הערכה: אבני יסוד לטיל בין-יבשתי גרעיני איראני

פרסומי עבר קיבלו לאחרונה חיזוק להנחה, לפיה איראן מתקדמת מאוד בתחום הטילאות. בניגוד להצהרות קברניטי ישראל, מומחי טילאות ישראלים מעריכים כי טהרן מחזיקה בכל אבני היסוד לייצור טיל בין-יבשתי עם ראש קרב גרעיני

עלי חמינאי. איראן מתקדמת הרבה יותר בתחום הטילאות. צילום (ארכיון): AP

דיווחים שהתפרסמו בימים האחרונים אודות יכולות הטילאות של איראן, שמצטרפים לדיווחים שצפו בשנים קודמות, לא מביאים עמם סימנים מעודדים. בלשון המעטה. בעוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מזלזל ביכולות הטילאות של טהרן, מומחים בארץ משדרים תמונה הפוכה - איראן הגיעה לאבני יסוד טכנולוגיות המאפשרות לה לבנות טיל בין-בשתי עם ראש קרב גרעיני.

דלק מוצק, דלק נוזלי

מרבית המדינות המפתחות משגרי לוויינים עושות זאת על בסיס דלק נוזלי מטעמי ניצול אנרגיה ובטיחות. זאת ועוד, שיגור לוויינים מתבצע מאתרים סטטיים, ידועים, ואין מדובר באקט מלחמתי. לכן, אין צורך בדלק מוצק, המשמש לרוב טילי קרקע-קרקע, שצריכים להיות ניידים. איראן אינה שונה בהקשר זה, והיא נוקטת בעשור האחרון בקו פיתוח משגרי לוויינים מבוססי דלק נוזלי, כולל משגר הלוויינים הנוכחי והעתידי (Zoljanah). ישנו עדיין ספק לגבי השלב השלישי של המשגר העתידי. עם זאת, היות ואיראן מתכננת לשלוח בעתיד אנשים לחלל, אין היגיון בשלב שלישי מונע בדלק מוצק. החלטה כזו תהווה סיכון מיותר לצוות ויכולה לפגום בהצלחת המשימה.

המנוע הגדול

הרמז הראשון צף בשנת 2011 עם מותו של חסן טהראני מוגהדאם (Hassan Tehrani Moghaddam), מי שהיה הדמות המרכזית בפיתוח תכנית הטילים האיראנית. מוגהדאם נהרג בפיצוץ מסתורי בנובמבר 2011. אחרי מותו דלפו לרשת סיפורים על כך שעבד על מנוע רקטי ענק מבוסס הודף מוצק. רק בנובמבר 2019 פורסמה תמונתו לצד מנוע דלק מוצק גדול ממדים. הרבה מעבר למנוע המיועד למשגר לוויינים או לטק"ק ידוע של איראן. כשנה לאחר מכן, בשנת 2012, עלה בוגי יעלון, אז המשנה לרוה"מ, לפודיום בכנס הרצליה. במושב תחת השם "שעון החול: הכלה והרתעה של איראן" גילה כי טהרן ניסתה לפתח טיל לטווח 10,000 ק"מ. קרי, טיל בין-יבשתי.

חסן טהראני מוגהדאם לצד מנוע הדלק המוצק

שימוש בחומרים מרוכבים

עד היום איראן השתמשה בגלוי במעטה פלדה למנועי הטילים שלה. מדובר בשיטה ישנה ששורשיה בראשית עידן הטילים במלחמת העולם השנייה. זאת, בעוד כל העולם התקדם לחומרים מרוכבים מבוססי סיבי פחמן. המעבר לסיבי פחמן מאפשר את הורדת משקל המנוע באופן משמעותי מבלי לפגוע בחוזקו. למרות השמועות כי איראן מחזיקה ביכולות כאלו, לא היו הוכחות. כל זה היה נכון עד השבוע, כאשר איראן חשפה את הטיל ראאד 500. במסגרת החשיפה הציגה איראן מנוע מלופף סיבי פחמן, בו בוצעה הקלת משקל משמעותית ביחס לטיל הפתח-110, המבוסס על פלדה. חשיפת יכולת זו מצביעה על יכולת הקטנת משקלים לצורך הגדלה משמעותית של הטווח.

לצד השימוש בסיבי פחמן, איראן חשפה בשבוע האחרון שיפורים נוספים במכלולי טילאות. ביניהם פיה גמישה על צירים ונחיר לפעולה בגובה רב. גם אלה נחשפו לראשונה.

מתקן הניסוי ב=Sharhud

איראן בנתה את אחד מאתרי הניסויים הגדולים בעולם, אם לא הגדול שבהם, לניסוי במנועים מבוססי דלק מוצק ב-Sharhud. "איראן הקימה את מתקן בדיקת הטילים שרהוד בסוף שנות השמונים בסיוע סין וצפון קוריאה, והוא נותר מתקן הבדיקה העיקרי לסדרת טילי שיהאב", כותבים בפרסום של NTI. המתקן נחשף ציבורית בשנת 2013. מדובר באתר פעיל המשמש גם לפיתוח מנועי דלק מוצק וכולל תעלת פינוי רשף באורך 250 מטרים. בשנה שעברה נצפו מספר פעילויות באתר. למה איראן בנתה אתר ניסוי כזה גדול, גם בקנה מידה אמריקני? כאמור, גם כאן ההנחה היא כי מדובר בחלק מתוכנית פיתוח טק"ק בין-יבשתי

רש"ק גרעיני

מדוע שאיראן תפתח טק"ק בין-יבשתי על מנת לשים עליו רש"ק רגיל? לאיראן יש טילים קיימים לטווחים של עד כ-4000 ק"מ עם רש"קים קונבנציונאליים המספקים לה מענה למטרות במזרח התיכון, אירופה ואסיה. לעומת זאת, טילים בין-יבשתיים למרחקים העולים על 5500 ק"מ, ומגיעים לטווח של יותר מ-10,000 ק"מ מיועדים לאויב כמו ארה"ב.

ההנחה היא כי מדינה לא משקיעה מיליוני, אולי מיליארדי דולרים ועשרות שנים בפיתוח יכולות לחינם. הרציונל אומר שהשקעה כזו היא חלק מתכנית גרעין צבאית. מכאן, שסביר להניח שלצד פיתוח מנוע כזה, מוגהדאם וממשיכי דרכו, פיתחו רש"ק גרעיני מותאם לטיל כזה.

תפיסת ייצור במודל צפון קוריאני

אז עולה השאלה, אם כבר ב-2011 האיראנים הצליחו לפתח מנוע לטיל בין-יבשתי, איך זה שטרם ראינו ניסוי בטיל כזה? ובכן, אחת ההנחות היא כי האיראנים פיתחו את כל אבני הבניין הדרושות לטיל כזה, והחליטו ללכת על המודל הצפון קוריאני. קרי, הצטיידות שאינה תלויה בניסוי מוצלח. בשיטה כזו בוחנים את כלל מרכיבי הטיל בנפרד, מקימים תשתית ייצור לכל מכלול, ומתחילים לייצר בצורה חשאית תת-קרקעית. על פי מודל זה, מדינה מייצרת מסה גדולה של טילים בין-יבשתיים, מתוך ידיעה כי חלקם יכשלו בעת השימוש. הכמות מכסה על הכשלים.

שקר החן והבל היופי

אם המוסד אכן גנב ארכיון של תכנית הגרעין מאיראן, כיצד זה שאין הגוף חושף מידע אודות תכנית הטילאות האיראנית מהארכיון? ממה החשש? עד היום, כלל החשיפות של המוסד בצורה גלויה או דרך מכון המחקר האמריקני ISIS לא כללו מידע כזה. מדינה שעוסקת בפיתוח תכנית גרעין צריכה שלוש רגליים עיקריות - יכולת לייצר פצצה, יכולת לשאת אותה על גבי טיל ויכולת מודיעין מהחלל.

לסיכום, על פי הסימנים משנת 2011 ועד היום, כולל, ניתן לבסס מסקנה פשוטה - איראן הצליחה לפתח את אבני היסוד הדרושות לטיל בין-יבשתי, והיא עושה זאת על מנת לטעון אותו ברש"ק גרעיני.

האם האיראנים תכננו את חשיפת הסימנים אודות תכנית הטילאות שלהם בעשור האחרון? ובכן, כנראה שלא. ההערכה היא כי מדובר בפרסומים אקלקטיים שאינם מנוהלים בצורה מרכזית לטובת השגת מטרה מדינית. זאת ועוד, שביל האבנים הצהובות מוביל להנחה נוספת שתכנית הטילאות האיראנית מתקדמת בהרבה ממה שחושבים במערב , כולל בישראל. "אם מוגהדאם צולם עם המנוע הגדול ב-2011, תחשוב מה יש לאיראנים היום", אומר מומחה טילאות לישראל דיפנס.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית