"המגזר הביטחוני לא יהא הראשון שיהנה מהתאוששות מהמשבר"

הצורך הגלובאלי להסיט תקציבים לצרכים סוציאליים (בריאות ורווחה) ולשיקום הכלכלה צפוי להקשות על קבלת תוספות תקציב לצרכי ביטחון, במקרה הטוב, או הפחתתם, במקרה הרע. פרשנות

אבי כאלו, אנליסט ביטחוני בכיר. צילום: פרוסט אנד סאליבן ישראל

הסיפור הבא ממחיש יותר מכל את ההשתנות הצפויה וגודל האתגר הביטחוני למול משבר הקורונה: יחידת הכלבנים הצה"לית הוותיקה מריצה לאחרונה ניסוי, בשיתוף מפא"ת, לאילוף כלבי עוקץ המאומנים לאיתור חנ"מ, לזהות באמצעות חוש הריח חולי קורונה. הסיפור הלא בדיוני והעדכני הזה מספר אולי את סיפורו של משבר הקורונה והדהודו האדיר גם לזירה הביטחונית: בריתות ומסגרות שת"פ בינלאומיות מתעצבות מחדש, איומים ביטחוניים ממוסגרים מחדש, תפישות מסורתיות לביטחון לאומי מתערערות ותקציבי הביטחון עוד טרם חוו את נחת זרועה של המהלומה. כבר עתה ניתן להעריך, כי המשבר צפוי להקרין בעוצמה על התעשיות הביטחוניות בישראל ובעולם, שלא ידעו אירוע שובר פרדיגמות שכזה בעבר. 

בפועל, הצורך הגלובאלי להסיט תקציבים לצרכים סוציאליים (בריאות ורווחה) ולשיקום הכלכלה צפוי להקשות על קבלת תוספות תקציב לצרכי ביטחון, במקרה הטוב, או הפחתתם, במקרה הרע. כך, הקיצוץ הרוחבי המשוער בתקציבי הביטחון בישראל כמו גם במערב אירופה צפוי להקרין על התעשיות הביטחוניות המסורתיות ולפגוע בהיקפי הסחר ומכירות האמל"ח, נוכח התכנסות צפויה "פנימה". ניתן לשער, כי המגזר הביטחוני לא יהא הראשון שיהנה מהתאוששות מהמשבר; קודם לו המגזר האזרחי, שידרוש תשומות אדירות לשיקום ויחייב הון וקשב פוליטי מתמשך.

בישראל, סביר כי תר"ש "תנופה" שזכתה ליחסי ציבור מוגברים עוד טרם אושררה, תמצא עצמה על המדוכה לא רק עם השבעת ממשלה מתפקדת אלא עם מציאות תקציבית כאוטית. גם אם יאושרו חלקים מן התכנית, הרי ששחיקה בתקציב המתוכנן צפויה לפגוע ברכיבי יסוד בתכנית (היערכות לשדה הקרב החדשני, רב-ממדיות וכו') ולהקרין לשלילה על הביקושים מהתעשיות בארץ.

ברקע, מגבלות כספי הסיוע (FMF) המושתות החל מהשנה על "דולר סיוע" באופן המצמצם גמישויות לחברות ביטחוניות בהעתקת עסקאות דולריות למפעלים בארץ. במציאות משברית זו, תירשם בשלב ראשון האטה במכירות נוכח התחייבויות הממשלה למשבר, בצל האטה ומורכבות בפסי הייצור (תחלואת עובדים, מגבלות, עבודה במשמרות, אספקה ושינוע) המתועשים.במציאות כאוטית זו ניתן להצביע על מספר מגמות יסוד ביחס להקרנות המשבר על התעשיות הביטחוניות, מעבר לאלו הכרוכות בקיצוץ תקציבי על נגזרותיו;

קידום פתרונות רפואיים

הדעיכה המסתמנת – ולו זמנית - בחיכוכים אזוריים (מב"מ בצפון, עימות מול איראן, עימות ברצועה) מאפשרת פניות מוגברת לעיסוק במשבר האזרחי מבית (ביטחון בריאותי וכלכלי תחילה) ולעיצוב מחדש של היעדים העסקיים במגזר הביטחוני; כך, נרשמה הירתמות התעשיה (דוגמת אלתא או מפעל מב"ת של התעשייה האווירית) ומערכת הביטחון (מפא"ת, אמ"ן והמוסד, כדוגמא) לסיוע במתן פתרונות לייצור חלקי או מלא של ציוד הכרחי חיוני (מכונות הנשמה, ציוד מגן, מחסומים, כלי התראה ושליטה) לצליחת המשבר. מציאות זו מהווה הזדמנות של ממש להשתנות ולהתאמת המגזר הביטחוני לצרכים אזרחיים-רפואיים מיידיים וארוכי-טווח שיידרשו לייצוב המשבר: תעשיות הנשק בישראל תידרשנה לפתח "השריר האזרחי", כחלק מחידוד האסטרטגיה ביום שאחרי הנגיף, והרחבת היריעה למגרש האזרחי.

המגמה של זליגת טכנולוגיות אזרחיות אל התעשיות הבטחוניות שמאופיינת בשנים האחרונות, יכולה לקבל כאן תפנית קלה, עקב הדרישה לאמצעי זיהוי, מיגון וטכנולוגיות משדה הקרב והתאמתן לזירה האזרחית. זאת, תוך תיעול היתרון המובהק של המגזר הביטחוני כמוביל ופורץ דרך בשלל תחומים ובפרט בממד הטכנולוגי, בחיבור, למשל, שבין אמל"ח למדע וחדשנות (מו"פ מתקדם, שילוביות רב-תחומית, רובוטיקה, רום-נמוך ועוד) ובעולמות ניהול הידע והמידע (מאיתור התפרצות מגיפה דרך ניטור נשאים בניתוח כמותי ועד איתור חולה על פי קול). ציפייה דומה ניתן להעמיד גם בפני צה"ל, המשתנה ממילא והנרתם למערכה הנוכחית בממדים שונים (רפואה, מודיעין, לוגיסטיקה, עורף ועוד). 

פלטפורמות ל-"יום שאחרי"

משבר הקורונה חידד כי מצב החירום המסורתי (הביטחוני) בו הורגלנו, איננו בהכרח היחיד, ויותר מכך – איננו בהכרח הדרמטי ביותר (די לצפות בהשלכות הכלכליות להשבתת המשק בהשוואה למלחמות עבר). מילים אחרות, מצבי "החירום האזרחי" הופכים בעולם השטוח ובעידן הגלובאלי לתכופים, מהירים וקטלניים יותר (מאסונות טבע דרך מתקפות סייבר ועד מגפות) ומכאן גם הצורך – שלא בהכרח זוהה עד כה – של התעשיות הביטחוניות בישראל להשתלב ולהתאים עצמן למציאות זו. די, למשל, בהעתקת תמורות ומאפייני פעילות בעולם הצבאי גרידא, כדי לגזור יתרונות יחסיים למגזר הביטחוני עם הידרשותו לאתגר החירום האזרחי.

כך למשל, עם תיעול והתאמה של מערכות פו"ש ובקרה צבאיות לניהול "החירום האזרחי", דוגמת שולחן "ניהול מלחמה בנגיף" אינגרטיבי ורב-שכבתי מבוסס בינה מלאכותית, פילוחים, איפיונים (למשל, חתכי אוכלוסיה וישובים), מערכות תחקור און-ליין ועוד; כל אלה, כמכפלת כוח בהתמודדות (מהירה) עם משבר דומה בעתיד. באופן דומה, תחום הרחפנים המהווה מרכז כובד בתעשיות, יכול לזכות לעדנה ביום שאחרי נוכח יכולתו לכסות מגוון רחב של משימות ניטור, מענה לשטח ופיקוח במציאות חירום אזרחי, ובעל פוטנציאל עסקי משמעותי עם היכולת לעבור הסבה מהירה לתרחישים שונים.  

ברקע, ניתן אף לבחון מעורבות ותמיכה מוגברת של משרד הביטחון (העשיר מבין משרדי הממשלה) במשרדי ממשלה "אזרחיים" בהיערכות לחירום; החל מתמיכה במערכות מידע (פער בולט במשרד הבריאות במשבר הנוכחי) ועד הקמת מערכי הדרכה, במידת הצורך. כל אלה צפויים להוות הזדמנות נוספות מבחינת התעשיות הביטחוניות להשתלבות וצמיחה. כך או אחרת, ישראל יכולה – וצריכה להיות – מעצמה עולמית בתחום "החירום האזרחי".

קידום המגזר הביטחוני בעולם ופריצת חסמים    

ההתייצבות מעוררת ההשראה והחדשנות של המגזר הביטחוני למיגור המשבר תורמת לדימוי המגזר הביטחוני הישראלי. בשנים בהן ישראל שבה ומאותגרת בזירה הבינלאומית – ובפרט באירופה – במערכות הדה-לגיטימציה באופן המכביד על מאפייני והיקפי הסחר של התעשיות, דומה כי אין תרופה טובה – תרתי משמע – למאבק במערכה אנטי-ישראלית זו מאשר הצגת "פניה היפות" של התעשיה הביטחונית בארץ כנרתמת למאבק העולמי בנגיף.  דומה, כי מערכה דיפלומטית ענפה שתדע לייצא ולשווק באופן סדור את הערך המוסף הרב שיש לתעשיה בארץ במלחמה למיגור הנגיף, תעשה שירות וערך רב למגזר הביטחוני ותאיץ שעונים לתפקוד מחודש ובהספקים לתעשיות הביטחוניות בארץ. 

מעבר לכך, היום שאחרי הנגיף עשוי לייצר בריתות חדשות, ארכיטקטורות מדיניות ואזוריות רעננות ומציאות כלכלית משתנה. כל אלה, צפויים לייצר חלון הזדמנויות נדיר וייחודי לפריצת חסמים מסורתיים להבקעת שווקים חדשים והידוק קשרים מדיניים וביטחוניים. מילים אחרות, עם חזרה למציאות מאפשרת, תירשם חזרה מדורגת למציאות שונה שתאפשר – גם בשל הלגיטימציה שהנגיף מייצר – לבחון הסכמים ושותפויות, למכור אמל"ח באזורים חדשים ואפילו להזיז או לבטל קווים אדומים, שבעבר טרם נחצו.  

ביום שאחרי, צה"ל יכול לשווק בעולם את יתרונו היחסי לסיוע לעורף (עניין שאיננו קיים בצבאות מערב, זולת צבא גרמניה המאומן למטרות סיוע אזרחיות) ולסחור כ-"מטבע קש"ח" (קשרי חוץ) את מומחיותו בתחום הגנת העורף ומשברים אזרחיים דוגמת מגיפות ואסונות טבע. מהלך שכזה יוכל לתרום אף הוא להשתנות התעשיות הביטחוניות בארץ עם חיזוק "השריר האזרחי" בתמהיל היכולות המסורתיות, הזוכות למוניטין עולמי.

מלבד כל אלו, שלוש החברות המובילות, רפאל, תעשייה אווירית ואלביט פרסמו נתוני 2019 אופטימיים, המעידים על צבר הזמנות גדול משנים קודמות. צבר ההזמנות, המהווה אחד המאפיינים המרכזיים ליציבות ומדד להכנסות עתידיות בתעשייה הבטחונית, אמנם נותן טעם חיובי אך עם זאת, אי הודאות גוזרת סימני שאלה, נוכח שאלת ההשפעה מארה"ב בנוסף לכלל ההשפעות שצוינו. 

ברמה האופרטיבית, התעשייה הבטחונית אמנם מוגדרת כ"חיונית", אך נאלצת להתמודד עם מגבלות המשפיעות על כושר הייצור ומייצרות קשיים ועומסים, ומנגד מאפשרות הזדמנות לאמוד ולבחון את עמידותה של שרשרת הייצור והאספקה. מערכות המידע שאינן תמיד ערוכות למגמות שהתפתחו כבר מזמן בתעשיות אזרחיות של עבודה מהבית, מקבלות הזדמנות להתאים את עצמן (על אף מגבלות הסיווג הבטחוני). פעילויות פיתוח עסקי שהוקפאו, בתעשייה שמרנית שרגילה ל"DOING BUSINESS" בפגישות פנים אל פנים פעמים רבות, יכולות ללמוד להתנהל באופן דיגיטלי יותר וכמובן גם השיווק הדיגיטלי שצריך להתחזק דווקא על רקע המשבר. 

בדומה למגזרים אחרים, גם התעשייה הבטחונית יכולה ללמוד מהמשבר מהם התחומים העמידים יותר בתקופות אלו, כמו גם לזהות הזדמנויות עסקיות, החל מתחום הסייבר כמענה למעבר לפעילות מרחוק ובדיגיטל, ועד לאמצעי התמודדות עם משבר ביולוגי שכזה ופתרונות לצוותי רפואה.

הכותבים הינם אבי כאלו, אנליסט ביטחוני בכיר בפרוסט אנד סאליבן ישראל, ואירית נודלמן הינה ראש מערך הייעוץ האסטרטגי בפרוסט אנד סאליבן ישראל.