האתגר: שמירת מבצעיות זרוע "המכה השנייה"

אין ספק כי מגיפת הקורונה משפיעה גם על המערך האסטרטגי של מדינת ישראל - הצוללות. הדבקה מאסיבית של כוח אדם קטן זה יכולה לפגוע במוכנות שייטת 7, עובדה המצריכה את פיקוד חיל הים לפעול במהירות. פרשנות

צוללת ישראלית. צילום (ארכיון): AP

התפשטות הקורונה בעולם ובישראל, והמודעות לכך שאין מדובר באיום קצר טווח, מעלה שאלות גם סביב מערך הנשק האסטרטגי של ישראל. בין היתר, עולה השאלה למוכנות שייטת 7, שייטת הצוללות של חיל הים. על פי מקורות זרים, הצוללות הישראליות מהוות את זרוע המכה השנייה של ישראל, וככאלו, הן צריכות להיות פעילות 24/7 , כל השנה, במקומות הנקבעים על ידי ממשלת ישראל. ומה יקרה אם נגיף הקורונה יגיע לשייטת הצוללות?

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

מערך הצוללות מטבעו קטן, וכולל מספר כלים בודדים וכמה מאות חיילים. חלק מהצוללות נמצאות בשגרת טיפולים קבועה מראש, כאשר רק אחוז מסוים של צוללות נמצא במוכנות מבצעית. בשגרה זה מספיק. אולם, עולה השאלה כיצד מתמודד חיל הים עם מגיפה כמו הקורונה. כיצד שומרים שהצוללות ימשיכו לעבוד אף על פי כן?

ככל הידוע לכותב שורות אלו, אין לחיל הים תכנית התמודדות עם מגיפה עולמית, ואין גם תכנית פרטנית לשייטת 7. צוללות וספינות הן מטבען מקומות קטנים וסגורים, וככאלו, מהווים כר נוח להתפשטות נגיף, בייחוד נגיף עם קצב הדבקה כמו הקורונה. מספיק חייל אחד (נדבק 0) בצוללת, כדי להדביק את כל הצוות ולגרום לצוללות לחזור לנמל ישראלי לחיטוי. גם גיוס מילואים להחליף את הצוות אינו פשוט, בטח אם יש מגיפה ארצית שפוגעת בכוח המילואים הקטן ממילא.

נקודת האור היא שהצוללות הן כלים מבודדים. צוללת שיוצאת לים יכולה לשהות בפעילות מבצעית מספר שבועות בלי לראות נמל. כל עוד הצוללת לא פוגשת נמל, תיאורטית, אין לנוכחים בה מפגש עם מקור הדבקות. אבל, צוללת צריכה להצטייד במזון, דלק, מים, ציוד רפואי, ולעיתים צריכה תיקונים קלים. פעולות אלו נעשות בנמל, לרוב ישראלי או זר ידידותי.

ההנחה הסבירה היא כי צה"ל משאיר את הצוללות שכבר בחוץ, בים. כאמור, אלו שהיו מתחת למים בשבועיים האחרונים, ואין בהן חולים, כנראה "נקיות" מקורונה. על אלו, צה"ל יצטרך לשמור מבודדות מכל וכל. גם אם הן יעלו לנמל להצטייד, התכולה שתכנס לצוללת תצטרך להיות מחוטאת קודם לכן (הנגיף יכול לשהות על משטחים בין כמה שעות ליום מלא, תלוי בסוג המשטח). אומנם אין עד היום עדות להדבקות ממשטח (כל ההדבקויות הן מבני אדם), אך בצוללת לא ייקחו סיכון. בנמלי ישראל למשל משאירים חלק מהמכולות לארבעה ימי בידוד כמקדם בטיחות.

הצוללות שנמצאות כעת בטיפולים, אם יתאפשר, ככל הנראה יוחזרו למים במידה והצוותים שלהן נמצאים בבידוד בבסיסי חיל הים ומוכנים לפעולה. אם צה"ל יחפוץ בכך, הוא יכול להכניס לבידוד בבסיס חיל הים גם כוח מילואים של השייטת לגיבוי. בנוסף, אנשי הרפואה בצוללות סביר שיקצו חלק מהמגורים בכלי לתאי בידוד. זאת, במידה וחלק מהחיילים יחלו בנגיף. האנשים המשרתים בצוללות לרוב צעירים, פחות מגיל 50 בממוצע, ולכן גם אם ידבקו, הסבירות כי יפתחו תחלואה המצריכה בית חולים קטן. ייתכן ומספר ימי בידוד בצוללת יספיק בתרחיש קיצון.

אין ספק כי מגיפה עולמית משליכה גם על המערך האסטרטגי של מדינת ישראל, כמו גם על זה של מדינות אחרות. חיל הים הישראלי קטן מטבעו, וכוחות הסדיר והעתודה שלו בתחום הצוללות קטן עוד יותר. הדבקה מאסיבית של כוח אדם זה יכול לפגוע במוכנות שייטת 7, עובדה המצריכה את פיקוד חיל הים להחיל באופן מהיר תכנית עבודה לחודשיים הקרובים לפחות.