מות אל בגדדי: תמונת המודיעינית המורכבת
המבצע של הכוחות המיוחדים האמריקנים לתפיסת מנהיג דאעש, יכול לשמש תסריט לסרט הוליוודי מדהים. אך הסיפור האמיתי הוא דווקא איסוף המודיעין. אייל פינקו משרטט את המפה המודיעינית הכה מורכבת שנבנתה
אייל פינקו
| 04/11/2019
אל בגדדי. צילום: AP
ב- 26/10/2019 פרצו הכוחות המיוחדים האמריקניים אל מעונו הארעי של מנהיג דאעש, אבו בכר אל בגדדי, וחיסלו את שומריו. בעוד הכוחות מתקדמים אליו הוא פוצץ עצמו באמצעות חגורת נפץ, במנהרות המסתור התת קרקעיות שמתחת למסתור שלו, על מנת שלא להיכנע ולמסור עצמו חי לידי ארה"ב.
הכוחות האמריקניים יצאו למבצע רחוק מאוד מבסיסם שבעיראק, כשהם חוצים את קו הגבול הטורקי ואת קו הגבול הרוסי ונכנסים לשטחים שבשליטת טורקיה ורוסיה, בתיאום ובאישור שתי המדינות. וכך, בטיסה בגובה נמוך מאוד על מנת שלא להתגלות הם נכנסים לשטח הסורי בקרבת כוחות סוריים וכוחות דעאש השוהים באזור.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
התקיפה עצמה החלה באמצעות ירי טילים מהאוויר לעבר ביתו של אל בגדדי על ידי שמונה מסוקי אפאצ'י וייתכן שאף באמצעות כטב"מי תקיפה. לאחר ירי הטילים על הבית, הונחת כוח הקומנדו האמריקני, שהורכב ככל הנראה מאנשי כוח דלתא ומהקומנדו הימי, באמצעות שני מסוקי CH-47, ופרץ למתחם ביתו של אל בגדדי ולמנהרות התת קרקעיות שמתחתיו.
מבצע שכזה, עמוק בשטח אויב ורחוק מבסיס הבית של הכוחות האמריקנים, דורש מידע מודיעיני אינטימי אודות היעד, מבנהו וחדריו, ההתנהלות בו, סדרי האבטחה ומספר האנשים השוהים בו, נתיבי הגישה והנסיגה ובעיקר מודיעין מדויק ובזמן אמת על הימצאותו של האובייקט - במקרה זה אל בגדדי, בביתו בזמן הפעילות המתוכנן.
האיסוף האמריקני
סוכנויות המודיעין האמריקניות עסקו רבות בשנים האחרונות באיתור מיקומו של אל בגדדי. בין הסוכנויות שפעלו לאתרו היו ה-CIA, ה-NSA, סוכנות איסוף הסיגינט (מודיעין האותות) האמריקנית, ה-NGA - האחראית על איסוף מודיעין חזותי, וגופי המודיעין הצבאי, ה-DIA וה-ONI.
סוכנויות האיסוף האמריקני, אשר הפעילו מערכה שלמה וכוללת לאיסוף המודיעין ולאיתורו של אל בגדדי, פעלו במגוון רחב של אמצעים: החל מגיוס והפעלת סוכנים בקרב הארגון ובמדינות האזור (בדגש על סוריה ועיראק); הפעלת אמצעים לאיסוף אותות אלקטרוניים ומעקב אחר טלפונים; מחשבים וניטור האינטרנט (המהווה תווך בו מתבצעת תקשורת סמויה וחשאית בין גורמי טרור); מבצעי קומנדו לאיסוף מודיעין עומק בשטח האויב; מודיעין חזותי, המתקבל מצילום באמצעות לוויינים וכלי טיס לא מאויישים; ושיתופי פעולה מודיעיניים בין מדינות.
שילוב האמצעים המודיעיניים, ואיסוף פיסות המידע זו לזו, מסייע ומאפשר בניית תמונת מודיעין מלאה, כזו המאפשרת ביצוע פעולות מבצעיות כירורגיות.
בדרך אל אל-בגדדי
המידע אודות מיקומו של אל בגדדי הגיע לידי האמריקנים באופן לא צפוי. חמישה חודשים טרם המבצע נתפסו בסמוך לגבול סוריה עם עיראק אשתו של עוזרו הקרוב של מנהיג דאעש ושליח מטעמו. בחפציהם של השניים התגלו טלפונים סלולריים בהם עשו שימוש באופן רצוף וקבוע, בניגוד לאל בגדדי וצוותו הקרוב, אשר לא עשו שימוש כלל בטלפונים סלולריים.
חקירה פורנזית של הטלפונים הסלולריים שבידי השניים ופענוח תקשורתי (הקרוי – מחקר תקשורת) של השיחות שבוצעו מהטלפונים, העלו את המסלולים והמקומות בהם ביקרו השניים ואת רשת האנשים איתם שוחחו.
כך למעשה הצליחו שירותי המודיעין האמריקני להבין באילו דרכים ומקומות הסתובבו ושהו האנשים זמן רב יותר, ומכך הצליחו להפיק מדפסים (כלומר את דפוסי הפעולה שלהם). מתוך המדפסים של השניים אותרו מספר כפרים אשר נחשדו כאתרים בהם עשוי אל בגדדי להיות.
ההריסות לאחר התקיפה האמריקנית על מתחמו של אל בגדדי. צילום: AP
מכאן נדרש היה להדק את טבעות החיפוש. לשם כך, גויסו סוכנים בקרב תושבי הכפרים. סוכנים אלה גויסו על ידי המורדים הכורדים והמודיעין האמריקני בעיקר ממניעים אידאולוגיים. סוכנים אלה, יחד עם איסוף סיגינט (איסוף נתוני שיחות טלפון והאזנה לשיחות) ואיסוף מודיעין חזותי ממערך הלוויינים האמריקני, הוביל למיקוד בכפר בארישה, שבצפון-מערב סוריה.
על מנת שלא לחשוף ולסכן את הסוכנים, גויסו סוכנים אשר מתוקף תפקידם ופרנסתם נעו בכבישים ובדרכים, והייתה להם סבירות להגיע לגבול עם עיראק, שם נפגשו עם מפעיליהם האמריקניים ומסרו להם את המודיעין על אל בגדדי.
סוכן שהופעל על ידי הכורדים איתר את הבית בו שהה אל בגדדי. במשך כחודשיים אסף מידע רב על הבית עצמו, על מבנה החדרים, המנהרות התת-קרקעיות, סידורי השמירה והשומרים שבו, ועוד.
המידע על התחתונים
המידע המשמעותי ביותר שהביא סוכן זה, כחודש לפני ביצוע המבצע, הוא זוג תחתונים של אל בגדדי, ובאמצעותם נלקחה דגימת DNA שלו על מנת לאמת שאכן הוא זה אשר גר בבית וזיהויו נכון.
וכך, במהלך החודש האחרון החלו ההכנות הקדחתניות למבצע. נבנה דגם של ביתו של אל בגדדי, והחלו בתכנון תוכניות מבצעיות מפורטות ואימון לקראת הביצוע. במהלך חודש זה התהדק הליווי המודיעיני והאיסוף באמצעים החזותיים ואמצעי הסיגינט סביב מקום מגוריו של ראש ארגון דעאש.
הנשיא טראמפ ובכירי ביטחוניים עוקבים אחר המבצע. צילום: אתר הבית הלבן
האיסוף נעשה באופן כזה שלא יעורר חשד או יותיר חותם ("שריטה") בתהליך האיסוף, כך למשל לא בוצע איסוף על ידי כלי טיס לא מאוישים, אשר טיסתם באוויר מלווה בחותמת רעש שניתן לגלותה.
לאחר המבצע
כוחות הקומנדו האמריקני שפשטו על ביתו של אל בגדדי אספו עימם שבויים ואמצעי מחשוב רבים. אמצעים אלה עשויים להיות משמעותיים מאד במאבק רב השנים למיגור כוחו של ארגון דעאש, ועשויים לסייע רבות בידי הכוחות האמריקניים באיתור מחליפיו של אל בגדדי ואיתור פעילי הארגון.
אומנם מבצע הקומנדו יכול לשמש, וככל הנראה ישמש, כסיפור לסרט הוליוודי חדש מותח ומורט עצבים, אך למעשה הסיפור האמיתי כאן הוא סיפור האיסוף וההערכה המודיעיניים: הרכבת חלקיקי המידע זה לזה לכדי תמונת מודיעין שלמה ואינטגרטיבית; הפעלת הסוכנים בכפר של אל בגדדי ושליפתם לגבול העיראקי לשם חילוץ המידע מהם; המידע שהופק מהטלפונים הסלולריים; והתכנון המודיעיני המפורט.
הסיפור המודיעיני של אנשי האיסוף והמחקר הוא הסיפור האמיתי מאחורי מבצע אל-בגדדי. סיפורם של אנשי המודיעין, אנשי הצללים אשר פעלו מאחורי אור הזרקורים ללא ליאות לילות כימים, ונשאו על כתפיהם דילמות מודיעיניות ואי-ודאות אותה הם נדרשו לעבד, להעריך ולהטמיע בקרב הכוח הלוחם, אשר נשלח ללכוד את אל-בגדדי. אנשי המודיעין הם אלו אשר שאפשרו ביצוע מבצעי מרתק זה.
המבצע של הכוחות המיוחדים האמריקנים לתפיסת מנהיג דאעש, יכול לשמש תסריט לסרט הוליוודי מדהים. אך הסיפור האמיתי הוא דווקא איסוף המודיעין. אייל פינקו משרטט את המפה המודיעינית הכה מורכבת שנבנתה
אל בגדדי. צילום: AP
ב- 26/10/2019 פרצו הכוחות המיוחדים האמריקניים אל מעונו הארעי של מנהיג דאעש, אבו בכר אל בגדדי, וחיסלו את שומריו. בעוד הכוחות מתקדמים אליו הוא פוצץ עצמו באמצעות חגורת נפץ, במנהרות המסתור התת קרקעיות שמתחת למסתור שלו, על מנת שלא להיכנע ולמסור עצמו חי לידי ארה"ב.
הכוחות האמריקניים יצאו למבצע רחוק מאוד מבסיסם שבעיראק, כשהם חוצים את קו הגבול הטורקי ואת קו הגבול הרוסי ונכנסים לשטחים שבשליטת טורקיה ורוסיה, בתיאום ובאישור שתי המדינות. וכך, בטיסה בגובה נמוך מאוד על מנת שלא להתגלות הם נכנסים לשטח הסורי בקרבת כוחות סוריים וכוחות דעאש השוהים באזור.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
התקיפה עצמה החלה באמצעות ירי טילים מהאוויר לעבר ביתו של אל בגדדי על ידי שמונה מסוקי אפאצ'י וייתכן שאף באמצעות כטב"מי תקיפה. לאחר ירי הטילים על הבית, הונחת כוח הקומנדו האמריקני, שהורכב ככל הנראה מאנשי כוח דלתא ומהקומנדו הימי, באמצעות שני מסוקי CH-47, ופרץ למתחם ביתו של אל בגדדי ולמנהרות התת קרקעיות שמתחתיו.
מבצע שכזה, עמוק בשטח אויב ורחוק מבסיס הבית של הכוחות האמריקנים, דורש מידע מודיעיני אינטימי אודות היעד, מבנהו וחדריו, ההתנהלות בו, סדרי האבטחה ומספר האנשים השוהים בו, נתיבי הגישה והנסיגה ובעיקר מודיעין מדויק ובזמן אמת על הימצאותו של האובייקט - במקרה זה אל בגדדי, בביתו בזמן הפעילות המתוכנן.
האיסוף האמריקני
סוכנויות המודיעין האמריקניות עסקו רבות בשנים האחרונות באיתור מיקומו של אל בגדדי. בין הסוכנויות שפעלו לאתרו היו ה-CIA, ה-NSA, סוכנות איסוף הסיגינט (מודיעין האותות) האמריקנית, ה-NGA - האחראית על איסוף מודיעין חזותי, וגופי המודיעין הצבאי, ה-DIA וה-ONI.
סוכנויות האיסוף האמריקני, אשר הפעילו מערכה שלמה וכוללת לאיסוף המודיעין ולאיתורו של אל בגדדי, פעלו במגוון רחב של אמצעים: החל מגיוס והפעלת סוכנים בקרב הארגון ובמדינות האזור (בדגש על סוריה ועיראק); הפעלת אמצעים לאיסוף אותות אלקטרוניים ומעקב אחר טלפונים; מחשבים וניטור האינטרנט (המהווה תווך בו מתבצעת תקשורת סמויה וחשאית בין גורמי טרור); מבצעי קומנדו לאיסוף מודיעין עומק בשטח האויב; מודיעין חזותי, המתקבל מצילום באמצעות לוויינים וכלי טיס לא מאויישים; ושיתופי פעולה מודיעיניים בין מדינות.
שילוב האמצעים המודיעיניים, ואיסוף פיסות המידע זו לזו, מסייע ומאפשר בניית תמונת מודיעין מלאה, כזו המאפשרת ביצוע פעולות מבצעיות כירורגיות.
בדרך אל אל-בגדדי
המידע אודות מיקומו של אל בגדדי הגיע לידי האמריקנים באופן לא צפוי. חמישה חודשים טרם המבצע נתפסו בסמוך לגבול סוריה עם עיראק אשתו של עוזרו הקרוב של מנהיג דאעש ושליח מטעמו. בחפציהם של השניים התגלו טלפונים סלולריים בהם עשו שימוש באופן רצוף וקבוע, בניגוד לאל בגדדי וצוותו הקרוב, אשר לא עשו שימוש כלל בטלפונים סלולריים.
חקירה פורנזית של הטלפונים הסלולריים שבידי השניים ופענוח תקשורתי (הקרוי – מחקר תקשורת) של השיחות שבוצעו מהטלפונים, העלו את המסלולים והמקומות בהם ביקרו השניים ואת רשת האנשים איתם שוחחו.
כך למעשה הצליחו שירותי המודיעין האמריקני להבין באילו דרכים ומקומות הסתובבו ושהו האנשים זמן רב יותר, ומכך הצליחו להפיק מדפסים (כלומר את דפוסי הפעולה שלהם). מתוך המדפסים של השניים אותרו מספר כפרים אשר נחשדו כאתרים בהם עשוי אל בגדדי להיות.
ההריסות לאחר התקיפה האמריקנית על מתחמו של אל בגדדי. צילום: AP
מכאן נדרש היה להדק את טבעות החיפוש. לשם כך, גויסו סוכנים בקרב תושבי הכפרים. סוכנים אלה גויסו על ידי המורדים הכורדים והמודיעין האמריקני בעיקר ממניעים אידאולוגיים. סוכנים אלה, יחד עם איסוף סיגינט (איסוף נתוני שיחות טלפון והאזנה לשיחות) ואיסוף מודיעין חזותי ממערך הלוויינים האמריקני, הוביל למיקוד בכפר בארישה, שבצפון-מערב סוריה.
על מנת שלא לחשוף ולסכן את הסוכנים, גויסו סוכנים אשר מתוקף תפקידם ופרנסתם נעו בכבישים ובדרכים, והייתה להם סבירות להגיע לגבול עם עיראק, שם נפגשו עם מפעיליהם האמריקניים ומסרו להם את המודיעין על אל בגדדי.
סוכן שהופעל על ידי הכורדים איתר את הבית בו שהה אל בגדדי. במשך כחודשיים אסף מידע רב על הבית עצמו, על מבנה החדרים, המנהרות התת-קרקעיות, סידורי השמירה והשומרים שבו, ועוד.
המידע על התחתונים
המידע המשמעותי ביותר שהביא סוכן זה, כחודש לפני ביצוע המבצע, הוא זוג תחתונים של אל בגדדי, ובאמצעותם נלקחה דגימת DNA שלו על מנת לאמת שאכן הוא זה אשר גר בבית וזיהויו נכון.
וכך, במהלך החודש האחרון החלו ההכנות הקדחתניות למבצע. נבנה דגם של ביתו של אל בגדדי, והחלו בתכנון תוכניות מבצעיות מפורטות ואימון לקראת הביצוע. במהלך חודש זה התהדק הליווי המודיעיני והאיסוף באמצעים החזותיים ואמצעי הסיגינט סביב מקום מגוריו של ראש ארגון דעאש.
הנשיא טראמפ ובכירי ביטחוניים עוקבים אחר המבצע. צילום: אתר הבית הלבן
האיסוף נעשה באופן כזה שלא יעורר חשד או יותיר חותם ("שריטה") בתהליך האיסוף, כך למשל לא בוצע איסוף על ידי כלי טיס לא מאוישים, אשר טיסתם באוויר מלווה בחותמת רעש שניתן לגלותה.
לאחר המבצע
כוחות הקומנדו האמריקני שפשטו על ביתו של אל בגדדי אספו עימם שבויים ואמצעי מחשוב רבים. אמצעים אלה עשויים להיות משמעותיים מאד במאבק רב השנים למיגור כוחו של ארגון דעאש, ועשויים לסייע רבות בידי הכוחות האמריקניים באיתור מחליפיו של אל בגדדי ואיתור פעילי הארגון.
אומנם מבצע הקומנדו יכול לשמש, וככל הנראה ישמש, כסיפור לסרט הוליוודי חדש מותח ומורט עצבים, אך למעשה הסיפור האמיתי כאן הוא סיפור האיסוף וההערכה המודיעיניים: הרכבת חלקיקי המידע זה לזה לכדי תמונת מודיעין שלמה ואינטגרטיבית; הפעלת הסוכנים בכפר של אל בגדדי ושליפתם לגבול העיראקי לשם חילוץ המידע מהם; המידע שהופק מהטלפונים הסלולריים; והתכנון המודיעיני המפורט.
הסיפור המודיעיני של אנשי האיסוף והמחקר הוא הסיפור האמיתי מאחורי מבצע אל-בגדדי. סיפורם של אנשי המודיעין, אנשי הצללים אשר פעלו מאחורי אור הזרקורים ללא ליאות לילות כימים, ונשאו על כתפיהם דילמות מודיעיניות ואי-ודאות אותה הם נדרשו לעבד, להעריך ולהטמיע בקרב הכוח הלוחם, אשר נשלח ללכוד את אל-בגדדי. אנשי המודיעין הם אלו אשר שאפשרו ביצוע מבצעי מרתק זה.
