"חזית העורף לא ערוכה במידה שווה לאיום הסייבר"
מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, הזהיר מפני האיומים החדשים שמולם ניצבת מדינת ישראל. "בעבר יכולנו לעשות הפרדה של חזית ועורף, אך היום ההפרדה הזו חסרת משמעות", אמר ידעי בוועידה של השלטון המקומי
אלוף תמיר ידעי. צילום: גדי סיארה
האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, השתתף היום (ה') במושב ביטחון וחירום בוועידת השלטון המקומי לחדשנות MUNI EXPO 2020, והזהיר מפני שאננות ישראלית ביחס לאיומי סייבר. "האיום על מדינת ישראל לא התחיל עם כניסתי לתפקיד ולא יסתיים [אחרי שאסיים אותו]. האיום שמונח לפתחה של מדינת ישראל הוא אחר בסדרי הגודל שלו מאשר זה שהיה מונח שנים ארוכות, מ-1948 ועד היום", אמר ידעי.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
לדברי ידעי, "עלינו להבין כי התפיסה בצד השני השתנתה וגם היקפי הירי תלול-המסלול - בכמותו, במשקלו ובעוצמות יכולת הדיוק שלו. האתגר הפך להיות רב-זירתי, רב-מימדי. אם בעבר כל האירועים היו מתרכזים סביב כמה ירו וכמה יפגע וכמה הרוגים - מדובר בדיון חסר ערך. מרחב הסייבר הוא מימד חדש, וכשמסתכלים על החזית האזרחית זה אירוע מסוג אחר, שאנחנו לא מוכנים אליו במידה שווה - וצריך להסתכל על החוליות החלשות בשרשרת.
"חשוב שנדייק את המשמעויות שעמן אנו מתמודדים היום. זה לא אותו ירי מטריד שפגשנו בצוק איתן [או] בלבנון השנייה. זה ירי שיש לו יכולת להפריע בצורה משמעותית בחלק מהמקומות, ואף לשתק פונקציות בעורף. בעבר יכולנו לעשות הפרדה של חזית ועורף, אך היום ההפרדה הזו חסרת משמעות. כשהורגים מח"ט ברצועת עזה - גם תל אביב יכולה להיעצר למספר שעות. ולכן, בשל הקשר ההדוק הזה, אף אחד לא ילך לתמרן בלבנון או בעזה, ובטח לא ידאג להאריך את ימי הלחימה, אם הוא לא סבור שהעורף מתפקד כראוי. במידה רבה, תפקוד העורף הוא פוליסת הביטוח של ההתקפה. זה לא יהיה פשוט לעשות את הניצחון כל כך מובהק אם העורף לא יהיה מספיק חזק".
בנוסף התייחס ידעי גם לוועדת מזרחי: "מטרת הוועדה באה להסדיר יחסי גומלין בין שני גורמים בתוך משרד הביטחון. כל מה שכתבו רחוק מלהיות נכון. מה [היא כן] אמרה? 'בואו נעשה הפרדה בין המישור הלאומי-אסטרטגי למישור האופרטיבי'. במישור האופרטיבי יפעל פיקוד העורף - נחזור למה שהתכוונו ב-2006. רשות החירום הלאומית תהיה המטה של שר הביטחון לענייני חירום. נפריד בין גוף מטה, שתפקידו לעשות עבודות מטה ולהתוות מדיניות; לגוף אופרטיבי-מבצעי, שהתפקיד שלו [הוא] לראות שהדברים למטה מתרחשים ושיש לו יכולות ביטוח".
ידעי הסביר על סמכויות פיקוד העורף עד ליישום השינויים, ועל חשיבות שיתוף הפעולה עם גופים אחרים בשעת חירום. לדבריו, "שר הביטחון הסמיך את פיקוד העורף, עד השלמת החקיקה, לעסוק בסיוע לרשויות המקומיות עבור שירותים חיוניים. בחירום, [יש לתאריך שלושה] קודקודים. בראשון - שירותים חיוניים דרך משרדי הממשלה והרשות המקומית; בשני - פיקוד העורף; ובשלישי - רח"ל. פיקוד העורף אחראי על הצלת חיים. התהליך המרכזי שאמור לקרות בחירום [הוא] הצורך שלנו לאזן בין הצורך לספק שירותים חיוניים לבין הצורך להציל חיים. אם לא תהיה שותפות אמיתית - משלב התכנון עד השלב שמגיעים לקצה - לא יצלח הדבר".
הכתבות הכי נקראות באתר:
הלוויין חשף: הנזק מתקיפת נמל התעופה בדמשק
איום הבלונים: מדוע ישראל לא רוכשת מערכת יירוט?
בהיקף מאות מיליונים: חוזה ענק לאלביט באסיה
מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, הזהיר מפני האיומים החדשים שמולם ניצבת מדינת ישראל. "בעבר יכולנו לעשות הפרדה של חזית ועורף, אך היום ההפרדה הזו חסרת משמעות", אמר ידעי בוועידה של השלטון המקומי
אלוף תמיר ידעי. צילום: גדי סיארה
האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, השתתף היום (ה') במושב ביטחון וחירום בוועידת השלטון המקומי לחדשנות MUNI EXPO 2020, והזהיר מפני שאננות ישראלית ביחס לאיומי סייבר. "האיום על מדינת ישראל לא התחיל עם כניסתי לתפקיד ולא יסתיים [אחרי שאסיים אותו]. האיום שמונח לפתחה של מדינת ישראל הוא אחר בסדרי הגודל שלו מאשר זה שהיה מונח שנים ארוכות, מ-1948 ועד היום", אמר ידעי.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
לדברי ידעי, "עלינו להבין כי התפיסה בצד השני השתנתה וגם היקפי הירי תלול-המסלול - בכמותו, במשקלו ובעוצמות יכולת הדיוק שלו. האתגר הפך להיות רב-זירתי, רב-מימדי. אם בעבר כל האירועים היו מתרכזים סביב כמה ירו וכמה יפגע וכמה הרוגים - מדובר בדיון חסר ערך. מרחב הסייבר הוא מימד חדש, וכשמסתכלים על החזית האזרחית זה אירוע מסוג אחר, שאנחנו לא מוכנים אליו במידה שווה - וצריך להסתכל על החוליות החלשות בשרשרת.
"חשוב שנדייק את המשמעויות שעמן אנו מתמודדים היום. זה לא אותו ירי מטריד שפגשנו בצוק איתן [או] בלבנון השנייה. זה ירי שיש לו יכולת להפריע בצורה משמעותית בחלק מהמקומות, ואף לשתק פונקציות בעורף. בעבר יכולנו לעשות הפרדה של חזית ועורף, אך היום ההפרדה הזו חסרת משמעות. כשהורגים מח"ט ברצועת עזה - גם תל אביב יכולה להיעצר למספר שעות. ולכן, בשל הקשר ההדוק הזה, אף אחד לא ילך לתמרן בלבנון או בעזה, ובטח לא ידאג להאריך את ימי הלחימה, אם הוא לא סבור שהעורף מתפקד כראוי. במידה רבה, תפקוד העורף הוא פוליסת הביטוח של ההתקפה. זה לא יהיה פשוט לעשות את הניצחון כל כך מובהק אם העורף לא יהיה מספיק חזק".
בנוסף התייחס ידעי גם לוועדת מזרחי: "מטרת הוועדה באה להסדיר יחסי גומלין בין שני גורמים בתוך משרד הביטחון. כל מה שכתבו רחוק מלהיות נכון. מה [היא כן] אמרה? 'בואו נעשה הפרדה בין המישור הלאומי-אסטרטגי למישור האופרטיבי'. במישור האופרטיבי יפעל פיקוד העורף - נחזור למה שהתכוונו ב-2006. רשות החירום הלאומית תהיה המטה של שר הביטחון לענייני חירום. נפריד בין גוף מטה, שתפקידו לעשות עבודות מטה ולהתוות מדיניות; לגוף אופרטיבי-מבצעי, שהתפקיד שלו [הוא] לראות שהדברים למטה מתרחשים ושיש לו יכולות ביטוח".
ידעי הסביר על סמכויות פיקוד העורף עד ליישום השינויים, ועל חשיבות שיתוף הפעולה עם גופים אחרים בשעת חירום. לדבריו, "שר הביטחון הסמיך את פיקוד העורף, עד השלמת החקיקה, לעסוק בסיוע לרשויות המקומיות עבור שירותים חיוניים. בחירום, [יש לתאריך שלושה] קודקודים. בראשון - שירותים חיוניים דרך משרדי הממשלה והרשות המקומית; בשני - פיקוד העורף; ובשלישי - רח"ל. פיקוד העורף אחראי על הצלת חיים. התהליך המרכזי שאמור לקרות בחירום [הוא] הצורך שלנו לאזן בין הצורך לספק שירותים חיוניים לבין הצורך להציל חיים. אם לא תהיה שותפות אמיתית - משלב התכנון עד השלב שמגיעים לקצה - לא יצלח הדבר".
הכתבות הכי נקראות באתר:
הלוויין חשף: הנזק מתקיפת נמל התעופה בדמשק
איום הבלונים: מדוע ישראל לא רוכשת מערכת יירוט?
בהיקף מאות מיליונים: חוזה ענק לאלביט באסיה
