המהלכים של טורקיה: ישראל צריכה להיערך להגנה

ארדואן מבצע לאחרונה מהלכים שמעצבים תמונה גיאו-פוליטית חדשה בכל הקשור לים התיכון, ומשפיעים רבות על הסכמים מתגבשים בנושאי אנרגיה. על רקע המהלכים, ישראל צריכה להיערך כדי להגן, במקרה הצורך, על חופש השיט. פרשנות

 

נשיא טורקיה ארדואן

נשיא טורקיה ארדואן וממשלתו משנים את כללי המשחק באגן המזרחי של הים התיכון מעצבים תמונה גיאו-אסטרטגית חדשה במרחב הים התיכון. בשלהי נובמבר 2019 נחתם חוזה בין הממשל הטורקי לממשלת לוב הזמנית - "ממשלת ההסכמה הלאומית", לתיחום הגבול הימי של שתי המדינות. ההסכם שנחתם מהווה עליית מדרגה משמעותית לא רק ביחסים שבין המדינות, אלא מהווה גם עליית מדרגה במערכה המתנהלת באגן המזרחי של הים התיכון על מאגרי הגז ואזורי המים הכלכליים בין מדינות האזור.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

ההסכם הטורקי-לובי עולה בקנה אחד עם האסרטיביות הטורקית ההולכת וגוברת בשנים האחרונות באזורי הים התיכון והים השחור ובמהלכים אותם מבצעת טורקיה מול רוסיה, יוון, מצרים וקפריסין באזורים אלו וניסיונותיה של טורקיה לקבוע את הטון כמעצמה אזורית בכלל ומעצמה ימית בפרט.

ניתן להסביר את מהלכיה האסרטיביים של טורקיה משני כיוונים. האחד, הוא התנגדותה ארוכת השנים של טורקיה, בדומה לארצות הברית ולישראל, לחתימה באו"ם על אמנת הים הבינלאומית. השלכות חתימתה של טורקיה על אמנת הים, באם הייתה חותמת עליה, היו באות לידי ביטוי בהקטנה משמעותית של שטח המים הכלכליים שלה ובכך להקטין את יכולתה להפיק גז מהים.

משמעות האזורים המוגדרים כמים כלכליים אינה שאזורים אלו נחשבים כאזורים טריטוריאליים במובנם הקלאסי, אלא שאלו הם אזורים בהם מותרת תנועה חופשית של כלי שיט. ניצול מאגרי הטבע שבאזור המים הכלכליים עומד לרשותה של המדינה המחזיקה בהם, ולמדינה מנגד שמורה הזכות המלאה להגן על הנכסים המצויים במרחבי המים הכלכליים שלה, מעל ומתחת לפני הים.

משמעות המהלך הטורקי-לובי הינה הגדרת מרחב ימי כלכלי, כראות עיניה של טורקיה, המספח את השטח הימי שממערב לקפריסין וממזרח לכרתים תוך התעלמות בוטה מאמנת הים של האו"ם על אזורי המים הכלכליים, וסיפוח דה-פקטו של אזורי הים שהוכרזו בשליטה יוונית, מצרית וקפריסאית לשטח בחזקה טורקית בלעדית (עד אשר ואם בכלל תוגש תביעה לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד טורקיה על מהלכיה, וזה האחרון יחליט לפסוק נגדה טורקיה).

חשש מקואליציה נגד טורקיה

ההסבר השני שניתן לתת למהלכים הטורקיים הוא חששם של ארדואן וממשלתו משיתוף הפעולה הקורם עור וגידים וההסכמים שנחתמו בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין על גבולות המים הכלכליים של המדינות, ותמיכתה של ארצות הברית בשיתוף הפעולה ובהסכמים אלו. חששו של ארדואן הוא שישראל, מצרים, יוון וארצות הברית ישתפו פעולה ויקימו קואליציה צבאית ומדינית נגד טורקיה.

כמשקל נגד לקואליציה האמריקנית, מתגבר שיתוף הפעולה בין טורקיה ורוסיה, ושבועות מספר לאחר ההשתלטות הצבאית המשותפת של המדינות על השטח בצפון סוריה, פנתה טורקיה לרוסיה על מנת לדון בשיתוף פעולה בלוב. המדינה נתפסת על ידי רוסיה וטורקיה כבעלת ברית אסטרטגית לאור מאגרי הנפט המצויים בה. בנוסף, ב- 8 בינואר הקרוב, במהלך ביקורו המתוכנן של הנשיא הרוסי באנקרה, צפוי לתפוס הנושא מקום משמעותי בשיח שבין המנהיגים.

האיום בים

בראשית דצמבר, כשבוע לאחר חתימת ההסכם בין טורקיה ללוב התבטאו גורמים בכירים בטורקיה כי לא יאפשרו לישראל להניח בשטחה הימי (אותו נכסה טורקיה לעצמה במסגרת ההסכם) צינורות, האמורים לשמש להעברת גז מהמאגרים הימיים של ישראל אל אירופה.

בהקשר זה התבטא אף שר החוץ הטורקי שאיים, במשתמע על ישראל, כי טורקיה תפעל במלוא הכוח נגד כל מי שינסה להפר את הריבונות הטורקית. על מנת לממש את ריבונותה בים החלה טורקיה להפעיל ביתר שאת את כלי השיט המלחמתיים שלה באזור הטורקי החדש. חיל הים הטורקי, שהינו חיל ים גדול ממדים, מפעיל בשירותו למעלה מ- 70 ספינות מלחמה נושאות טילים, יותר מ-30 נחתות (להנחתת כוחות ביבשה), 12 צוללות (תוצרת גרמנית) ויותר מ-70 מטוסים ומסוקים. משנת 2000 לערך החל ארדואן בפיתוח ובבניית כוחו של חיל הים, מתוך תפיסה אסטרטגית של חשיבותו ותרומתו של לביטחון המדינה, לכלכלתה וליכולתו להקרין כוח, ולממש את רעיונו האידיאולוגי להחזיר את טורקיה לימי הממלכה העות'ומאנית.

המשמעות לישראל: חיץ ימי לאירופה

עד כתיבת שורות אלו שמרה ישראל על שתיקתה בנושא המהלכים הטורקיים (לרבות התקרית הימית בקרבת קפריסין) ונמנעה מתגובה מדינית ותקשורתית, בניגוד לקפריסין, למצרים וליוון, אשר הביעו תרעומת והתקוממו באו"ם נגד המהלך הטורקי.

באופן מעשי, יצרה טורקיה חיץ ימי בין ישראל לאירופה, ויצרה מצב בו כלל כלי השיט הנדרשים להפליג בין ישראל ואירופה יעברו בשטח טורקי. טורקיה, כריבונית בשטח זה ובעלת סמכות חוקית, תוכל, ברצותה לעשות כן, לעכב, לתחקר ולעצור כלי שיט ואף לבצע בהם חיפושים. כך למשל, בראשית דצמבר 2019 דווח על מניעת פעולתה וסילוקה מהאזור של אניית מחקר ישראלית, ה"בת גלים", בסמוך לחופי קפריסין על ידי הצי הטורקי, על אף שזו פעלה בתיאום ובאישור ממשלת קפריסין.

הכתבות הכי נקראות באתר:

הרמטכ"ל: "האפשרות לעימות לא מוגבל מול איראן קיימת"

טיל היפר סוני רוסי בעל יכולות גרעין הפך מבצעי

דיווח ערבי: "מיליציה פרו-איראנית מסתירה משלוחי טילים מטהרן"

סוכן להשכיר: סוכנויות מודיעין פרטיות בעולם

מסר מאיים לקים: כוחות קומנדו "לכדו" בכיר צפון קוריאני

כלכלתה ועצמאותה של מדינת ישראל תלויים בים, כ-99% מהסחר אל וממדינת ישראל עושה דרכו בים. וכך טורקיה, ברצונה לעשות זאת, תוכל תיאורטית לעכב (עד כדי לעצור) את הסחר הימי ממדינת ישראל לאירופה ואמריקה, וכן את העברת הגז ממדינת ישראל לאירופה. יש להזכיר, כי ישראל ואיטליה חתמו על מזכר הבנות במהלך 2017 להנחת צינור גז בין ישראל לאיטליה, לשם אספקת גז באופן סדיר בין המדינות.

פעולות טורקיות כאלה עלולות לפגוע בכלכלה הישראלית ולהעלות את עלויות הסחר הימי של ישראל. בנוסף,, מהלכיה של טורקיה בים עלולים ליצור מצב של עימות לא רק בין כוחות הים שלה ושל מצרים או של יוון, כי אם גם בין ספינות טורקיות וספינות ישראליות. מצב כזה עלול לגרום להסלמה מדינית (ואולי אף צבאית אם כי בסבירות נמוכה) בין המדינות.

חיל הים הישראלי, אשר אמון בשעת מלחמה להגן על נתיבי הסחר הימי ולאפשר לספינות הסוחר להגיע אל ישראל עם אספקה ולהבטיח קיומו של סחר ימי רצוף, לא יוכל למעשה להבטיח את חופש השיט אל וממדינת ישראל (בנתיבי הים לאירופה ולאמריקה) בעת מערכת צבאית. והכל, כמובן, על פי החלטת הטורקים.

על ישראל להתכונן צבאית

במזרח התיכון כמו במזרח התיכון ניתן לנבא רק את אשר היה, ולכן יהיה קשה לצפות מה המהלכים אשר יבוצעו על ידי כל אחד מהצדדים, ומה יהיו המשמעויות וההשלכות של המהלכים השונים של השחקנים. יחד עם זאת, ניתן לתת כמה המלצות לישראל. ברמה המדינית מומלץ שישראל תשקול הצטרפות גלויה או סמויה למהלכים המדיניים של יוון, קפריסין ומצרים מול האו"ם, על אף שהדבר עשוי לשמש כחרב פיפיות נגדה, לאור אי חתימתה על אמנת הים.

ברמה המדינית, ארצות הברית ורוסיה הינן שחקניות מרכזיות בזירה בכלל, ובפרט מול טורקיה, ועל כן פעולה של ישראל מול המעצמות עשויה להשפיע על קיום הסדר מול אנקרה.

ברמה הצבאית, על מנת להימנע מעימות בים, מומלץ שזרוע הים ואגף המודיעין ישקיעו בבניית תמונה ימית באזור הים הטורקי ובבניית תמונת מודיעין על המהלכים המדיניים והצבאיים הטורקיים והיכולות הטורקיות בים ובאוויר.

יחד עם זאת, מודיעין אודות הכוח הימי הטורקי, ביצועי כלי השיט והטיס שלו, מערכותיו ויכולותיו הינו הכרח, אשר יאפשר לזרוע הים מתן מענה הגנתי במקרה של מערכה או תקרית בים. בנוסף, מומלץ יהיה באם יוכנו ויתורגלו תכניות על דרכי פעולה אפשריות במידה שתחול הסלמה בים מול כוח ימי ו/או אווירי טורקי.

אולי יעניין אותך גם