מומחים מעריכים: אנחנו עשור לפחות ממחשב קוואנטי מסחרי

בקרב כל המדענים בפאנל פרונטירטק בסייברטק נרשם קונצנזוס שמחשב קוואנטי, שאינו חלק ממחקר בנושא, אינו קרוב. אחת הבעיות בפיתוח מחשבים שכאלה היא מחסור בכוח אדם, שכן, הכשרת חוקרים לוקחת זמן רב ומתקיימת רק במיעוט של מוסדות. סיקור מיוחד מכנס סייברטק גלובל 2020

מומחים מעריכים: אנחנו עשור לפחות ממחשב קוואנטי מסחרי

מתוך פאנל המחשוב הקוואנטי בכנס סייברטק. צילום: גלעד קוולרצ'יק

בפאנל שנערך במסגרת כנס סייברטק 2020, נערך דיון סביב סטטוס המחשבים הקוואנטיים בימינו. ובכן, נתחיל מהסוף: יש קונצנזוס בקרב כל המדענים בפאנל שמחשב קוואנטי שיפתור בעיות מוחשיות-כלכליות אינו צפוי להגיע לשוק בעשור הקרוב. כלל המחשבים המפותחים כיום הם למטרת מחקר מדעי והנדסי.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

מחשב קוואנטי בנוי משלוש שכבות עיקריות - חומרה קלאסית, חומרה קוואנטית ותוכנה, הכוללת אלגוריתמים. חלק מהחומרה הייעודית בנוי על לייזרים, פוטונים, סיליקון ועוד. בינתיים עוד אין יצרני מוליכים-למחצה המפתחים מוצרים מדף למחשבים קוואנטיים. המטרה היא להגיע למאות ואלפי קיוביטים (קיוביט הוא היחידה הבסיסית במחשב קוואנטי). שוב, כרגע גם המחשבים המשמשים למחקר מלאים בשגיאות, מרביתן לא מובנות לחוקרים, והיכולת להרחיב אותם אינה קיימת. למרות הכותרות, מדובר עדיין בתחום מחקרי בתולי ובמעט מאד אקדמיות בעולם שמכשירות הון אנושי.

וזה מוביל לבעיה העיקרית בתחום - הון אנושי. כדי לעסוק כיום במחקר קוואנטי צריך תואר שלישי - וגם הוא, רק ממוסדות בודדים שעוסקים בתחום, בעיקר בארה"ב. הליך הכשרה לוקח לפחות שש שנים. גם כאן יש קונצזוס בין משתתפי הפאנל - אין בישראל מספיק הון אנושי בתחום, וגם לא מספיק מוסדות לימוד. בשביל זה רוצים לתקצב את הוועדה לקידום הפרויקט הלאומי הקוונטי ב-1.25 מליארד ש"ח לחמש שנים. כ-75 אחוזים מתקציב זה עתיד ללכת לאקדמיה. בדיוק למטרה זו.

אתגר נוסף לאקדמיה הוא כיצד להפוך את לימוד מכניקת הקוואנטים מלימודי מדע ללימודי הנדסה. בלי כוח אדם מיומן, לא תתפתח בישראל אקו-סיסטם של חברות הזנק בדומה לזו שיש בתחום הסייבר. ארה"ב, סין, יפן ואירופה משקיעות הון עתק, הרבה יותר מישראל, כדי לפתח יכולות בתחום מכינקת הקוואנטים. המחקר מכוון לתחומי הביטחון, הסייבר, הרפואה, החלל ועוד.

אחת החברות שפתחה בחיפה מרכז מחקר היא יבמ, שטוענת כי המאמץ מושקע בממד התעשייתי בפיתוח מערכות קוואנטיות לפתרון בעיות מוחשיות. אחד התחומים שבהם שמים דגש ביבמ הוא האלגוריתמים לתחום. מסתבר שאין הרבה כאלו בעולם בשוק המחשוב הקוואנטי.

עוד שאלה שנידונה בפאנל היא למה אין הרבה חברות הזנק  בישראל בתחום הקוואנטום? ובכן, כאמור, אין מספיק כוח אדם מקצועי. זו הבעיה העיקרית. סיבה נוספת היא שצריך הרבה משאבים פיננסיים כדי לעשות מחקר בתחום, וזאת בשונה מבתחום הסייבר. חברות ההזנק בתחום הקוואנטים יוצאות מהאקדמיה, וגם לאחר שהמייסדים עשהו כמה שנים בחברות גדולות כמו גוגל, יבמ, מיקרוסופט ואחרות.

אם נשוב לשאלה מתי יהיה מחשב קוואנטי שפותר בעיות מוחשיות טוב יותר ממחשב קלאסי, אז בפאנל צופים שיהיו שני גלים בשני העשורים הקרובים. גל ראשון יהיה לתכנון מחשבים עם שגיאות, ובו ינסו לפתור את השגיאות. בגל השני יהיו מחשבים עם שגיאות שיריצו אלגוריתמים, שיתנו ערך מוסף לעומת מחשבים קלאסיים. ראוי לציין כי מחשב קוואנטי לא יתן ערך מוסף בכל סוגי החישובים על פני מחשב-על קיים, אלא יספק ערך מוסף בתחומים מסויימים. בכל מקרה, אלה, כאמור, אינם צפויים להגיע לחנות המחשבים השכונתית בעשור הקרוב.

הכתבות הכי נקראות באתר:

שב"כ חשף: חמאס גייס מרגלים בשטח ישראל

חשד: חיילים סייעו להבריח אמל"ח מיו"ש לישראל

מסתמן: תר"ש תנופה תהיה בהיקף תר"ש גדעון

"לצבא קטלני יותר": בנט אישר את תר"ש תנופה

היקף ההזמנות "כחול לבן": 11.6 מיליארד שקלים

אולי יעניין אותך גם