האם תיתכן תקיפה באיראן בחסות משבר הקורונה? דעה

מי שייבחן את המתרחש בישראל בשבועיים האחרונים, במסגרת משבר הקורונה, יוכל לגלות פעולות שיכולות להוות גם כהטעיה לתקיפה באיראן

 

מנהיג איראן עלי חמינאי. צילום (ארכיון): AP

האם ממשלת ישראל מתכננת תקיפה באיראן בחסות משבר הקורונה? מי שבוחן את התנהלות הממשלה בשבועיים האחרונים יוכל להבחין במה שנראה כהכנת המשק למלחמה עם איראן בכסות הכנות לפנדמיה. עיבוי המערך הרפואי, הכנת העורף לחירום, הבידוד של עשרות אלפי אזרחים בבתים ליד ממ"דים, עזיבת אזרחים זרים את המדינה, סגירת המרחב האווירי של ישראל לטיסות מסחריות והכנות להכרזת מצב חירום אזרחי או צבאי בקרוב. כל הפעולות האלו, שנעשות תחת הכנות להתמודדות עם וירוס הקורונה, יכולות לשמש את ממשלת ישראל כהטעיה לתקיפה באיראן.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

הטריגרים? שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה והאפשרות כי הקואליציה הקיימת תסיים את דרכה לטובת ממשלה בשותפות הרשימה המשותפת. טריגר נוסף הוא האמונה בירושלים שאיראן מחזיקה במשאבים ובידע להרכיב פצצה ויציאתה מהסכמות הגרעין מקרבות אותה לאחת. לאור אלה, הממשלה המכהנת יכולה לנצל כאמור את המצב ולבצע את ההכנות הנדרשות לתקיפה אווירית באיראן בחסות ההתמודדות עם הקורונה, כהטעיה.

למרות ההזדמנות, לכאורה, עולות כמה שאלות מבצעיות. אחת מהן היא היכולת של צה"ל לגייס מילואים בצל מגפת הקורונה. כאמור, עשרות אלפי אזרחים נמצאים בבידוד, אלו שלא - מודאגים האם ידבקו, והמדינה אוסרת רשמית על התקהלויות המוניות של מעל 5000 איש. היות ובמלחמה עם איראן הצפי הוא כי צה"ל יצטרך לכבוש שטחים בלבנון ובעזה, שטחי כינוס בגבולות אלו לצורך ריכוז כוחות לקראת כיבוש קרקעי מהווים איום להדבקות המונית של חיילים.

היבט נוסף הוא הקורונה בלבנון ועזה. כיבוש שטחים במדינות אלה תחת מגפת הקורונה תפגע משמעותית ביכולות צה"ל לנהל אוכלוסייה אזרחית בשטחים הכבושים (ראו מקרה בית לחם מהימים האחרונים). הצבא כריבון בשטחים שיכבשו יצטרך לספק שירותים אזרחיים לאוכלוסייה המקומית, משימה מורכבת ביום רגיל, על אחת כמה וכמה תחת פנדמיה. יתרה מכך, מלחמה יזומה של ישראל כעת באיראן, לבנון או עזה צפויה להתקבל בעולם בצורה שלילית בעוד ההנהגה במקומות אלו מנסה לספק שירותי רפואה לאזרחים שלהם תחת מגפת הקורונה. בעיקר באיראן, הסובלת מאחוזי תמותה גבוהים יחסית למדינות אחרות בשל מערכת בריאות כושלת תחת סנקציות אמריקניות.

לסיכום, בעשור האחרון נתניהו שם את הפצצה האיראנית בראש רשימת האיומים על מדינה ישראל, עם עיסוק בלתי פוסק להכניס את נרטיב האיום האיראני למרכז הבמה הציבורית. מאמץ זה הביא חלק מכלי התקשורת בארץ לכנותו "צ'ירצ'יל הישראלי", במובן זה שהוא מאתר נכון את האיום ופועל נגדו. עם זאת, אזכיר כי צ'רצי'ל, לאחר שוך הקרבות של מלחמת העולם השנייה, סימן את ברה"מ כאויב חדש במהלך שהוביל לדעיכתו הפוליטית.

מבלי להיכנס לדיון פוליטי, מצב החירום המתגבש בישראל סביב הטיפול בקורונה יכול להוות בסיס להטעיה שמטרתה תקיפה באיראן. בעבר היה זה ראש המוסד, מאיר דגן ז"ל, שיצא לתקשורת לבלום מתקפה שלדעתו הייתה חסרת ערך מעשי. ההנחה אז, וגם היום, של חלק מהמומחים היא כי תקיפה ישראלית מהאוויר ללא תמיכת ארה"ב לא תביא להאטה או עצירה בתכנית הגרעין הצבאית של איראן. מתקפה כזו, אם אכן תצא לפועל כעת, צפויה להכניס את ישראל בהסתברות גבוהה לעימות תלת-זירתי (איראן, לבנון ועזה) במקביל לטיפול במגפת הקורונה בעורף. האם ישראל מוכנה לכך?