שבירת אמברגו בחגיגות חג המולד: מבצע שחרור הסטי"לים לישראל
בימים אלה ציינו ותיקי חיל הים יובל למבצע "נועה" - מבצע יצירתי למילוט ספינות הטילים החדשות של ישראל, עליהן הטילה צרפת אמברגו אחרי מלחמת ששת הימים. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 03/01/2020
אחת מהספינות שהובאו לישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה
באמצע שנות השישים נכנס חיל הים לעידן ספינות הטילים (סטי"לים). 12 ספינות הוזמנו לייצור בצרפת על בסיס תכנון של מספנות מנוסות מגרמניה. לאחר מלחמת ששת הימים הטיל נשיא צרפת, שארל דה-גול, איסור (אמברגו) על יצוא נשק לישראל. ז'ורז' פומפידו, ראש הממשלה הצרפתי שהחליף את דה גול, המשיך במדיניות האמברגו, למרות התקוות שתלו בו הישראלים כי ישנה את ההחלטה.
חמש ספינות מתוך העסקה הגיעו לישראל עוד טרם האמברגו. שבע נשארו בנמל שרבורג חודשים ארוכים, כאשר צוותי חיל הים הישראלי, ימאים ואנשי המערך הטכני, נמצאו שם ללא אישור חוקי להפליג.
מאמצים דיפלומטיים נרחבים נעשו כדי להוציא את הספינות ואת 50 מטוסי המיראז' 5 שקנתה ישראל מצרפת באותם ימים. משכשלו כל הניסיונות הללו היה ברור כי ניתן יהיה לחלץ את הספינות רק בדרך מבצעית. אחד היוזמים העיקריים לרעיון זה היה אלוף מרדכי (מוקה) לימון, ראש משלחת משרד הביטחון בצרפת, מי שהיה בעבר מפקד חיל הים. ללימון היו קשרים טובים עם משפחת רוטשילד ואתם גובשה התכנית. בתיאום עם גורמים ישראליים וזרים אוהדי ישראל, רשמו בפנמה חברת קש נורבגית בשם "סטארבאס". הספינות, שהיו בלתי חמושות, זוהו כספינות אזרחיות בשרות חברה זו וכך יכלו לצאת לדרך.
באותה עת, ללא קשר לעניין הספינות, הורעו היחסים עם צרפת בעקבות מבצע "תשורה", במסגרתו צה"ל פגע ב-14 מטוסים של שלוש חברות תעופה לבנוניות בשדה התעופה של ביירות. הדבר גרם להחמרת האמברגו. שתי הספינות האחרונות שהושקו יצאו לניסויים בים וקיבלו הוראה ממטה חיל הים להפליג לישראל.
אלה היו ספינות הטילים השישית והשביעית שהגיעו לארץ. מעשה זה הרתיח את הצרפתים, שכן הפרו את כללי הפרוטוקול. עקב כך גורשו שאר הספינות מן הנמל הצבאי לחלק האזרחי השמור פחות, מה שבדיעבד הקל על הברחתן. במקביל החלו הצוותים בהכנות למסע של הספינות לישראל בפיקודו של אל"מ הדר קמחי. לצורך התדלוק הימי גויסו ארבע ספינות של חברת הספנות הלאומית "צים".
בלילה שבין 24 בדצמבר ל-25 בדצמבר 1969, כאשר אזרחי צרפת ואירופה כולה היו בעיצומן של חגיגות חג המולד, לאחר כמה דחיות כתוצאה ממצב הים הסוער, החליט הדר קמחי כי זה הזמן המתאים ביותר למלט את הספינות מנמל שרבורג לישראל. המבצע גרם למתח זמני ביחסים בין ישראל לצרפת, למרות שאזרחים רבים בצרפת הביעו אהדה רבה לפעולה הישראלית.
"מבצע נועה", על שם בתו של ביני תלם, לימים מפקד חיל הים וראש המשלחת הראשונה לשרבורג, היה דוגמה ומופת לתושייה אסטרטגית, ליכולת אלתור מבצעית, טכנית ולוגיסטית, במעטה חשאיות כבד. כלי השיט הגיעו לנמל חיפה ב- 31.12.69 והתקבלו בהתלהבות ובהערצה על ידי שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל בר-לב ,מפקד חיל הים אברהם ( צ'יטה) בוצר ומאות אזרחים שגדשו את רחובות חיפה.
סיפור הרואי זה היה גם נושא לשיר של להקת חיל הים, שחיבר יורם טהרלב והלחין בני נגרי, ומילותיו הראשונות הן:
לא הלבין מפרש באופק, כך מתחיל אותו סיפור,
וחמש ספינות באופל, התחמקו מנחל שרבור
בחשאי יצאו הימה, בלי לצפור ולצפצף,
כי צריכות הן בפנמה, בדחיפות לקידוח נפט
אז תנו להן צ'אנס לספינות משרבור,
וכמו שהצליחו לצלוח, תנו להן צ'אנס, תנו להן צ'אנס
תנו להן צ'אנס לקדוח
בימים אלה ציינו ותיקי חיל הים יובל למבצע "נועה" - מבצע יצירתי למילוט ספינות הטילים החדשות של ישראל, עליהן הטילה צרפת אמברגו אחרי מלחמת ששת הימים. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אחת מהספינות שהובאו לישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה
באמצע שנות השישים נכנס חיל הים לעידן ספינות הטילים (סטי"לים). 12 ספינות הוזמנו לייצור בצרפת על בסיס תכנון של מספנות מנוסות מגרמניה. לאחר מלחמת ששת הימים הטיל נשיא צרפת, שארל דה-גול, איסור (אמברגו) על יצוא נשק לישראל. ז'ורז' פומפידו, ראש הממשלה הצרפתי שהחליף את דה גול, המשיך במדיניות האמברגו, למרות התקוות שתלו בו הישראלים כי ישנה את ההחלטה.
חמש ספינות מתוך העסקה הגיעו לישראל עוד טרם האמברגו. שבע נשארו בנמל שרבורג חודשים ארוכים, כאשר צוותי חיל הים הישראלי, ימאים ואנשי המערך הטכני, נמצאו שם ללא אישור חוקי להפליג.
מאמצים דיפלומטיים נרחבים נעשו כדי להוציא את הספינות ואת 50 מטוסי המיראז' 5 שקנתה ישראל מצרפת באותם ימים. משכשלו כל הניסיונות הללו היה ברור כי ניתן יהיה לחלץ את הספינות רק בדרך מבצעית. אחד היוזמים העיקריים לרעיון זה היה אלוף מרדכי (מוקה) לימון, ראש משלחת משרד הביטחון בצרפת, מי שהיה בעבר מפקד חיל הים. ללימון היו קשרים טובים עם משפחת רוטשילד ואתם גובשה התכנית. בתיאום עם גורמים ישראליים וזרים אוהדי ישראל, רשמו בפנמה חברת קש נורבגית בשם "סטארבאס". הספינות, שהיו בלתי חמושות, זוהו כספינות אזרחיות בשרות חברה זו וכך יכלו לצאת לדרך.
באותה עת, ללא קשר לעניין הספינות, הורעו היחסים עם צרפת בעקבות מבצע "תשורה", במסגרתו צה"ל פגע ב-14 מטוסים של שלוש חברות תעופה לבנוניות בשדה התעופה של ביירות. הדבר גרם להחמרת האמברגו. שתי הספינות האחרונות שהושקו יצאו לניסויים בים וקיבלו הוראה ממטה חיל הים להפליג לישראל.
אלה היו ספינות הטילים השישית והשביעית שהגיעו לארץ. מעשה זה הרתיח את הצרפתים, שכן הפרו את כללי הפרוטוקול. עקב כך גורשו שאר הספינות מן הנמל הצבאי לחלק האזרחי השמור פחות, מה שבדיעבד הקל על הברחתן. במקביל החלו הצוותים בהכנות למסע של הספינות לישראל בפיקודו של אל"מ הדר קמחי. לצורך התדלוק הימי גויסו ארבע ספינות של חברת הספנות הלאומית "צים".
בלילה שבין 24 בדצמבר ל-25 בדצמבר 1969, כאשר אזרחי צרפת ואירופה כולה היו בעיצומן של חגיגות חג המולד, לאחר כמה דחיות כתוצאה ממצב הים הסוער, החליט הדר קמחי כי זה הזמן המתאים ביותר למלט את הספינות מנמל שרבורג לישראל. המבצע גרם למתח זמני ביחסים בין ישראל לצרפת, למרות שאזרחים רבים בצרפת הביעו אהדה רבה לפעולה הישראלית.
"מבצע נועה", על שם בתו של ביני תלם, לימים מפקד חיל הים וראש המשלחת הראשונה לשרבורג, היה דוגמה ומופת לתושייה אסטרטגית, ליכולת אלתור מבצעית, טכנית ולוגיסטית, במעטה חשאיות כבד. כלי השיט הגיעו לנמל חיפה ב- 31.12.69 והתקבלו בהתלהבות ובהערצה על ידי שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל בר-לב ,מפקד חיל הים אברהם ( צ'יטה) בוצר ומאות אזרחים שגדשו את רחובות חיפה.
סיפור הרואי זה היה גם נושא לשיר של להקת חיל הים, שחיבר יורם טהרלב והלחין בני נגרי, ומילותיו הראשונות הן:
לא הלבין מפרש באופק, כך מתחיל אותו סיפור,
וחמש ספינות באופל, התחמקו מנחל שרבור
בחשאי יצאו הימה, בלי לצפור ולצפצף,
כי צריכות הן בפנמה, בדחיפות לקידוח נפט
אז תנו להן צ'אנס לספינות משרבור,
וכמו שהצליחו לצלוח, תנו להן צ'אנס, תנו להן צ'אנס
תנו להן צ'אנס לקדוח
