מנהל חדשנות בשיבא: "צוואר הבקבוק זה להקצות איש מחשוב לצורך ההטמעה"

ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר: "המון חברות פונות אלינו ומציעות לעזור במאבק בקורונה באמצעות טכנולוגיות חדשניות. צוואר הבקבוק זה להקצות איש מחשוב לצורך ההטמעה"

 

ד"ר אייל צימליכמן סמנכל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, פר' פרדריק טאנג'י, מנהל תחום וירולוגיה במכון הלאומי למחקר מדעי ((CNRS וראש מעבדת חדשנות לחיסונים, מכון פסטר (צרפת), פר' יי נינג Yi Ning, סגן נשיא ומדען ראשי בקבוצת שירותי הבדיקות הרפואיות הסינית Meinian OneHealth Group, ומנכ"ל מכון המחקר לבריאות הציבור באוניברסיטת Peking (בייג'ינג), פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה בבית החולים הדסה עין כרם והמייסד והמדען הראשי של Enlivex, ד"ר לורן שופ מנהל שותף בקוקירמן מדעי החיים. באדיבות: בית ההשקעות קוקירמן מדעי החיים ו-GoforIsrael.

בפאנל מומחים מישראל ומהעולם שהנחה ד"ר לורן שופ, מנהל שותף בקוקירמן מדעי החיים, אמר ד"ר אייל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי שיבא תל השומר: "אנחנו מקבלים המון פניות מחברות שרוצות לעזור במאבק נגד הקורונה, לא רגילים לעבוד בהיקף כזה. הסינון הראשוני מבחינתנו הוא האם היישום קל ומהיר. לפעמים, לחברה יש פתרון נהדר, היא תורמת אותו, וגם הרופאים אוהבים אותו.

"אבל בסוף צריך להקצות עובד אחד ממחלקת המחשוב שיתקין את זה, וכאן צוואר הבקבוק, כי כולם עובדים על התקנות מכשור במיטות ביה"ח, שמים שרתים, ועוד מגוון משימות אחרות דחופות, אנשי המחשוב מאוד עסוקים. הטמענו הרבה טכנולוגיות חדשות בחודש האחרון, אבל לפעמים איש מחשוב אחד הוא ה-Deal Breaker שיגרום לזה לקרות." עוד סיפר צימליכמן על טכנולוגיות המשמשות כבר כעת במחלקת הקורונה בבי"ח שיבא, כמו טכנולוגיות המאפשרות לאבחן מטופל מרחוק וחיישנים המותקנים מתחת למזרון במיטת החולה שיכולים להתריע על הדרדרות מוקדמת בנשימה. 

 פר' פיליפ חלפון, נשיא ומייסד חברת Genoscience Pharma המפתחת תרופה שנועדה במקור לטיפול בסרטן, ויכולה להפריע למנגנון ההתרבות של וירוס הקורונה, הכריז במהלך הכנס על התחלת שלב 2 של מחקר multicenter המשתמש ב-GNS561, אנלוג כלורוקין חזק במיוחד, בחולים עם סרטן מתקדם או מטא-סטטי ועם COVID-19 בצרפת.  

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, ציין כי "אחד האזורים המרכזיים שעלינו לשנות כדי להילחם במגפה ולצאת ממנה זה העולם הפיננסי. יש כבר ירידה בגיוסי הון, לכן המודל של רשות החדשנות שמבוסס על כסף ממשלתי שאנחנו נותנים והון ששותפינו שמים בהתאם, כבר לא מספיק. הוצאנו שלושה קולות קוראים לפרויקטים טכנולוגיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם האתגרים של נגיף הקורונה וקבלנו כבר כ– 400 פניות למימון פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. לצורך זה דרושים כ- 14 מיליון דולר בשלב ראשון.

"כיוון שאנחנו כבר רואים ירידה בגיוסים, הרשות מרחיבה את המאמצים לגיוס הון, כולל קרן ממשלתית שתשתמש בכלים פיננסיים שונים, הלוואות מהבנקים, ערבויות, גיוס ממשקיעים חיצוניים וקרנות, ואג"ח ממשלתי. אנחנו קוראים לכם המשקיעים ליצור קשר איתנו ולהצטרף למהלך כי יחד נוכל לנצח."   

ד"ר לורן שופ, מנהל שותף בקוקירמן מדעי החיים ומנחה הכנס: "סטארטאפים בתחום מדעי החיים תמיד תרמו לאנושות בפיתוחים חדשניים, אבל מעולם לא היו חיוניים כמו בעת הזו. משבר הקורונה הוא זרז לקפיצה טכנולוגית בתעשיית הבריאות, שזקוקה לפתרונות גמישים וחדשניים במגוון תחומים רפואיים. אנו מקוים שבעזרת רשת הגלובלית שלנו, המונה משקיעים ושותפים אסטרטגיים, נצליח להאיץ פתרונות חדשניים של סטארטאפים פורצי דרך". 

היזמים המשתתפים הציגו טכנולוגיות חדשניות בתחומים כמו: חיסונים, ציוד רפואי, ביוטכנולוגיה, פארמה, אבחון, רובוטיקה ובריאות דיגיטלית. רבים מהסטארטאפים "גילו" שהטכנולוגיות שלהם הפכו לרלוונטיות מאי פעם. עם פרוץ המשבר, רבים מהם שינו אסטרטגיה, זנחו לרגע את התכניות המקוריות וממקדים כעת את המאמצים במאבק בקורונה. 

כך למשל הסטארטאפ הישראלי Respinova, שפיתח מכשיר לשיפור יכולת הנשימה והתנועה לחולי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD); Enlivex, שפיתחו טיפול למניעת קריסת מערכות באמצעות עירוי דם שעברו הליך מיוחד, ובחברה משוכנעים שהוא יכול להתאים לקריסת מערכות הנובעת מנגיף הקורונה; Genoscience Pharma  – תרופה שנועדה במקור לטיפול בסרטן ויכולה להפריע למנגנון ההתרבות של וירוס הקורונה; וחברת PreciHealth – שפיתחה מיקרו-מזרקים לשימוש עצמי שישפרו את יכולות הרפואה מרחוק בזמן בידוד.

אולי יעניין אותך גם