האזרחים שהופכים למומחי סייבר בשב"כ

לקורס מסתורי של הארגון מגיעים אזרחים ממגוון רחב של מקצועות. ללא ידע מוקדם בסייבר, כך הופך שב"כ אזרחים למומחי סייבר שפועלים לסיכול טרור. "כשאתה שומע מה עושים כאן השערות סומרות", אומרת בוגרת הקורס. מיוחד

 

מימין לשמאל: מפקד הקורס ד' ובוגרי הקורס ח' וא'. צילום: תקשורת שב"כ

בשירות הביטחון הכללי משקיעים בשילוב הטכנולוגיה, ובכלל זה בתחום הסייבר, משאבים רבים. רק לאחרונה אמר ראש השב"כ נדב ארגמן, בכנס UVID 2019 שנערך ביוזמת ישראל דיפנס, כי הטכנולוגיה הישראלית אפשרה לשירות לסכל בשנה האחרונה יותר מ-450 פיגועים משמעותיים. "אנחנו ארגון של אנשים. בטכנולוגיה אנחנו משתדלים להביא את הטובה ביותר בעולם. זה מה שמאפשר לנו לשמור את היתרון האיכותי שלנו מול יריבים מאתגרים. חדשנות זה חלק ממה שאנחנו", אמר ראש השב"כ.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

"ארגון של אנשים", הדגיש נדב ארגמן. והאנשים הם אלה שמובילים את הארגון בחזית הפעילות הטכנולוגית המבצעית לסיכול פעילות טרור. בתחום הסייבר בישראל פועלות חברות אזרחיות רבות. כאלה שמעסיקות עובדים מיומנים ומקצועיים. אבל בשב"כ, כפי שכבר הוכיח הארגון בעבר, חושבים מחוץ לקופסא. חלק מכך, הוא גיוס כוח אדם איכותי בתחום הסייבר, לאו דווקא מהמגזר עצמו. לאחרונה, החל השירות בהליך הכשרה מיוחד. הכשרה שלוקחת אזרחים, כמוני כמוכם, והופכת אותם למומחי סייבר, מבלי שהיה להם כל ניסיון או הכשרה קודמים בתחום החשוב הזה. בימים אלה החל איתור המועמדים לקורסים הבאים.

לומדים ג'גלינג 

בקורס הסייבר המסתורי הזה של השב"כ, לומדים ג'אגלינג. למה? כדי שתראה שאתה יכול לעשות הכל. ללמוד מאפס משהו חדש, שעד אתמול לא ידעת לעשות, להיות טוב בתחום שלא ידעת שיש בך אותו.

את ד' תפסה השיחה מהשב"כ לא מוכן, באמצע נהיגה. "למדתי בטכניון הנדסת מחשבים. עבדתי בשוק הפרטי, בכמה חברות סטרט-אפ. התנסיתי ב-Low level וב-High level. הגעתי לשב"כ במקרה .התקשרו אלי ב-2007 והייתי בנהיגה. נבהלתי ועצרתי בצד. עברתי ראיון טלפוני מקצועי", הוא מספר.

ד', בן 44 ונשוי פלוס שלושה ילדים, החל עבודה בשירות והתקדם עד שהפך לימים למנהל הקורס. "הגעתי לעבוד בשירות", הוא מספר, "התנסיתי בשלל תפקידי פיתוח. התחלתי כמפתח, אחר כך ראש צוות וראש ענף. לפני שנתיים קיבלתי הצעה לעמוד בראש קורס הסייבר המדובר. זה נשמע לי מגניב והחלטתי לתת לזה צ'אנס".   

ממתמטיקה לסייבר

"הקורס הזה הוא הזדמנות לאנשים ללא רקע בסייבר להיכנס לאגף הסייבר בשב"כ", מסביר ד' על הקורס. "אנשים שלא היו מגיעים לתחום הזה משום מקום אחר. כשהעלנו במוחנו את הרעיון לדבר הזה, עבדנו בזה. מדובר בשנה שלמה רק תכנון והשקעה - תכנים, מרצים, הדרכות. רצינו שזאת תהיה גולת הכותרת שלנו, מי שמסיים את הקורס, 'יריבו עליו' בארגון".  

תחום הסייבר הוא מגוון ומורכב ביותר. מדובר במקצוע מבוקש מאוד שדורש הכשרה מקצועית, ובתוך העולם הביטחוני המקצוע הזה גם מציל חיים. לכן, החיפוש דווקא אחרי אנשים שלא מהתחום הוא מפתיע. נשאלת השאלה, מי אם כך הוא האזרח הפוטנציאלי שאותו מחפש השירות. " אני מחפש את מי שאני רוצה שיעבוד איתי. אנשים חזקים, עם מינימום אגו, אנשים חדים וחריפים שאוהבים עניין ואתגר. עבודה בשירות כל הזמן מביאה עלינו אתגרים חדשים, והמענה ליריבים שלנו לא קיים בגוגל. אני מחפש יצירתיות, יכולת מחשבה עמוקה, מסירות, התמדה וכוח רצון", אומר ד'. 

אריק "האריס" ברבינג, ראש אגף הסייבר בשירות לשעבר, הסביר: "אתה יכול להביא טכנולוגים, אבל אני רציתי להביא אנשים. המקצוע הבסיסי של רוב האנשים בארגון הוא מודיעיני. אם אני מביא בן אדם מרמת החייל או הרצליה פיתוח הוא אולי גאון, אבל הארגון חיפש את השילוב הנכון של האנשים שיש להם כמה מאפיינים. שיודעים לפצח יעדים. וכל מה שחסר להם זה כלים טכנולוגיים. חשבנו שיהיה נכון לעשות כך וזה מוכיח את עצמו".

"אנשים שמגיעים מבחוץ לא חייבים להיות אנשי טכנולוגיה", אומר ברבינג, "יש אנשים שלמדו גם עיצוב, אפילו היו לנו בעלי תפקידים שעסקו באומנות, שאין להם ידע טכנולוגי, אבל יש להם גישה טכנולוגית. מדובר בעצם בגיוס של אנשים שעברו סינון, במהלכו עלה שיש להם יכולות קוגניטיביות גבוהות. הם לא באו מהתחום, אבל הם מביאים איתם ניסיון חיים וידע כדי ליצר מערכות או יכולות חדשות. בהרבה מקרים ידע והשכלה הם לא הכי חשובים, אלא הניסיון. החיבור הזה הביא לנו תוצאות טובות".

כמה מוניות יש בת"א?

"מגיעים אלינו מועמדים מגוונים", מסביר ד', "יש לנו פיזיקאי, מועמד אחר שלמד קוגניציה, מדעי המוח. אפילו מתמטיקאים. בעיקר חבר'ה מוכשרים וערכיים. מחפשים טוב. הליך המיון הוא מדורג, אך בעיקר לא קונבנציונאלי, זה לא פסיכומטרי.  למשל, אני יכול לשאול בראיונות כמה מוניות יש בתל אביב? לכאורה, אין קשר להתאמה לעבודה בשב"כ. אבל אני רוצה לראות איך ניגשים לבעיה. ברור שמי שמגיע לראיון אצלנו, לא בהכרח יודע את התשובה. אבל אני כן מחפש חשיבה אסטרטגית, מאמץ, השקעה, נכונות. אתה חושב שאתה לא יודע, אבל אתה כן מנסה, משרבט, מחשב, ואתה מגלה שאתה יודע. התשובות נמצאות אצלך. אני רוצה לראות כיווני חשיבה, דרך בפתרון בעיה, אנשים שלא מתייאשים. יצירתיים שלא מרימים ידיים בקלות. את הידע המקצועי והטכני אנחנו ניתן. אתה רק צריך לבוא חזק, רציני ורוצה ללמוד".   

באופן טבעי, לא מדובר בעוד הכשרה שגרתית במסגרת כיתה פרונטאלית באולם הרצאות באוניברסיטה. בקורס מושקעים משאבים יוצאי דופן של הארגון. הוא מקבל מעטפת ייחודית, ואנשי צוות מובילים מלווים את החניכים.

"האווירה בקורס היא כמו של סיירת", אומר ד', "מגיעים לכיתה מרצים גדולים, השמות הכי בולטים בקהילייה ובתעשייה. לא אזרוק שמות, אבל מי שמכיר יודע. אנשים עם הרבה ניסיון בהדרכה, ניסיון בתעשייה, גם התותחים שמגיעים ללמוד אצלנו נשארים פעורי פה מכמות הידע והניסיון שהחבר'ה האלה מביאים איתם. זה גם לא רק תיאוריה, חלק מהמרצים מגיעים מתוך ליבת העיסוק והעבודה. מה שנקרא – התאכלס של השב"כ, ובהדרכה מעשית שלנו, יוצאים עם יבלות".

מול אויב מודרני

אחרי הכשרה ארוכה מקבלים אנשי הסייבר הטריים, שעד לא מזמן היו ברובם אזרחים שעבדו במשרות ותחומים אחרים, כלים על מנת לעמוד בחזית של סיכול הטרור. "עם השנים והמהפכות הטכנולוגיות שהעולם עבר, המרכיב של טכנולוגיה וסייבר הפך להיות דומיננטי מאוד ממה שהיה בעבר. כל היריבים שלנו עושים שימוש במגוון של הכלים האלה. כל הארגונים שהשירות מתעסק בהם, בראשם ארגוני הטרור, הם מודרניים. כולם מפעילים את הארגונים שלהם באמצעות מערכות מידע ותקשורת", מסביר אריק ברבינג. .

"אם ארגון לא בונה לעצמו כוחות משמעותיים ביותר בטכנולוגיה בסייבר ומערכות תוכנה מתקדמות, שיודעות לעבד ולנתח בדיוק ומהירות, הוא לא יביא תוצאות. נגמרו הימים שרק הרכז הולך בשטח, ומה שהוא מביא זה מה שהארגון יודע. זה פסיפס של פיסות מידע מכל מיני מקומות. גם הרכז מפעיל טכנולוגיה, גם החוקרים, אבל בסוף אתה צריך כוח עוצמתי שבקצה שלו יש שלושה ראשים - סייבר, טכנולוגיה ו-IT. הכל מביא לבסוף את המידע שאתה צריך לפני קרות אירוע", הוא מדגיש.

הוגרי הקורס ומפקד הקורס באגף הסייבר בשב"כ. צילום: תקשורת שב"כ

"התרבו האיומים על מדינת ישראל שמקורם בסייבר", מסביר ראש אגף הסייבר לשעבר, "ולכן גם אנחנו מתעסקים הרבה בהגנת הסייבר. אם חמאס שולח מסרונים לציבור הישראלי ומזהיר שהוא 'ישרוף את תל אביב' או מסרים אחרים, זאת אחריות של השירות – הגנה על מערכות ופעילות מונעת בתחום לוחמת הסייבר. מאחורי כל יריב כזה עומדת איראן, עומדות מדינות אחרות, ואתה צריך להתמודד עם איומי סייבר גוברים".

כמו חברות סטארט-אפ

"מדובר בעבודה שהיא הדובדבן שבקצפת. זה עניין אחר לגמרי. תפקיד בחטיבת הסייבר של השירות. זה מקום שבקשרים עם כל הקהילייה, האנשים הכי חזקים בתחום. אנחנו עובדים עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש. "העבודה באגף הזה היא כמו אוסף של חברות סטארט-אפ. יש הרבה תחומי עיסוק שונים בתוך החטיבה. אפשר לעבור עולמות תוכן, תחומי עניין, שפות שונות, אין לזה אח ורע בחוץ", מדגיש ד'.   בקורס לומדים הרבה בשביל לעבור מתחום לתחום. בכך למעשה, מאפשרים להתאים את האדם לתחום שהכי מתאים לו, ושהוא הכי מתחבר ואוהב", הוא מציין.

כפי שכבר ציינו, תחום הסייבר שופע בישראל בחברות רבות ומגוונות שיכולות להציע למומחים בתחום שכר ותנאים מצוינים כדי שיגיעו לעבוד אצלם. כגוף ממשלתי, ייתכן והתחרות הזו מול השוק הפרטי יכולה להיות הפסד ידוע מראש. אבל לא אם אתם שואלים את ד'. "מי שרוצה ללכת, לא יכנס להכשרה מלכתחילה. התחרות עם השוק גדולה, אבל אנחנו יכולים להביא משהו שאין בשום מקום אחר. במקום כל שנה להחליף מקום עבודה, אנחנו מציעים להחליף ענף, מחלקה. בכל חדר במסדרון יש עולם ומלואו מבחינת תחומי העיסוק", אומר ד'.

"אצלנו מפתחים 'בתוך הבית' את הכלים, מתמודדים עם האתגרים הכי גדולים שמפתח יכול להתמודד איתם. הוא מסכל פיגועים ומציל חיי אדם. זה נשמע סיסמאות אבל זה לא. היום אין מבצע בשב"כ שהחבר'ה שלנו לא מעורבים בו, במישרין או בעקיפין. למומחי הסייבר זה מגרש משחקים חלומי. אין גבול ליצירתיות ולדמיון שאפשר ליישם אצלנו. מעבר לזה, יש להם תנאים טובים - שכר מותאם לרקע והניסיון. ומבחינת סיפוק ועניין, את זה הם לא יקבלו בשום חברה אחרת, בהתחייבות", הוא מסכם.

האתגר מול השוק הפרטי

א' בן ה-34 הוא בוגר הקורס מהשנה החולפת. אחרי הקורס הוא השתלב בצוות שמפתח כלים טכנולוגים מתקדמים למבצעים בסייבר. הוא דווקא הגיע לקורס מתוך הארגון, אך לא עסק קודם לכן בסייבר. הוא הגיע להכשרה המיוחדת אחרי שעבר באגף ה-IT. הוא פיתח בתוך הארגון טכנולוגיות שבאו לידי שימוש בשטח, אך רצה להתפתח בשירות בתחום חדש. כזה שהוא מעולם לא התעסק בו.

"לפני שהגעתי לקורס", מספר א', "חיפשתי לעשות הסבה לסייבר. חיפשתי דרך מכללות פרטיות איך רוכשים את ההשכלה המתאימה. ששמעתי שנפתחו מיונים לקורס כזה בארגון נרשמתי מיד. מיד שהתחלתי מיונים הבנתי שיש פה משהו שהוא אחר. בשלבים המוקדמים של המיונים קיבלתי תרגיל. ללמוד שפה מסוימת, ולבנות משהו באותה שפה בפרק זמן מסוים. מנסים להבין צורת מחשבה, שאלות לוגיקה, יצירתיות, סקרנות, חשיבה מחוץ לקופסה. אין 'אני לא יודע'. כמובן שיש גם את המיונים הרגילים, אבל הקורס הזה מלמד מסוגלות. לומדים שאתה צריך תמיד לחפש פתרון לבעיה".

"הייתה לי ההכשרה בסיסית, אבל עולם התוכנה מתפתח ומשתנה, כל הזמן הכל חדש, זה עולם ומלואו. בחלק הראשון לומדים יותר את היסודות. החלק השני הוא המרגש - מחברים את כל התיאוריה לעולמות הסייבר. בחלק הזה, כולם לומדים רשתות לעומק. לומדים שפות, מערכות הפעלה, פיתוח מתקדם, תקשורת. מלמדים אותך לא רק לפתח נכון ,אלא גם איך המכונה עובדת כדי לנצל את היכולות המלאות שלה. למצוא את החלקים החזקים יותר והחזקים פחות שלה", מסביר א'.    

"היופי בקורס שהוא רב-גוני. יש בו עובדים מתוך הארגון, תותחי פיתוח מהמגזר לצד אנשים שהגיעו מבחוץ בלי כל רקע או ידע בתחום. יש בני 26 ויש בני 42. כולם עם סקרנות גדולה ומשיכה לעולם הסייבר, אנשים חרוצים שמוכנים להשקיע. והסיכום היה - כל מי שאתנו לא מכיר את המילה לא ורץ קדימה. היום, בכל פעילות סיכולית או מודיעינית של השירות ישנה מעטפת טכנולוגית מתקדמת הבנויה מכלים ויכולות המפותחות ע"י אנשים כמונו בתוך הארגון", סיכם א'.

כל חידה עושה חשק

ח', בת 28 חשה חיבור לעולם הביטחוני. היא שוטטה באתרים ומצאה את הקורס המדובר באתר של השב"כ. היא בוגרת לימודי הנדסת מכונות ותמיד רצתה לעסוק בתכנות. החיבור בין שני רצונותיה הביא אותה לקורס המיוחד של השב"כ.   

"לא עניתי על הדרישות התפקיד, אבל הגשתי מועמדות בכל זאת", אומרת ח'. "עברתי את אותו תהליך כמו א'. .אני מגיעה מתעשייה ביטחונית, ויודעת כמה בירוקרטי ומפרך יכול להיות הליך קליטה. נדהמתי לגלות הליך ממוקד, מקצועי ומהיר. "אל תצחקו, אבל במיונים, באמת שנהניתי. מקבלים לפתור חידות מורכבות, תרגילים מגניבים, וזה כיף ומסקרן. יש הרבה שלבים, אבל כל חידה עושה לך חשק לעוד", היא מספרת.   

"שהתקבלתי והגעתי לקורס בארגון בטחוני הגעתי עם מינימום ציפיות. כבר ביום הראשון של קיבלנו מחשבים ניידים. זה היה מפתיע. הגעתי כעובדת חדשה לארגון וזכיתי לעבור מעיין 'קורס כניסה', שמספר על העשייה של השב"כ. בתור מי שבאה 'מבחוץ', זה נותן לך מוטיבציה, אתה מתאהב בארגון. לשמוע מה הם עושים ואיך, השערות סומרות", מדגישה ח'.  

קוד מציל חיים

"הרגשתי שאני משפרת את עצמי. ידעתי לכתוב קוד, אבל נדהמתי לגלות מה יש בי ולמה עוד אני מסוגלת. מתחילים מהבסיס. הרבה מגיעים מרקע שונה ומגוון. משווים את הרמה המקצועית של כולם, ומשם כולם צומחים למעלה. אין מקום שלומדים בו סייבר, וגם תוך כדי הכשרה יש ימי תרומה לקהילה. ארבעה ימים בשבוע לומדים סייבר, וביום חמישי הולכים לחלק משלוחי מנות בפורים. יש מקום כזה?", צוחקת ח'.

"אם אני צריכה לסמן רגע שיא של הקורס מבחינתי, הוא היום שבו מנהל הקורס, ד', שהיה חייל בצנחנים בזמן הפיגוע בבית ליד, הביא חבר שלו לספר לנו מה בדיוק היה שם בפיגוע. פיגוע מורכב, שלב אחרי שלב, הכוחות המסייעים שנפגעו, איך מרגישות הצלחות ואיך הטכנולוגיה מתחברת לעשיה השוטפת. בחלק השני ראינו כיצד נראה כישלון. פתאום אתה מבין איפה אתה, לאן הגעת. מה המטרה של הקורס, מה המשמעות של העבודה, של הקוד שאתה כותב. זה לא למשחק או לקניות. זה להציל חיים של אנשים ממש. ביום אחד אתה מתחבר למטרה, לתפקיד ולכל המשמעות של המקום".

לאחר הקורס הגיעה ח' לצוות שמספק את "מערכת הבית" שאחראית להזרים את המידע שמתקבל מהמערכות הטכנולוגיות. "בסופו כל אחד הולך לאן שהוא הכי טוב בו. מתמחים בתפקידים ספציפיים בחטיבות הסייבר. באים אליך כחניך בקורס, מסבירים לכל אחד מה בדיוק כל מחלקה וענף עושים, אם יש תחום שאתה מתחבר אליו במיוחד, אתה נפגש עם החבר'ה שעובדים שם, ורואים מה מעניין אותך ובמה אתה טוב", היא מסכמת.  

בראייה לאחור, קיבלו השניים כלים מדהימים לעבודה גם בשוק הפרטי. הם "שווים" הון לחברות פרטיות מחוץ לשירות. אבל אם תשאלו אותם הם לא מתכוונים לעשות זאת. "צחוק בצד", אומרת ח', "מה שאנחנו עושים פה, לא נעשה בשום מקום. אני תורמת פה לא רק למקום העבודה שלי, אלא לחברה כולה. אני ביום-יום, עושה דברים שלא חלמתי לעשות. כסף זה נחמד מאוד אבל סיפוק מהעבודה ברמה שיש פה, זה משהו מבחינתי שהוא הדבר הכי טוב שאני יכולה לקבל, וגם לא יתנו לי כזה בשום מקום אחר. בהתחייבות".  

"דן אריאלי אומר שיש את 'מדד הקפה הטוב' - שיש קשר בין פינת הקפה של החברה לשביעות רצון של עובדים. אז בשירות לא בודקים קפה, אבל רמת האנשים כאן זה משהו אחר. עבדתי בסטארט-אפ. עבדתי בחוץ ,זה עולם אחר", אומר א'. "הארגון גם מאוד מבין את העולם שבו הוא חי. הוא מבין שכדי להחזיק היום את האנשים הטובים באמת, הוא צריך להשקיע, והוא עושה את זה. הוא מתגמל בהתאם. אני יודע גם להשוות, בהתחלה, כשהגעתי שנים, המשכורות לא היו כמו עכשיו".   

אם חשבתם שח' היא אישה יחידה במינה בקורס מלא גברים, גם כאן צפויה לכם טעות. "בלימודים היינו 10% נשים בהנדסת מכונות. מהתיכון, אני רגילה להיות בכיתות בנים. באתי עם ביטחון כי ידעתי שיש לי מה ללמוד, אבל ידעתי גם שיש לי מה לתת", מדגישה ח'. "אצלנו זה כמו בנינג'ה - מסלול אחד לכולם. מי שטוב, טוב. אין העדפות, אין אפליה, אין יחס מיוחד", סיכם א'.

הכתבות הכי נקראות באתר:

אמ"ן ממליץ: להגביר תקיפות נגד איראן בסוריה

סכנה ליישובים? הרבש"צים החזירו ציוד צבאי

מובילים בביטחון - ובשכר: שיאני חברות ממשלתיות

מחיר מופקע: ישראל תשלם כמיליארד ש"ח על לוויין

איום לא שגרתי מאיראן: דולפינים מאולפים וקטלניים

אולי יעניין אותך גם

המערכת של אלביט. צילום: משרד הביטחון

אלביט: מערכת לבחינת מדדים מרחוק תיכנס לניסוי בבילינסון

המטרה היא להגן על בריאות הצוותים הרפואיים באמצעות איסוף מדדים רפואיים מרחוק. אלביט מנסה כעת שני פתרונות המבוססים על מערך מצלמות (אחת תרמית) ושני סוגי מכ"מים קטנים לטווחים שונים