כלכלת קורונה: חשש לעליה במעשי פשיעה בישראל

רשויות אכיפת החוק בישראל ומקבלי ההחלטות מתמודדים עם האתגר הגדול ביותר שפקד אותנו אי פעם. ככל שהמצב הכלכלי ידרדר, כך צפוי גידול במעשי פשע אלימים מצד אזרחים נורמטיבים. פרשנות

קרדיט: משטרת ישראל

כמו סוג של חלום בלהות, ממשיכה מגפת הקורונה להכות גלים ולהביא לכדי שיאים חדשים בהתמודדות של מדינות רבות בעולם למול כמות בלתי הגיונית של נדבקים שמציפה ומשביתה את מערכות הבריאות, מקרי מוות המוניים, סגרים מלאים של אוכלוסיות בבתים ומניעת תנועה בניסיון לבלום המגמה, כתוצאה מכך קריסת כלכלות ואבטלה המונית. המצב אינו יכול להיות מוגדר בצורה אחרת למעט מצב "כאוס אזרחי".מאמר זה סוקר את המתרחש במדינות שונות בעולם, מגמות וניתוח של תרחישים עתידיים נוספים שצפויים לנו עוד בהמשך הדרך.

אירופה – המאפיה מרימה ראש

כמו מתוך סרט הוליוודי, מגיע תיעוד ומתקבלות ידיעות על אזרחים במצוקה שאינם מסוגלים לקנות מוצרי מזון ואין יכולת לכלכל את משפחתם וילדיהם, עוני והזנחה, אלימות גואה, גניבת מזון וביזת חנויות. בנוסף, כוח משמעותי עולה לעשות "סדר" במדינה ומשתלט בחסות המגפה והאסון שפוקד את איטליה על משאבים רפואיים, מונע רכש וחלוקת ציוד רפואי שאינו דרכו ודרך אנשיו, מטיל אימה על נבחרי ציבור וחברות אזרחיות – המאפיה האיטלקית. אין ספק שהמאפיה האיטלקית ידועה באכזריותה ובזרועות התמנון שלה ברחבי המדינה וניסיונות לחדור לתוך השלטון.

עד כה פעל שלטון החוק באיטליה ביד קשה ונוקשה כנגד המאפיה והביא לכדי תוצאות מרשימות באכיפת החוק ובלחימה בפשיעה יחד עם סוכנויות אכיפה ומודיעין בינלאומיות כמו אינטרפול ואחרות. כמו באיטליה, התפרצויות אלימות בספרד, בצרפת וגם בבריטניה. ניכר, כי המצב הכאוטי שבו רשויות המדינה מתמודדות עם אחד מהאסונות הקשים ביותר שפקדו את המדינות אין מספיק חלוקת קשב להתרחבות הפשיעה המאורגנת והשתלטות על מוקדי כוח תוך ניצול הוואקום השילטוני שנוצר.

זעקת ראשי הערים והמושלים לשלטון המרכזי להתערבות למול המצב הבלתי נסבל של אלימות, ייאוש ופשיעה גואה לא איחר להגיע. ניכר כי תרחישי האיום של משבר בריאותי יחד עם קריסה כלכלית יביאו בהכרח למרי אזרחי ולמעשי אלימות קשים של האוכלוסייה שכבר נואשה מהבטחות שלטוניות. האתגר עתה הוא גדול יותר, לא עוד התמודדות בזירה הבריאותית והכלכלית, אלא, התמודדות עם מוקדי הפרות סדר המוניות, מרי אזרחי ופגיעה בשלטון החוק.

אפריקה – אלימות חסרת תקדים כלפי אוכלוסייה

אם היו אופטימיסטים חסרי תקנה שאמרו שנגיף הקורנה כנראה לא יכה באפריקה הרי שהדי צלצול ההשכמה נשמעים מרחוק. מדינות רבות באפריקה מדווחות על התגלות מקרי קורונה בקרבם. כך קניה מרוקו, אלג'יריה ומדינות נוספות מדווחות על מספר עשרות של נדבקים. הרי כל בר דעת יודע שרמת הרפואה הנמוכה ביבשת באופן יחסי לעולם המערבי, חוסר המשאבים הכלכליים והטכנולוגיים, מערכות הבריאות האזרחיות הכושלות והתרבות השלטונית בחלק מהמדינות מביאות למסקנה שלא ניתן להסתמך על הדיווחים על עשרות בודדות של נדבקים.

הנחת העבודה שהנגיף יכה גם במדינות אפריקה והנזק יהיה אדיר. אותות על הדרדרות וכאוס אזרחי כבר מדווחים. כך, השלטונות מכים אזרחים באכזריות למי שמפר את הסגר שהוגדר, פיזור התגודדות של אזרחים באמצעים קשים ועד לירי של ממש. העוני הרב בקרב האזרחים במדינות השונות שהיה גם לפני המשבר חמור, צפוי להביא לאור המשבר למרי אזרחי, מעשי ביזה וגניבה, מעשי אלימות ופגיעה בחיי אדם. לרוב למדינות באפריקה אין את הכלים המבצעיים, הניסיון והטכנולוגיה לטפל בהפרות סדר המוניות.

ארה"ב – צפי לעלייה באנטישמיות

האזרח האמריקאי דבק בזכויות שלו על פי החוקה. התיקון ה-2 של החוקה האמריקאית מעגן זכות בסיסית לכל אזרח לשאת נשק להגנה עצמית. חנויות הנשק בארה"ב הן חלק מהתעשיות שפורחות במשבר הקורונה. כך דיווחים המגיעים מארה"ב מתעדים אזרחים רבים במדינות שונות קונים נשק ונערכים לכל תרחיש שלא יקרה. כאשר הכלכלה קורסת, לאזרח הממוצע אין כסף לכלכל את משפחתו שלא נדבר על תשלום לביטוח רפואי והוצאות הרי, שזהו מתכון לפנייה לפשיעה, גניבה וביזה. ארה"ב מתורגלת לאורך ההיסטוריה עם מעשי אלימות קשים, בין לבנים ושחורים, בין כנופיות פשע וארגוני פשע מאורגן לבין המשטרה ובינן לבין עצמן. המציאות הנוכחית עולה על כל דמיון.

במקום שבו גם כך יש נפיצות באוויר, כמות הנדבקים הכי גדולה בעולם ומוקד התפרצות ראשי בניו יורק, כמות מתים אדירה, קריסת מערכות הבריאות, קריסה כלכלית כל אילו מהווים תמרור אזהרה לשלטון המרכזי ולמושלים של המדינות על העתיד להגיע. אין ספק שבמקום שבו כל שתי דקות מתבצע ירי כלפי שוטר, מקרי רצח מהגבוהים בעולם המערבי, הרי שאירועי הפרות סדר וביזה ושימוש בנשק כנגד רשויות החוק ונגד אזרחים זה רק עניין של זמן. האתגר המרכזי של ארה"ב הוא אינו רק הטיפול הרפואי אלא בהחלט בקיום שלטון החוק ושמירה על תחושת הביטחון של האזרחים שלה בתקופה זו.

בהיבטים יהודיים ניכר, כי המגפה המשתוללת בעיקר במדינת ניו יורק ובמיקוד בקרב הקהילות החרדיות היהודיות, הרי שתוצאה ישירה היא מספר רב של נפגעים וגם מתים בקרב הקהילה היהודית. אי ציות להנחיות, אי שמירה על תנאי בבידוד והצפה של בתי החולים האמריקאיים ביהודים חרדים, צפוי שתגרום לאנטישמיות להרים ראש ופועל יוצא מכך להסית את התסכול והזעם לפגיעה בקהילה. המצב היה חמור טרום המגיפה אין ספק שכעת עולים שלב שם. עוד אתגר לרשויות השלטון האמריקאיות. זה לא פותר את מדינת ישראל בדאגה לקהילה היהודית ולמציאת פתרונות למנוע מבעוד מועד התקפות עליהם

ישראל –  דרושה הקצאת משאבים למשטרת ישראל

רשויות אכיפת החוק בישראל ומקבלי ההחלטות מתמודדים עם האתגר הגדול ביותר שפקד אותנו אי פעם. עליה משמעותית בקצב הנדבקים בשבוע האחרון, עשרות נפטרים, עשרות במצב קשה ומונשמים, בידוד וסגר אזרחי "נושם". קריסת מערכות כלכליות לצד המוני אזרחים הזועקים תחת העול. האירוע מוגדר אירוע מתגלגל וכשמו כן הוא, מציב עוד ועוד אתגרים כלפי משטרת ישראל שגם כך קורסת מעודף משימות וחוסר בכוח אדם ביחס למשימות. הביקורת הנשמעת למול האכיפה המשטרתית כאילו היא רפה ואינה שולטת במגזר החרדי אינה מוצדקת.

עשרות אלפי שוטרים ומתנדבים הפרוסים מידי יום במשימות בכל רחבי הארץ ובשטחים באיוש, משימות בט"ש ופעילות מבצעית שגרתית שנמשכת גם בימי המגפה בעוד המשטרה אוכפת גם הנחיות הממשלה והסגר. אין ספק, שאי הציות בקרב חלק מהקהילות, חרדים, ערבים וחילונים כאחד, הנה מקוממת. אך, חשוב להדגיש, משטרת ישראל מתמודדות במלחמה יומיומיות בין הצורך והמשימה לבצע משימותיה השגרתיות לבין לאכוף סגר למול אוכלוסיות בעיתיות. תגבור המשטרה בכוחות פיקוח עירוניים וחיילי צה"ל יכול שיביאו לחלק מהפתרון אך האתגר המשמעותי עוד עתיד להגיע והוא מעבר לפינה.

אם נסתכל לשכנים מעבר לים וננצל את הזמן הקצר שעומד לרשותנו נבין שמרי אזרחי, מעשי אלימות, שוד, גניבה וביזה הם ממש לא תרחיש הזוי. משפחות שקורסות כלכלית ולא מצליחות לסיים את החודש, המוני מובטלים, סגירת עסקים וחובות עצומים ובהעדר סיוע משמעותי מוחשי על ידי השלטון יובילו מהר מאד למעשי אלימות והאתגר יהיה מניעת פגיעה בחיי אדם במסגרת האכיפה. גם תרחיש התפרצויות אלימות בבתי הכלא הוא תרחיש ריאלי בהחלט כפי שמתרחש במדינות רבות בעולם בלחץ מגפת הקורונה.

ראוי שבימים אילו יגבו את משטרת ישראל, בעיקר את המפקדים והשוטרים שעושים ימים כלילות, את הסוהרים שעומדים על המשמר ולא יעסקו בניתוח "מקצועי" תחת אורות הניאון או באמירות של פוליטיקאים כאילו ואחרים שכנראה אין להם שמץ של ניסיון מבצעי. ראוי באותה נשימה שההערכות המצב ישקפו את האיומים העומדים בפתח משום שהתפרצות אלימה היא רק עניין של זמן אם לא ימנעו זאת נבחרי הציבור שלנו במעשים מוחשים כלפי הציבור, לפני שזו מתרחשת.