אתגר חדש: חיסול סולימאני וההשפעה על ישראל

האם חיסול קאסם סולימאני היטיב עם ישראל מבחינה ביטחונית? הוא הזיק לאיראן – אך ייתכן שגם הציב בפניה הזדמנויות לרפורמות ושינויים פנימיים. וכיצד תסתגל ישראל למציאות האיראנית החדשה?

קאסם סולימאני. צילום ארכיון: AP

מאז חיסול קאסם סולימאני מסתובבת במסדרונות הקהילה הביטחונית הישראלית שאלה: האם חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האירניים שיפר את המצב הביטחוני של ישראל?

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

ובכן, בעוד גורמים ביטחוניים בארץ וגורמים מדיניים בארה"ב טוענים שכן, חוקרים שעוסקים באיראן טוענים שהתשובה אינה נחרצת. "מותו של סולימאני מחייב בחינה לא רק של השאלה 'האם ביכולתה של איראן למצוא לו מחליף בשיעור קומה דומה?', אלא גם 'האם היא אכן נדרש מחליף כזה בעת הנוכחית?'", מסביר ד"ר רז צימט במאמר שכתב למרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש אלוף מאיר עמית.

"אין ספק כי בעשור האחרון נחשב סולימאני ל'אדם הנכון בזמן הנכון'. בצל הטלטלה האזורית שפקדה את המזרח התיכון בשנת 2011, השכיל סולימאני לנצל את חולשות המערכת האזורית ואת כישוריו כדי להרחיב את ההשפעה האיראנית ולקדם את יעדי איראן באזור", כותב צימט. אלא שכעת, לדבריו, המכה שהונחתה על דאעש וסיומה המתקרב של מלחמת האזרחים בסוריה מחייבים את איראן לבחון מחדש את מדיניותה - במיוחד לנוכח האתגרים החיצוניים והפנימיים שבפניהם היא ניצבת בשנים האחרונות.

שינוי זירתי

המשוואה שמוצגת במאמר דנה בשאלת האפקטיביות של כוח קודס, אותה יחידת עילית קטנה יחסית שהוקמה בראשית שנות ה-90 והתמקדה בעיקר בפעילות בעלת אופי חשאי ובחתימה נמוכה. מטרת היחידה היתה לבצע פעולות מחוץ לאיראן עבור המשטר, במטרה להשיג יעדים מדיניים בדרכים "שחורות", מתחת למכ"מ. "התערבות כוח קודס בסוריה, בעיקר מאז 2015, שיקפה שינוי משמעותי בהתנהלות איראן, שנמנעה בדרך כלל משיגור כוחות בסדר גודל משמעותי לניהול מערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה", מסביר צימט.

גם במאפייני פעילותו של סולימאני חלו שינויים מרחיקי לכת. במשך שנים רבות הקפיד סולימאני לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט שלא היה מוכר בזירה הציבורית באיראן. "תפקידו המרכזי בניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק הגביר באופן משמעותי את החשיפה התקשורתית לה זכה סולימאני באיראן ומחוצה לה. סולימאני, שהעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה", כותב צימט.

לפי המאמר, בשנתיים האחרונות, ובעקבות ההישגים הן במערכה נגד דאעש והן במלחמת האזרחים בסוריה, השתנו הנסיבות בשתי זירות הפעולה העיקריות שבהן פעל כוח קודס. התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אמנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק - אולם הם גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפני איראן, במאמציה לבסס את השפעתה.

לדברי צימט, "פעילות ישראל הצליחה לעכב את קצב ההתבססות הצבאית בסוריה ואת הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים, והקשתה על איראן לספק מענה איכותי לתקיפות הישראליות; פעילותן של רוסיה, ארצות הברית וטורקיה הגבילה, אף היא, את יכולתה של איראן לעצב את סוריה ועיראק כחלק ממרחב ההשפעה שלה".

אדם אחר, תפקיד אחר

השינוי בזירה המזרח תיכונית והלחץ הפיננסי של ארה"ב גרמו לאיראן במאי 2019 לבטל את מדיניות “הסובלנות האסטרטגית”, שבה נקטה בעקבות פרישת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות נגדה. "איראן החלה להעדיף פעולה ישירה על פני הפעלת ארגונים שליחים במסגרת הפעולות ההתקפיות אותן יזמה במרחב המפרץ הפרסי", מסביר צימט. "רוב הפעולות ההתקפיות שיוחסו לאיראן בחודשים האחרונים נעשו ללא מעורבות משמעותית מצד כוח קודס, אלא בהובלה של גופים אחרים במשמרות המהפכה, כדוגמת זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה".

מחליפו של סולימאני יידרש להמשיך לתחזק את הרשת שטווה סולימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה. למעשה, טוען צימט, מעדיפים באיראן לאחר מותו של סולימאני להחזיר את כוח קודס לדפוסי הפעלת הכוח המקוריים (קטן, חשאי) במטרה להוציא את האמריקנים מעירק, להעמיק את ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק ולהמשיך את הצטיידות חיזבאללה באמל"ח מדויק.

לצד שינוי בצורת ההפעלה של כוח קודס, טוען צימט כי סילוקו של סולימאני מהזירה עשוי גם להיות מנוצל על-ידי קצינים בכירים אחרים במשמרות המהפכה לחיזוק יחידות אחרות. "מפקדים אלה, דוגמת אמיר-עלי חאג’יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ינסו להשתלב גם בפעילות עליה היה סולימאני מופקד בעבר, הן בהקשר של בניית יכולותיהם האסטרטגיות של חזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות, והן בפעילות ישירה מול ישראל", כותב צימט.

עוד אנשים שצפויים לקבל חלק מתפקידיו של סולימאני הם מחמד חסין-זאדה חג’אזי, ששימש כמפקד גיס לבנון בכוח קודס והיה מעורב בפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה; ועבד אלרזא שהלאא’י, שהופקד מטעם סולימאני על פעילות כוח קודס בתימן. ביזור כוחו של מפקד כוח קודס יכול לספק לאיראנים תשתית יותר אגנוסטית לחיסולים. זאת לאור הפגיעה באיראן בעקבות חיסולו של סולימאני.

"בסיכומו של דבר", כותב צימט, "חיסול סולימאני פגע קשות באיראן. עם זאת, הוא עשוי גם לספק הזדמנות להנהגה הפוליטית והצבאית באיראן להעריך מחדש את יעדיה באזור, לבחון את דפוסי הפעולה הנדרשים למימוש האסטרטגיה שלה ולהתאימם למערכת האילוצים וההזדמנויות הניצבים בפניה בזירות הבינלאומית, האזורית והפנימית".

אחת השאלות שעולות בעקבות מאמרו של צימט היא: האם מערכת הביטחון הישראלית תדע לשנות שיטות הפעלת כוח מספיק מהר כדי להכיל את שינויי הפעלת הכוח האיראניים?

הכתבות הכי נקראות באתר:

הלוויין חשף: הנזק מתקיפת נמל התעופה בדמשק

איום הבלונים: מדוע ישראל לא רוכשת מערכת יירוט?

בהיקף מאות מיליונים: חוזה ענק לאלביט באסיה

עבודה ישראלית: תאילנד הציגה מטוסי F-5 משודרגים

36 שנים אחרי: חיל האוויר איתר את קסדת הטייס שנפל