"הקרב בסולטאן יעקוב": סקירה מפורטת ויסודית על אירוע קשה / ביקורת

הספר החדש מתבסס על מחקרו המעמיק של ד"ר רפאל יקר, שנעשה במחלקה להיסטוריה של צה"ל. הוא מתרכז בקרב של שתי אוגדות, ובניהול הלחימה על ידי הכוחות בשטח – ממפקדי האוגדות ועד מפקדי טנקים. הספר משמש כלי חשוב להיכרות עם תכנון קרב וניהולו, ורלוונטי בכך גם למפקדים של היום

אזור חירבת רוחא, לבנון. צילום: וויקיפדיה

לרוב הציבור הישראלי המונח "סולטאן יעקוּבּ" הוא סיפורם של שני החיילים הנעדרים, יהודה כץ וצבי פלדמן מגדוד 362 באוגדה 90. גופתו של זכריה באומל, הנעדר השלישי, הוחזרה לישראל לפני כשנה מסוריה, בסיוע הרוסים. זהו פצע פתוח בחברה הישראלית, העוקבת ברגישות רבה אחר המאמצים לאיתור נעדרים והשבתם הביתה.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

אבל בתולדות מורשת הקרב של צה"ל, סולטאן יעקוב הוא בעיקר הקרב הקונבנציונלי האחרון של צה"ל מול צבא אויב סדיר, באמצעות העוצבה הטקטית הגדולה ביותר של צה"ל שלחמה אי פעם – גיס 446 בפיקודו של אלוף אביגדור (ינוש) בן-גל. הגיס לחם בבקעת הלבנון מול הצבא הסורי. נפלו בקרב 22 לוחמים מאוגדות 90 ו-880 ועוד כ-60 נפצעו. 19 טנקים ושישה נגמ"שים נפגעו וננטשו. כל זה קרה ביומיים ביוני 1982, במסגרת מערכת "שלום הגליל", שהפכה לימים למלחמת לבנון הראשונה.

את התיאור, הניתוח והמסקנות מלחימתו של הגיס פירסם לאחרונה צה"ל בספר חדש, שמתבסס על מחקרו היסודי והמעמיק של ד"ר רפאל יקר, שנעשה במחלקה להיסטוריה של צה"ל ונערך ועודכן בידי חוקר המחלקה אל"ם (במיל´) בעז זלמנוביץ. זה ספר שונה מספרים קודמים של המחלקה להיסטוריה – הוא מתרכז בקרב של שתי אוגדות ומהווה מסמך תשתית עובדתית ורשמית על הלחימה וניהולה על ידי המפקדים בשטח, מרמת מפקד הגיס ומפקדי האוגדות ומטה, ובמקביל גם מהלך הקרב בעיני מפקדי הדיוויזיות הסוריות.

המחקר כולל את תחום קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית ואת המבצעים היבשתיים ברמה המערכתית והטקטית בלחימה אל מול המחבלים ומול הצבא הסורי בלבנון. בספר זה ניתן להצביע על ההבדל בין "סיפורי מורשת" למחקר היסטורי סדור, מעמיק ואמין. למשל, הספר שפירסמו אילן כפיר ודני דור על ינוש, שכלל כמובן התייחסות לקרב זה, לא תרם למחקר של מחלקת ההיסטוריה (עמ' 39, הערה 41). בסיכום המחקר ניתנות אפילו מסקנות בחוכמה שלאחר מעשה, כי עדיף היה לגיס לרכז את המאמץ העיקרי דרך בקעת הליטאני, שם נמצא מרחב התורפה במערך הסורי, ולא דרך הבקעה הקטנה. במציאות הצליחו כוחות סוריים מצומצמים יחסית להקשות על ביצוע המשימה (עמ' 269).

האוגדות 880 ו-90 היו אוגדות מילואים, שהצטבר בהן ניסיון קרבי רב. רבים מן המפקדים שבהן נטלו חלק במלחמת יום הכיפורים, ואף במלחמת ששת הימים. שני מפקדי האוגדות היו מג"דים ביום כיפור; מג"דים ומח"טים היו מפקדי פלוגות ב-1973. לניסיון זה, שלא יחזור במלחמות ישראל בטווח הנראה לעין, היו השלכות על התנהגות המפקדים בלחימה. ההשלכה הבולטת ביותר היא זהירות מופלגת וחשדנות, עד כדי אי-אמון של מפקדים כלפי פקודות שניתנו להם על ידי הרמות הממונות. מפקדים חזרו ובדקו פקודות שניתנו להם, בחנו אותן עם מפקדים עמיתים והשהו ביצוע משימות. למפקדים היה חשוב לברר מי המפקד אליו הם עומדים לחבור. היה גם חשש מ"ירי בין עמיתים" (כוחותינו על כוחותינו) של טנקים ומטוסים, בעקבות אירועים כאלה במלחמה זו (עמ' 278-277).

בשל רגישותו של המחקר, הוקדש זמן רב בניסיון למצות עד תום את מגוון המקורות שעמדו לרשות החוקר, ובהם יומני מלחמה, דו"חות לאחר קרב, רשתות קשר, תצלומי אוויר, ראיונות, מסמכים אישיים רבים וחומר מודיעיני על הצבא הסורי. עם זאת חלק ממשתתפי הקרב לא רואיינו, מכיוון שסירבו . הספר ערוך בציר הזמן ונותן תמונה כתובה של מהלכי החלטות ולחימה מפורטים מאד, עד רמת מפקד הטנק, המחלקה והפלוגה. חלק מהמקורות שעמדו לרשות החוקר אינם פתוחים לציבור, אך בעצם פרסומם יש חידוש.

הספר הוא עדות עדכנית לאומץ הציבורי שיש לצה"ל להעמיד בפומבי ניתוח קרב קשה, על כל הישגיו ומגבלותיו. גם אם אינו בסיס מדויק להשוואה לאופי הלחימה כיום, הוא משמש כלי חשוב להיכרות עם תכנון קרב וניהולו - ובכך יש לו תרומה למפקדים של היום.

הקרב בסולטאן יעקוב מאת סא"ל במיל ד"ר רפי יקר. הוצאת משהב"ט, צה"ל - המחלקה להיסטוריה, מודן, 2020

הכתבות הכי נקראות באתר:

על הפרק: פגישה בין נתניהו לבן סלאמן עד הבחירות

"שת"פ אסטרטגי": תע"א מרחיבה פעילות בהודו

אלביט תספק מערכות למטוסי הדור הבא של דרום קוריאה

חברה מישראל גילתה חולשה באפליקציה פופולרית

"קרב אימתני" על המסלול: F-35 VS McLaren Speedtail

אולי יעניין אותך גם

U.S. Embassy Abu Dhabi photo by Omar Fawzy/ Public Domain

אוסלו ג'  

ההסכמים הצפויים עם בחריין ואבו דאבי מהווים את אוסלו ג' - עוד יתד במסד וטפחות של המדינה הפלסטינית. כמו רבין שהחל את התהליך, נתניהו ממשיך אותו עם מכירת שטחים בתמורה כלכלית. נורמליזציה היא האוסלו החדש. דעה