מה מותר לשב"כ לעשות תחת התקנות החדשות

התקנות לשעת חירום שהסמיכו את שב"כ לסייע למשרד הבריאות במאבק נגד התפשטות הקורונה, מגדירות גבולות ברורים של אסור ומותר. כמה אנשים יעסקו בפעילות, למי יעבור המידע ומה אסור בתכלית האיסור לשירות לעשות

 

אילוסטרציה: Bigstock

תקנות שעת החירום עליהן הכריזה הממשלה ל-14 ימים (קובץ תקנות 8393 מתאריך 17.3.2020) מתירות לשב"כ לתת "סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה החדש". התקנות מגדירות עוד כי השב"כ יוסמך לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו".  

עוד כתוב בתקנות כי "פעולות הסיוע יתבצעו על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. [...] המידע שהועבר מהשירות לפי תקנות שעת חירום אלה, יימחק בידי משרד הבריאות בתום תקופת תוקפן של התקנות, ואולם משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע כאמור למשך 60 ימים נוספים מסיום תקופת תוקפן של התקנות לצורך תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות".

"השירות לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף - 42020, ואין באמור בתקנות שעת חירום אלה כדי להסמיך את השירות לסייע בפעילות פיקוח ואכיפה כאמור", נכתב עוד בתקנות.

עוד קובעות התקנות כי עובד שירות שישתמש במידע אודות החולים שלא לפי התקנות צפוי לשלוש שנות מאסר. השירות יקבע צוות קטן וייעודי לנושא על מנת למנוע דליפת מידע ככל הניתן. משרד הבריאות והשירות ידווחו ליועץ המשפטי לממשלה אודות מספר החולים שנמצאים תחת מעקב, מספר האנשים שאיתר השירות עקב הימצאותם במגע קרוב עם חולה וסטטוס מחיקת המידע.

אולי יעניין אותך גם