האם קריית החינוך של אשכול תחת איום נ"ט?

מועצת אשכול הוציאה לאחרונה מזכר ובו הודיעה כי החל תהליך של ייעור ביטחוני סביב המוסד החינוכי של המועצה. למרות שאין התייחסות ישירה לאיום נ"ט, כמה תקריות שאירעו לאחרונה מצביעות על כך שמדובר בהחלטה על רקע איום קיים, גם אם אינו מידי

 

רקטה שנחתה באזור עוטף עזה. צילום: AP

מזכר עדכני שהוציאה מועצת אשכול לתושבים חושף כי החל תהליך של ייעור בטחוני סביב קריית החינוך של המועצה. הקריה נמצאת במרחק של כ-5600 מטרים מגבול עזה, ומכאן עולה השאלה מדוע כעת, לאחר הסבב האחרון של הלחימה בעזה, החליטו במועצה וצה"ל על הצורך בייעור ביטחוני.

ייעור ביטחוני לא נועד לצרכי שיפור הנוף, אלא ככלי התמודדות ביטחוני. עם איזה אמל"ח נועד להתמודד הייעור? עצים נועדו להסתיר את קו הראייה לאמל"ח בגובה נמוך כמו צלפים או טילי נ"ט. מכיוון שהטווח גדול מידי לצלפים, הייעור ככל הנראה נועד להתמודד עם תרחיש של ירי נ"ט לעבר קריית החינוך. דוגמא לשימוש בעצים לאותה מטרה ניתן לראות בקו הרכבת אשקלון - באר שבע, בחלקים בהם המסילה חשופה בסמוך לגבול עזה.

איום הנ"ט מעזה אינו חדש, אך התגבר בשנה האחרונה בעיקר לאחר ירי הנ"ט לעבר רכב ישראלי בכניסה לקיבוץ ארז בחודש מאי האחרון, באירוע בו נרצח משה פדר ז"ל. לאחריו, החלו בצה"ל לחשוב כיצד ממגנים יישובים בטווח האמל"ח. מדובר בטווח ראייה חשוף של בין 5-6 ק"מ מהגבול. לחמאס יש מגוון אמצעי נ"ט, ביניהם, סאגר, פאגוט, RPG-7 וקורנט. "במערכת הביטחון מתכוונים לשתול בזמן הקרוב עצים סמוך לבתים ביישובי העוטף, במטרה להגן עליהם מפני אפשרות של פגיעת טילי נ"ט מרצועת עזה", נכתב בפרסום של חדשות 13 ביולי האחרון. חודשיים לאחר האירוע בארז.

מאמצי המיגון בפני נ"ט לאחר אותו אירוע כוללים גם בניה של חומה ייעודית בחלקים החשופים של כביש 34, המוביל מצומת יד מרדכי לצומת שער הנגב. במקביל, החלו במשרד הביטחון לבנות גם תילי עפר מול יישובים בגבול על מנת להסתיר את קו הראייה למפעילי נ"ט מעזה. מאמצים אלה עתידים לכלול גם הסתרה של חלקים חשופים בכביש 232 בעתיד. אירוע נוסף אירע בסבב הלחימה האחרון, לאחר שכלי טיס של חיל האוויר תקף שני פעילים של הג'יהאד האסלאמי לפני שיגור טילי נ"ט.

לא קוראים לילד בשמו

למרות ההיגיון המסדר, שהליך הייעור הביטחוני סביב קריית החינוך באשכול הוא המשך ההתגוננות מול איום הנ"ט שהחל במאי האחרון, בצה"ל ובמועצה נמנעים מלקרוא לילד בשמו. "קריית החינוך נבנתה על פי כללי המיגון הגבוהים והמחמירים ביותר. אנשי הצבא סרקו מספר פעמים במרחב הקריה ונתנו את כל האישורים מבחינת הגנה ביטחונית. יחד עם זאת, בשל החשש וכדי לחזק את תחושת המוגנות – התחלנו בתהליך של ייעור בטחוני לאורך קריית החינוך והצבת מגוניות נוספות", נכתב במזכר המועצה.

גם בצה"ל טוענים כי "בחודשים האחרונים, מתקיים מאמץ לארגון המרחב באזורים מסוימים בעוטף עזה על מנת להתאים את המרחב לאיומים, ביניהם גם איום הנ״ט והירי הישיר. במסגרת מאמץ זה מתקיימות עבודות עפר והנדסה במרחב, סלילת צירים עוקפים, והסתרת צירים חשופים לירי. במקרה המדובר, תהליך 'הייעור הביטחוני' החל מתוך כוונה לחזק את תחושת הביטחון בקרב תושבי עוטף עזה ולא מתוך איום ממשי על המוסד החינוכי".

נראה כי ההימנעות של צה"ל לקבוע באופן מפורש שישנו תרחיש איום כללי של ירי נ"ט לעבר קריית החינוך נובעת מהרצון לא לייצר פאניקה בקרב התושבים. קריית חינוך אינה מרכיב שניתן להזיז בקלות. עם זאת, אוסף הנסיבות - הימצאות קריית החינוך בטווח טילי הנ"ט המודרניים בעזה, האירוע במאי האחרון בארז, הליך ההתגוננות האזורי שמוביל צה"ל בעוטף בפני נ"ט, וניסיון הירי בסבב האחרון, מצביעים על כך כי מדובר בהחלטה שהתקבלה על רקע איום קיים, גם אם אינו מידי.