בשל הקורונה: לא מעצר בית, אלא מאסר בית

ההחלטה להוציא מהכלא מאות אסירים שמהווים סיכון נמוך ונמצאים לקראת סיום תקופת המאסר שלהם היא נכונה עבור המלחמה בהתפשטות הנגיף. עם זאת, יש להיערך למציאות החדשה שהצעד יוצר מחוץ ובתוך בתי הכלא. פרשנות

כלא שאטה. צילום ארכיון: מתוך ויקיפדיה

הימים נוקפים, כמות החולים בארץ ובעולם עולה בקצב מסחרר או כפי שמגדירים זאת היטב המומחים "בטור גיאומטרי". מפרסומים העולים בתקשורת ניתן להבין כי המדינה תאשר, או שכבר אישרה, חופשה בת חודש ימים לכ-560 אסירים. לאחר חופשה זו ישוחררו לחלוטין האסירים, משעמדו בריצוי 2/3 מתקופת מאסרם. המצב הזה מחייב את המדינה בפיקוח על האסירים בחופשה, והמונח "מעצר בית" מקבל כיום שדרוג לאור הסיטואציה, והופך באדפטציה מקצועית ל"מאסר בית". מאמר זה סוקר את ההתמודדות הנדרשת והמשמעויות שבפיקוח על אסירים במאסר בבית.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

פתרונות יצירתיים

מגפת הקורונה - והסכנות האורבות לאסירים ולסגל הנמצאים בבתי הכלא בישראל ובעולם - מחייבים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להקטין את הסכנות מהנגיף הקטלני ולנהל את הסיכונים. כבר הצבענו בשבועות האחרונים על כך שאתגר ריווח בתי הכלא והקטנת הצפיפות שבה שרויים האסירים והסגל בכדי למנוע הדבקה והדבקות המונית הוא האתגר המשמעותי הניצב כעת לפתחם של מקבלי ההחלטות ורשויות הכליאה. אחד הפתרונות, כאמור, הוא חופשות ושחרור אסירים. ההחלטה המסתמנת, לשחרר כ-560 אסירים לערך, היא בהחלט החלטה נבונה ותאפשר ריווח ראשוני מסוים. עד לשחרור, הם יוצאו לחופשה. אז איך מפקחים עליהם בחופשה? אחד הכלים האפשריים שבהם יתכן שישתמשו הוא מערך האיזוק האלקטרוני. הרעיון הוא להצמיד לאסיר טבעת חבק טכנולוגית, אשר מתריעה ומנטרת את מיקומו 24/7. כך מנהל שירות בתי הסוהר מאות אסירים, ויתכן בפועל שיותר. פתרון זה יאפשר גם את הורדת מפלס הלחץ בקרב האסירים מסכנת ההדבקות וההדבקה בכלא, וגם יאפשר פיקוח עליהם בזמן שהם בחוץ בתנאי מאסר בבית.

הערכות המשטרה להמשך פשיעה

הוצאת מאות רבות של אסירים לחופשה לקהילה מהווה גם סיכון מסוים בהיבטים של המשך פשיעה. האסיר הרצידיוויסט הוא אחד שלא משנה כמה הזדמנויות תאפשר לו - הוא תמיד יחזור לפשע. מגפת הקורנה היא "תקופה נפלאה" עבור עברייני הרכוש, הפורצים, עברייני ההונאה ועברייני הסייבר. בזמן שהרשויות עסוקות במתן סיוע לאוכלוסייה והצלת חיי אדם, הם עוסקים ויעסקו בהמשך ייצור פשיעה. אין ספק שמהלך השחרור הוא המהלך הנכון ויש לברך עליו. מאידך, הדבר מחייב את המשטרה להקצות משאבים נוספים למניעת פשיעה, בתקופה שגם כך היא מתוחה עד לקצה יכולותיה. האיזוק האלקטרוני ומערך פיקוח משולב של רשויות הכליאה והמשטרה יאפשרו שליטה טובה ויהוו מענה מסוים לאיומים שנוצרו. חשוב גם לזכור כי יש לאסירים בחופשה רצון להשתחרר, ועל כן הכוונות לייצר פשיעה ו/או מהלכים שיסכנו את השחרור סביר שיחזיקו בשלב החודש הראשון.

ומה עם מי שלא ישוחרר?

ברור שכעת ההחלטות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות הן לבחור בין הגרוע לגרוע פחות. הרי שחרור של כמה מאות אסירים לא ישנה את המציאות של הצפיפות והתנאים שבהם נמצאים האסירים והסגל שמפקח עליהם. לכשעצמו זהו צעד נכון ביותר, אך יש בו גם אספקטים שיש להתייחס אליהם. בכלא יושבים גם אסירים שאינם עומדים בקריטריונים, כאלו שהם בתחילת מאסרם, עצורים למיניהם, אסירים שעליהם נגזרו מאסרי עולם ומאסרים ממושכים אחרים, ואסירים ביטחוניים. שחרור חלק אחד של האסירים עלול אף להביא למצב שלילי, שבו הסיכוי לאירועים שליליים בכלא רק יגבר. לכן, בתי הכלא בכל העולם נערכים כבר מזה זמן לאירועים שליליים, להפרות סדר המוניות ולניסיונות פגיעה בסגל וניסיונות בריחה. האבסורד שבסיטואציה הוא שהסגל שבחזית העשייה מול האסירים נמצא כעת בסיכון הגבוה ביותר – מעבר להתמודדות החירום שבמניעת התפשטות של הנגיף בתוך מתקני הכליאה.

צו השעה ליישום כלים נוספים ובמקביל

מאחר שקצב ההדבקות הוא גבוה פי כמה מקצב התגובה שלנו לאתגרים שהוא מציב, צו השעה מחייב יישום שלל כלים נוספים במקביל. אלה כוללים בחינת משמעויות שחרור זמני של מי שריצה אפילו פחות מ-2/3 ממאסרו; הסבה/השמשה של מתקני כליאה שישמשו כמתקני כליאה לחולי קורונה; אספקת ציוד רפואי וציוד מיגון לכלל הסגל והשלמת המלאים במרכזים הלוגיסטיים; וגיוס מילואים מוגבל לטובת תגבור מתקני הכליאה. יותר מכך, לדעתי ולהבנתי הגדרת הסיטואציה כאירוע חירום עולמי וחקיקה של תקנות לשעת חירום מחייבות את "העברת המקל" למשרד הביטחון. העברת האחריות למשרד הביטחון על ניהול ותכלול כלל המענים באירוע, צפויה להביא למהירות תגובה אחרת של צה"ל ושל משרד הביטחון; לתגבור משמעותי של מערך הכליאה; לאספקת מלאי ציוד; לתגבור בכוח אדם; ולהקצאת אמצעים להקמה/השמשה של מתקנים ארעיים שיוסבו למתקני כליאה עבור בידוד אסירים חולים. המשך עבודה בקצב הנוכחי מעמיד בסכנה את יכולת התגובה בהתפרצות אירועים שליליים בריבוי מוקדים.

אולי יעניין אותך גם

U.S. Embassy Abu Dhabi photo by Omar Fawzy/ Public Domain

אוסלו ג'  

ההסכמים הצפויים עם בחריין ואבו דאבי מהווים את אוסלו ג' - עוד יתד במסד וטפחות של המדינה הפלסטינית. כמו רבין שהחל את התהליך, נתניהו ממשיך אותו עם מכירת שטחים בתמורה כלכלית. נורמליזציה היא האוסלו החדש. דעה