המלחמה על שוק המטוסים האזרחיים: אתגר סיני נוסף לארה"ב

עד כה שלט בענף התעופה האזרחית דואופול של חברת בואינג האמריקנית וחברת איירבאס האירופית. כעת מאיימת תעשיית התעופה הסינית הנוסקת לקרוא תיגר על השתיים. פרשנות

מטוס ה-C-919 הסיני. צילום ארכיון: AP

החודש דווח כי ממשלת ארה"ב שוקלת למנוע מתאגיד ג'נרל אלקטריק להמשיך ולספק מנועים מדגם CFM LEAP-1C לטובת מטוס הנוסעים העתידי של סין, ה-C-919. אם מהלך זה יאושר, זו תהיה מכה נוספת של ארה"ב כנגד עלייתה של סין כחלק מהתחרות האסטרטגית הבין-מעצמתית, לאחר שבמשך שנים עודד ממשל ארה"ב את חברות התעופה שלו לסייע לתעשיית התעופה האזרחית של סין ותוך שהעניק רישיונות ייצוא מיוחדים לשם כך.

במשך שנים שלטה ארה"ב בענף התעופה האזרחי העולמי באמצעות תאגיד התעופה הענק בואינג, כאשר בהמשך הצטרפה המתחרה האירופאית איירבאס, והשניים החלו לנהל דואופול שנשמר באופן יציב עד היום. עם זאת, כיום מתחילים גורמים בארה"ב להבחין בניצניה של מתחרה חדשה עתידית, הפעם מכיוון המעצמה האסייתית העולה. ההבנה כי מתחרה נוספת לשוק התעופה האזרחית עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד לחברות תעופה אמריקניות מחייבת את האמריקנים להבין כי מדובר אמנם באתגר אסטרטגי עתידי, אך כזה שיש לפעול לגביו כבר היום והוא חלק מתהליך ההיפרדות הטכנולוגית שחוצה את העולם בהדרגה במגזרים שונים, ושעלולה ליצור קואליציות טכנולוגיות בין מזרח למערב.

ב-2015, במסגרת תוכנית Made in China 2025, הכניסה סין את ענף התעופה בתור אחד מעשרת יעדי הפיתוח הלאומיים שלה. שוק התעופה האזרחי בסין נמצא בצמיחה מתמדת, כאשר מספר הטיסות האזרחיות בסין גדל בקצב של 3.94% משנה לשנה (ממוצע של 16,421 טיסות ביום). בנוסף, דיווחים לפיהם השלטונות בבייג'ינג פרצו לשרתים של לפחות ארבע ספקיות של איירבאס - בהן חברת המנועים הבריטית רולס רויס - כדי לגנוב סודות מסחריים, העלו את חומרת האיום הנשקף, לכאורה, על הקניין הרוחני של חברות התעופה מערביות. אחת ההשערות שהועלו היא שסין שאפה להשיג מידע אודות מערכות ההנעה והאוויוניקה של מטוס ה-A-350. סין, מצידה, הכחישה את הדיווח.

בסין הוקם כבר ב-2008 תאגיד COMAC על ידי שיתוף פעולה של מספר חברות ותאגידי ענק סיניים, ובהם תאגיד התעופה הביטחוני AVIC. תאגיד זה, הפועל משנגחאי, אמון על הפיתוח והייצור של מטוסי הנוסעים העתידיים של סין. במאי 2017 ערך התאגיד את טיסת הבכורה למטוס הנוסעים הדו-מנועי שלו, ה-C-919, אשר נועד להתחרות במטוסי הבואינג 737 והאיירבאס A-320. כיום פועלים שישה אבות טיפוס של מטוס זה, כאשר תהליך הייצור שלו יחל במהלך השנה הקרובה. כמו כן, סך ההזמנות של מטוס זה עומד על 815 יחידות מחברות תעופה סיניות לצד זרות, והצפי הוא שהוא ייכנס לשירות פעיל כבר בעוד כשנתיים.

חשוב לציין כי לא מדובר במטוס הנוסעים הראשון מתוצרת סינית. חברת Shanghai Aircraft Manufacturing Company, הכפופה לתאגיד COMAC, השיקה ב-2016 את מטוס ה-ARJ-21 המיוצר עד היום בשני קווי ייצור במפעל 5703 של החברה בשנגחאי. גרסאות המטוס כבר פועלות כחלק מציי המטוסים של מספר חברות תעופה סיניות. נכון לאוקטובר 2019 הוזמנו 596 מטוסים מסוג זה על ידי 22 חברות.

לתאגידי התעופה המערביים יש עדיין יתרון על פני סין בכל הקשור לתחום המנועים. המטוסים הסיניים עדיין פועלים על בסיס מנועים מתוצרת רוסית. עם זאת, כבר כיום הסינים עומלים על פיתוח מנועים מתוצרת עצמית בכדי לגשר על הפער שאותו סימנה סין כאסטרטגי, מה שיוביל בעתיד לבשלות טכנולוגית שתהווה חלופה לטכנולוגיות התעופה המערביות. כך למשל, ב-2015 חתמו רוסיה וסין על שיתוף פעולה בתחום של פיתוח מטוס נוסעים דו-מנועי משותף מתוצרת התאגידים COMAC ו-UAC הרוסי. שיתוף הפעולה הסינו-רוסי הניב את פיתוחו של מטוס הנוסעים CR-929. למטוס זה, שצפוי להיכנס לשירות פעיל ב-2027, יהיה מספר מושבים הנע בין 250 ל-350 וטווח פעולה של כ-12,000 ק"מ – טווח אשר יתחרה במטוסי הבואינג 787 והאיירבאס A-330 בקטגוריית יעדי טיסה ארוכי-טווח.

המאבק בין חברות התעופה משפיע על מדינת ישראל בכמה מובנים. ראשית, מערכות התוכנה של המטוסים דורשות אמצעי אבטחת מידע, ויש לבחון אילו בקרות יש לדרוש טרם אישורם במרחב האווירי של ישראל. שנית, המאבק בין שתי המעצמות עלול לגרור עמו דרישות אמריקניות פומביות ופומביות-פחות להפסקת שיתופי הפעולה של חברות ישראליות עם סין בתחום התעופה האזרחית - תחום אשר עד כה ישראל לא נחסמה מלפתח בו את קשריה הטכנולוגיים עם סין. לשם כך, על ישראל לעקוב אחר ניצני השינויים במדיניות האמריקנית בנושא ולקדם דיאלוג שקוף עמה, תוך המשך ההתנהלות המכובדת והעניינית מול סין.

לבסוף, ההתארגנות הבינלאומית העתידית סביב מגזר התעופה האזרחי פותחת מרחב לשיתוף פעולה טכנולוגי, כלכלי וביטחוני עם ארצות הברית ובעלות בריתה באירופה ובאסיה, כבסיס לקהילה טכנולוגית מערבית. קהילה זו תוכל לספק חלופות לתוצרת סינית, ולהוות הזדמנות להשתתפות ישראל על הונה הטכנולוגי. בכך תוכל ישראל לחזק את קשריה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים עם מדינות המערב, אסיה ואירופה.

הדי שגב הוא מלגאי קרן גלייזר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

הכתבות הכי נקראות באתר:

צה"ל ושב"כ סיכלו תשתית סייבר של חמאס

דו"ח: "איראן העבירה כספים למשפחות 'שהידים'"

האפליקציה שמלמדת את החיילים על האויב

עם הפנים לאסיה: החברות הישראליות בסינגפור

אלביט משיקה מערכת סימולציה ללוחמה אלקטרונית

 

אולי יעניין אותך גם

הכנות לקראת קליטת המתגייסים. צילום: דובר צה"ל

בצל המאבק בקורונה: גיוס מרץ-אפריל יצא לדרך

זה הולך להיות אחד האתגרים המורכבים עימם יתמודד צה"ל – קליטה של מחזור הגיוס הגדול ובו אלפי מתגייסים לתפקידי לחימה שונים. כל זאת, על מנת לשמור על הרציפות התפקודית והמבצעית של צה"ל. כך יעבוד ההליך המורכב