברצועה ותקיפת מפקדות ומטרות של הארגון בסוריה ללא תקיפה של יעדי חמאס, שלא השתתף בירי. אין זו הפעם הראשונה שישראל נוקטת במדיניות זו ובכך היא מאותתת לחמאס על מוכנותה להמשיך בהידברות לצורך ההסדרה.
הגא"פ, בראייתו, הצליח לשפר את מעמדו ברצועה ולהוכיח שהוא יכול לנהל באופן עצמאי סבב לחימה מול ישראל תוך שיבוש חיי השגרה במדינה וקביעת כללי משחק משל עצמו למועד תחילת הסבב ותנאי סיומו. חמאס הסתפק בהימנעות מהשתתפות בסבבים היזומים על ידי גא"פ, ובכך גם לא ספג פגיעות מישראל במהלך סבבים אלה. מאידך, מהלכיו האחרונים של הגא"פ תורמים לעלייה ביוקרתו של מנהיג הארגון ברצועה וחיזוק מעמדו של הארגון מול איראן והמשך שיפור יכולותיו בהכוונה מהמפקדה בסוריה בראשותו של אכרם עג'ורי, שבו על פי פרסומים ניסתה ישראל לפגוע בסבב הלחימה הקודם מול גא"פ.
לשני הארגונים קשרים עם איראן שבבסיסם תמיכה כספית ומבצעית, אך ברמות ובהיקפים שונים. לאיראן מערכת קשרים קרובה ביותר עם הגא"פ, הבאה לידי ביטוי באספקת אמצעי לחימה, ידע מבצעי וסיוע כספי נדיב המאפשרים לארגון לבסס את מעמדו כמשני בחשיבותו לחמאס. סולימאני, שהוביל את הסיוע מהצד האיראני, היה על פי הגא"פ מורה דרך תומך ומנחה במאבק מול ישראל. התלות היחסית של הגא"פ באיראן מאפשרת לאחרונה לקדם באמצעותו את האינטרסים שלה במערכת הפלסטינית. חמאס נעזר מעת לעת בכספי סיוע מאיראן, אך אינו תלוי בדרך כלל בטהרן בניהול העימות מול ישראל, ונוקט בדרך כלל מדיניות עצמאית מול ישראל בהתאם לאינטרסים המשרתים אותו.
מאזן ההרתעה יישמר?
האיום מצד חיזבאללה הוא האיום הקונבנציונלי המורכב והמשמעותי יותר לישראל, בעוד האיום הדרומי מצד חמאס והגא"פ הוא נפיץ יותר ובעל פוטנציאל התלקחות מהיר יותר. בזירה הצפונית מעוניין חיזבאללה לשמר את מאזן ההרתעה מול ישראל ולהמשיך לקדם את פרויקט דיוק הטילים, הנחשב ליתרון אסטרטגי עבורו, בפרט לאור העובדה שפרויקט המנהרות ההתקפיות נחשף ע"י ישראל ויקשה עליו לפתח יכולת דומה בעתיד הקרוב.
במקביל, ממשיך הארגון במאמציו בתחום הצבאי להרחיב את מאגר הטילים והרקטות שברשותו, לשדרג את יכולות כוח "רדואן", ולהרחיב אחיזתו בסוריה במסגרת תוכנית "תיק הגולן", וגם לסייע לאיראן לבנות את התשתית הצבאית בסוריה. עם זאת, במידה וישראל תחרוג מ"כללי המשחק" בזירה יגיב הארגון בדרך כלל בצורה מדודה על מנת לא לשבור את הכלים ולהגיע לעימות נרחב.
בזירה הדרומית, בעוד חמאס מעוניין בהסדרה אך לא מודה בכך בפומבי, הגא"פ, בעידודה של איראן, אינו מוכן לרגיעה מול ישראל. פעילותו של הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל מקשה על מאמצי ההסדרה וחמאס נמנע מלאכוף את מרותו על הגא"פ מסיבות פנימיות וחיצוניות. למרות שהמאבק בישראל הוא נשמת אפם של הארגונים הפלסטיניים ברצועה ואחד מהיסודות הקיומיים שלהם, שני הארגונים אינם מעוניינים בעת הזו בעימות רחב מול ישראל, אך מאמצים מעת לעת מדיניות של הליכה על הסף על מנת למקסם את הישגיהם מכל סבב עימות מול ישראל.
אחד האינטרסים העיקריים של חמאס הוא האינטרס הכלכלי. כאשר המצוקה הכלכלית ברצועה גוברת והזרמת הכסף הקטארי מושהית ויש מגבלות על העברת סחורות במעברים, צמצום מרחב הדייג ועוד, פונה חמאס להפעלת לחץ אלים על ישראל. במקביל, ממשיך הארגון בתהליך התעצמותו ושיפור יכולותיו. הגא"פ מעוניין לחזק את מעמדו ברצועה מול האוכלוסייה המקומית ומול חמאס ולא מהסס להצית סבב אלים כאשר הוא סופג פגיעה מקרית או מכוונת מצה"ל. שני הארגונים, מעוניינים לשפר את עמדתם במאזן ההרתעה שנוצר מול ישראל. סביר להניח שמצב זה ימשך לפחות בחודשים הקרובים, ללא קשר מי ירכיב את הממשלה הבאה בישראל.
במקרה של עימות רחב מול ישראל בזירה אחת, עלול הדבר להביא להעלאת סף הרגישות בזירה האחרת ואפשרות לפתיחת חזית נוספת יזומה, אך הדבר תלוי בראש ובראשונה במאזן של האינטרסים של כל ארגון וארגון באותה עת.
אל"מ (מיל') שלמה מופז שירת בתפקידים בכירים באמ"ן. כיום משמש כעמית מחקר ב-ICT, המכון למדיניות נגד טרור.
