כ-55 שנה לאחר נפילתו של אלי כהן: התיק עדיין פתוח

ב-1965 נתפס אחד מגדולי המרגלים של ישראל, אלי כהן, בעת שהיה בדמשק בשירות המוסד. סיפור פעילותו ותפיסתו מעוררים עניין ורגשות עזים עד היום, והובילו למספר שינויים בפעילות של ארגוני המודיעין בישראל ובמדינות אחרות. הטור השבועי של אפרים לפיד

 אלי כהן. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

אלי כהן היה איש מודיעין שהושתל בסוריה ב-1960, בעת שהיחידה המבצעית 131, לימים "קיסריה", הייתה עדיין תחת אמ"ן. הוא החל את דרכו בגיבוש זהות חדשה בקהילה הערבית בארגנטינה, בשם כמאל אמין ת'אבת, ולאחר הכשרה מתאימה עבר לסוריה ותרם מידע מודיעיני חשוב. עם העברת "קיסריה" למוסד ב-1963, הופעל כהן על ידי מפעיליו במוסד. הוא תודרך לתת עדיפות לנושא ההיערכות ברמת הגולן ולהכנות הסוריות להטיית הירדן. בשנות פעילותו בדמשק הפגין כהן מיומנות רבה. יכולתו להשיג ידיעות במהירות הדהימה את מפעיליו. הוא נחשב ללוחם המודיעין החשוב ביותר שהיה לישראל. הגרסה שהייתה ידועה במשך השנים היא שכהן נחשף על ידי הסורים ב-24 בינואר 1965 בעקבות שידוריו החשאיים, שהיו נתונים למעקב ע"י המודיעין הסורי. נעם טפר,שערך לפני כמה שנים מחקר על פרשת הפעלתו של אלי כהן, מערער על גישה זו ומציע סיבה אחרת לתפיסתו - מעקב פיזי-אישי אחריו, מכיוון שלא שידר בעת התפיסה.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

בישראל התפרסם בעבר כי לאחר שנתפס הוכרח ע"י ראש המודיעין הסורי, גנרל סווידאני, לשגר מסר למפעיליו בישראל כי הכוחות הסוריים בכוננות עליונה. המסר נקלט בישראל בהבנה שנשלח "תחת לחץ". בתום משפט ראווה הוצא כהן להורג בתלייה בכיכר העיר בדמשק ב-18 במאי 1965. ראש המוסד מאיר עמית ניהל מאמץ חובק עולם למנוע את הוצאתו להורג, אך ללא הועיל. במוסד תחקרו היטב את נסיבות נפילתו של כהן.לקחים רבים נלמדו ויושמו.

אחד הלקחים היה כי יש להקדיש תשומת לב ומאמצים רבים יותר לגיבוי משפחתו של לוחם המודיעין, שנשארת לחיות בישראל. סיפור שליחותו ומותו של אלי כהן כלוחם מודיעין בסוריה הפך למיתוס ישראלי. מאז שנות השישים הוא תפס מקום בתודעה של צעירים ומבוגרים, כשם שהיה סיפורה של חנה סנש שלושה עשורים לפניו. מאות ספרים וכתבות בעברית ובשפות אחרות נכתבו על האיש ופועלו. גרסה מוסמכת על פועלו, תרומתו ונסיבות נפילתו אין מוסרים בפומבי, כמקובל בשירותי מודיעין בארץ ובעולם.

 תזכורת על הצלחתו באה לביטוי בדבריו של מאיר עמית בישיבת אבל בשגרירות ישראל בפריז בבוקר לאחר הוצאתו להורג, באומרו: "הודות לאלי כהן הייתה לנו תמונה מושלמת על הנעשה בסוריה. דיווחיו היו למופת והוא גילה תחכום רב בניתוח המצב הפוליטי". גופתו של כהן לא הובאה לקבר ישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן ממשיכות ללחוץ על הסורים בעניין זה ללא הועיל. בניגוד לפרשת "העסק הביש" במצרים, לא התכחשה ישראל לאיש שלה בדמשק. דווקא במקרה המצרי הסכים הנשיא סאדאת באפריל 1977, עוד לפני ביקורו בישראל, להעלות את עצמות משה מרזוק ושמואל עזר הי"ד, והם הובאו לקבורה בטקס צבאי בהר הרצל.

מאות השבויים הסוריים שהיו בידי ישראל אחרי מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים לא הביאו את הסורים להיענות ולהחזיר את גופתו של כהן. רחובות בישראל נקראו על שמו, ואף בכניסה למתקן ההדרכה המרכזי במוסד הוצבה אבן-זיכרון על שמו, מחווה יוצאת דופן לאנשי מודיעין שנפלו במילוי תפקידם. בעולם הערבי נחשב כהן עד היום לאחד המרגלים הגדולים שהצליח המוסד לשתול בבירה ערבית. מאז נפילתו הקפידו עוד יותר על הביטחון האישי של הלוחם בארץ יעד. הישראליםהפועליםביעדהוגדרוכ"לוחמימודיעין" ולא "סוכנים". מונח זה לא הושרש דיו בציבור בארץ ובעולם. שינוי מבצעי גדול בתפיסת לוחמת מודיעין בארצות יעד היה בהמשך השנים בפעילות משותפת והדוקה של המוסד עם צה"ל.

"אלי כהן – תיק פתוח" הוא שם ספרו של נעם נחמן טפר (הוצאת אפי מלצר, 2017). חלק מהנתונים בספר עומדים בסתירה לפרטים שפורסמו בעבר. כל עוד אין גרסה רשמית, וככל הנראה לא תהיה כזו, נמשיך להסתמך על פרסומים שונים.

הכתבות הכי נקראות:

שיעור בהתמודדות עם האויב: הצצה לטייסת 115

"יכולת אסטרטגית": טייסת "אדיר" חדשה נחנכה

מבלי מענה מבצעי: טרור הבלונים חזר לעוטף עזה

החשש: פגיעה במלחמה נגד התעצמות דאעש

בין ישראל לקרטל: אתגרי מדינות אמריקה הלטינית