מסווג ביותר: משרד הבריאות מקים מאגר מידע גנטי

מבירור של מטרת פרויקט "פסיפס" של משרד הבריאות, עולה כי המשרד מקים מאגר דגימות דם, וייתכן ויכלול לאחר מכן גם דגימות ביולוגיות אחרות. בנוסף, התברר כי מערך הסייבר יהווה גוף מנחה לאבטחת המאגר, שתהיה בפועל באחריות משרד הבריאות

 

אילוסטרציה: Bigstock

בחודש יוני האחרון חשף משרד הבריאות את תכנית פסיפס שמקדמת הממשלה, בראשה תעמוד ד״ר יעל וילה. מבירור מעמיק של מטרת הפרויקט, עולה כי משרד הבריאות מקים למעשה מאגר דגימות ביולוגיות, אשר דומה למאגר הביומטרי שנמצא באחריות משרד הפנים. מערך הסייבר, במקרה זה, יהיה גורם מנחה. למעשה, מדינת ישראל יוצרת בזאת כפל מאגרים רגישים, כאשר כל אחד מהם מנוהל על ידי גורם אבטחת מידע ממשלתי אחר - משרד הפנים והבריאות. 

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

במסגרת כנס נקסטק, שהופק על ידי סייברטק וישראל דיפנס ונערך בבאר שבע באמצע חודש נובמבר, גילתה וילה כי מטרת התכנית היא להקים מאגר של כחצי מיליון איש בשלב ראשון לטובת פיתוח פתרונות רפואה מותאמים אישית. תחום הרפואה נמצא גם על הכוונת של רשות החדשנות, שרוצה להפוך את הבריאות לקטר ייצוא, כמו תחום הסייבר.

"פסיפס היא פלטפורמה לחוקרים. מדוע? מכיוון שחוקרים בתחום הרפואי צריכים מידע כדי לעבוד. זו החלטה של המדינה להשקיע 900 מיליוני שקלים לחמש שנים לבריאות דיגיטלית. חלק מהתקציב הזה מושקע ב'פסיפס'. המטרה היא עידוד מחקר אקדמי וקליני במטרה, גם, לתמוך בייצוא", אמרה ד"ר וילה בכנס  .

כדי להבין מה בדיוק מתכננים במשרד הבריאות פנינו לתגובה, ומסתבר כי בשלב ראשון מתכננים לאסוף דגימות דם מאזרחים שיהיו מוכנים לשתף פעולה. "פסיפס, המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית, נועד להקים תשתית לאומית של מידע, דגימות וכלים אנליטיים, וזאת במטרה להביא את הפוטנציאל של ישראל למיצוי בתחומי הרפואה המותאמת אישית, ולהציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם", אומרים בתגובה של משרד הבריאות. "על גבי התשתית ניתן יהיה לבצע מחקרים ולפתח פתרונות מותאמים אישית למניעה וטיפול. פסיפס הוא מיזם שההצטרפות אליו חופשית לחלוטין ומרצון, של מי שיבחרו לתרום דגימה ומידע למיזם. המיזם מחויב לשמירה על פרטיות התורמים".

הכתבות הכי נקראות באתר:

עדויות מאיראן: משמרות המהפכה טבחו במפגינים

דיווח: "רוסיה ביצעה ניסוי בירי טיל היפרסוני"

המתקפה וההתנצלות: סאגת הספייק בהודו נמשכת

אלביט מציגה: מערכת רכבית נגד רחפנים

צוללת ובה כמות גדולה של סמים נתפסה בספרד

בפסיפס מתכוונים לאסוף בתחילה דגימות דם ובעתיד תיבחן האפשרות לאסוף דגימות ביולוגיות מסוגים נוספים. ככל הנראה גם DNA. הדגימות והמידע ישמרו באופן מאובטח וניתן לזיהוי במאגר, כדי לאפשר הוספת מידע על התורם במשך הזמן (בהסכמה). המידע יונגש לחוקרים לאחר אנונימיזציה מתאימה (התממה), ובסביבת מחקר ייעודית ומאובטחת, ולא ניתן יהיה להוציאו אל מחוץ למשרד. עוד עולה מתגובת משרד הבריאות כי "המאגר הגנטי יסווג ברמת האבטחה הגבוהה ביותר במשרד הבריאות ("מסווג ביותר") וייהנה מההגנה האיכותית ביותר שמשרד הבריאות מספק במסגרת תפיסת הגנת הסייבר שלו".

מודל הגנת הסייבר ואבטחת המידע של משרד הבריאות הוא מודל מעגלי, המציב כמה שכבות הגנה על מאגר המידע המסווג. הגנה על מאגר המידע, היישום, הגישה, התשתית וניטור שוטף (Cyber Security Operation Center). הגנת הסייבר במשרד הבריאות מונחית על ידי מערך הסייבר הממשלתי.

אולי יעניין אותך גם

באדיבות PCYSYS

המטרה: בדיקת חדירות מספר פעמים בשבוע

חברת PCYSYS מספקת פתרון בדיקת חדירות על התתקנה מקומית בלבד. "את המערכת הלקוח מפעיל בעצמו לאחר ההתקנה. בממוצע, ההמלצה היא לבצע בדיקת חדירות בין פעמיים לשלוש בשבוע לכל אזור ברשת", מסביר אמיתי רצון, מנכ"ל החברה. ראיון מיוחד