חיסול סולימאני: המודיעין מאחורי המבצע הדרמטי
הפעולה האמריקנית לחיסולו של אחד מסמלי טהרן מעידה על יכולות מודעיניות גבוהות. מסייבר ועד סוכנים בכוח קודס – התשתית המודעינית מאחורי חיסול סולימאני. וגם: משתיקה ועד תגובה מוגבלת – אופציות הנקמה. פרשנות
אייל פינקו
| 06/01/2020
קאסם סולימאני. צילום: AP
שיא המתיחות בין ארה"ב לאיראן הגיע ב- 17/12/2019 בתקיפת רקטות שביצע ארגון מיליציה שיעי על בסיס אמריקני (בסיס המכונה K1) בסמוך לעיר קירקוק שבעיראק. בתקיפה נהרג אזרח אמריקני ומספר חיילים נפצעו. כתגובה מיידית לתקיפה בוצעו תקיפות אוויריות על ידי חיל האוויר האמריקני על עמדות המיליציה, אשר ביצעו את ירי הרקטות.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
כתגובה לתקיפה האמריקנית התקיימו הפגנות מול השגרירות של ארה"ב בבגדד. אנשי המודיעין האמריקני סבורים היו כי ההפגנות התקיימו בחסות ובעידוד כוח קודס האיראני. באותו מעמד, טראמפ, במסר חד וברור, אם כי לא מסגיר את העומד לקרות, הבטיח כי ארצות הברית אחראית לביטחון אזרחיה וחייליה ולא תאפשר לפגוע בהם.
טראמפ ציין ולא בפעם הראשונה, כי איראן המפעילה, תומכת, מממנת ומאמנת את ארגוני המיליציות השיעיות בעיראק, והיא אשר תישא באחריות הישירה לפגיעה באזרחים, חיילים ונכסים אמריקניים.
שלושה ימים לאחר מכן, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, עולה על טיסה מסוריה שמביאה אותו לנמל התעופה של בגדד. יחד עם איתו הייתה משלחת בת חמישה איש, שכללה את סגן מפקד ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות "אל-חשד א-שעבי" ופעילי חיזבאללה בכירים, ביניהם חתנו של עימאד מורנייה (לשעבר ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה אשר חוסל על ידי צה"ל בפברואר 2008).
מהמטוס ירדה המשלחת לשני רכבים שהמתינו להם בשדה התעופה. בדרכם מותקפים שני הרכבים על ידי ארבעה טילים הנורים על ידי שני כלי טיס בלתי מאוישים ומשמידים את הרכבים ומחסלים את היושבים בתוכם, לרבות את מפקדו האגדי של כוח קודס, קאסם סולימאני.
סולימאני, אשר היה מקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, היה איש רב-מעללים, כישרוני ובעל חשיבה יצירתית ומניפולטיבית, אשר נוצלה על ידו לביצוע מבצעים חשאיים ומודיעיניים איראניים. עלי חמינאי אף הכריז עליו ב- 2010 כ"שהיד החי" בזכות פועלו ותרומתו הביטחונית לאיראן ולמשמרות המהפכה.
איראן חייבת לא מעט לקאסם ולפועלו, ויש כאלו אשר ניבאו לו עתיד פוליטי מזהיר, לרבות בתפקיד נשיא המדינה. בראיונות תקשורתיים איתו הכחיש סולימאני את הדבר. אך יד הגורל המכוונת של ארצות הברית הביאה לחיסולו. על פי טענות התקשורת האמריקנית והמקורבים לבית הלבן, בוצע החיסול במועד קריטי, בו תוכננה על ידי סולימאני סדרה של פיגועים נגד מטרות אמריקניות, בתגובה לתקיפות בעיראק.
יכולות מעקב בזמן אמת
חיסולו הממוקד של קאסם סולימאני אינו דבר של מה בכך. הוא נהג לפעול בחשאיות רבה מתחת לעיניהם הפקוחות לרווחה של שירותי המודיעין האמריקניים, המערביים והישראליים. סולימאני הבין את האיום המודיעיני ואת האיום עליו. היכולת המבצעית האמריקנית לחסלו במהלך נסיעתו בשיירה מעידה על יכולות מודיעיניות גבוהות, אשר כללו זיהוי ומעקב אחר תנועותיו בזמן אמת.
המודיעין הנדרש לביצוע מבצע כזה דורש יכולת איכון מדויק של סולימאני או של איש אחר מחבורתו, הכרה של מקומות שהייתו, נתיבי הטיסה שלו ותוכניותיו. יכולות מודיעין אלו נדרשות מחד כמודיעין תשתיתי, המאפשר למודיעין האמריקני לעקוב, להתחקות וללמוד את תנועותיו לאורך שנים (לרבות לימוד סימנים מזהים חד-ערכיים, המעידים על זהותו של קאסם סולימאני, כגון צליל קולו). מאידך נדרשות יכולות מודיעיניות לזהות ולאכן את מיקומו בזמן אמת ולזהות את כוונותיו (כמו למשל את יעד נסיעתו, שותפיו לנסיעה ואופן התנועה שלו בין היעדים).
חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד
מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול
הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון
אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת
היורש בפיקוד כוח קודס: "עוד תראו גופות אמריקנים בכל המזה"ת"
זרוע איראנית: המיליציות השיעיות החזקות של עיראק
מודיעין כזה נאסף לאורך זמן רב ובמגוון אמצעים, שאמצעי האיסוף המרכזיים שבהם הן מערכות סיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני), המאפשרות לזהות ולעקוב אחר מיקומם של טלפונים סלולריים (מכל מקום ובכל מקום בעולם), תוך יכולת לשייך את מספריהם לבעליהם. יכולות מערכות הסיגינט מאפשרות אף להאזין לשיחות ולהפיק מהן מודיעין.
אמצעים אחרים שסביר יהיה להניח שהופעלו על ידי המודיעין האמריקני הם כלי תקיפה ואיסוף בממד הסייבר, שייתכן שהופעלו מול מערכות המחשוב ומערכות המידע של משמרות המהפכה, ובאמצעותן נאסף מודיעין אודות משמרות המהפכה בכלל, ואודות קאסם סולימאני בפרט.
יד המקרה או תכנון ארוך מקדים?
ממד נוסף למגוון אמצעי איסוף המודיעין האמריקני ייתכן והיה קיומם של סוכנים שהופעלו לאורך זמן על ידי האמריקנים בכוח קודס או בכוחות המיליציה השיעית או בסוריה, אשר ידעו על הגעתו הצפויה של סולימאני לבגדד מבעוד מועד, ודיווחו למפעיליהם האמריקניים.
ייתכן שהמידע אודות כוונותיו ומיקומו של קאסם סולימאני הגיעו לידי המודיעין האמריקני במקרה בזמן אמת, ותוך ניצול ההגעה המקרית לבגדד לשם תקיפתו. יחד עם זאת, אם מחברים את המצב הצבאי בבגדד ואיומיו של טראמפ, יהיה סביר להניח שהתקיפה האמריקנית וחיסולו של קאסם סולימאני מעידה על מידע מודיעיני תשתיתי ובזמן אמת שהיה קיים בידי האמריקנים.
טראמפ. הבטיח תגובה קשה אם האיראנים ינקמו. צילום: AP
הלחץ המדיני והפוליטי מבית ומחוץ על חוסר תגובתו של טראמפ לאירועים הביטחוניים שאירעו במפרץ הפרסי, בעיראק ובסוריה בשנה האחרונה, ולבסוף תקיפת השגרירות האמריקנית בבגדד, שהיוותה בחזקת ה"קש ששבר את גב הגמל", הם ככל הנראה שהובילו להחלטתו לחסל את סולימאני. זאת, כאיתות אזהרה למשטר האיראני וכאות עוצמה וצריבה תודעתית ליכולתה המודיעינית והצבאית של ארצות הברית ולכך, שלאיומיו של הנשיא טראמפ יש משקל ומשמעות.
כך שקיומו של מודיעין וההחלטה הנשיאותית על החיסול היו הטריגר לתחילתו של מבצע אווירי, אשר ניצל את ההזדמנות הראשונה כסולימאני מגיע לשטח, בו יכול לפעול חיל האוויר האמריקני בקלות יחסית וללא איום מערכות הגנה אווירית (כפי שקיימות בסוריה ובלבנון).
האופציות של איראן
יהיה קשה להניח שחיסולו של הגיבור הלאומי, השהיד, גנרל קאסם סולימאני, יעבור בשתיקה. כבר ברגעים של כתיבת שורות אלו, ולאחר סיום טקס הלווייתו המצולם היטב באיראן של סולימאני, החלו מצטברות ידיעות חדשותיות ורכילותיות על העלאת כוננות באיראן, בסוריה, בלבנון ובעיראק, ועל צבירת כוחות מיליציות שיעיות בשטחים אלה עם כוונה לביצוע ירי טילים (לרבות לכיוון ישראל).
יהיה קשה לנבא מה תהיה תגובתה של איראן שחקנית השח-מט, אך ניתן להעריך מספר דרכי פעולה לתגובתה, כשהסוגייה המרכזית הלא ידועה הינה מה היא רמת רצונה של איראן ליצור אסקלציה מלחמתית מול ארצות הברית, תחת ההרתעה אשר יצר הנשיא טראמפ לתקיפה באיראן, במידה ותהיה תגובה איראנית.
דרך פעולה איראנית אחת עשויה להיות חשאית, באמצעות תקיפות סייבר על אתרים ותשתיות אמריקניות וישראליות, דוגמת תשתיות חשמל ואנרגיה, תחבורה ומים. דרך פעולה כזו לא תחשוף את האיראנים ותקשה על ארצות הברית להוכיח כי איראן עומדת מאחורי התקיפות, ועל כן תהיה התגובה האמריקנית מוגבלת.
דרך פעולה איראנית אחרת ל"הענשת" האמריקנים ולהימנעות מעימות ישיר מולם הינה תקיפת מטרות בישראל או של מדינות ידידותיות אחרות לארצות הברית (דוגמת סעודיה ומצרים), אשר לא יגיבו או יגיבו בעצימות נמוכה מול איראן על מנת שלא ליצור אסקלציה צבאית. תקיפות כאלו לא יתבצעו על ידי איראן באופן ישיר אלא באמצעות ארגוני הפרוקסי של איראן, דוגמת חיזבאללה, החות'ים בתימן או על ידי המיליציות השיעיות האחרות המופעלות על ידי כוח קודס.
כל דרכי הפעולה האחרות בהן תבחר איראן יובילו אותה לעימות מול ארצות הברית, אשר עלול להוביל למערכה צבאית בקנה מידה רחב.
דרכי פעולה איראניות התקפיות, תוך הבנת יחסי העוצמה שבין איראן וארצות הברית, עשויות להיות למשל:
-
פעולות טרור, כגון תקיפה ופגיעה בנכסים ובתשתיות אמריקניות שלא על אדמת ארה"ב, כגון בעומאן, בדרום אמריקה, באסיה ובמקומות אחרים בעולם, בהם פועלת תשתית חשאית של כוח קודס.
-
תקיפת מטרות צבאיות או אזרחיות אמריקניות בעיראק (או במדינות המפרץ הפרסי) באמצעות ירי טילים בליסטיים או טילי שיוט מדגם משכאת.
-
תקיפה "רועשת" של כלי שיט צבאיים או אזרחיים במצרי הורמוז או במפרץ הפרסי על ידי כלי שיט חמושים, טילים מהחוף או באמצעות כלי שיט לא מאוישים מתאבדים.
-
תקיפה "חשאית" של כלי שיט צבאיים או אזרחיים במפרץ הפרסי, במרחבי האוקיינוס הערבי, בים האדום או בים התיכון באמצעות צוללות ננס (המורדות מספינות סוחר "תמימות") או באמצעות פעולות קומנדו.
שיקול נוסף אסטרטגי בתגובה האיראנית הינו שיתוף הפעולה המגננתי לו תזכה איראן משתי שותפותיה - רוסיה וסין. בשבוע האחרון של דצמבר 2019 התקיים תרגיל ימי אסטרטגי בן ארבעה ימים בהשתתפות איראן, רוסיה וסין, בו תורגלו תרחישי לחימה והגנה הדדיים.
הבטחות רוסיות וסיניות להגנה משותפת על איראן מפני תקיפה אמריקנית עשויות להשפיע משמעותית על התגובה האיראנית לחיסולו של קאסם סולימאני. ועם כל זאת, ובניסיון לתת נקודת מבט אופטימית, ייתכן שאיראן תבין שכל פעולה שתבצע תגרור אותה ואת העולם למערכה, ממנה היא תצא ב"שן ועין" ותבחר שלא להגיב צבאית על חיסולו של קאסם סולימאני.
הפעולה האמריקנית לחיסולו של אחד מסמלי טהרן מעידה על יכולות מודעיניות גבוהות. מסייבר ועד סוכנים בכוח קודס – התשתית המודעינית מאחורי חיסול סולימאני. וגם: משתיקה ועד תגובה מוגבלת – אופציות הנקמה. פרשנות
קאסם סולימאני. צילום: AP
שיא המתיחות בין ארה"ב לאיראן הגיע ב- 17/12/2019 בתקיפת רקטות שביצע ארגון מיליציה שיעי על בסיס אמריקני (בסיס המכונה K1) בסמוך לעיר קירקוק שבעיראק. בתקיפה נהרג אזרח אמריקני ומספר חיילים נפצעו. כתגובה מיידית לתקיפה בוצעו תקיפות אוויריות על ידי חיל האוויר האמריקני על עמדות המיליציה, אשר ביצעו את ירי הרקטות.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
כתגובה לתקיפה האמריקנית התקיימו הפגנות מול השגרירות של ארה"ב בבגדד. אנשי המודיעין האמריקני סבורים היו כי ההפגנות התקיימו בחסות ובעידוד כוח קודס האיראני. באותו מעמד, טראמפ, במסר חד וברור, אם כי לא מסגיר את העומד לקרות, הבטיח כי ארצות הברית אחראית לביטחון אזרחיה וחייליה ולא תאפשר לפגוע בהם.
טראמפ ציין ולא בפעם הראשונה, כי איראן המפעילה, תומכת, מממנת ומאמנת את ארגוני המיליציות השיעיות בעיראק, והיא אשר תישא באחריות הישירה לפגיעה באזרחים, חיילים ונכסים אמריקניים.
שלושה ימים לאחר מכן, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, עולה על טיסה מסוריה שמביאה אותו לנמל התעופה של בגדד. יחד עם איתו הייתה משלחת בת חמישה איש, שכללה את סגן מפקד ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות "אל-חשד א-שעבי" ופעילי חיזבאללה בכירים, ביניהם חתנו של עימאד מורנייה (לשעבר ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה אשר חוסל על ידי צה"ל בפברואר 2008).
מהמטוס ירדה המשלחת לשני רכבים שהמתינו להם בשדה התעופה. בדרכם מותקפים שני הרכבים על ידי ארבעה טילים הנורים על ידי שני כלי טיס בלתי מאוישים ומשמידים את הרכבים ומחסלים את היושבים בתוכם, לרבות את מפקדו האגדי של כוח קודס, קאסם סולימאני.
סולימאני, אשר היה מקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, היה איש רב-מעללים, כישרוני ובעל חשיבה יצירתית ומניפולטיבית, אשר נוצלה על ידו לביצוע מבצעים חשאיים ומודיעיניים איראניים. עלי חמינאי אף הכריז עליו ב- 2010 כ"שהיד החי" בזכות פועלו ותרומתו הביטחונית לאיראן ולמשמרות המהפכה.
איראן חייבת לא מעט לקאסם ולפועלו, ויש כאלו אשר ניבאו לו עתיד פוליטי מזהיר, לרבות בתפקיד נשיא המדינה. בראיונות תקשורתיים איתו הכחיש סולימאני את הדבר. אך יד הגורל המכוונת של ארצות הברית הביאה לחיסולו. על פי טענות התקשורת האמריקנית והמקורבים לבית הלבן, בוצע החיסול במועד קריטי, בו תוכננה על ידי סולימאני סדרה של פיגועים נגד מטרות אמריקניות, בתגובה לתקיפות בעיראק.
יכולות מעקב בזמן אמת
חיסולו הממוקד של קאסם סולימאני אינו דבר של מה בכך. הוא נהג לפעול בחשאיות רבה מתחת לעיניהם הפקוחות לרווחה של שירותי המודיעין האמריקניים, המערביים והישראליים. סולימאני הבין את האיום המודיעיני ואת האיום עליו. היכולת המבצעית האמריקנית לחסלו במהלך נסיעתו בשיירה מעידה על יכולות מודיעיניות גבוהות, אשר כללו זיהוי ומעקב אחר תנועותיו בזמן אמת.
המודיעין הנדרש לביצוע מבצע כזה דורש יכולת איכון מדויק של סולימאני או של איש אחר מחבורתו, הכרה של מקומות שהייתו, נתיבי הטיסה שלו ותוכניותיו. יכולות מודיעין אלו נדרשות מחד כמודיעין תשתיתי, המאפשר למודיעין האמריקני לעקוב, להתחקות וללמוד את תנועותיו לאורך שנים (לרבות לימוד סימנים מזהים חד-ערכיים, המעידים על זהותו של קאסם סולימאני, כגון צליל קולו). מאידך נדרשות יכולות מודיעיניות לזהות ולאכן את מיקומו בזמן אמת ולזהות את כוונותיו (כמו למשל את יעד נסיעתו, שותפיו לנסיעה ואופן התנועה שלו בין היעדים).
חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד
מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול
הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון
אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת
היורש בפיקוד כוח קודס: "עוד תראו גופות אמריקנים בכל המזה"ת"
זרוע איראנית: המיליציות השיעיות החזקות של עיראק
מודיעין כזה נאסף לאורך זמן רב ובמגוון אמצעים, שאמצעי האיסוף המרכזיים שבהם הן מערכות סיגינט (מודיעין אותות אלקטרוני), המאפשרות לזהות ולעקוב אחר מיקומם של טלפונים סלולריים (מכל מקום ובכל מקום בעולם), תוך יכולת לשייך את מספריהם לבעליהם. יכולות מערכות הסיגינט מאפשרות אף להאזין לשיחות ולהפיק מהן מודיעין.
אמצעים אחרים שסביר יהיה להניח שהופעלו על ידי המודיעין האמריקני הם כלי תקיפה ואיסוף בממד הסייבר, שייתכן שהופעלו מול מערכות המחשוב ומערכות המידע של משמרות המהפכה, ובאמצעותן נאסף מודיעין אודות משמרות המהפכה בכלל, ואודות קאסם סולימאני בפרט.
יד המקרה או תכנון ארוך מקדים?
ממד נוסף למגוון אמצעי איסוף המודיעין האמריקני ייתכן והיה קיומם של סוכנים שהופעלו לאורך זמן על ידי האמריקנים בכוח קודס או בכוחות המיליציה השיעית או בסוריה, אשר ידעו על הגעתו הצפויה של סולימאני לבגדד מבעוד מועד, ודיווחו למפעיליהם האמריקניים.
ייתכן שהמידע אודות כוונותיו ומיקומו של קאסם סולימאני הגיעו לידי המודיעין האמריקני במקרה בזמן אמת, ותוך ניצול ההגעה המקרית לבגדד לשם תקיפתו. יחד עם זאת, אם מחברים את המצב הצבאי בבגדד ואיומיו של טראמפ, יהיה סביר להניח שהתקיפה האמריקנית וחיסולו של קאסם סולימאני מעידה על מידע מודיעיני תשתיתי ובזמן אמת שהיה קיים בידי האמריקנים.
טראמפ. הבטיח תגובה קשה אם האיראנים ינקמו. צילום: AP
הלחץ המדיני והפוליטי מבית ומחוץ על חוסר תגובתו של טראמפ לאירועים הביטחוניים שאירעו במפרץ הפרסי, בעיראק ובסוריה בשנה האחרונה, ולבסוף תקיפת השגרירות האמריקנית בבגדד, שהיוותה בחזקת ה"קש ששבר את גב הגמל", הם ככל הנראה שהובילו להחלטתו לחסל את סולימאני. זאת, כאיתות אזהרה למשטר האיראני וכאות עוצמה וצריבה תודעתית ליכולתה המודיעינית והצבאית של ארצות הברית ולכך, שלאיומיו של הנשיא טראמפ יש משקל ומשמעות.
כך שקיומו של מודיעין וההחלטה הנשיאותית על החיסול היו הטריגר לתחילתו של מבצע אווירי, אשר ניצל את ההזדמנות הראשונה כסולימאני מגיע לשטח, בו יכול לפעול חיל האוויר האמריקני בקלות יחסית וללא איום מערכות הגנה אווירית (כפי שקיימות בסוריה ובלבנון).
האופציות של איראן
יהיה קשה להניח שחיסולו של הגיבור הלאומי, השהיד, גנרל קאסם סולימאני, יעבור בשתיקה. כבר ברגעים של כתיבת שורות אלו, ולאחר סיום טקס הלווייתו המצולם היטב באיראן של סולימאני, החלו מצטברות ידיעות חדשותיות ורכילותיות על העלאת כוננות באיראן, בסוריה, בלבנון ובעיראק, ועל צבירת כוחות מיליציות שיעיות בשטחים אלה עם כוונה לביצוע ירי טילים (לרבות לכיוון ישראל).
יהיה קשה לנבא מה תהיה תגובתה של איראן שחקנית השח-מט, אך ניתן להעריך מספר דרכי פעולה לתגובתה, כשהסוגייה המרכזית הלא ידועה הינה מה היא רמת רצונה של איראן ליצור אסקלציה מלחמתית מול ארצות הברית, תחת ההרתעה אשר יצר הנשיא טראמפ לתקיפה באיראן, במידה ותהיה תגובה איראנית.
דרך פעולה איראנית אחת עשויה להיות חשאית, באמצעות תקיפות סייבר על אתרים ותשתיות אמריקניות וישראליות, דוגמת תשתיות חשמל ואנרגיה, תחבורה ומים. דרך פעולה כזו לא תחשוף את האיראנים ותקשה על ארצות הברית להוכיח כי איראן עומדת מאחורי התקיפות, ועל כן תהיה התגובה האמריקנית מוגבלת.
דרך פעולה איראנית אחרת ל"הענשת" האמריקנים ולהימנעות מעימות ישיר מולם הינה תקיפת מטרות בישראל או של מדינות ידידותיות אחרות לארצות הברית (דוגמת סעודיה ומצרים), אשר לא יגיבו או יגיבו בעצימות נמוכה מול איראן על מנת שלא ליצור אסקלציה צבאית. תקיפות כאלו לא יתבצעו על ידי איראן באופן ישיר אלא באמצעות ארגוני הפרוקסי של איראן, דוגמת חיזבאללה, החות'ים בתימן או על ידי המיליציות השיעיות האחרות המופעלות על ידי כוח קודס.
כל דרכי הפעולה האחרות בהן תבחר איראן יובילו אותה לעימות מול ארצות הברית, אשר עלול להוביל למערכה צבאית בקנה מידה רחב.
דרכי פעולה איראניות התקפיות, תוך הבנת יחסי העוצמה שבין איראן וארצות הברית, עשויות להיות למשל:
- פעולות טרור, כגון תקיפה ופגיעה בנכסים ובתשתיות אמריקניות שלא על אדמת ארה"ב, כגון בעומאן, בדרום אמריקה, באסיה ובמקומות אחרים בעולם, בהם פועלת תשתית חשאית של כוח קודס.
- תקיפת מטרות צבאיות או אזרחיות אמריקניות בעיראק (או במדינות המפרץ הפרסי) באמצעות ירי טילים בליסטיים או טילי שיוט מדגם משכאת.
- תקיפה "רועשת" של כלי שיט צבאיים או אזרחיים במצרי הורמוז או במפרץ הפרסי על ידי כלי שיט חמושים, טילים מהחוף או באמצעות כלי שיט לא מאוישים מתאבדים.
- תקיפה "חשאית" של כלי שיט צבאיים או אזרחיים במפרץ הפרסי, במרחבי האוקיינוס הערבי, בים האדום או בים התיכון באמצעות צוללות ננס (המורדות מספינות סוחר "תמימות") או באמצעות פעולות קומנדו.
שיקול נוסף אסטרטגי בתגובה האיראנית הינו שיתוף הפעולה המגננתי לו תזכה איראן משתי שותפותיה - רוסיה וסין. בשבוע האחרון של דצמבר 2019 התקיים תרגיל ימי אסטרטגי בן ארבעה ימים בהשתתפות איראן, רוסיה וסין, בו תורגלו תרחישי לחימה והגנה הדדיים.
הבטחות רוסיות וסיניות להגנה משותפת על איראן מפני תקיפה אמריקנית עשויות להשפיע משמעותית על התגובה האיראנית לחיסולו של קאסם סולימאני. ועם כל זאת, ובניסיון לתת נקודת מבט אופטימית, ייתכן שאיראן תבין שכל פעולה שתבצע תגרור אותה ואת העולם למערכה, ממנה היא תצא ב"שן ועין" ותבחר שלא להגיב צבאית על חיסולו של קאסם סולימאני.
