"דון קורונה": הנגיף מאיים גם על בתי הכלא

עם התפשטות וירוס הקורונה, ברחבי העולם ובישראל מתמודדים עם האיום של פגיעת הנגיף גם מאחורי הסורגים. תרחישי הקיצון אליהם נערכו בשירות מתממשים, וייתכן ויהיה צורך בהוצאה לפועל של צעדים לא פשוטים. פרשנות

בית כלא שאטה. צילום: מתוך ויקיפדיה

כשמדובר במערכת של שירות בתי סוהר קיימים לא מעט תרחישי קיצון אליהם נערכים לאורך השנים, על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, פגיעה בסמלי השלטון כגון בתי המשפט ומערכת אכיפת מאיומי הבריחה, הפרות סדר המוניות, פגיעה בסגל ועוד. ברקע משבר הקורונה העולמי, יתמודדו מערכות אכיפת החוק בעולם, ועמן גם שירות בתי הסוהר בישראל, עם תרחישים קשים שיאיימו על שלומם וביטחונם של הסגל, האסירים וכלל הציבור.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

במאמר זה אסקור את האתגרים עמם יצטרכו להתמודד מערכות בתי הכלא, המענים האפשריים, דילמות ערכיות ואיומים קשים על העומדים במשמר מאחורי סורג ובריח.

התרחיש הופך למציאות

שירותי בתי הסוהר באירופה, באיראן, בסין ובמקומות נוספים בהם פרצה המגיפה בשיא חומרתה כבר חווים הלכה למעשה את תרחישי הבלהות והאיומים מבית היוצר של וירוס הקורונה. מוקדי הפרות הסדר החלו באיטליה בימים האחרונים בכמה מוקדים, כאשר הוחלט על הפסקת ביקורי המשפחות, במסגרתן נפגעו גם אנשי סגל וגם אסירים בניסיון לפרוץ החוצה במחאה על ההחלטה ולהימלט מבתי הכלא. באיראן כבר הוחלט על שחרור המוני של 70 אלף אסירים מבתי הכלא לחופשה/שחרור זמני עד אשר "תיפתר הבעיה האזרחית" והתמודדות עם וירוס הקורונה תסתיים במדינה.

בישראל ישנם כ-20,000 אסירים לערך הפרוסים ב-32 מתקנים לאורכה ולרוחבה של המדינה. בתי סוהר, בתי מעצר, בתי סוהר ביטחוניים ייעודיים למחבלים, מתקנים ייעודיים לאוכלוסיית הפליליים, מתקני כליאה לנשים וקטינים.

קחו בחשבון את הנתון של הצפיפות האיומה במתקנים, תוסיפו לכך אוכלוסייה שגם כך חלקים נרחבים ממנה הם חולים כרוניים ובעלי מחלות רקע, אנשים שנשללה חירותם ללא הסכמתם ואינטרסים רבים, החל מהתנגדות לשלטון החוק ועד רצון לפגוע במערכת ואנשיה ולברוח - והרי לנו תרחישי בלהות עמם ידרשו מערכות האכיפה בכל העולם להתמודד, כולל בישראל.

אחד משבעת האיומים

פנדמיה, התפשטות של מגיפה זיהומית בקרב אוכלוסייה, היא אחד מתרחישי האיום ששירות בתי הסוהר נערך אליהם לאורך השנים. במסגרת תוכניות רב-שנתיות והיערכות המערכות לחירום נקבע בעבר כי פנדמיה היא מבין שבעת האיומים עמם יצטרך הארגון להתמודד באירועי קיצון. ניתן רק להניח כיצד מרגישים כרגע השר לביטחון פנים וראשי השב"ס כאשר התרחיש הדמיוני משהו רק מאתמול-שלשום הפך לו למציאות מהדהדת.

כמי שמכיר את המערכת ניתן לומר באחריות כי תוכניות היערכות לתרחישים השונים הייתה קיימת ברמה טובה ואף תורגלה לא מעט פעמים. חשוב להבין שבאירוע עולמי שכזה המערכת מנוהלת בצורה סדורה, כאשר ההנחיות מגיעות מרמת ראש ממשלה ואנשיו לכלל המערכות, לרבות המשרד לביטחון פנים. לכן, הנחת העבודה הינה שיש מדרג הפעלה של צעדי מנע להמשך, שיופעלו בהתאם להערכת מצב יומיומית ובהתאם לתמונת המצב של הנדבקים בבתי הכלא ובאוכלוסייה.

המענה האפשרי

חשוב להבין כי לאוכלוסייה בבתי הכלא ישנה סבירות גבוהה מאוד להדבק ולהדביק, והמעגלים קרובים מאוד. המענה לצמצום סיכויי ההדבקות וליצירת סוג של בידוד מינימאלי, או בידוד לכאורה, יכולים שינועו בין הגבלת/מניעת תנועות אסירים בתוך בית הכלא, צמצום עד לכדי ביטול מלא של ביקורי המשפחות, הגבלה/מניעת ליווים כולל לבתי משפט, בידוד חולים במתקני כליאה רפואיים כגון מתקן מר"ש בכלא ניצן ומרפאות המחוזיות, בידוד ככורח במרפאות של מתקני הכליאה, הסבת אגפים לאגפי בידוד מהווירוס, שחרור אסירים, חופשות זמניות.

חשוב להבין שלסגל מתקן כליאה רגיל אין באמת היכולת לבודד חולה קורונה במרפאה, שכן המקום קטן מאוד, נותן מענה לכלל האסירים והסגל בשגרה ויותר מכך, אשפוז אסיר חולה קורונה יהיה סכנה מוחשית להמשך הדבקה של סגל ואסירים כאחד. לכן, מן הסתם היערכות ליצירת אגפי/מתקני בידוד חלופיים סביר יותר. כמובן שאשפוז באבטחה בבתי חולים יכול שהם חלק מהתוכניות למרות שההנחה היא שתהא התנגדות של מערכת הבריאות לכך מחשש לביטחון הציבור והסגל הרפואי. שוב, אשפוז אסיר מסוכן, אסיר עולם, ראש ארגון פשע או מחבל יחייב אבטחה סדורה וצמודה 24/7, אז מה עושים עם הסגל גם לבידוד? ברור שגם כאן הדילמות רבות והפתרונות לא תמיד קיימים בשליפה..

חלק מהפתרונות האפשריים הם להישען על סיוע של צה"ל ותגבור כוחות ממשטרת ישראל בשילוב עם מד"א ומשרד הביאות, תוך יצירת מתקני כליאה ארעיים כדוגמת מתקני קליטת הלב"חים – לוחמים בלתי חוקיים בזמן מלחמה. השאלה הנשאלת כאן היא האם צה"ל ומשטרת ישראל, שמתמודדים עם אירוע לאומי חסר תקדים, יהיו זמינים לתת מענה לשב"ס או שמא יופעלו וימתחו עד קצה גבול היכולת במשימות אזרחיות וביטחוניות אחרות במקביל.

לצערי, המציאות מוכיחה, והרי ידוע לכל בר דעת, שאוכלוסיית האסירים היא אחרונה בהתייחסות הלאומית בכל חברה ולכן סביר שהתגבור לא יגיע כל כך מהר במקרה זה. עוד לא דיברנו על הלחץ הנפשי של האסירים וההיסטריה בתוך האגפים מפני איום ההדבקות, לחץ המשפחות והלחץ הנלווה מעצם ביטול ביקורי המשפחות לאסירים. בוודאי שהסגל שפועל בחזית ההתמודדות באגפים ונקודות החיכוך אינו פטור מחששות, הדבקות והחשיפה לווירוס וזו סוגיה כבידת משקל שיש לתת עליה את הדעת ובהקדם באופן נפרד.

בהקשר זה, אחד מהתרחישים הוא סיטואציה של הדבקות המונית בקרב הסגל ופיקוד במתקנים, כך שחלקים נרחבים ממשמרות הביטחון והפיקוד יושבתו בבידוד ביתי או בבתי חולים. כך תושבת היכולת לתפעל בביטחון את המתקן. לפתחו של מנהל משאבי האנוש בארגון עומד אתגר חסר תקדים שמחייב חשיבה על גיוס כוחות עתודה וגיוס מילואים מקרב פורשי שב"ס, כך שיהוו עתודה מבצעית להפעלת המתקנים עם התרחבות המגיפה. כל אלה הופכים את בתי הכלא ל"סיר לחץ" עצום שעומד לפני התפוצצות וראוי שמקבלי ההחלטות ישכילו לתת מענים הגיוניים ופעולות למניעת כאוס ופגיעה מיותרת בחיי אדם, ומוטב שעה אחת קודם..

שחרור אסירים כאופציה ריאלית

הערכות המצב הלאומיות חייבות להביא בחשבון את האופציה של שחרור אסירים ממתקני הכליאה עם התרחבות המגיפה. הסכנה אינה רק לפגיעה בחיי אדם בתוך החומות ומאחורי סורג ובריח, אלא המשך התפשטות של המגיפה אל תוך מוקדי האוכלוסייה. לכן, כל עוד אין מספרים גבוהים של אסירים נדבקים יצטרכו מקבלי ההחלטות לדון בסוגיות ובאפשריות של שחרור אוכלוסיות מסוימות על מנת להקל ולרווח את מתקני הכליאה, ולהביא ליכולת שליטה ביטחונית טובה למול אלו שלא ניתן בשום אפשרות לשחרר.

בעולם כבר הפנימו את הסוגיה הזו וכפי שניתן לראות באירופה, איראן, בסין ובמקומות אחרים אופציית השחרור הפכה מעשית. אין ספק שזו דילמה לא פשוטה, שכן יש בה בכדי לפגוע בסמלי השלטון ולהביא לאובדן שליטה על אלו שהוכנסו למאסר כחלק מהרשעתם בדין.

מערכת מנוסה ומקצועית

למרות כל תרחישי הבלהות כפי שהוצגו במאמר ולאורם, חשוב לציין כי שירות בתי הסוהר בישראל זו מערכת מנוסה מאוד בטיפול באירועי קיצון, ומתורגלת במענים האפשריים כפי שהוצגו. כך, בימי לחימה בדרום ובצפון, בעתות מלחמה ובעתות שגרה מתמודדים המערכת ואנשי הסגל שלה עם מגוון תרחישים ואיומים גם ללא הקורונה, דבר שנותן להם יתרון יחסי על מערכות מקבילות במדינות אחרות בעולם.

המטרה המרכזית כפי שאני רואה אותה היא החזקת הסגל במתח מבצעי גבוה, השריית מוטיבציה גבוהה לתרום ובמקביל היערכות לעיבוי המערכת באנשי מילואים. יש לשקול בכובד ראש נקיטת צעדי מנע כפי שפורטו, דבר שאין לי ספק כלל שכבר בפועל נעשה הלכה למעשה. אני מקווה שישכילו להבין שללא סגל חסון לא יהיה סיכוי לשמר את ביטחון המתקן, ביטחון הסוהרים וביטחון הציבור.

אולי יעניין אותך גם

השוק בטהרן, 2018. צילום: BIGSTOCK/Copyright: uskarp

שת״פ איסוף מודיעין איראני-סיני

שתי המדינות הסכימו על בניית יכולות משותפות של איסוף מודיעין באיראן, לניטור ובקרה פנים-מדינתיים. הפרויקט כולל התקנה של מיליוני מצלמות בערים מרכזיות