הנפקת התעשייה האווירית: הרוב תלוי באוויר
התקשורת מדווחת לאחרונה על התקדמות בתהליך הנפקת החברה, זאת למרות האפשרויות המוגבלות של ממשלת מעבר לקידום הליך כה משמעותי. לאור הפרסומים, פנינו לגופים האחראים על התהליך כדי להבין היכן עומדים הדברים
עמי רוחקס דומבה
| 06/11/2019
יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר. צילום: חיים צח - לע"מ
לאור הפרסומים האחרונים סביב ההנפקה הקרבה, לכאורה, של התעשייה האווירית, עולות מספר שאלות סביב האפשרות שמהלך כזה יצא בזמן ממשלת מעבר. נציין כי ממשלת מעבר מוגבלת ביכולות שלה לבצע מהלכים גדולים, בין היתר גם שינוי מבני בחברה הביטחונית-ממשלתית הגדולה בארץ.
פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם ניתן לבצע שינוי מבני בחברה ממשלתית בזמן ממשלת מעבר. ובכן, כמו במערכון של החמישייה הקאמרית עם התיקון במוסך - התשובה היא 'נפתח - נראה'. לפי היועמ"ש, כל מקרה בתקופת ממשלת מעבר יבחן לגופו. "כל החלטה המתקבלת בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר, גם החלטות הנוגעות לחברות ממשלתיות, טעונות בדיקה משפטית בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הנושא ייבחן על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והייעוץ המשפטי לממשלה", נכתב בתגובה הרשמית של משרד המשפטים.
בחיפוש שלנו אחר תשובה פנינו לאחר היועמ"ש לחברת רפאל. מדוע? מכיוון שצצו שמועות בשיח הביטחוני בארץ, לפיהן ייתכן רפאל תקנה חלקים מהתעשייה האווירית בתהליך הפרטה או טרם הנפקה. בחברת רפאל הכחישו שיש מגעים בכיוון. "הנושא לא עומד על הפרק", נכתב בתגובה הרשמית של רפאל.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הגורם השלישי אליו פנינו - הכנסת, ליתר דיוק - ועדת חוץ וביטחון. ההיגיון אומר שאם חברה ממשלתית ביטחונית עוברת דיונים על הליך הנפקה, שיח כזה יתנהל גם בוועדת חוץ וביטחון. ובכן, גם כאן, התברר שאין ממש דיונים כאלה. "ועדת החוץ והביטחון הזמנית לא קבעה דיון בסוגיה זו, והנושא יישקל ככל שיעלה צורך ספציפי", נכתב בתגובה הרשמית של הוועדה.
גוף נוסף אליו פנינו הוא משרד האוצר שתחתיו פועלת רשות החברות. כן, זו שמקדמת את הליך ההנפקה. מרשות החברות ביקשנו את הדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, שערכה אותו עבור הרשות במסגרת ההחלטה האם להנפיק את התעשייה האווירית. דו"ח כזה, אם נעשה עבור גורם ממשלתי, אינו אמור להיות מסווג מהציבור. טרם התקבלה תשובת רשות החברות בנושא.
הגורם חמישי אליו פנינו בהקשר זה הוא מלמ"ב במשרד הביטחון. זאת, מכיוון שאם יש הליך הנפקה של התעשייה האווירית, אגף מלמ"ב צריך להיות הראשון להגיד כיצד ליישם אותו. התעשייה האווירית כוללת בחובה מגוון מפעלים סודיים, וככאלו, יש להחריג אותם מגורמים זרים שירכשו מניות בתעשייה האווירית, כאשר תהיה ציבורית. בתעש למשל, הוציאו את מפעל גבעון לחברה ממשלתית בשם תומר. כדוגמא למהלכים שעושה מלמ"ב טרם הפרטה או הנפקה של חברה ממשלתית ביטחונית. טרם התקבלה תשובת משרד הביטחון.
פנינו גם למשרד רוה"מ בשאלה מתי תכונס ועדת שרים להפרטה לדון בנושא. טרם קיבלנו תשובה.
לסיכום, אין עשן בלי אש. אם גורמים בתעשייה האווירית ורשות החברות משתמשים בתקשורת לקידום אינטרסים הקשורים להנפקת החברה, כנראה שיש דברים בגו. אילו דברים בדיוק? לא ברור. כאמור, נראה כי מישהו רתם את העגלה לפני הסוסים.
התקשורת מדווחת לאחרונה על התקדמות בתהליך הנפקת החברה, זאת למרות האפשרויות המוגבלות של ממשלת מעבר לקידום הליך כה משמעותי. לאור הפרסומים, פנינו לגופים האחראים על התהליך כדי להבין היכן עומדים הדברים
יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר. צילום: חיים צח - לע"מ
לאור הפרסומים האחרונים סביב ההנפקה הקרבה, לכאורה, של התעשייה האווירית, עולות מספר שאלות סביב האפשרות שמהלך כזה יצא בזמן ממשלת מעבר. נציין כי ממשלת מעבר מוגבלת ביכולות שלה לבצע מהלכים גדולים, בין היתר גם שינוי מבני בחברה הביטחונית-ממשלתית הגדולה בארץ.
פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם ניתן לבצע שינוי מבני בחברה ממשלתית בזמן ממשלת מעבר. ובכן, כמו במערכון של החמישייה הקאמרית עם התיקון במוסך - התשובה היא 'נפתח - נראה'. לפי היועמ"ש, כל מקרה בתקופת ממשלת מעבר יבחן לגופו. "כל החלטה המתקבלת בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר, גם החלטות הנוגעות לחברות ממשלתיות, טעונות בדיקה משפטית בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הנושא ייבחן על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והייעוץ המשפטי לממשלה", נכתב בתגובה הרשמית של משרד המשפטים.
בחיפוש שלנו אחר תשובה פנינו לאחר היועמ"ש לחברת רפאל. מדוע? מכיוון שצצו שמועות בשיח הביטחוני בארץ, לפיהן ייתכן רפאל תקנה חלקים מהתעשייה האווירית בתהליך הפרטה או טרם הנפקה. בחברת רפאל הכחישו שיש מגעים בכיוון. "הנושא לא עומד על הפרק", נכתב בתגובה הרשמית של רפאל.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הגורם השלישי אליו פנינו - הכנסת, ליתר דיוק - ועדת חוץ וביטחון. ההיגיון אומר שאם חברה ממשלתית ביטחונית עוברת דיונים על הליך הנפקה, שיח כזה יתנהל גם בוועדת חוץ וביטחון. ובכן, גם כאן, התברר שאין ממש דיונים כאלה. "ועדת החוץ והביטחון הזמנית לא קבעה דיון בסוגיה זו, והנושא יישקל ככל שיעלה צורך ספציפי", נכתב בתגובה הרשמית של הוועדה.
גוף נוסף אליו פנינו הוא משרד האוצר שתחתיו פועלת רשות החברות. כן, זו שמקדמת את הליך ההנפקה. מרשות החברות ביקשנו את הדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, שערכה אותו עבור הרשות במסגרת ההחלטה האם להנפיק את התעשייה האווירית. דו"ח כזה, אם נעשה עבור גורם ממשלתי, אינו אמור להיות מסווג מהציבור. טרם התקבלה תשובת רשות החברות בנושא.
הגורם חמישי אליו פנינו בהקשר זה הוא מלמ"ב במשרד הביטחון. זאת, מכיוון שאם יש הליך הנפקה של התעשייה האווירית, אגף מלמ"ב צריך להיות הראשון להגיד כיצד ליישם אותו. התעשייה האווירית כוללת בחובה מגוון מפעלים סודיים, וככאלו, יש להחריג אותם מגורמים זרים שירכשו מניות בתעשייה האווירית, כאשר תהיה ציבורית. בתעש למשל, הוציאו את מפעל גבעון לחברה ממשלתית בשם תומר. כדוגמא למהלכים שעושה מלמ"ב טרם הפרטה או הנפקה של חברה ממשלתית ביטחונית. טרם התקבלה תשובת משרד הביטחון.
פנינו גם למשרד רוה"מ בשאלה מתי תכונס ועדת שרים להפרטה לדון בנושא. טרם קיבלנו תשובה.
לסיכום, אין עשן בלי אש. אם גורמים בתעשייה האווירית ורשות החברות משתמשים בתקשורת לקידום אינטרסים הקשורים להנפקת החברה, כנראה שיש דברים בגו. אילו דברים בדיוק? לא ברור. כאמור, נראה כי מישהו רתם את העגלה לפני הסוסים.
