"האיום החמור – פרוץ 'מלחמת הצפון הראשונה'"

מכון INSS פרסם את הערכתו השנתית, במסגרתה הצביע על האיום הכבד ביותר על ישראל – מלחמה בצפון שתכלול כמה זירות, בניגוד למלחמת לבנון השנייה. "חלפו הימים בהם ישראל 'נהנתה' מעימות בזירה אחת", נכתב בדו"ח

 

נסראללה וחמינאי ינקמו את מותו של סולימאני באמצעות מלחמה רב-זירתית בצפון? 

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגיש היום (ב') לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2020). בין היתר, מזהירים במכון מפני האיום הגדול ביותר השנה – "מלחמת הצפון הראשונה".

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

הדו"ח נכתב עוד לפני חיסול קאסם סולימאני אך עודכן לאחר האירוע הביטחוני הדרמטי. בבסיס ההערכה של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נמצאת ההערכה כי הסבירות למלחמה עולה. "במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה", הזהירו ב-INSS.

במכון הסבירו כי ההערכה היא פועל יוצא של "אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חיזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד בסיסיים במערכת הבינלאומית".

על פי חוקרי INSS, "חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, מעניק בראייתנו משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. חיסול סולימאני יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית, שאת היקפה וממדיה מוקדם עדיין להעריך".

חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד

מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול

הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון

אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת

היורש בפיקוד כוח קודס: "עוד תראו גופות אמריקנים בכל המזה"ת"

זרוע איראנית: המיליציות השיעיות החזקות של עיראק

הדו"ח האסטרטגי של INSS עוסק בכמה איומים אסטרטגיים נוספים, ובראשם האפשרות לפרוץ מלחמת "הצפון הראשונה"/"מקרה הכול" - מול כל גורמי הכוח בצפון: איראן, חיזבאללה בלבנון, המשטר הסורי, מליציות פרו-איראניות. "זה האיום החמור ביותר לשנת 2020", הודגש בדו"ח. "האתגרים הניצבים בפני ישראל בזירה הצפונית התעצמו במהלך השנה האחרונה. על צה"ל להבטיח היערכות למלחמה רב-זירתית ("מקרה הכול") כתרחיש הייחוס המוביל".

"חלפו העשורים שבהם ישראל 'נהנתה' מעימות בזירה אחת בלבד. האיום הצבאי הקונבנציונלי המשמעותי ביותר לישראל נשקף מהזירה הצפונית, מכיוונם של איראן ושל הגורמים הנתונים לחסותה: בראש ובראשונה חיזבאללה בלבנון, ולאחר מכן משטר אסד ומיליציות סמי-צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית, וכוחות איראניים (וגם של חיזבאללה) הפועלים במרחב הסורי"., נכתב בדו"ח.

ירי מאסיבי וניסיון להכניס כוחות קרקעיים

מכון INSS מציין כי הסלמה בצפון יכולה לבוא לידי ביטוי בשני מתארים מרכזיים - "מלחמת לבנון השלישית" עם חיזבאללה בלבנון, שתהיה עצימה והרסנית בהרבה ממלחמת לבנון השנייה; ו"מלחמת הצפון הראשונה" עם חיזבאללה בלבנון, אך גם עם כוחות בסוריה ובעיראק ואולי גם באיראן ובמדינות נוספות. "במתארים אלו", מסבירים בדו"ח, "צפויה ישראל להתמודד עם ירי מאסיבי לעורף, שמקצתו טילים מדויקים, עם מאמץ להכנסת כוחות קרקעיים לשטחה ועם מתקפה תודעתית רחבה לערעור כושר העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית".

"סיכוני ההסלמה מחייבים את ישראל לקיים גם דיון עקרוני על התועלת הכוללת ועל הסיכונים הכרוכים במאמץ למנוע מהלכי התעצמות קונבנציונלית של האויב (בניגוד למאמצי התעצמות בתחום הגרעין, שלגביהם קיימת הסכמה רחבה כי נכון להפעיל את הכוח במטרה לסכלם, במסגרת 'דוקטרינת בגין'). בהקשר ל'פרויקט הדיוק', הדיון צריך לעמת את הנזק האפשרי מהפעלת הנשק המדויק עם אפשרויות הפעולה (ההגנתיות וההתקפיות) נגדו. במסגרת זו יש לקיים גם דיון מעמיק על הרעיון של 'מתקפת מנע' כלפי ארגון חיזבאללה ועל העיתוי הנכון למתקפה כזאת, לנוכח התקדמות "פרויקט הדיוק" ומול חלופות אחרות".

באשר לאפשרות של הסלמה בגזרה הדרומית, אומרים ב-INSS כי פוטנציאל ההתלקחות מול חמאס נותר גבוה על אף מאמצי ההסדרה. על אף פוטנציאל ההתקלחות הגבוה – חומרת איום זה פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל מצפון.  "אם ישראל וחמאס לא יגיעו להבנות בדבר הפסקת אש ממושכת ויישמו אותן, תעלה הסבירות לעימות צבאי רחב היקף ברצועת עזה שיהווה למעשה הסלמה בלתי רצויה ששני הצדדים אינם מעוניינים בה (בדומה ל'צוק איתן' בקיץ 2014 ). אם תפרוץ מערכה, ישראל צריכה לנהל אותה כמפתיעה, מתמרנת, ממוקדת בזרוע הצבאית של חמאס - ללא 'שימור חמאס ככתובת' וללא כיבוש עזה - ולסיימה במהלך מדיני של הסדרה מעמדת כוח", נכתב בדו"ח.

אולי יעניין אותך גם