עם או בלי אל בגדדי - דאעש חי ופועל
יש להיזהר מההכרזות על "הבסת ארגון המדינה האסלאמית" לאחר חיסולו של אל בגדדי. הפסקת הלחימה מצד המערב, תאפשר לו זמן התארגנות ובנייה מחדש. גם במותו של מנהיגם, הרעיון והתשתית של ארגון הטרור עדיין חיים בשטח. פרשנות
עומר דוסטרי
| 28/10/2019
דגל המדינה האסלאמית. הרעיון עדיין חי. צילום (ארכיון): AP
הכרזת ארצות הברית בדבר חיסולו של מנהיג "המדינה האסלאמית", הידוע בכינויו אבו בכר אל בגדדי, על ידי הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקני, מהווה מכה מוראלית קשה לארגון. היא מתווספת להפלת הח'ליפות האסלאמית בסוריה ובעיראק. החיסול ייצרב בתודעה של הארגון לפחות בטווח הזמן המידי אולם, בטווח הארוך, ספק רב אם המהלך ישפיע כהוא זה על פעילות "המדינה האסלאמית".
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הארגון כבר הוכיח בתקופה האחרונה כי הוא חי וקיים. הח'ליפות האסלאמית אמנם נפלה, אך רוחו של הארגון עדיין פועמת ומטילה אימים בסוריה, בעיראק ובמקומות נוספים במזרח-התיכון ובאפריקה. השטחים אבדו, אך הארגון לא נוצח מבחינה רעיונית ומבצעית. כך למשל, מאז ינואר 2018, חודש שבו איבד "המדינה האסלאמית" כמעט את כל שטחו, היה הארגון מעורב ב-25 פיגועי הכוונה והשראה ברחבי העולם - רבים מהם פיגועי התאבדות. אותם פיגועים גבו את חייהם של יותר מ-850 בני אדם. זכורה מכולם הייתה סדרת הפיגועים שביצע הארגון ב-21 באפריל בשלוש כנסיות ושלושה מלונות יוקרה בסרי לנקרה, שבה נרצחו כ-253 בני אדם. הפיגועים מלמדים על נכונות וכוונת הארגון להעניק מוטיבציה לפעילים בשטח ולעודד פעולות טרור נוספות ברחבי העולם.
"המדינה האסלאמית", שהחל כארגון טרור, צבר עם הזמן ניסיון בלוחמה סדירה כתוצאה מלחימתו נגד צבא סוריה ועיראק, עד שהצליח להשתלט על שטחים רבים ולהקים ח'ליפות אסלאמית. מאז הפלת הח'ליפות, בתחילת 2018, החל הארגון לעבור תהליך של חזרה לשורשים – מארגון השולט על ישות מדינתית, הכוללת שטחים ואוכלוסייה, בחזרה לארגון טרור.
נטוע דיגיטלית
לצד המשך השימוש בפיגועי טרור נגד יעדים אזרחיים במזרח התיכון, באירופה ובשאר מדינות המערב, החל הארגון - שעדיין נהנה מהמיתוג שצבר בקרב אסלאמיסטים קיצוניים - להסתמך על שימוש נרחב יותר בכלי דיגיטל (שימוש בביטקוין ותקשורת מוצפנת, והמשך הפעילות ברשתות החברתיות במרחב המקוון) במטרה לגייס תומכים בעולם ולתאם את פעולותיו. תשתיות התקשורת ורשת ההסברה מהוות מרכיב משמעותי מבחינת הארגון, משתי סיבות עיקריות: ראשית, הן מאפשרות לו להמשיך למתג את עצמו ולמשוך מתנדבים נוספים. שנית, הן מאפשרות להנהגת הארגון ולפעיליו לשמור על הקשר ביניהם ברחבי העולם, ולגייס כספים.
חיסולו לא ישפיע כנראה בטווח הארוך. אבו באכר אל בגדדי. צילום: AP
חרף אובדן הח'ליפות, בידי הארגון ישנן תשתיות צבאיות ברחבי עיראק וסוריה, וההערכה היא כי לרשותו עומדים עדיין אלפי פעילים באזורים אלה. כמו כן, ישנה תמיד האפשרות להזדהות עם האידאולוגיה של "המדינה האסלאמית" בקרב חלק מאוכלוסיות מוסלמיות ברחבי העולם, ובעיקר במדינות מערב אירופה וצפון-אמריקה. בנוסף, ל"מדינה האסלאמית" ישנם מחוזות באזורים שונים בעולם (מקומות בעלי שלטון מרכזי חלש), כך שהוא מצליח להישאר רלוונטי במקומות רבים ומגוונים. הללו כוללים את מחוז ח'ראסאן, מחוז תימן, מחוז הקווקז, מחוז סומליה, מחוז מזרח אסיה, מחוז סיני, מחוז לוב, ומחוז מערב אפריקה.
לאור מציאות זו, יש להיזהר מהכרזות פומפוזיות בדבר "הבסת ארגון המדינה האסלאמית", לאחר חיסולו של אל בגדדי. הפסקת הלחימה מצד ארצות הברית והמערב נגד הארגון, תאפשר לו זמן התארגנות ובנייה מחדש, בדיוק כפי שהארגון עצמו נוסד בשנת 2003 מההריסות של "אל קאעידה" בעיראק. אולם, לצד המשך הפעילות הצבאית, יש להתמודד נגד הארגון גם במרחב הרעיוני-חברתי. ארצות הברית, מדינות המערב והמדינות הערביות-הסוניות המתונות, צריכות לייצר מיזמי חינוך וחברה שייעודם שלילת אידאולוגיה אסלאמית קיצונית בקרב אוכלוסיות מוסלמיות. זאת, לצד ניטור וסיכול של פעולות "המדינה האסלאמית" בפלטפורמות של רשתות החברתיות במרחב המקוון ובאמצעים דיגיטליים אחרים.
השימוש בכוח צבאי הפעיל אמנם את הח'ליפות האסלאמית הפיזית, אך רק השילוב בין הממד הצבאי לממד הפוליטי-אידאולוגי, הוא זה שיכול לצמצמם באופן משמעותי גם את הח'ליפות הרוחנית.
הכותב הינו חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון"
יש להיזהר מההכרזות על "הבסת ארגון המדינה האסלאמית" לאחר חיסולו של אל בגדדי. הפסקת הלחימה מצד המערב, תאפשר לו זמן התארגנות ובנייה מחדש. גם במותו של מנהיגם, הרעיון והתשתית של ארגון הטרור עדיין חיים בשטח. פרשנות
דגל המדינה האסלאמית. הרעיון עדיין חי. צילום (ארכיון): AP
הכרזת ארצות הברית בדבר חיסולו של מנהיג "המדינה האסלאמית", הידוע בכינויו אבו בכר אל בגדדי, על ידי הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקני, מהווה מכה מוראלית קשה לארגון. היא מתווספת להפלת הח'ליפות האסלאמית בסוריה ובעיראק. החיסול ייצרב בתודעה של הארגון לפחות בטווח הזמן המידי אולם, בטווח הארוך, ספק רב אם המהלך ישפיע כהוא זה על פעילות "המדינה האסלאמית".
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
הארגון כבר הוכיח בתקופה האחרונה כי הוא חי וקיים. הח'ליפות האסלאמית אמנם נפלה, אך רוחו של הארגון עדיין פועמת ומטילה אימים בסוריה, בעיראק ובמקומות נוספים במזרח-התיכון ובאפריקה. השטחים אבדו, אך הארגון לא נוצח מבחינה רעיונית ומבצעית. כך למשל, מאז ינואר 2018, חודש שבו איבד "המדינה האסלאמית" כמעט את כל שטחו, היה הארגון מעורב ב-25 פיגועי הכוונה והשראה ברחבי העולם - רבים מהם פיגועי התאבדות. אותם פיגועים גבו את חייהם של יותר מ-850 בני אדם. זכורה מכולם הייתה סדרת הפיגועים שביצע הארגון ב-21 באפריל בשלוש כנסיות ושלושה מלונות יוקרה בסרי לנקרה, שבה נרצחו כ-253 בני אדם. הפיגועים מלמדים על נכונות וכוונת הארגון להעניק מוטיבציה לפעילים בשטח ולעודד פעולות טרור נוספות ברחבי העולם.
"המדינה האסלאמית", שהחל כארגון טרור, צבר עם הזמן ניסיון בלוחמה סדירה כתוצאה מלחימתו נגד צבא סוריה ועיראק, עד שהצליח להשתלט על שטחים רבים ולהקים ח'ליפות אסלאמית. מאז הפלת הח'ליפות, בתחילת 2018, החל הארגון לעבור תהליך של חזרה לשורשים – מארגון השולט על ישות מדינתית, הכוללת שטחים ואוכלוסייה, בחזרה לארגון טרור.
נטוע דיגיטלית
לצד המשך השימוש בפיגועי טרור נגד יעדים אזרחיים במזרח התיכון, באירופה ובשאר מדינות המערב, החל הארגון - שעדיין נהנה מהמיתוג שצבר בקרב אסלאמיסטים קיצוניים - להסתמך על שימוש נרחב יותר בכלי דיגיטל (שימוש בביטקוין ותקשורת מוצפנת, והמשך הפעילות ברשתות החברתיות במרחב המקוון) במטרה לגייס תומכים בעולם ולתאם את פעולותיו. תשתיות התקשורת ורשת ההסברה מהוות מרכיב משמעותי מבחינת הארגון, משתי סיבות עיקריות: ראשית, הן מאפשרות לו להמשיך למתג את עצמו ולמשוך מתנדבים נוספים. שנית, הן מאפשרות להנהגת הארגון ולפעיליו לשמור על הקשר ביניהם ברחבי העולם, ולגייס כספים.
חיסולו לא ישפיע כנראה בטווח הארוך. אבו באכר אל בגדדי. צילום: AP
חרף אובדן הח'ליפות, בידי הארגון ישנן תשתיות צבאיות ברחבי עיראק וסוריה, וההערכה היא כי לרשותו עומדים עדיין אלפי פעילים באזורים אלה. כמו כן, ישנה תמיד האפשרות להזדהות עם האידאולוגיה של "המדינה האסלאמית" בקרב חלק מאוכלוסיות מוסלמיות ברחבי העולם, ובעיקר במדינות מערב אירופה וצפון-אמריקה. בנוסף, ל"מדינה האסלאמית" ישנם מחוזות באזורים שונים בעולם (מקומות בעלי שלטון מרכזי חלש), כך שהוא מצליח להישאר רלוונטי במקומות רבים ומגוונים. הללו כוללים את מחוז ח'ראסאן, מחוז תימן, מחוז הקווקז, מחוז סומליה, מחוז מזרח אסיה, מחוז סיני, מחוז לוב, ומחוז מערב אפריקה.
לאור מציאות זו, יש להיזהר מהכרזות פומפוזיות בדבר "הבסת ארגון המדינה האסלאמית", לאחר חיסולו של אל בגדדי. הפסקת הלחימה מצד ארצות הברית והמערב נגד הארגון, תאפשר לו זמן התארגנות ובנייה מחדש, בדיוק כפי שהארגון עצמו נוסד בשנת 2003 מההריסות של "אל קאעידה" בעיראק. אולם, לצד המשך הפעילות הצבאית, יש להתמודד נגד הארגון גם במרחב הרעיוני-חברתי. ארצות הברית, מדינות המערב והמדינות הערביות-הסוניות המתונות, צריכות לייצר מיזמי חינוך וחברה שייעודם שלילת אידאולוגיה אסלאמית קיצונית בקרב אוכלוסיות מוסלמיות. זאת, לצד ניטור וסיכול של פעולות "המדינה האסלאמית" בפלטפורמות של רשתות החברתיות במרחב המקוון ובאמצעים דיגיטליים אחרים.
השימוש בכוח צבאי הפעיל אמנם את הח'ליפות האסלאמית הפיזית, אך רק השילוב בין הממד הצבאי לממד הפוליטי-אידאולוגי, הוא זה שיכול לצמצמם באופן משמעותי גם את הח'ליפות הרוחנית.
הכותב הינו חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון"
