תורת הבלדרות: רשויות החוק מול ארגוני הפשיעה

מעצרו של אזרח תאילנד בישראל בחשד לסחר בסמים מדגים את הבעיה עמה מתמודדות משטרת ישראל ורשויות האכיפה האחרות. ארגוני הפשיעה עוסקים כל הזמן בגיוס בלדרים ובפיתוח שיטות הברחה חדשות ויצירתיות. פרשנות

תורת הבלדרות: רשויות החוק מול ארגוני הפשיעה

חבילות סמים שנתפסו בגבול מצרים, בספטמבר 2019. צילום: משטרת ישראל

לאחרונה הותר לפרסום שהמשטרה עצרה, בישראל, נתין זר מתאילנד בחשד לסחר ובלדרות סמים. בחיפוש שנערך על ידי כוחות השיטור ואחרים בביתו של החשוד, בן 33, נתפסו יותר מ-100 גרם של חומר החשוד כסם מסוג קריסטל מת' ועשרות אלפי שקלים.

ארגוני הפשיעה נמצאים בחיפוש מתמיד אחר בלדרים פוטנציאליים שיעבירו בכליהם ו/או בגופם סמים ואמצעים אסורים אחרים - אם בהסכמה מדעת ואם כמשוטים. ארגוני הפשיעה לא יהססו לגייס ולהשתמש גם בנתינים זרים, באזרחים חרדים, בנשים ובילדים. המטרה היא טשטוש החשד באמצעות בניית פרופיל מתאים למניעת חשד וביצוע ההברחות בהצלחה.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

"פרופיילינג" עברייני מקצועי

הברחות הסמים אינן חדשות למשטרת ישראל ולגורמי האכיפה של מדינת ישראל. משטרת ישראל ורשויות האכיפה, כמו לדוגמה רשות המכס, פועלות בצורה בלתי-מתפשרת ובמקצועיות רבה למול ארגוני הפשיעה. רשויות אלה מנסות לסכל ולמגר את תופעת הברחות הסמים לישראל מהגבולות האוויריים, היבשתיים והימיים. הבעיה היא שארגוני הפשיעה משדרגים את יכולותיהם בכל פעם מחדש, ופועלים בשיטות שמאתגרות את המערכות הביטחוניות.

בארגוני הפשיעה יש מי שאחראים על גיוס אנשים לביצוע בלדרות, ממש כמו שארגון נורמטיבי למטרות רווח משתמש במערך משאבי האנוש והמודיעין העסקי שלו. דוגמאות ניתן למצוא למכביר; כך אותרו וגיוסו שתי בלדרות אזרחיות ישראליות, בעלות משפחה וללא עבר פלילי, לביצוע הברחת ענק של קוקאין באמצעות קבלת מזוודות באירופה שמקורן בדרום אמריקה. דוגמה נוספת היא גיוס של בלדרית דרום אמריקאית על ידי חבר ארגון פשיעה ישראלי בניסיון הברחת כ-600 גרם קוקאין בגופה לישראל. בשני המקרים נתפסו הבלדריות החשודות, שהיו נשים נורמטיביות לחלוטין.

ארגוני הפשיעה אוספים מידע רב על פרופיל של בלדר או בלדרית מתאימים. הם יחפשו ויאתרו בארץ ובחו"ל חרדים, אנשי משפחה, נשים בגיל השלישי ואחרים לביצוע ההברחה, בין אם בהסכמה מדעת ובין אם ללא, תוך שימוש באיומים או בהטעייה. לדוגמה, סיפורה של צעירה שקיבלה הצעה למימון הטיול שלה בחו"ל, כאשר במהלכו ביקש חבר ארגון פשיעה "טובה" - רק להעביר מזוודה. הסיפור ידוע, וגם סופו - מאחורי סורג ובריח. בדומה, אדם חרדי התבקש על ידי עבריין להעביר ספרי תורה ממדינה באירופה לישראל. בתוך הספרים, כמובן, הוטמנו סמים. האיש נתפס ונעצר בשדה התעופה.

חיפוש אחר טרף קל

עיקר הדגש מניתוח הברחות עבר היה עד לא מכבר איתור צעירים וצעירות שנמצאים בטיול לאחר צבא. המיקוד הוא על אלה שמטיילים בדרום אמריקה, במזרח הרחוק, בהודו ובמקומות נוספים. הצעירים הללו הרבה יותר קלים לשכנוע לביצוע בלדרות הסמים בכליהם או בגופם, תוך מחשבה שניתן לעשות כך "בוחטה" מהירה. ברור לכל בר דעת כי הצעירים מתפתים, נופלים ומתעוררים למציאות קשה ביותר.

בניגוד למקרים אלה, סיפור הכליאה של נעמה יששכר ברוסיה בוודאי אינו בהקשר ישיר לביצוע בלדרות. התנהלות ההזויה סביב כליאתה על כמה גרמים מעטים של קנאביס, כחלק מלחץ בין מדינות, יכול רק להמחיש את הסיכון האדיר שלוקחים אזרחים ונתינים זרים שכן מנסים להבריח סמים. בישראל, עבירת ייבוא סמים על ידי הבלדר תוצמד לעבירת הסחר בסמים מסוכנים על פי חוק העונשין, והבלדרים מסכנים עצמם בעונש של עד 20 שנה בכלא.

מודיעין איכותי וטכנולוגיה פורצת דרך

החוק בישראל אינו מתיר לרשויות האכיפה לערוך חיפוש בגופו של אדם. מכאן שקיימת בעיה מהותית להתמודד עם כל נתיבי ההברחה בגופו של הבלדר. בשני העשורים האחרונים נעשתה קפיצת מדרגה ביכולת הטכנולוגית לאתר סימנים מחשידים שיעידו על צורך בבידוק קפדני. מבלי להיכנס לפרטים ועל בסיס מה שהותר לפרסום, נעשה שימוש בכלבי הרחה; בסריקת המעברים בכל מה שכרוך "על גופו" של חשוד; ביכולת סימון כבודה חשודה ועוד. לכל אלה מתווסף מידע המודיעין האיכותי. מודיעין טכנולוגי, איכותי ככל שיהיה, לא יכול להתמודד ללא הגורם האנושי. ההפעלה היומינטית היא-היא הבסיס לסיכול ניסיונות ההברחה מגבולות המדינה, על ידי חדירה לליבת הפשיעה ולתוך הארגונים. על פי נתונים שפורסמו בעבר, רשויות האכיפה מצליחות לתפוס ולסכל בין 7% ל-12% מכלל ההברחות בגבולות. המשמעות היא שקיים נתיב החדרה משמעותי של סמים. אין ספק, שמעצר של נתין זר, בלדר ו/או סוחר, מהווה איתות אזהרה לארגוני הפשיעה. יש לתת את הקרדיט והכבוד לאנשי העשייה של משטרת ישראל ורשויות האכיפה.

 

אולי יעניין אותך גם