מלחמת הנפט בין רוסיה לסעודיה

רוסיה סירבה לבקשה הסעודית לקיצוץ בתפוקת הנפט כחלק מהמשבר בשוק. ניתן להניח כי רוסיה מעוניינת להגביל את כוחה של סעודיה להשפיע על התפתחויות אזוריות, וליצור לעצמה מנוף נוסף מול הקהילה הבינלאומית וארה"ב. פרשנות

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויורש העצר הסעודי בן סלמאן. צילום: רויטרס

רוסיה החליטה שהגיעה העת לתקוף את ארה"ב בסוגיית מחירי הנפט, תוך סירוב לבקשה מפורשת של סעודיה לקיצוץ בתפוקה (כולל שיחה בהולה בהקשר זה שיזם מלך סעודיה, סלמאן, עם נשיא רוסיה פוטין). רוסיה מצידה, סירבה לקיצוץ שנועד לאזן את הירידה הדרסטית בביקוש לאנרגיה שגרמה התפרצות וירוס הקורונה בסין, וסעודיה, בתגובה, הכריזה על קיצוץ במחיר החבית והעלאת התפוקה בשוק רווי ממילא, צעדים שמשמעותם מלחמת מחירי נפט מול רוסיה. למעשה, מרגע שהתיאום בין אופ"ק לרוסיה ייסתיים באחד באפריל, ההחלטה הסעודית עשוייה להביא להפקת נפט בלתי מרוסנת של חברות ארגון אופ"ק, לפי אינטרס של כל מדינה, על מנת לנסות ולתפוס חלקים משוק הנפט המתכווץ.

מחד, ניתן לתלות את הצעד הסעודי הקיצוני ברצון להסיח את הדעת ממעצרם של שלושת בני המלוכה הסעודים השבוע והמהלכים לדיכוי גורמים בסעודיה, הקוראים תיגר על שלטון המלך ובנו מוחמד בן סלמאן. מאידך, אפשר לראות בהחלטה הסעודית פועל יוצא מהצפי למשבר הנפט, אשר בגללו בן סלמאן נקט בשורה של צעדים בזירת הפנים, בדגש על מעצר שלושה בני מלוכה. זאת, על מנת למנוע התנגדות פנימית למדיניות שהוא מוביל בנושא הנפט והאנרגיה, וכן על מנת להכשיר את הקרקע לקראת המלכתו בטווח הזמן הקרוב. 

המדיניות הרוסית מכוונת, במידה רבה, נגד ארה"ב ונגד תעשיית הנפט האמריקנית. רוסיה רואה במלחמת המחירים הנוכחית אמצעי לריסוק מפיקי הנפט באמצעות פצלי שמן האמריקנים, הנוגסים ברעבתנות בשוק הנפט העולמי. בעוד סעודיה ורוסיה שולטות בתפוקות שלהן עקב בעלות ממשלתית על החברות, בארה"ב, חברות תעשיית פצלי השמן הפרטיות תתקשינה לשרוד במאבק בין סעודיה ורוסיה שהעולם נקלע אליו בחסות מגפת הקורונה.

השאלה האמיתית היא באיזו מידה רוסיה תהיה מוכנה להשתמש ביתרות המטבע שלה כדי לגרום למפיקי פצלי השמן האמריקנים לקרוס. במחיר הנפט כיום, גם רוסיה נדרשת למקור חלופי להכנסות, או לקיצוץ בתקציב הממשלתי השוטף. אמנם עלויות ההפקה הרוסיות גדולות מאלה של הסעודים, אך גמישותה התקציבית של רוסיה גדולה יותר -  בעוד לסעודיה נדרש מחיר של כ-80 דולר לחבית על מנת לשמור על תקציב מאוזן, רוסיה נזקקת למחצית מכך. כמו כן, סעודיה נמצאת בעיצומה של רפורמה בדמות "חזון 2030" המיועדת לבנות מחדש את הכלכלה הסעודית, כך שלא תסתמך רק על הכנסות מאנרגיה. באופן אירוני, על מנת לקדם חזון זה, סעודיה מתבססת על ההכנסות מנפט כדי לממן את תכנית זו.  

ניתן להניח גם כי רוסיה מעוניינת להגביל את כוחה של סעודיה להשפיע על התפתחויות אזוריות. בראייה הרוסית, סעודיה פעלה באופן שלילי במספר זירות עימות במזרח התיכון, ובהן סוריה, עיראק ותימן, באופן שהחליש את המשטרים המרכזיים. בהיבט זה, נסיונו של בן סלמאן להתקרב לרוסיה לא נשא פרי באופן משמעותי, נוכח חוסר יכולתו להשפיע על מדיניות ארה"ב הממשיכה להוביל קו לעומתי מול רוסיה.

בזירה העולמית, רוסיה מנסה לבסס את מעמדה כמובילת תהליכים ולא רק כמגיבה למתרחש בשוק הנפט, ובנוסף, מעוניינת לגבות מחירים מממשל טראמפ על מדיניותו כלפיה. רוסיה המתינה לשעת כושר לתגובה על הסנקציות האמריקניות המתמשכות נגדה, בדגש על הסנקציות על פרויקט נורדסטרים 2 ועל יצרנית הנפט הרוסית המובילה, רוסנפט. סביר כי פשרה רוסית-סעודית שתכלול היבטים שייטיבו עם ארה"ב, תלווה במחיר נוסף שרוסיה תגבה בהיבטים גיאו אסטרטגיים, כגון בהקשר הסורי. עם התפתחות המשבר, מסתבר שרוסיה יצרה לעצמה מנוף נוסף מול הקהילה הבינלאומית וארה"ב.

מיקי אהרונסון היא מומחית למדיניות רוסיה, משמשת כחוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובעבר הייתה ראש חטיבת מדיניות חוץ במל"ל; ד"ר איימן מנצור משמש כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ולשעבר ראש חטיבת מזה"ת ואפריקה במל"ל