חשיפת ה"ניו יורק טיימס": תוכנית התקיפה הסודית של ארה"ב בעיראק

הפנטגון דוחף למבצע צבאי גדול לחיסול מיליציה פרו-איראנית בעיראק, ובכירים בממשל רואים הזדמנות לתקיפה בזמן שאיראן עסוקה בטיפול במשבר הקורונה. מפקדי הצבא, לעומתם, מסתייגים וחוששים מהסלמה במזה"ת

הפנטגון. צילום ארכיון: Bigstock

הוראה סודית של הפנטגון כוללת הכנת תכנית לחיסול מיליציה פרו-איראנית הפועלת בעיראק. הפנטגון הורה למפקדי הצבא לתכנן הסלמה ניכרת של הלחימה בעיראק והכנת תוכנית להשמדת מיליציה פרו-איראנית האחראית למתקפות נגד חיילים אמריקניים בעיראק.

"ניו יורק טיימס" מדווח בסוף השבוע כי המפקד הצבאי האמריקני הבכיר בעיראק, גנרל רוברט וייט, הזהיר שמתקפה כזו עלולה להיות כרוכה בשפיכות דמים, ואם תקרה נשקפת סכנה של מלחמה עם איראן. בתזכיר כתב גנרל וייט כי מערכת צבאית חדשה תדרוש תוספת של אלפי לוחמים אמריקנים בעיראק.

לדברי "ניו יורק טיימס", הוראת הפנטגון לתכנן תקיפה ותזכיר ההסתייגות של גנרל וייט הם מסמכים צבאיים מסווגים, שנמסרו לעיתון על ידי פקידים בכירים המצויים בסוד העניין. חילוקי הדעות משקפים מחלוקת בצמרת הממשל: שר החוץ מייק פומפאו והיועץ לביטחון לאומי רוברט אובריאן דוחפים לפעילות צבאית תוקפנית נגד איראן ושלוחותיה בעיראק, ורואים עתה הזדמנות ביצוע טובה כאשר כולם עסוקים במגפת הקורונה. אולם מפקדי הצבא, כולל שר ההגנה מרק אספר וראש המטות המאוחדים גנרל מרק מיליי, מזהירים כי מערכה נגד איראן בעת הזאת עלולה להצית אש במזרח התיכון כולו.

ובכל זאת שר ההגנה אספר אישר להמשיך בתכנון מערכה צבאית גדולה נגד איראן בעיראק כדי שניתן יהיה להציג לנשיא טראמפ כמה חלופות ודרכי פעולה למקרה שהמיליציות בעיראק יגבירו התקפות נגד אמריקנים. ב-19 במארס נערך דיון בנושא זה בבית הלבן, אך הנשיא טרם קיבל החלטה והורה להמשיך בתכנון.

"ניו יורק טיימס" מציין כי ויכוח זה מתרחש כאשר ראשי הפנטגון ומפקדים אמריקניים בכירים ברחבי העולם מביעים דאגה מהתפשטות מגפת הקורונה בשורות הצבא, וסבורים שיש בכך משום סכנה לירידת היכולת המבצעית ביחידות החייבות בכוננות גבוהה.

אולי יעניין אותך גם

צילום: דוברות שב"כ

כבדהו וחשדהו: או שסומכים על עובדי שב"כ או שלא. דעה

חקיקה חדשה שמקודמת בכנסת תתיר לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים בשעת מגיפה. התומכים והמתנגדים להחלטה דנים באופי החוקים והתקנות. אולם אלו רק מנגנונים תומכים. בסופו של דבר התנהלות שב"כ בבסיסה היא תוצר תרבות ואחריות אישית של עובדיו