"הגנבים בחוק": המאפיה הרוסית בישראל ובעולם

מתקופת הפשיעה המאורגנת בברית המועצות לשעבר ועד ההתבססות המסוכנת בישראל. סקירה מיוחדת על אחד מארגוני הפשיעה המאיימים בעולם - המאפיה הרוסית

 
"הגנבים בחוק": המאפיה הרוסית בישראל ובעולם

אילוסטרציה: Bigstock

לאחרונה כיכב בכותרות סמיון מוגילביץ'. יהודי ממוצא רוסי, בעל אזרחות ישראלית, שעל פי החשד מהווה ראש המאפיה הרוסית המסוכן בעולם. לכאורה, הוא גם איש הקשר - השליח ה"שקט" - של פוטין מול טראמפ. מה אנחנו באמת יודעים על הפשיעה המאורגנת הרוסית ועד כמה היא נטועה גם בישראל? מאמר זה סוקר את הרקע ההיסטורי ואת ההתנהלות האכזרית של ארגוני הפשיעה הרוסיים בארץ ובעולם.

מי אתם ה"גנבים בחוק"?

ה"מאפיה הרוסית" היא מונח נרדף לפשיעה מאורגנת של יוצאי חבר העמים ומקורה עוד מהתקופה הצארית בה כנופיות מאורגנות עסקו בהיבטים שונים של פשיעה החל מגניבה - דרך זנות וכלה בסחיטת דמי חסות ורצח. כיום "המאפיה הרוסית" פעילה כמעט בכל תחומי החיים לא רק ברוסיה אלא, גם בארצות הברית ובמדינות המערב.

"גנב בחוק" – "וור זקוניה" הוא מונח שנולד במלחמת העולם השנייה. מדובר באישור שניתן לאסירים לפעול באופן חופשי וללא הפרעה בבתי הכלא הרוסים. המטרה של השלטונות הרוסים הייתה לשלוט בכלל האסירים ולדכא את האסירים הפוליטיים שהתנגדו לו. עם השנים השתלטו ה"גנבים בחוק" על עסקים רבים במדינה והפכו לארגון פשיעה מסודר והיררכי. יש הטוענים שגם הק.ג.ב היה מעורב בפעילות פלילית ובאימון עבריינים בכירים, על מנת להשיג שליטה בעולם הבנקאות ותחומי פשיעה במדינה, לרבות הלבנות הון אדירות מעיסוקים לא חוקיים שהשלטון חשק בהם.

כשהתפרקה ברית המועצות מיהרו המאפיונרים הרוסים לרכוש תעשיות שלמות וציוד ביטחוני ולהאדיר את הונם. כך צמחו להם ה"אוליגרכים" המפורסמים. עם כניסתו של פוטין לשלטון נעשתה עצירה בסחף ונוצרה "הבנה" על מרכיבי הכוח וגבולותיהם. כיום, ארגוני הפשיעה הרוסים פועלים בתוך רוסיה ומחולקים לאזורי שליטה שונים במדינה.

מתן משמעות לדיו

סימן היכר מובהק של אנשי המאפיה הרוסית הוא הקעקועים. כל עבריין מקבל אישור לקעקוע בהתאם למקצוע ולהיררכיה שלו. המשמעות של מי שקעקע ללא אישור ושאינו תואם מעמדו היא מכות, הסרה בכוח של הקעקועים ואפילו מוות. כך, ישנם מאות סוגי קעקועים עם משמעויות שונות שתפקידם לספר את סיפור חייו של העבריין, מעמדו בארגון, תקופות מאסרו והפשעים שביצע. המקעקע העבריין הוא מקצוע נחשב מאד בקרב אנשי המאפיה הרוסית בכלא.

כאשר עבריין רוסי נחשד בשיתוף פעולה עם הרשויות או במעשים מיניים שפלים כגון אונס ופדופיליה, יכפו עליו קעקועים שיעידו ויתריעו אחרים מפניו. כך, עבריין שקעקעו על פניו נקודות יעיד שהוא שיתף פעולה עם הרשויות. מאותו הרגע האיש הופך למוקצה וכל מגע עמו אסור. אף אחד לא יסכים לשהות בקרבו ואם ישובץ לתא של עבריינים רוסים, סביר שחייו יהיו גיהנום עלי אדמות.

לעיתים, הרשויות יעדיפו ויעבירו אותו על מנת לשמור על חייו ושלומו להפרדה או לאגף אחר. כוכבים על הכתפיים ועל הברכיים יעידו על בכירותו של העבריין, צריחים על הגב יעידו על תקופות מאסר, תליין הוא רוצח ועוד. רוב הדברים נכונים היו לתקופה של פעילות המאפיה הרוסית בבתי הכלא ברוסיה במאה הקודמת. לרוב הצעירים העבריינים בימינו מקעקעים קעקועים רבים ללא משמעות, וחלקם אף מבצעים קעקועים כחלק מרצון להשתייך ל"עולם העתיק" ולא מפרשנות ישירה למעמדם או עיסוקם הפלילי.

ארגוני פשיעה רוסיים בישראל

כאשר ניצב בדימוס משה מזרחי, ראש אגף החקירות לשעבר, התריע במהלך חקירת העבריין גרגורי לרנר בזמנו, על כך, שנכנסו גורמי פשיעה מאורגנת רוסית לישראל, היו מי שהרימו גבה. בפועל, ניכר שצדק וב-20 השנים שחלפו חדרו ארגוני הפשיעה הרוסים בישראל לתחומים מגוונים לרבות פשע מאורגן. כיום מטופלים ארגוני הפשיעה הרוסים בישראל על ידי אנשי המודיעין והחקירות של "להב 433", על שלל יחידותיו ובמחלקות ייעודיות ביחידות המרכזיות המחוזיות.

קיים שיתוף פעולה פורה בין מערכות אכיפת החוק בישראל ושיתוף פעולה גם עם רשויות אכיפת חוק בחו"ל. בישראל חברי ארגוני הפשיעה הרוסית פרוסים על פני חלקים שונים במדינה, חלקם באזורים הדרומיים באר שבע והסביבה, דרך אזור תל אביב והשרון ועד חיפה והצפון. לומר שיש "גנבים בחוק" ישראלים בשנת 2019, הרי שלטעמי תהא זו הגזמה. זאת, משום שלרוב מדובר בעבריינים צעירים שנולדו וגדלו בישראל וכמעט ואין להם קשר ישיר לארגון המקורי. מאידך, ניתן לומר, שמדובר בכנופיות אלימות ואכזריות שעוסקות בפשיעה בצורה מאורגנת והיררכית, ושהצליחו לחדור לתחומי פשיעה רבים - מסחיטת דמי חסות, עבירות סחר באמל"ח לא חוקי, סחר בנשים וזנות, סחר בסמים ואפילו חדרו לרשויות המקומיות ולפוליטיקה הארצית. כנופיות אלה יכולות לקיים קשר עם ה"מאפיה הרוסית" בעולם.

בתי הכלא בישראל

שמו של העבריין הדרומי מיכאל טנסקי, המרצה עונש מאסר על רצח, הוזכר רבות כמי שהחייה את המאפיה הרוסית בישראל. טנסקי, שהורשע ברצח מיכאל גזייב ז"ל בשדרות ועל פי החשד יחד עם אחרים היכו את המנוח באלות ובמוטות ברזל עד זוב דם, נחשב למנהיג כנופיה אכזרית של יוצאי חבר העמים בתוך בבתי הכלא.

בנוסף, פועלות כנופיות רוסיות נוספות בבתי הכלא כגון ה"קווקזים", ה"גרוזינים" ואחרות. לרוב לא יושמו אנשי הכנופיות המסוכסכות יחד באותו האגף ולעיתים גם לא באותו הכלא. בתוך הכלא חיים אנשי החב"מ – יוצאי חבר העמים, בשיתוף מלא ב"קופה". הכוונה היא לכך, שבדומה לאסירים הביטחוניים, כספי הקנטינה של כלל האסירים השייכים לחב"מ באגף ינוהלו כקומונה.

תפקיד "אחראי קופה" הוא תפקיד בכיר בכלא ומצביע על רמת אמון גבוהה של הנהגת האסירים בעבריין. כל הכספים שמופקדים לחשבונות הקנטינה ינוהלו ביד רמה כך שהרכש יעשה בהתאם לצרכים של כלל אסירי הכנופיה ולא של אסיר באופן פרטני. כל אחד יתרום את חלקו לרכש מרוכז של סיגריות ושאר מצרכי המחייה. גם החובות והחייבים יהיו מצוינים במחברת וידרשו להשלים את החוב בתוך ומחוץ לכלא.

בכל כלא יהיה "אחראי רוסים" שימונה על ידי הכנופיה ותפקידו לרכז את כל הטיפול בחברי הכנופיה שנמצאים בכלא שהוא מרצה את עונשו ולמול רשויות הכלא. אירועים שליליים רבים קרו לאורך השנים סביב כנופיות החב"מ בכלא, החל מאירועי הצתות תאים במחאה על החלטות ההנהלה דרך ניסיונות להברחת סמים ואמצעי לחימה לתוך הכלא ועד לאיומים וניסיונות פגיעה באנשי סגל, בתוך ומחוץ לכותלי הכלא. התעוזה והאכזריות היא מוטיב מרכזי המסמל את פעילות כנופיות החב"מ בתוך ומחוץ לכלא. מטרתם היא שהנהלת הכלא לא רק תעשה כרצונם אלא, תגרום לפחד ומורא אצל אחרים. לסיכום, ארגוני הפשיעה הרוסיים מתעניינים מאוד בישראל והתבססותם של גורמים מרכזיים אצלנו היא כבר לא בגדר תחזית אלא, עובדה.

אולי יעניין אותך גם