לחזק חוליה חלשה: צה"ל מנתב משאבים לגדודים

תקציב האימונים השנה יופנה בעיקר לחיזוק הגדודים במטרה לשפר כשירות ולחימה רב-זרועית. בצה"ל מדגישים כי מדובר בתהליך שינוי רציף של מתווה האימונים, שעתיד להתרחש גם בעתיד, כך שיתאים לאיומים המשתנים   

 

תרגיל צה"לי. צילום: דובר צה"ל

פרסום של יואב לימור השבוע (ג') חושף כי צה"ל משנה את מבנה האימונים של החטיבות לשנת 2020. על פי הפרסום, בשונה משנים קודמות, השנה לא מתוכננים תרגילים חטיבתיים כלל. בעקבות הפרסום מסבירים בצה"ל כי תקציב האימונים השנה יופנה בעיקר לחיזוק הגדודים בשני צירים מרכזיים - שיפור כשירות הגדודים בהפעלת אמל"ח חדש ושיפור הלחימה הרב-זרועית. נראה כי בצה"ל הגיעו למסקנה שמסגרת הגדוד היא החוליה החלשה אותה צריך לחזק לקראת המלחמה הבאה.

מהמטכ"ל עד המג"ד

"אם רוצים לאמן את המג"ד בשימוש בכטמ"מ או בהפעלת חיל אוויר באמצעות מרחב האש, לא ניתן לעשות זאת באימונים הרגילים שעשינו עד היום. כמו כן, יעד נוסף הוא לאמן את הצבא בכל שרשרת הפיקוד, מהמטכ"ל עד למג"ד במסגרת אותו תרגיל. לראות איך כל השרשרת עובדת במלחמה", מסבירים בצה"ל.  

המשמעות היא שבהיבט הגדוד, צה"ל רוצה לשים דגש על הפעלת יכולות האש. בשנים האחרונות השקיע הצבא לא מעט בבניין הכוח של הגדוד מתוך תפיסה שזוהי המסגרת הכי חשובה בלחימה. חלק ממחשבה זו הוא מהלך להפעלת כוח כצוות קרב גדודי המשלב יכולות ארטילריה, שיריון, חי"ר ועוד. מדובר בתפיסה שאינה חדשה בצה"ל או בצבאות אחרים בעולם, אך כעת צה"ל רוצה לייצר אימונים מתאימים, מתוך תפיסה שבמלחמה הבאה רוצים לאפשר צק"גים בתוך מסגרת חטיבה.

מסגרת צק"ג תאפשר לגדוד יותר עצמאות בהשגת מטרות במסגרת הגיאוגרפית שלו, ללא תלות במסגרות מעליו (חטיבה, אוגדה). שילוב עם תפיסת המרחב (אש, תקשורת, לוגיסטיקה) יאפשר לגדוד אף יותר מרחב פעולה עצמאי בכך שהוא "משוחרר" מאחריות לתחומי המרחב. אם הגדוד רוצה להזמין אש, לוגיסטיקה או תקשורת, הוא פשוט מזמין, ומרחב אמורפי מאחוריו מספק לו את הנדרש  בזמנים מתאימים ובמשטר כלכלי תחת מכרז אש.

התזה היא שגדוד אמור לכבוש שטחים במהירות על מנת להגיע להכרעה מהירה של האויב ותפיסת נקודות שולטות בשטח. ככל שהגדוד יעסוק יותר בכך, ופחות בשאלות כמו איך מביאים אש, לוגיסטיקה או תקשורת, אז הוא ישיג את ייעודו בהצלחה טובה יותר. הרעיון אינו חדש ונשמע בצה"ל כבר מספר שנים, אך נראה כי כעת הרמטכ"ל רוצה לממש אותו.

 אחת התלונות שעלו ממקורות של ישראל דיפנס בשנה האחרונה ביחס לאימון כצק"ג היא שצה"ל עשה זאת "קוסמטית". כלומר, מביאים פלוגות מעולמות תוכן שונים שלא מתאמנות בשוטף יחד, ובמקום לייצר מסגרת אורגנית, עושים מצג שווא לטובת האימון המסוים. תלונות נוספות שעלו בכתבה של לימור הן העדר אימונים באופן כללי ברמת הגדוד.

ההתארגנות החדשה של מסגרת האימונים תכלול תרגיל גדול של אחת האוגדות הסדירות במהלך שנת 2020 שידמה מלחמה בכל שרשרת הפיקוד - מהמטכ"ל עד הגדוד, כולל מעורבות של אמ"ן והפעלת כוח אש מרחבי עם חיל האוויר לתרגול רב-זרועיות. 

אימון מותאם אויב

במקביל, ערך הרמטכ"ל בשנה שעבר בוחן בפיקוד דרום והשנה פיקוד צפון יעבור בוחן דומה. מהו בוחן? במסגרת הבוחן המטכ"ל בוחן את כלל הגדודים בגזרה המסוימת בהיבטים של מוכנות ברמת הפרט (כושר קרבי, הפעלת אמל"ח וכו'), ברמת האויב (התאמת האימון לאויב מסוים) וברמת הפיקוד. בצורה כזו, צה"ל יקבל משוב אמיתי מהשטח על מוכנות הגדודים ללחימה בדרום או בצפון. האימונים במסגרת זו יעשו בשני צירים - ציר כללי כפי שהיה עד היום, וציר גזרתי. כלומר, לחימה מול אויב מסוים בגזרה מסוימת (עזה, לבנון, סוריה).

ההשקעה הצפויה ברמת הגדוד והפלוגות עתידה להזניח את רמת החטיבה. לכאורה, יכולים מפקדי חטיבות במילואים לטעון ששיטת אימון זו מפקירה אותם ומשאירה אותם לא מוכנים למלחמה הבאה. זאת ועוד, ביצוע תרגיל אחד אוגדתי בשנה עתיד ל'בלוע" את האימון הייחודי של המח"ט ולהשאיר אותו עם הכנה חלקית בלבד להתנהלות בתוך מסגרת האוגדה. עם זאת, בצה"ל טוענים כי שיטת האימונים החדשה שתיושם השנה עברה תהליכי חשיבה גם מול מח"טים במילואים. "לא כולם מסכימים עם השינוי, אבל זו דרכו של צבא. בוחנים כל הזמן כיצד להכין את הצבא בצורה הנכונה ביותר למלחמה הבאה", אומרים בצה"ל.

צמצום בתרגילים פיזיים לרמת החטיבה יקבל פיצוי בסימולטורים שמפעיל צה"ל לזרוע היבשה. מדובר בסימולטורים המדמים הפעלת חטיבה בזמן לחימה. העולם הסימולטיבי תופס נפח פעילות רב בשנים האחרונות במסגרות צבאיות בארץ ובעולם. חלק מהמהלך נועד לחסכון כספי, אך חלקו לשיפור המבצעיות. ישנם תרחישי מלחמה שאין אפשרות לדמות בתרגיל פיזי, אלא רק בסימולטור. צה"ל, מזה שנים, מפעיל משחקי חשיבה לקצונה בכירה במילואים עם דימוי אויב בסימולציה, על בסיס מערכת של רפאל. בשנים האחרונות רכש הצבא גם סימולטורים של החברות אלביט, בגירה וסינדיאנה. כמו כן, הצבא מפתח בעצמו סימולטורים בתחומים שונים.

במקרה דנן, השימוש בסימולטורים אינו מגיע על מנת לחסוך כסף. הצבא עתיד להשתמש באותו תקציב אימונים - רק בחלוקה אחרת. חידוד הקצה על פני חידוד דרג החטיבה. הבידול בהשקעה באימונים בין המסגרות השונות אינו צריך להפתיע איש. מזה תקופה, צה"ל מייצר בידול בין החטיבות והגדודים על פי צורך מבצעי. חטיבת הקומנדו מתאמנת בתכיפות שונה מחטיבת גבעתי או מאגד תותחנים. גם ההשקעה הכספית במסגרות אינה אחידה. אין סוציאליזם בצה"ל. הצבא מתנהל כגוף עסקי ומנהל את ההשקעות במשאבים על פי צפי השימוש בהם והערך שכל מסגרת עתידה לספק ללחימה הכוללת בעת מלחמה.

מהם אמצעי המדידה?

תהליך האימון החדש הינו יוזמה של הרמטכ"ל, רא"ל  אביב כוכבי, שיאמר לזכותו שאינו חושש מביקורת פנימית או חיצונית ומשתמש בכסף של צה"ל לטובת חיזוק החוליות החלשות. זאת, מתוך אמונה שהגדוד הוא המסגרת העיקרית במלחמה עליה נשען הצבא בלחימה. בצה"ל מדגישים כי מדובר בתהליך שינוי רציף של מתווה האימונים הצה"לי שעתיד להתרחש גם בשנים הבאות, כך שיתאים את הצבא לאיומים המשתנים בזירות השונות.   

אין ספק כי מדובר בהליך מתבקש מצה"ל, שבמשך שנים אימן את דרגי הקצה באותם מתווים שוב ושוב במנותק מהשינויים בזירות או באופי האויב. עם זאת, שאלה אחת נשארה פתוחה - כיצד צה"ל מודד את השינוי במתווה האימונים. כלומר, מהי המתודולוגיה שנבנתה יחד עם תכנית האימונים החדשה, שתאפשר למטכ"ל להעריך בצורה מדעית ככל הניתן את אפקטיביות השינוי. בצה"ל טוענים כי מדידה כזו מורכבת וכיום נסמכת בעיקר על הערכה סובייקטיבית של גורמי הפיקוד, ללא סולם כמותי אוניברסלי בלתי תלוי.