המטרה: מענה תקשובי אפקטיבי מול צבא סוריה

סא"ל ענת הרשקוביץ, מג"דית הקשר של אוגדה 210, מתמודדת עם גזרה מבצעית מורכבת בגבול הסורי בחרמון. בראיון לישראל דיפנס, מספרת הקצינה הראשונה בתפקיד, על האתגרים המודעיניים מול צבא אסד המתחדש. מיוחד  

 

סא"ל ענת הרשקוביץ. הקצינה הראשונה בתפקיד בגזרה המאתגרת. צילום: דובר צה"ל

אוגדה 210 (עוצבת "הבשן") פועלת ברמת הגולן מול צבא סוריה שהתמקם מחדש בעמדות מול ישראל לאחר שנים של מלחמת אזרחים. במסגרת האוגדה, פועל גדוד הקשר "שניר" עליו מפקדת סא"ל ענת הרשקוביץ. הייחודיות של הגבול הסורי טמונה בכך שהביטחון השוטף מבוסס על אמצעים טכנולוגיים. בעיקר אמצעים ויזואליים המאפשרים לגדוד האיסוף בגזרה לראות בזמן אמת כל מה שמתרחש מצידו השני של הגבול. "המטרה היא לשפר את קבלת ההחלטות של המפקדים", אומרת הרשקוביץ בראיון לאתר ישראל דיפנס.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

עד כמה משמעותי התקשוב לפעילות שמירת הגבול? ובכן, באפריל 2018 חתכו מבריחים את קווי התקשורת של צה"ל באזור הגבול עם מצרים, אמצעי המודיעין הפסיקו לעבוד, וצה"ל הקפיץ טנקים כאמצעי תצפית טקטיים עד שתתוקן התקלה. זאת, מכיוון שהאוגדה המרחבית התמודדה עם השאלה מה מתרחש מעבר לגבול. משמעות דומה יש לאמצעי התקשוב בגבול סוריה, עזה או ירדן. תשתיות התקשוב מאפשרות שינוע של החומר הוויזואלי לחמ"לי מודיעין של האוגדה ומאפשרות למפקד האוגדה או מפקד החטיבה לקבל החלטות בזמן אמת.

"כל תשתיות התקשורת הנייחות בגבול סוריה מגובות בצורה כפולה או יותר מכך. עם זאת, הגדוד מתכונן בשגרה לאירוע קיצון. זו יכולה להיות תקלה או אירוע במרחב הסייבר. אתגר מבצעי נוסף של התקשוב הוא להביא את מה שרואים לקצה המבצעי. איך לשנע את המידע לחמ"ל הנייד של המאו"ג או המח"ט", מסבירה סא"ל הרשקוביץ.

דינמיקה ייחודית

הגבול הסורי מתאפיין בשנים האחרונות בדינמיקה ייחודית לעומת גבולות אחרים והוא המעבר ממלחמת אזרחים למצב, שבו צבא סוריה שולט מחדש בקו. בתקופת השיא, צה"ל היה צריך להתמודד עם עשרות ארגונים שונים במרחב דרום סוריה. כיום, ממוקם בגזרה בעיקר צבא סוריה. "כאשר ישנם יותר ארגונים, נדרש יותר מודיעין", מסבירה הרשקוביץ. "יותר מודיעין משמעותו יותר רוחב פס. השינויים בזירה מאלצים את התקשוב להתאים את עצמו בשוטף לדרישות המבצעיות. מהירות התגובה הטכנו-מבצעית שלנו צריכה להיות מהירה לפחות כמו השינויים מנגד".   

כמה זמן לוקחים השינויים בתשתיות? כל שינוי ברוחב פס יוצר שרשרת ארוכה של תכנון, פריסת תשתיות ומערכות במפקדות. בצה"ל השינויים נבחנים בפרק זמן חודשי בהתאם להערכת המצב. אם מפקדה מסוימת דורשת עוד רוחב פס או יכולות תקשוב נוספות, שינוי כזה יכול לקרות תוך מספר שבועות. "במקרה חירום, יש לצה"ל את האמצעים להעביר רוחב פס גדול למפקדות בשטח בזמן קצר. חלק מהאמצעים האלה קיימים ברמה מטכ"לית, כאשר האוגדה יכולה להפעיל אותם לפי צורך. אם אין מצב חירום, השינויים מתבצעים לפי תכנית עבודה מסודרת", אומרת מפקדת גדוד הקשר.

כוחות של אגף התקשוב. צילום (ארכיון): דובר צה"ל

תרחיש נוסף שהתקשוב ב-210 צריך להתכונן אליו הוא מעבר מהיר משגרה למצב מלחמה. האוגדה יכולה לעבור לתמרון מהיר לתוך שטח סוריה בהינתן הצורך, ואז יש למשוך את יכולות התקשוב לתוך מרחב הלחימה הסורי. "בלי להרחיב יתר על המידה, האמצעים שצוינו משמשים גם למקרה של תמרון מהיר לתוך סוריה. יש אפשרות להתקין אמצעים אד-הוק עם הכוחות המתמרנים ולמשוך אותם אחורה", היא אומרת. נזכיר כי צה"ל רכש בשנתיים האחרונות מאות צלחות תקש"ל של אלביט מערכות לצורך תמיכה בתמרון.

"שליש מהזמן לבניין כוח"

למרות התשתיות הרובוסטיות הקיימות בגבול סוריה, הרשקוביץ משקיעה חלק ניכר מזמנה, כמעט שליש, במחשבה כיצד בונים כוח תקשובי אפקטיבי מול הצבא הסורי. "עיקר האתגר בתחום הטכנולוגי הוא היכולת לחבר בין השטח למהנדסים, התכניתנים ואנשי הסייבר. להציף להם צורך מבצעי ולקבל מהם פתרונות. אנחנו משקיעים כמעט 30 אחוזים מהזמן בכך. כל יתר הזמן לשימור יכולות", אומרת הרשקוביץ. 

"הפיקוד הבכיר מבין טכנולוגיה. אין לו ברירה. מאו"ג או מח"ט אינם צריכים להיות בקיאים באיך עובד פרוטוקול תקשורת, אין זה תפקידם. אולם כיצד עובדות מערכות המודיעין, איך מנהלים רוחב פס, מהם האתגרים בשינוע תמונות או למה מערכות תקשורת נופלות, אלה נושאים בהם קיימת בקיאות בקרב הקצונה הבכירה. הבקיאות נדרשת מכיוון שהתבססות על טכנולוגיה מכתיבה אי וודאות. לעיתים מתרחשים דברים שלא יודעים את הסיבה להתרחשות. הפרעות או חסימות בספקטרום, אירועי סייבר ועוד. הפיקוד סומך עלינו ומבין את הצרכים הטכניים", אומרת הקצינה.

המגדר לא משחק תפקיד

סא"ל הרשוקוביץ היא האישה הראשונה שמשרתת כמפקדת סדירה של גדוד קשר אוגדה. הריאיון איתה מתקיים בשבוע בו צוין יום האישה הבין-לאומי, ועל רקע העיסוק בחודשים האחרונים בשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. בהתייחסה לנושא זה אומרת הקצינה כי למגדר אין תפקיד במקצועות טכנולוגיים באגף התקשוב. "מי שיש לו יכולות, אינטליגנציה רגשית, רצון ומוטיבציה יכול להגיע לאן שירצה".

"עוד שנים בודדות נגיע למצב שיש יותר מג"דיות ממג"דים באגף התקשוב". סא"ל ענת הרשקוביץ. צילום: דובר צה"ל

"קורה משהו בצה"ל בשנים האחרונות. נשים יכולות להגיע למקומות שלא יכלו להגיע בעבר. צה"ל לוקח כל דבר לקצה. אם תבחן את אגף התקשוב, תראה שיש יותר קשר"חיות מקשר"חים. עוד שנים בודדות נגיע למצב שיש יותר מג"דיות ממג"דים באגף", מסבירה הרשקוביץ. "אין זה משנה אם מדובר בגבר או אישה, המטרה של התקשוב היא לחבר בין אנשים, מערכות וצרכים מבצעיים שונים. החיבוריות הזו הופכת את צה"ל ליותר אפקטיבי".

הכתבות הכי נקראות באתר:

משבר הקורונה: תוכנית החירום של מערכת הביטחון

ארה"ב ביטלה רכש של שתי סוללות כיפת ברזל

במסגרת "תנופה": שינוי מרכזי נוסף בזרוע היבשה

יותר קלים, יותר גמישים: המדים החדשים של מג"ב

נחשף: כך ייראה מסוק התקיפה העתידי של ארה"ב