ייצור האמל"ח ייפגע? תעשיות הביטחון בצל הקורונה

במקביל להיערכות של צה"ל ומערכת הביטחון, גם התעשיות הביטחוניות נערכות למנוע פגיעה בייצור האמל"ח שלהן, שחלק ניכר ממנו מיוצר עבור צה"ל. מאמצעי הגנה ועד תוכניות החירום – כך מתמודדות החברות עם משבר הקורונה  

נגמ"ש איתן. צילום: באדיבות משרד הביטחון

כיצד מתמודד משק האמל"ח עם משבר הקורונה? מקורות של ישראל דיפנס מספרים כיצד מתמודדות התעשיות הגדולות עם המשבר. ראשית, התעשיות מיישמות את הוראות משרד הבריאות ומונעות טיסות למדינות זרות ואלו החוזרים נכנסים לבידוד. יוצאת דופן היא התערוכה בסינגפור בחודש פברואר, בה השתתפו מאה איש שלא נכנסו לבידוד בשל החלטה ניהולית בעייתית במשרד הביטחון, שזרק את האחריות על משרד הבריאות. למרבה המזל, לא דווח על חולים שנדבקו בנסיעה זו. רק לשם הדגמה עד כמה חשוב היה לטפל בנושא זה בכובד ראש, היא בפייסבוק שסגרה מפעל בימים האחרונים בשל עובד שנדבק בווירוס בסינגפור בסוף פברואר האחרון.

בנוסף, עובדים מקבלים הנחיות להימנע ממקומות הומי אדם כמו מסעדות, פאבים, מסיבות פורים וכו'. זאת, מתוך הבנה שמספיק עובד אחד חולה כדי לסגור מפעל קריטי. ההנחיות של משרד הבריאות מדברות על הגבלת כינוסי ענק של 5,000 איש ומעלה, ובתעשיות לא לוקחים סיכון ובצדק. מספיק עובד חולה אחד כדי לסגור מפעל שלם.

בנוסף, כל תעשייה, בהנחיית משרד הביטחון מחזיקה תיק חירום למלחמה. תיק זה מגדיר נהלים לרציפות תפקודית אך אינו מותאם לפנדמיה. לכן, הוא מורחב לצורך התמודדות עם הקורונה. כל חברה גדולה מחזיקה, בחלק מהמוצרים, מספר מוקדי ייצור חופפים בארץ וכן מוקדי ייצור בחו"ל. בצורה כזו ניתן להעביר עומסי ייצור אם מפעלים בודדים נפגעים. לתרחיש קיצון של פנדמיה כלל ארצית אין פתרון. אם הממשלה לא תבצע סגמנטציה גיאוגרפית בזמן, ויבדקו מספר אזורים בהם שוכנים המפעלים, ייתכן ונגיע לכמעט השבתה של משק האמל"ח בארץ.

לצד בחינה של איזון עומסי הייצור, מרבית החברות מנהלות בחודש וחצי האחרון גם מיפוי של שרשרת האספקה העולמית לכל מפעל. זאת, על מנת לבחון מה האיום על מוקדי ייצור אלה. מיפוי זה מאפשר הערכת סיכונים הנובעים מספקי משנה במדינות אחרות. בשונה ממלחמה בישראל, וירוס הקורונה הוא איום עולמי. אם מדינה בה שוכנים מפעלים של ספק מסוים תשבית את המשק, צפויה פגיעה במפעל בישראל. זהו מחיר הגלובליזציה. עם זאת, חלק מהספקים בעולם מחזיקים בפסי ייצור מבוזרים באותה מדינה או מדינות שונות, ובעת חירום גם הם מבצעים איזון עומסי ייצור. השאלה היא מה תהיה מידת הפגיעה בייצור שלהם אם אותו ספק משרת מספר לקוחות גדולים בעולם.

אמצעי הגנה וחיטוי

"איום הקורונה פוגע בשרשראות אספקה גלובאליות ומקומיות. לאור זאת, לקוחות בישראל מחפשים דרך למיפוי מהיר, אוטומטי ואפקטיבי של הסיכונים הנגרמים להם כתוצאה מהפרעות בפעילות ספקים בחו"ל. על בסיס המערכת הקיימת שלנו למיפוי סיכוני סייבר לצד ג' הוספנו גם מודול חדש למיפוי סיכוני רציפות תפקודית - תוך התמקדות בתרחישים הנובעים מהתפשטות הקורונה במקומות שונים בעולם", מסביר קובי פרידמן, מייסד ומנכ"ל חברת FINDINGS (אידרא לשעבר) הישראלית.

היבט נוסף הוא הצטיידות המפעלים בבגדי מגן ומסיכות. חלק מהמפעלים הביטחוניים מפעילים בשוטף חדרים נקיים, ולכן מחזיקים מלאי של מוצרי מגן. כמו כן, המפעלים צריכים להחזיק מלאי כזה המשמש לעת מלחמה כימית, ומתאים גם לפנדמיה. ברוב החברות הביטחוניות החלו מאז ההתפרצות בסין לחלק לכל מפעל, בכל כניסה לחדר, חומרי חיטוי לחיטוי ידיים.

הביתן הישראלי בסלון האווירי בסינגפור. מימין לשמאל: מנכ"ל התעשייה האווירית אלוף (מיל') נמרוד שפר, ראש סיב"ט במשרד הביטחון תא"ל (מיל') יאיר קולס ושגריר ישראל בסינגפור שגיא קרני. צילום: באדיבות התעשייה האווירית

פעולות נוספות כוללות הפעלת חדר האוכל ליותר שעות על מנת למתן את העומס בשעות האוכל. הימנעות מפגישות שלא לצורך והגדלת מכסת השעות לעבודה מהבית למי שיכול. ישנם תפקידים הדורשים נוכחות פיזית במפעל או גישה לרשת מסווגת שאינה אפשרית מרחוק. היבט נוסף הוא הממד התקשורתי. לצד עיתונאים, גם ממשלות זרות (לקוחות החברה) ולקוחות OEM (להם מוכרת החברה מרכיבים לשילוב במוצר סופי) צפויים לשאול שאלות, אם וכאשר ישראל תכנס למצב פנדמיה. חברות ביטחוניות נסחרות צפויות לקבל שאלות ממשקיעים ומרשות ההון אודות הפגיעה הצפויה בפעילות העסקית.

איפה משרד הביטחון?

במשרד ישנו גוף האמון על חירום שמופקד על רציפות תפקוד התעשיות. אין מדובר במלמ"ב הדואג לביטחון המידע, אלא גוף בתוך אגף המבצעים של המשרד האמון על המשך ייצור האמל"ח הנדרש לצה"ל. כאמור, גוף זה הכין את התעשיות לתרחיש מלחמה, ולא לתרחיש פנדמיה. מדובר ב"ברבור שחור" מבחינת משרד הביטחון שגם כשל בהתמודדות עם הטיפול בחוזרים מסינגפור כאמור. ייתכן ובעידן פוסט קורונה יכתבו במשרד נהלים חדשים למקרה עתידי דומה.

לסיכום, עם או בלי המשרד, כל מנכ"ל חברה אחראי להכין את החברה שלו לתרחיש פנדמיה בישראל. גורמי עיתוד המלאים בצה"ל גם הם צריכים להתכונן למצב זה, וסביר להניח שנעשות פעולות בכיוון מול התעשיות. עם זאת, נראה כי משק האמל"ח של ישראל בכללותו לא ערוך מבעוד מועד לתרחיש מגיפה עולמית, בדומה למשקי אמל"ח של מדינות אחרות. האם צרת רבים היא נחמה? כנראה שלא. בינתיים נראה כי מנכ"לי החברות לקחו את המושכות לידיים ועוקבים אחר ההכנות של המפעלים למצב שבו, אם וכאשר, תוכרז פנדמיה בישראל.