המלחמה הכלכלית בטרור: אין אכיפה לצווי התפיסה

שר הביטחון הוציא לראשונה צווים לעיקול כספים שמקבלים מחבלים ישראלים שהורשעו בטרור. בדיקת ישראל דיפנס מעלה כי אין מי שמבצע גבייה. בינתיים, הקפיאה ישראל עוד כספים לרשות, ולמעשה לא מתבצעת פגיעה אישית במחבלים

 

שר הביטחון נפתלי בנט. הוציא צווים שלא נאכפים. צילום: AP

משרד הביטחון הוציא לאחרונה לראשונה צו תפיסה לכספים בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים, ביחס לשמונה מחבלים מורשעים. מדובר באזרחים ישראלים שהורשעו בעבירות טרור, חמישה מהם נשפטו למאסר עולם. עם זאת, אין אף גורם ממשלתי שמחלט את הכסף או נכסים שווי ערך בפועל. לכן, למשרד הביטחון לא נשארה ברירה אלא להקפיא כספים הנמצאים בישראל ומיועדים לרשות הפלסטינית. המשמעות היא כי אין פגיעה פיננסית אישית באותם מחבלים, אלא הפגיעה, לכאורה, היא ברשות הפלסטינית.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

פנינו להוצאה לפועל בשאלה האם נפתחו תיקים נגד אותם שמונה מחבלים - טרם התקבלה תשובה. פנינו גם לרשות המיסים בשאלה האם גובים מאותם מחבלים מיסים כדין על ההכנסה שהם מקבלים מהרשות הפלסטינית. ברשות המיסים הפנו אותנו למשרד האוצר. במשרד טרם הגיבו בנושא.

הצו מתייחס למשכורות החודשיות שמחבלים אלה מקבלים מהרשות הפלסטינית בגין עבירות הטרור שביצעו, והוחל גם על המוטבים (למשל: בני המשפחה) שמקבלים את הכספים עבור המחבלים ומציין את פרטיהם.  מכאן, המשמעות היא, כי למרות שמשרד הביטחון הוציא צו לעיקול כספים ממחבלים על מנת לפגוע בהם ובמשפחות שלהם כלכלית, אין לו משמעות יישומית בפועל. פרט לעיכוב כספים המיועדים לרשות הפלסטינית לפי הסכם פריז.

פרויקט סיכום עשור מיוחד:

בין מלחמות לכלכלה: נבחרי העשור בישראל

העשור הביטחוני של ישראל בתמונות

כסף, טכנולוגיה והשפעה: אנשי העשור בעולם

עשור בתמונות: המחאות עיצבו את העולם

גם כספים אלה צפויים בסופו של דבר להגיע לרשות. החוק להקפאת כספים מאפשר הקפאת כספים, אך לא חילוט שלהם לצמיתות. על פי סעיף 4, סעיף קטן ב, של החוק: "הביא השר לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דו"ח כאמור בסעיף 3, ולפיו לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור בשנה שאליה מתייחס הדוח, רשאית ועדת השרים להחליט על העברת הכספים שהוקפאו לפי סעיף קטן (א), לרשות הפלסטינית, כולם או חלקם; החלטת ועדת השרים לפי סעיף קטן זה תפורסם לציבור".

כלומר, כפי שנקבע בהסכם פריז, כספים אלה אינם של מדינת ישראל אלא של הרשות הפלסטינית וישראל רק מקפיאה אותם, ומונעת אותם מהרשות. החוק גם מחייב את שר הביטחון (סעיף 3 קטן ב') לדווח לציבור אודות יעילות הקפאת הכספים של הרשות במישור הביטחוני והמדיני. דו"חות כאלה לא מופצים לציבור. נזכיר כי מדינת ישראל כבר הקפיאה כ-500 מיליוני שקלים מכספי הרשות - זה לא הפריע לאבו מאזן לשלם עוד כ-150 מיליוני שקלים למחבלים. כלומר, שאלת אפקטיביות הקפאת הכספים רלוונטית.

אין ספק כי המהלך שהתחיל אביגדור ליברמן כשר ביטחון עם הקמת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, וממשיך עם שר הביטחון הנוכחי, נפתלי בנט, הכרחי. עם זאת, אוזלת היד של הממשלה להוציא לפועל פגיעה פיננסית אישית במחבלים באמצעות רשות המיסים וההוצאה לפועל, ראוי שתדליק נורה אדומה בלשכת שר הביטחון. אולי יחליט בנט כיעד ל-2020 לבחון את תהליך היישום של צווים כלכליים כתשתית למלחמה בטרור.

 

אולי יעניין אותך גם

ירי מרצועת עזה לעבר דרום ישראל. צילום ארכיון: AP

משוואה סימטרית במלחמה א-סימטרית

למרות היתרון הבלתי-מעורער שיש לישראל בכוח צבאי על חמאס, נראה שנמצאה משוואה שמאזנת את היחסים ביניהם. לכל אחד מהצדדים אין אינטרס בלחימה ממושכת ועוצמתית, ולכן הם לומדים את גבולות האחר. פרשנות