כך יכולים השב"כ והמשטרה לעקוב אחריכם

במסגרת המאבק בהתפשטות מגיפת הקורונה החליטה הממשלה לאשר הפעלת אמצעים דיגיטליים, שחלקם מופעלים נגד גורמי טרור. מניטור שיחות, אשראי, גלישה ועד מצלמות זיהוי חום – כך עשויים לפעול גופי הביטחון בארץ

 
כך יכולים השב"כ והמשטרה לעקוב אחריכם

אילוסטרציה: Bigstock

ההתמודדות עם וירוס הקורונה תפסה את העולם, ומדינת ישראל בתוכו, לא מוכנה למגיפות. כחלק מהמהלכים שמבצעת המדינה למנוע את התפשטות הווירוס ואת התמותה ממנו, החליטה הממשלה לצמצם את חופש התנועה של האזרחים. בנוסף, החליטה הממשלה להשתמש ביכולות שב"כ על מנת לאתר אזרחים שמפירים את הוראות הבידוד הביתי.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

באילו יכולות שב"כ יכול להשתמש? מרבית יכולות השירות מסווגות מטבען, אולם על חלקן ניתן ללמוד ממדינות אחרות. כך למשל, שב"כ יכול להשתמש בתשתית חברות הסלולר לבצע איתור של מספרי טלפון. במציאות של ימינו, כמעט כל אזרח יוצא מביתו עם טלפון סלולרי בכיס, וכל מספרי הטלפון רשומים אצל ספקיות הסלולר כולל מי הבעלים של כל מספר. גם כל מזהה ייחודי של כל טלפון רשום אצל חברות הסלולר, כך שאם אזרח מנייד מספר עם אותו טלפון, עדיין יודעים למי שייך הטלפון.

בארה"ב שירותי ביטחון פנים מפעילים גם מערכות טקטיות מרכבים ניידים או ממטוסים קלים. מערכת ניידת מאפשרת לנטר תא שטח מסוים ולהבין מי כל האזרחים המסתובבים בו. בצורה כזו, אפשר לבצע איתור כללי על האזור בו שוהה מפר ההוראה, וצוות נייד יכול לאתר אותו בתוך אזור זה.

התראה על מילות מפתח

דרך אגב, גם למשטרה יש יחידת סיגינט, עם יכולות דומות, כנראה פחותות מאלו של שב"כ. מערכות איתור סלולריות מאפשרות בנוסף גם האזנה לשיחות נוכחיות וקודמות ופירוט מסלולים היסטוריים של המשתמש. לצד איתור סלולרי, ניתן להשתמש גם ברשתות טלפון נייחות דרך מפעילים כמו בזק והוט. יכולת זו מאפשרת בין היתר האזנה לשיחות. עוד יכולת המופעלת על האזנה לשיחות היא הפעלת התראות למילות מפתח.

אם יש בישראל עשרות אלפי אנשים בבידוד, לא ניתן להאזין לכל אחד בקו נייח או נייד 24/7, ולכן צריך להגדיר מילות מפתח ("הלכתי", "יצאתי", "הייתי" וכו') המעלות חשש כי האזרח הפר צו בידוד. כאשר מילה כזו מתגלה, צפה התראה לאנליסט, והוא מבצע מחקר להבין האם האזרח הפר בידוד ואז שולח התראה למשטרה ומשרד הבריאות.

לצד עולם התקשורת, ניתן להפעיל גם מערכות זיהוי פנים המקושרות למצלמות במרחב הציבורי. בצורה כזו, ניתן לאתר אזרח בתוך קהל או ברחוב על בסיס מצלמות המנטרות את תא השטח. הצלבת מידע בין תשתיות התקשורת למצלמות במרחב הציבורי יכול לתת אחיזת שטח טובה יותר.

מעקב אחר פעולות פיננסיות

אמצעי נוסף הוא ניטור פיננסי. כלומר, מעקב אחרי אדם בהתבסס על הרכישות שהוא מבצע בכרטיס האשראי. כל עסקה משויכת לבית עסק, ולכל בית עסק יש כתובת. בצורה כזו ניתן לדעת בהצלבה עם מידע סלולרי ומצלמות מעקב נתיב מדויק ככל הניתן של כל אזרח. עוד חלופה היא מעקב אחרי הגלישה באינטרנט. כולל הודעות דוא"ל ומסרים מיידים (בתוכנות שאינן מוצפנות). מעקב כזה, מבוסס מילות מפתח, יכול להציף חשד לשבירת הבידוד. עוד אמצעי ששב"כ או המשטרה יכולים להפעיל הוא מצלמות לגילוי חום גוף (אינפרא-אדום) בתאי שטח במרחב הציבורי או במחסומים בכבישים. זיהוי חום גוף גבוה הוא חשד להדבקות בקורונה, וניטור המרחב הציבורי בכיוון זה יכול להפחית את מקרי ההדבקות.

כלים נוספים, אך קיצוניים לעומת אלה שעלו עד כה במאמר, שניתן להפעיל נגד אזרחים, כוללים מעקב יומינט אחרי מפרי בידוד. אלה פעולות קיצוניות מאוד ביחס לאיום הייחוס (הפרת בידוד), כאשר הסתברות קטנה שהם יאושרו על ידי בית משפט או בכלל שב"כ או משטרה יבקשו להפעיל אותן. כמו כן, בכל הפעלה של יכולת טמון סיכון בחשיפת אמצעים מבצעיים. שב"כ או משטרה, מטבע הדברים, עושים איזון מקצועי בין הרצון להירתם למניעת התפשטות הקורונה לבין שמירה על יכולות מסווגות.

לסיכום, שב"כ או המשטרה יכולים להפעיל מגוון אמצעים לאחיזת שטח במרחב הציבורי. נזכיר כי שני הגופים הללו כפופים לחוק וצריכים לקבל לכך אישור משפטי. יתרה מכך, שני הגופים הללו צריכים לשמור על יכולות מסווגות לשגרה המבצעית השוטפת, ולכן אין זה סביר שיחשפו את כל היכולות במעקב אחרי מבודד בית. הכפיפות לחוק גם מציבה בפני ארגונים אלה מנגנון איזון בין החדירה לפרטיות לשמירה על בריאות הציבור.

אולי יעניין אותך גם