מחדל הקורונה: העלות האלטרנטיבית לתקיפה באיראן

על אף דו"חות ומחקרים אודות מגיפה אפשרית בישראל שהוגשו לממשל מאז 2005 לא נעשה דבר. במקום זאת, הממשלה עסקה כמעט באופן בלעדי בנושא אחד - האיום האיראני. בינתיים, עלות הנזק הפיננסי של משבר הקורונה מוערך במאה מיליארדי ש"ח במצטבר וצפי למאות מתים. דעה

The Yomiuri Shimbun

עלות אלטרנטיבית מבטאת את מחירו של מוצר מסוים על ידי המחיר של האלטרנטיבות שנזנחו לטובת ייצור מוצר זה. בהקשר הקורונה, אטען כי הזנחת מערכת הבריאות כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא היא העלות האלטרנטיבית לתקיפה באיראן. לפחות בחלקה הגדול. בעיקר מתבטאת עלות זו במיקוד ניהולי של הממשלות החל משנת 2000 ועד ימינו.

איראן, איראן

המאבק באיראן בדמותו המודרנית של שני העשורים האחרונים החל אי שם עם מינוי מאיר דגן ז"ל לראש המוסד בתחילת שנות האלפיים. על דגן הוטלה האחריות לעכב פיתוח פצצת גרעין איראנית כחלק מדוקטרינת בגין הגורסת כי לשכנותיה של ישראל לא יהיה נשק גרעיני (הדוקטרינה הצליחה עד ימינו פרט למקרה פקיסטן שאינה נחשבת מדינת אויב).  אחריות זו עברה בירושה לתמיר פרדו ויוסי כהן יורשיו בתפקיד. לא רק המוסד משתתף במאמץ. גם צה"ל שבנה יכולות לתקיפה באיראן בהיקף של לפחות עשרה מיליארדי ש"ח בשני העשורים האחרונים. וזה כנראה בלשון המעטה. ההיקף הפיננסי הכולל של ההכנות לתקיפה באיראן בספק אם ידוע לאוצר, בטח לציבור.

לצד ההשקעה הפיננסית במוסד ובצה"ל בהקשר האיראני, גם תשומת הלב של הממשלה, ובעיקר העומד בראשה מאז שנת 2009 - בנימין נתניהו, הייתה נתונה כמעט בלעדית לבעיה האיראנית. בעשור וחצי מאז כניסתו לתפקיד ניהול הממשלה, נתניהו העמיד את איראן בראש מעייניו. מבחינתו, והוא הצהיר על כך השכם וערב, איראן היא איום קיומי על ישראל. במהלך תקופה זו, עד תחילת התפשטות וירוס הקורונה בישראל, המאמץ המרכזי של הממשלה נסב סביב האיום האיראני.

לצד איראן כציר מרכזי בתקופה זו, ואף קודמת לה, החל משנת 2005, הוצפו לממשלה דו"חות וניתוחים אודות הסתברות להתפרצות מגיפה בישראל. דו"חות אלו פירטו את היקף הפגיעה הרפואית הצפויה במשק, כולל התרעה על הצפת בתי החולים במדינה וכן הצורך באמצעי הנשמה. "הפחד מפני פנדמיה, התפשטות מחלה מדבקת גלובלית, עלה על שולחן ממשלת ישראל בנובמבר 2005. בפני ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל ושריו הובאו מקרים של שפעת העופות בטורקיה, רומניה, רוסיה והם חששו שהמחלה תתפרץ בישראל ותהיה קטלנית", כותבים בפרסום של גלובס. בשנת 2007 פורסמה לממשלה "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית."

אם תחפשו בתכנית את מילת המפתח "הנשמה" תמצאו ארבעה תרחישים. הקל ביניהם מדבר על עד 2000 מונשמים והקשה ביניהם (השוואה לשפעת הספרדית) מדבר על 18000 מונשמים. "מקובל להניח כי בשיא הפנדמיה תגרם עלייה בדרישה למיטות אשפוז של כ- 25 אחוזים לפחות, כאשר מצפים לתוספת של עד כ-150,000 אשפוזים בבתי החולים. לפי המודל שנבחר, בו ימשך הגל העיקרי של הפנדמיה 8 שבועות, יש להיערך לתוספת של כ-10,000 אשפוזים חדשים מדי שבוע בתחילת הגל.", נכתב בתכנית. "[...]  בשיא הפנדמיה צפוי שכ-15 אחוזים מהחולים יזדקקו לטיפול נמרץ, ומחציתם יזדקקו להנשמה. תמותה צפויה מקרב המאושפזים כ-10-15 אחוזים."

לצד הדו"ח המפורט משנת 2007, גם מבקר המדינה פרסם דו"ח השנה, במהלך התפרצות וירוס הקורונה בחודש מרץ האחרון. הדו"ח תחת השם "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות", מונה את כשלי הממשלה ומשרד הבריאות בהכנת המשק למגיפה. "על פי התרחיש שהמשרד צופה בעת התפרצות שפעת פנדמית, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתו"ל אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו", כותב המבקר בביקורת.

ניתן לראות כי המבקר ומשרד הבריאות מתייחסים לנתונים מהדו"ח של 2007. "בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית." גם במשרד הביטחון כתבו תרחיש התמודדות עם מגיפת שפעת בשם "נחשול בריא". המסמך פורסם בשנת 2007 בעקבות חשש מהתפרצות שפעת העופות בישראל. וגם במסמך זה מצוין כי היקף התחלואה יעמוד על רבע מהאוכלוסיה לפחות, עם אחוזי אשפוז ותמותה גדולים מהשגרה. בתרחיש של המשרד מדובר על כמות מונשמים צפויה של מספר מאות ולא אלפים, בשונה מהמסמכים הקודמים.

נזק של מאה מיליארד ש"ח

ובכן, תכניות התמודדות עם מגיפת מחלה נשימתית קיימות כמעט שני עשורים, אך כאמור, הממשלות, והדרג המקצועי במשרד הבריאות כשלו בהכנת מערכת הבריאות לאירוע כמו הקורונה. ובכמה כסף מדובר? ובכן, בישראל ישנן כ-2700 מכונות הנשמה סך הכל לפי נתונים שהוצגו בימים האחרונים לוועדת הקורונה של הכנסת. משרד הבריאות רוצה להגיע ל-5000, נניח לצורך הדיון שרוצים שיהיו בישראל 10,000 מכונות למערך האזרחי והצבאי.

עלות מכונת הנשמה בימים כתיקונם מגיע למספר אלפי דולרים בודד. נניח לצורך הדיון שעלות מכונה כזו היא 5000 דולרים, אזי רכש של 7000 מכונות שווה ערך ל-35 מליוני דולרים. תוסיפו למכונות ההנשמה עוד רכש חירום של ציוד הגנה לצוותי רפואה (מסיכות, חלוקים, כפפות וכו') וציוד חירום לגידול של 25 אחוזים במיטות אשפוז והגעתם אולי ל100 מליוני דולרים השקעה בעשור. כסף קטן שהיה מציל אותנו ממשבר גדול.

כמה גדול? ובכן, שאול אמסטרדמסקי, כתב כלכלי של אתר "כאן" טוען שהתחייבות הממשלה בעתיד הקרוב עתידה להגיע למעל 100 מליארדי ש"ח. כן, קראתם נכון. "החשב הכללי יצטרך ללוות לפחות כ-100 מיליארד שקל עד סוף השנה בשביל לממן את תוכניות הסיוע וכל הוצאות הממשלה על מערכת הבריאות והמערכות האחרות. זה הרבה מאוד כסף. את רוב הסכום זה הוא צפוי ללוות בשוק ההון הישראלי, כלומר מגופי הפנסיה שלנו. גם להלוואות האלה יהיה מחיר – כלומר, ריבית – וגם הן יידחקו אל תוך תקציב המדינה בשנים הבאות", מסביר אמסטרדמסקי.

"החשב הכללי רוני חזקיהו לווה בשבוע שעבר חמישה מיליארד דולר בשביל להתחיל לממן את כל הוצאות המדינה. אבל לסיפור הזה יש מחיר. [..] החוב עצמו של ישראל אמנם נמוך ביחס לעולם (כ-60% מהתוצר) אבל ההוצאה שלנו על ריבית כפולה מזו של ממוצע מדינות ה-OECD. כבר היום הוצאות הממשלה על החזרי ריבית מגיעים ל-39 מיליארד שקל. זה ״המשרד״ הרביעי בגודלו אחרי ביטחון, חינוך ובריאות."

לסיכום, במקום תרחיש שבו הממשלה הייתה משקיעה כ300-400 מליוני ש"ח בעשור האחרון בהכנת מערכת הבריאות למגיפת הקורונה, הממשלה ומשרד הבריאות הזניחו את הנושא. כעת, צפוי המשבר לעלות למשק כ100 מיליארדי ש"ח בעתיד הקרוב. כמעט פי 10 מההשקעה שעשתה ממשלת ישראל בתקופה זו בהכנות לתקיפה שלא יצאה לפועל באיראן.

אם יש נקודת אור בקצה המנהרה היא יכולה להיות בדמות וועדת חקירה לניהול משבר הקורונה. זו תבחן כיצד ניתן בעתיד לתכלל בצורה נכונה יותר את האיזון בין אספרציות צבאיות של קברניטי המדינה לבין הצורך בהשקעה בבריאות ואלמנטים נוספים של החברה האזרחית. אם תהיה תכנית כזו, וחקיקה מתאימה, ייתכן ונוכל להמנע מהמגיפה הבאה בעזרת המגיפה הנוכחית.

אולי יעניין אותך גם