בנק ישראל: "מרבית ההשקעות המתוכננות לשנת 2020 הן בתחום הטכנולוגיה"

בנק ישראל טוען שהוא יעסוק בשנה זו בחיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של המגזר הפיננסי בישראל. עם זאת, מה בדיוק עושה הבנק בכיוון זה לוט בערפל

bigstockphoto

בנק ישראל מפרסם לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2020. התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2020 מסתכם ב-1,077 מיליון ₪, הוא נמוך ב-10% ביחס לשנת 2019.

"התקציב בתחום פעולה 'השקעות' יעמוד על 116 מיליוני ש"ח, קיטון של 9% ביחס לשנת 2019, בעיקר לאור הצפי לסיומם של שני פרויקטים מרכזיים שאושרו בשנים הקודמות - שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, אשר רובו המכריע הסתיים והוא אוכלס מחדש, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום שצפוי להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2020 (מבנה חדש שבנק ישראל בונה בצמוד לבניין הקיים, שבו ימוקמו שרתי המחשב באופן ממוגן בתת הקרקע, כמו גם חדרי השליטה לשעת חירום) מרבית ההשקעות המרכזיות המתוכננות לשנת 2020 הן בתחום הטכנולוגיה", כותבים בפרסום.

בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו 2016. התקציב בתחום הפעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקצוב למכלול הפעולות הנדרשות עפ"י החוק, ויעמוד בשנת 2020 על 75 מיליון ש"ח.

עוד פעולות בתחום הטכנולוגי בהן יעסוק בנק ישראל בשנה זו כוללות עידוד השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, השלמת רפורמת המעבר של כרטיסי החיוב בישראל לתקן EMV, קידום בנקאות פתוחה, קידום צעדים למעבר מהיר מבנק לבנק, ליווי הקמת לשכת שירותי מחשוב, ליווי היערכות הבנק הדיגיטלי החדש לתחילת פעילותו והטמעת כלים לניתוח ביג דאטה.

ממד נוסף בו יעסוק הבנק הוא חיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של בנק ישראל במצבי משבר. נכון להיום, אין לבנק ישראל מדיניות מוצהרת בתחום זה הכוללת סולם מדידה המעריך את שרידות הבנקים על פי מדדים אוניברסליים במקרה של מתקפת סייבר כוללת על המגזר. בנק ישראל גם אינו משתף מידע לגבי אופי הפעילות בהקשר זה. כך שמלבד כותרת, טרם ברור מה נעשה בפועל.

אולי יעניין אותך גם

הביתן של התעשייה האווירית בסלון האווירי בסינגפור, השבוע. צילום: רויטרס

סכנת קורונה: האם יש איום על מפעלים ביטחוניים?

יומיים לפני הסלון האווירי המליץ משרד הבריאות לשקול את נחיצות הטיסה לסינגפור עקב הקורונה. למרות זאת, משדר הביטחון החליט לפתוח את הביתן הישראלי ובו אנשי התעשיות הביטחוניות. לצד החשיבות, ישנו גם סיכון כבד