מבצע ה"תושיה" של קצין המודיעין אברהם דר
בימים אלה הלך לעולמו אברהם דר ז"ל, ממקימי המודיעין הצבאי. לזכרו נעלה את מבצע "תושיה" לאחר מערכת סיני, לחילוץ יהודים ממצרים. הטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 14/12/2019
אברהם דר בצעירותו. צילום: מתוך ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%A8
אברהם דר היה לוחם פלמ"ח וממקימי הפלי"ם, כוח במסגרתו השתתף במבצעי העפלה להעלאת ניצולי השואה. במלחמת העצמאות היה סגן ראש המודיעין הימי. אירוע מכונן בתפקידו התרחש ערב מלחמת העצמאות, כאשר נשלח לקפריסין לתחקר מקור על כוונות הצי המצרי לבצע נחיתה בחופי ישראל. מידע מהימן, שהביא מתחקור זה, שלל אופציה זו ובעקבות זאת לא נדרשה מערכת הביטחון להקצות כוחות להגנת החופים. לאחר המלחמה הצטרף ליחידת המודיעין המבצעית 131 שם הפעיל את רשת היהודים במצרים, שנתפסה ביולי 1954, במה שנודע כ"עסק הביש".
ימים ספורים לאחר מערכת סיני ונחיתת הכוחות הבריטיים והצרפתיים בפורט סעיד באוקטובר 1956, תכנן המוסד בשיתוף הצרפתים חילוץ של הקהילה היהודית בפורט סעיד שהייתה במצוקה. למבצע גובשה חוליה בראשות עמד לובה אליאב, קצין חיל הים במלחמת העצמאות, אברהם דר וחייל נוסף, אשר חברו לכוחות הצרפתיים לבושים במדים צרפתיים.
על החוליה הוטל להכשיר את הקרקע להברחתם של יהודי פורט סעיד ארצה. רוב היהודים בפורט סעיד, כ-200 במספר, חיו במרכז הרובע הערבי והחדירה לתוכו, גם בימים ששליטת חיל הנחיתה בעיר נראתה מלאה, הייתה כרוכה בסיכון רב.
לאחר התארגנות בדירת מסתור ששכר המוסד והתקנת תחנת קשר, פעלו שניים מהשלושה בעזרת כמה צעירים יהודים להביא לידיעת אנשי הקהילה את תוכנית הבריחה. ב-11 בנובמבר הציעה החוליה למטה המוסד בארץ לבדוק אפשרות להוצאת היהודים בספינה ולא דרך היבשה כפי שתוכנן תחילה. ההצעה אושרה ולמבצע ניתן הקוד "תושיה". 67 יהודים מפורט סעיד השתכנעו לעזוב את מצרים באמצעות שתי ספינות ישראליות שהתקרבו לנמל, ולעלות לישראל. בינתיים התברר, כי הצרפתים והבריטים ייאלצו לעזוב את העיר תוך זמן קצר ושאלת פינוי היהודים הפכה בוערת. ב-14 בחודש הכין חיל הים למשימה זו שתי ספינות דייג שנחכרו והוכשרו במהירות.
המבצע אורגן במהירות, שתי ספינות דיג ("סער" ו"אופיר"), נקראו לחזור מסיור חופים שגרתי לבסיסן בנמל חיפה. הציוד הצבאי הורד, הן נצבעו בשמות לועזיים (Aphrodite & Castellorizo), והונפו עליהן דגלי איטליה במגמה להעניק להם חזות אזרחית זרה. ב-14 בנובמבר אחר הצהרים ניתנה פקודת ההפלגה לפורט סעיד למפקדים, סגן (מיל') מנחם בו-ימי ("סער") וסגן (מיל') צבי פורת ("אופיר"). ל"סער" נתלווה מפקד השייטת הקטנה סא"ל נפתלי רוזן, ול"אופיר" מפקד הפלגה רס"ן (מיל') יהודה רותם. עד אמצע הדרך, לספינות התלוותה ספינת טורפדו, שנשארה כ-40 מייל מזרחית לפורט סעיד. רק עם פיצול הכוח, נמסרו למפקדי הסד"גים פרטי מטרת ההפלגה.
העולים רוכזו במקום מסוים בקהילה היהודית והורשו להביא איתם לא יותר מ-30 ק"ג של מטען. עם שחר הועלו למשאיות ללא שהיות מיותרות ונסעו אל הנמל. בשש בבוקר יצאו הספינות מחוץ לנמל פורט סעיד. אנשי חיל הים על ספינות הדייג קיבלו את פני העולים בחום. התחושה הייתה עילאית, למרות הים הסוער. הספינות הקטנות היטלטלו קשות, מים הציפו את הסיפונים. בבוקר ה-18 בנובמבר נכנסו הספינות לרציף הצבאי בנמל חיפה. באוטובוסים של הסוכנות הובאו העולים אל "שער העלייה". כך, סגר אברהם דר מעגל במבצע צבאי ואנושי ששורשיו במבצעי ההעפלה בהם השתתף, ועשה זאת שוב והפעם במצרים.
תודה לשלמה גואטה ולאתרי זרוע הים ועמותת חיל הים
בימים אלה הלך לעולמו אברהם דר ז"ל, ממקימי המודיעין הצבאי. לזכרו נעלה את מבצע "תושיה" לאחר מערכת סיני, לחילוץ יהודים ממצרים. הטור השבועי של אפרים לפיד
אברהם דר בצעירותו. צילום: מתוך ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%A8
אברהם דר היה לוחם פלמ"ח וממקימי הפלי"ם, כוח במסגרתו השתתף במבצעי העפלה להעלאת ניצולי השואה. במלחמת העצמאות היה סגן ראש המודיעין הימי. אירוע מכונן בתפקידו התרחש ערב מלחמת העצמאות, כאשר נשלח לקפריסין לתחקר מקור על כוונות הצי המצרי לבצע נחיתה בחופי ישראל. מידע מהימן, שהביא מתחקור זה, שלל אופציה זו ובעקבות זאת לא נדרשה מערכת הביטחון להקצות כוחות להגנת החופים. לאחר המלחמה הצטרף ליחידת המודיעין המבצעית 131 שם הפעיל את רשת היהודים במצרים, שנתפסה ביולי 1954, במה שנודע כ"עסק הביש".
ימים ספורים לאחר מערכת סיני ונחיתת הכוחות הבריטיים והצרפתיים בפורט סעיד באוקטובר 1956, תכנן המוסד בשיתוף הצרפתים חילוץ של הקהילה היהודית בפורט סעיד שהייתה במצוקה. למבצע גובשה חוליה בראשות עמד לובה אליאב, קצין חיל הים במלחמת העצמאות, אברהם דר וחייל נוסף, אשר חברו לכוחות הצרפתיים לבושים במדים צרפתיים.
על החוליה הוטל להכשיר את הקרקע להברחתם של יהודי פורט סעיד ארצה. רוב היהודים בפורט סעיד, כ-200 במספר, חיו במרכז הרובע הערבי והחדירה לתוכו, גם בימים ששליטת חיל הנחיתה בעיר נראתה מלאה, הייתה כרוכה בסיכון רב.
לאחר התארגנות בדירת מסתור ששכר המוסד והתקנת תחנת קשר, פעלו שניים מהשלושה בעזרת כמה צעירים יהודים להביא לידיעת אנשי הקהילה את תוכנית הבריחה. ב-11 בנובמבר הציעה החוליה למטה המוסד בארץ לבדוק אפשרות להוצאת היהודים בספינה ולא דרך היבשה כפי שתוכנן תחילה. ההצעה אושרה ולמבצע ניתן הקוד "תושיה". 67 יהודים מפורט סעיד השתכנעו לעזוב את מצרים באמצעות שתי ספינות ישראליות שהתקרבו לנמל, ולעלות לישראל. בינתיים התברר, כי הצרפתים והבריטים ייאלצו לעזוב את העיר תוך זמן קצר ושאלת פינוי היהודים הפכה בוערת. ב-14 בחודש הכין חיל הים למשימה זו שתי ספינות דייג שנחכרו והוכשרו במהירות.
המבצע אורגן במהירות, שתי ספינות דיג ("סער" ו"אופיר"), נקראו לחזור מסיור חופים שגרתי לבסיסן בנמל חיפה. הציוד הצבאי הורד, הן נצבעו בשמות לועזיים (Aphrodite & Castellorizo), והונפו עליהן דגלי איטליה במגמה להעניק להם חזות אזרחית זרה. ב-14 בנובמבר אחר הצהרים ניתנה פקודת ההפלגה לפורט סעיד למפקדים, סגן (מיל') מנחם בו-ימי ("סער") וסגן (מיל') צבי פורת ("אופיר"). ל"סער" נתלווה מפקד השייטת הקטנה סא"ל נפתלי רוזן, ול"אופיר" מפקד הפלגה רס"ן (מיל') יהודה רותם. עד אמצע הדרך, לספינות התלוותה ספינת טורפדו, שנשארה כ-40 מייל מזרחית לפורט סעיד. רק עם פיצול הכוח, נמסרו למפקדי הסד"גים פרטי מטרת ההפלגה.
העולים רוכזו במקום מסוים בקהילה היהודית והורשו להביא איתם לא יותר מ-30 ק"ג של מטען. עם שחר הועלו למשאיות ללא שהיות מיותרות ונסעו אל הנמל. בשש בבוקר יצאו הספינות מחוץ לנמל פורט סעיד. אנשי חיל הים על ספינות הדייג קיבלו את פני העולים בחום. התחושה הייתה עילאית, למרות הים הסוער. הספינות הקטנות היטלטלו קשות, מים הציפו את הסיפונים. בבוקר ה-18 בנובמבר נכנסו הספינות לרציף הצבאי בנמל חיפה. באוטובוסים של הסוכנות הובאו העולים אל "שער העלייה". כך, סגר אברהם דר מעגל במבצע צבאי ואנושי ששורשיו במבצעי ההעפלה בהם השתתף, ועשה זאת שוב והפעם במצרים.
תודה לשלמה גואטה ולאתרי זרוע הים ועמותת חיל הים
