קאסם סולימאני - עלייתו ונפילתו של ה"שאהיד החי"

הדרך שעיצבה את מסלול חייו, הקשרים עם ארה"ב ועד ההשפעה על האזור, שהגיעה כמעט עד מצרים. פרופסור (אמריטוס) אמציה ברעם ואל"מ (מיל') פסח מלובני משרטטים תמונה מרתקת של הסמל האיראני. סקירה מיוחדת

 

קאסם סולימאני. כונה בידי חמינאי ה"שאהיד החי". צילום: AP

בליל ה-2 בינואר 2020 קרה הדבר. כלי טיס של ארצות הברית חיסלו את רב-הטרוריסט האיראני, רב-אלוף קאסם סולימאני, ועוד שבעה אחרים, בקרבת שדה התעופה הבינלאומי של בגדד. הוא הגיע לעיראק לאחר ביקור אצל המיליציות הפועלות בצפון סוריה, במטרה לדון עם בעלי בריתו, ראשי מיליציית "הגיוס העממי" (אל-חשד אל-שעבי) וארגון חיזבאללה העיראקי, שהוקמו בסיועו, כיצד להמשיך ולנהל את העניינים במדינה. זאת, על רקע ההפגנות הנמשכות נגד המשטר, וההתפתחויות האחרונות בעימות האיראני-אמריקני על אדמת עיראק: תקיפת מחנה אמריקני ברקטות על ידי מיליציות אלה, התגובה האמריקנית להן, ותקיפת השגרירות האמריקנית בבגדד, שבוודאי הזכירה לאמריקנים נשכחות מאירועים דומים בעבר, בטהרן (ב-1979) ובבנגאזי (ב-2012). יחד עם סולימאני נהרגו שישה אנשים נוספים, וביניהם סגן מפקד מיליציית "הגיוס העממי", אבו-מהדי אל-מוהנדס, והממונה בחיזבאללה הלבנוני על התיק העיראקי. חבורה נאה ביותר.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

במקומות שונים בעולם ובעיקר באזור נשמו לרווחה, עם פרסום דבר חיסולו של סולימאני. נמסר גם על גילויי שמחה אצל המפגינים נגד המשטר והמעורבות האיראנית בעיראק. לעומת זאת, במוקדי גורמי "ציר הרשע" ובראשם איראן, הוכרז על אבל, ובאיראן הונפו דגלי הנקמה האדומים מעל המסגדים. האירוע כמובן יצר הפתעה וזעזוע באזור, וזכה לתגובות זעם, הן באיראן והן מחוצה לה (בהמשך). הדבר גם העלה את מפלס החשש בעיראק מפני הפיכתה לשדה התגוששות בין ארצות הברית לאיראן. המנהיג הדתי סיסתאני דרש "סבלנות" והזהיר את העיראקים מפני "גלישה לתהום". האירוע אף העמיד את איראן בפני דילמה לגבי המשך התנהלותה בעיראק: האם לבצע נסיגה טקטית בפעילותה בשלב הזה בשל ההפגנות, או להגביר את לחצה נגדן.

רב-אלוף קאסם סולימאני – מפקד "גיס אל-קודס" (גיס ירושלים) של משמרות המהפכה האיראניים, היה אחד המקורבים ביותר והנאמנים למנהיג איראן, עלי חמינאי, והאחראי בין השאר על הפצת האידיאולוגיה וההשפעה האיראנית-שיעית במזרח התיכון ובחלקי תבל שונים. שמו התפרסם בשנים האחרונות בתקשורת המזרח-תיכונית והעולמית כאחד האישים האיראנים המשפיעים ביותר על התנהלותה של איראן, הן במדיניות הפנים, אך בעיקר במדיניות החוץ האזורית והבינלאומית שלה. בעיקר התבלט האיש באמירותיו הקיצוניות נגד ישראל, כולל איומים בהשמדתה, בדומה לאמירותיהם והצהרותיהם של בכירים איראנים אחרים במשטר ובמשמרות המהפכה האיראנים.

האיש נחשב לאחד האנשים החזקים במשטר האיראני ובאזור, על רקע החלטותיו בנושאים שונים ובעלי חשיבות רבה, ובשל מהלכיו בשטח, בבניית כוחות של מיליציות חמושות נאמנות לאיראן ולמנהיגה, להן איראן מסייעת, ובכללן, החיזבאללה בלבנון, הארגונים הפלסטינים ברצועת עזה, רוב המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, והמיליציות האפגאניות והפקיסטניות. כולן מעורבות במאמצי ההתבססות האיראניים באזור, ובלחימה בזירות השונות בהתאם לאינטרסים של המשטר האסלאמי בטהרן.

המלחמה שהביאה לקידומו בסולם הדרגות

סולימאני נולד במרץ 1957 בכפר במחוז קרמן שבדרום-מזרח איראן, בסמוך לגבול עם אפגניסטן. בנעוריו עבד בבניין, כדי לסייע לאביו להחזיר חוב כספי למדינה. הוא עזב את לימודיו בבית הספר היסודי וגם את כפרו, והגיע לעיר המחוז, קרמן, שם החל לעבוד, וגם ללמוד לימודי דת אצל אחד מתלמידיו של חמינאי. כך, התקרב לשלב "הפעילות המהפכנית". בשנים הבאות חיזק את קשריו עם חמינאי, וסייע לו בכל תחום ונושא שהיה צריך. ב-1979, לאחר שהמהפכה פרצה, הצטרף למשמרות המהפכה במחוזו, ועבר קורס צבאי בו הצטיין.

התקב לחמינאי עוד מצעירותו

סולימאני התבלט בפעילותו בדיכוי המרד הכורדי שפרץ ב-1979 באזור מהאבאד, שבמערב איראן. זאת, יחד עם ידידו אחמדינג'אד, לימים נשיא איראן, דבר שמשך את תשומת לב ההנהגה בטהרן כבר אז. עם שובו, מונה למפקד "גיס אל-קודס" של משמרות המהפכה במחוז קרמן. במהלך המלחמה נגד עיראק (1988-1980) נלחם בחזיתות הלחימה העיקריות בח'וזיסטאן, נודע באומץ ליבו ואף נפצע באחת המערכות. הוא קודם במהירות בדרגות ובתפקידים ומונה בשנות העשרים לחייו למפקד דיוויזיה 41, שכונתה "נקמת האל למען חוסיין", שהורכבה מבני מחוז קרמן. הוא נחשב לאחד מעשרת מפקדי הדיוויזיות האיראניים המצטיינים במלחמה זו. במהלך המלחמה הוא נראה בצילומים שונים עומד לימינו של חמינאי, בעת שזה ביקר בחזיתות הלחימה, כאשר לצדו השני נמצא מפקד משמרות המהפכה דאז, מוחסן רידאי.

לאחר סיום המלחמה נגד עיראק פעל במשך שלוש שנים נגד כנופיות שודדים וסוחרי סמים שפעלו במחוזות הסוניים שבמזרח איראן, והצליח להחזיר אליהם סדר ורגיעה, דבר שהביא לפרסומו באזור. בתקופה זו גם חיזק את קשריו עם השלטונות האפגאנים, שסייעו לו להבין את אל-קאעידה והטליבאן.

במהלך המלחמה נגד עיראק, וגם בשנות ה-90 סייע לכוחות הכורדיים של ג'לאל טלבאני (מפלגת האיחוד הפטריוטי הכורדי-PUK) באמל"ח ובהדרכת לוחמים, וגם לארגון השיעי "בדר", שפעלו כאופוזיציה למשטר סדאם, ותקפו את הכוחות העיראקים. בהמשך סייע לטלבאני להתמנות לנשיא עיראק (ב-2005), והסתייע בו כמתווך בין איראן למפקד הכוחות האמריקניים בעיראק, הגנרל פטראוס.

במהלך הקריירה הסתייע סולימאני רבות בקשרים שיצר במהלך המלחמה נגד עיראק, שכן מרבית הפוליטיקאים בעלי ההשפעה ובכירים במשמרות המהפכה, במודיעין ובמוסדות הממשלה החשובים נבחרו מבין אלה שנטלו בה חלק, והוכיחו עצמם במהלכה. קשרים אלה עמדו עד היום בבסיס השליטה וההשפעה שלהם על המדיניות הפנימית והחיצונית של איראן.

השאהיד החי

ב-1998 קיבל סולימאני את הפיקוד על "גיס אל-קודס", כשברקע לכך עומדת עלייתו של ארגון הטליבאן הסוני-פשטוני באפגניסטן, בתמיכת פקיסטן וערב הסעודית, דבר שיצר איום רציני בגבולה המזרחי של איראן. באוגוסט 1998 תקף הטליבאן את העיר מזאר שריף באפגניסטן, בה פעלו כוחות אופוזיציה אפגנים, שנתמכו על ידי האיראנים, וביצעו טבח בתושבים השיעים שבמקום, וגם הרגו מספר דיפלומטים איראניים ששרתו בקונסוליה האיראנית במקום.

מפקד משמרות המהפכה דאז, פרס כוח איראני גדול במטרה לפלוש לאפגניסטן. אך סולימאני התערב והציע שבמקום שכוחות איראניים יפלשו לאפגניסטן, ואיראן תסתבך בה במלחמה, עליה לסייע לשבטים המתנגדים לטליבאן, כדי שהם יפעלו נגד הארגון הסוני. מאז מינויו לתפקיד זה לא חסך חמינאי שום מאמץ כדי לסייע לו למלא את משימותיו, ואף שיבח אותו בנאומיו השונים, וקרא לו "השהיד החי של המהפכה", ואף העלה אותו לדרגת אלוף (לאחר מכן עלה גם לדרגת רב-אלוף).

מאז שמונה לתפקיד מפקד "גיס אל-קודס" עשה סולימאני רבות לקידום האינטרסים של איראן באזור, וקידום האידיאולוגיה האסלאמית שלה והשפעתה במדינות שונות. בתקופתו הפך "גיס אל-קודס" למנגנון העוסק במודיעין, חבלה, חיסולים ומבצעים מיוחדים. מספר האנשים המשתייכים אליו אינו ידוע, אך ידוע שהם עוברים אימונים צבאיים בבסיסים בטהרן ובשיראז, המכשירים אותם להילחם, או לבצע את המשימות המיוחדות המוטלות עליהם. רבים מהם גם נשלחים לעיר קום, בה הם עוברים הכשרה דתית.

היחסים הטובים עם ארה"ב

השפעת פעילותו במדינות האזור ניכרת לאורך כל התקופה. בעיראק הוא היווה הגורם המחליט כמעט לגבי כל סוגיה, כולל מינוי בכירים, ובכללם ראש הממשלה, במשטר ובמנגנוני המדינה. הוא יזם וסייע להקמת המיליציות השיעיות במדינה, שפעלו נגד דאעש בשיתוף פעולה עם האמריקנים, על פי הוראותיו. קשריו עם האמריקנים בעת המלחמות באפגניסטן (2001) ובעיראק (2003) היו חיוביים. על פי מקורות אמריקניים, סייע סולימאני לכוחותיהם לקראת פלישתם לאפגניסטן, במודיעין רב שנמצא בידי איראן, אותו העביר לאחר אירועי ספטמבר 2011, כאשר הבין שזו הזדמנות פז מבחינת איראן להביא לחיסול ארגוני אל-קאעידה והטליבאן, יריביה הגדולים ביותר באזור.

חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד

מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול

הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון

אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת

היורש בפיקוד כוח קודס: "עוד תראו גופות אמריקנים בכל המזה"ת"

זרוע איראנית: המיליציות השיעיות החזקות של עיראק

לא מעט יעדים הופצצו על ידי האמריקנים באפגניסטן בזכות המידע הזה. בניגוד להיום, נוצר אז שיתוף פעולה הדוק בין שני הצדדים בהובלתו, שנמשך גם לקראת הפלישה האמריקנית לעיראק. שיתוף הפעולה הזה נמשך גם מול גורמי אל-קאעידה בעיראק לאחר 2003, אך נקטע בשל הכללת איראן ב"ציר הרשע" על ידי הנשיא בוש, דבר שהביא לתגובה איראנית בהפעלת הארגונים והמיליציות השיעיות השונות שהקימו בעיראק, נגד הכוחות והאינטרסים האמריקנים באזור. על פי מקורות אמריקניים, עמד סולימאני מאחורי כמות האבדות שספגו הכוחות האמריקנים בעיראק בשנים 2006-2004 - הגדולה מאז מלחמת וייטנאם.

במקביל, היה אחראי על מימוש המדיניות האיראנית בעיראק על פי הנחיות שקיבל ישירות מהמנהיג, חמינאי. לאחר השתלטות דאעש על צפון המדינה הפעיל את המיליציות השיעיות העיראקיות נגדו יחד עם הכוחות הכורדים והצבא העיראקי, וגם את חיזבאללה הלבנוני, במקביל ללחימתו בסוריה. העיראקים שיבחו מאוד את ה-Master Mind האיראני, ואת הדרך בה ניהל את המאבק נגד דאעש.

איש המפתח של אסד

בסוריה חלה התקרבות בין איראן לבשאר אל-אסד, בעיקר לאחר כיבוש עיראק ב-2003, על בסיס ראייה ששתיהן מאוימות על ידי ארצות הברית. סולימאני אף המריץ סורים רבים להגיע לעיראק, כדי להשתתף במלחמת הג'יהאד נגד הכוחות האמריקנים.

מלחמת האזרחים שפרצה הביאה למעורבות חיזבאללה הלבנוני בה וגם מיליציות שיעיות שהובאו לסוריה על ידי סולימאני. הכנסת חיזבאללה למלחמה בסוריה בהוראתו, הייתה נקודת היפוך במלחמה, והביאה להצלחות ראשונות בלחימה. על פי מקורות שונים, הוא טס למוסקבה ב-2015 וביקש מהרוסים להתערב בסוריה, על רקע הרעת מצב כוחות המשטר מול כוחות האופוזיציה, התערבות שהצילה את בשאר אסד ומשטרו. במאי 2011 צוטט באמירה לתלמידי בית ספר בעיר קום, בהתייחסו למלחמה בסוריה: "אם נאבד את סוריה, לא נשלוט בטהרן", משפט המבהיר את מעמדה של סוריה אצל האיראנים, המוכנים להילחם עבורה ולהגן על בשאר אל-אסד.

סולימאני ומזכ"ל חיזבאללה נסראללה בתמונה נדירה שפורסמה לאחר מותו

תנועת "האביב הערבי" במדינות האזור, הייתה בראייתו הזדמנות פז עבור איראן והאידיאולוגיה המהפכנית שלה. הוא צוטט כמי שאמר "ניצחון איראן היום או כישלונה לא יהיו במהראן או בח'וראמשהר (קרבות שהתנהלו במלחמה נגד עיראק). מאז התרחבו גבולות איראן, וכל מה שקורה במצרים, עיראק, לבנון וסוריה הוא כתוצאה מהמהפכה (האיראנית), ולכן על איראן לבסס את ניצחונה שם (במדינות אלה)". סולימאני נחשב לכוח המניע והאחראי על לחימת המיליציות העדתיות בסוריה, וגם על שיגור מאות יועצים צבאיים ממשמרות המהפכה מאיראן, כדי לאמן את צבא אסד ולסייע לו בלחימה.

מפקדת המבצעים הסודית של חיזבאללה

סולימאני ואנשיו פועלים גם בלבנון באמצעות ארגון חיזבאללה, וגם השפיעו על הפוליטיקה הפנימית בה. מנהיג העדה הדרוזית בלבנון, וליד ג'ונבלאט, אף אמר, כי מי שמקבל החלטות בלבנון אינה הנהגת החיזבאללה, כי אם קאסם סולימאני ועלי חמינאי. הסיוע שהגיש לחיזבאללה במלחמתו נגד ישראל, הביא להוצאת כוחות צה"ל מלבנון ב-2000, שלוש שנים לאחר שקיבל את הפיקוד על "גיס אל-קודס". במלחמת לבנון השנייה (2006) עמד סולימאני לצידו של עימאד מורנייה, שניהל אותה, ותמך בו, ומפקדת המבצעים הסודית של חיזבאללה אף נקראה בשם "סולימאני".

מלחמה זו גם השפיעה על פעילות המיליציות השיעיות בעיראק נגד יעדים אמריקניים, שהצטמצם אז באופן משמעותי. סולימאני העדיף באותה עת להתמקד בזירה הלבנונית מול ישראל. על פי מקור אמריקני, שיגר סולימאני מסר לאמריקנים: "אני מקווה שנהניתם לאחרונה משקט ושלווה בבגדד, מכיוון שהייתי עסוק מעט בבירות".  

האבל על חברו הטוב מורנייה

על פי מקורות אמריקניים, עמד סולימאני גם מאחורי רצח ראש הממשלה הלבנוני, רפיק אל-חרירי בתחילת 2005, בידי פעילי חיזבאללה שהיו בקשר עימו, מהלך שאילץ את הנשיא הסורי בשאר להוציא את כוחותיו מלבנון. על פי מספר מקורות, ובכללם ראיון שנתן עבד אל-חלים ח'דאם, סגן נשיא סוריה בעבר, כוונת איראן הייתה להוציא מלבנון את הכוחות הסורים, כדי שיוכלו בעצמם להשתלט עליה באמצעות בעלי בריתם מהחיזבאללה הלבנוני, דבר שקיבל ביטוי מידי לאחר מכן.

חיסולו של ידידו, עימאד מורנייה ב-2008, ממייסדי החיזבאללה וראש הזרוע הצבאית שלו, שהואשם בפרשת רצח חרירי, היה קשה מאד לסולימאני. הוא קיבל בעצמו את המנחמים, וכינה את מורנייה בפניהם כידידו השאהיד. במלאת עשור לחיסולו של מורנייה, הוא נאם באירוע שהתקיים בטהרן, ודיבר בשבחו, כלוחם גרילה נועז ואדם אמיץ שלא פחד מהישראלים, וכאיש ההפתעות, ומנה את חלקו בלחימה נגד ישראל לפני מלחמת לבנון השנייה ואחריה. חיזבאללה הלבנוני הפך בעשור האחרון לזרוע הביצוע החשובה של סולימאני ואיראן בסוריה, בעיראק וגם בתימן, בה פעל האיש, וסייע למיליציית החות'ים במלחמתה נגד ערב הסעודית. ואין לשכוח את קשריו עם הארגונים הפלסטינים הפועלים ברצועת עזה.

ההצעה להקים משמרות מהפכה במצרים

ואחרונה חביבה מצרים. בחירתו של מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, לנשיא מצרים הייתה הזדמנות של האיראנים לממש את חלומם מתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, להפוך את מצרים לרפובליקה אסלאמית נוסח איראן. האחים המוסלמים קיימו קשרים עם המשטר האסלאמי באיראן מאז שתפס בה את השלטון, ועתה אף פתחו דף חדש ביחסים בין שתי המדינות, שהיו שליליים בתקופת הנשיאים סאדאת ומובארק.

הכתבות הכי נקראות באתר:

חיסול סולימאני: המודיעין מאחורי המבצע הדרמטי

"האיום החמור – פרוץ 'מלחמת הצפון הראשונה'"

הזמנה ראשונה של "חץ דורבן" עבור נגמ"ש איתן

מנסה לתקן תדמית? NSO מגייסת קצינה בכירה בצה"ל

האקרים ביצעו תקיפת סייבר על משמר החופים האמריקני

בין הצדדים נערכו פגישות הדדיות בין הנשיאים מורסי ואחמדינג'אד, ושר ההגנה האיראני הציע למשלחת מצרית לקיים שיתוף פעולה צבאי עם צבא מצרים, ולמכור לו אמל"ח מתוצרת איראן, כולל טילים, וכן להעביר לו ידע וניסיון בתחום ייצור אמל"ח. גם סולימאני לא נעדר מהמאמץ האיראני להביא את מצרים תחת השפעתה. ב-2013 הוא נפגש בקהיר עם יועצו הבכיר של מורסי לענייני ביטחון, והציע לו לסייע להקים "משמרות מהפכה" במצרים במקום הגופים הרשמיים הקיימים במדינה. נפילת מורסי באותה שנה, מנעה מהלך איראני זה.

יש להניח שמעורבותו באירועים נוספים באזור עוד תתגלה בעתיד.

מה מניע את קאסם

האיראנים מינו את סגנו של סולימאני, אסמאעיל קאא'ני למחליפו, וחמינאי אף הבטיח כי פועלו של סולימאני יימשך גם אחריו. חיסולו של סולימאני, שתואר באחד העיתונים באיראן כ"איש העונד את טבעת המזרח התיכון על אצבעו" (סמלי לזיהויו באמצעות הטבעת שענד על אצבעו), פתח שלב חדש, הן בעימות בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובכללן ישראל, והן בהתנהלות האיראנית להרחבת השפעתה ונוכחותה באזור, והפצת האידאולוגיה האסלאמית שלה.

סולימאני היה דמות מיוחדת, שהוכיח יכולות, כריזמה, ביטחון עצמי וחשיבה יוצאי דופן. יש להניח שייקח לאיראנים ולמחליפו תקופה לא קצרה, אם בכלל, כדי לחזור לרמת הפעילות באזור כפי שהייתה מקובלת בתקופתו. יריביו, וגם האיראנים עצמם, רצו להכירו ולהבין את הכוחות המניעים אותו. גורמים עיראקיים בכירים ציינו לפני יותר מעשור, כי הוא אינו פועל מטעמי דת, אלא מטעמי לאומיות איראנית.

אולי יעניין אותך גם