בתוך המציאות המשתנה: אתגר האימון המורכב
בפתח התר"ש הקרוב, נכון לבחון את מבנה האימונים ואופן הכנת היחידות למלחמה, הן משום השתנות פני המערכה והן משום יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחות בפינינו אפשרויות חדשות. מתוך גיליון 45 של מגזין ישראל דיפנס
ניצן נוריאל
| 18/10/2019
מתוך תרגיל אוגדתי של צה"ל בדרום. צילום: דובר צה"ל
"קשה באימונים קל בקרב", הוא משפט שליווה את כולנו בבסיסי האימונים השונים תוך שהוא מהווה מסר עמוק המסביר מדוע האימונים צריכים להיות מפרכים. בפתח התר"ש הקרוב, נכון לבחון את מבנה האימונים ואופן הכנת היחידות למלחמה הן משום השתנות פני המערכה והן משום יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחות בפינינו אפשרויות חדשות.
אין ביכולתו של טור קצר יחסית לפרוס משנה מלאה וסדורה על כלל רכיבי האימונים. מנעד האימונים פרוס מאימון הפרט במקצועות השונים, אימוני מסגרות מרמת הכיתה/צוות ועד מסגרות גדולות של חטיבה /אוגדה, אימוני מפקדים ועוד. חיוני לראות את השלם כך שתהיה זיקה ביו הרכיבים השונים ותוכל להיות משלימות בין פרקי האימון השונים ובין הרמות השונות.
בטור זה אני מתכוון להתרכז בשאלה כיצד ניתן לבנות אימון שיוכל באמת להכין את היחידה ללחימה במאפייני שדה הקרב העומד לפנינו.
מדוע זו שאלה רלוונטית? בימים בהם אנו מציינים 19 שנה ליציאה מלבנון ו-13 שנים ממלחמת לבנון השנייה אנו בעצם מודים שתקופת השהייה ברצועת הביטחון היוותה כר לא מבוטל לצבירת ניסיון מבצעי רלוונטי, לעומת התקופות בעת האחרונה בהן אופי הפעילות שונה בתכלית השינוי.
כמי ששרת תקופה ארוכה ברצועת הביטחון כמו גם באיו"ש ואזח"ע אני יכול לומר כי אופן הפעילות המבצעית שונה ותובע מן הכוחות ברמת הפיקוד הזוטר ובקרב הלוחמים יכולות שונות, הן במאמץ הפיזי, הן בהיקפי האיום וכתוצאה מכך בצורך ביכולות מבצעיות מגוונות כמו גם במימד המנטלי.
ובכן, מה האתגר? כיצד יוצרים מרחב אימונים רלוונטי (נניח ברמת הפלוגה) שיוכל להכין את הכוח ללחימה מתמשכת במאפייני זירה צפונית/דרומית? (אני ער לשונות בין גזרות, אולם להערכתי רכיבי האימון הם דומים).
לאחר שננתח את שלל האיומים על צוות קרב משולב ועל בסיס יכולות טכנולוגיות קיימות שצריך להשאיל מעולמות תוכן אחרים (בעיקר מעולם הספורט) נכון לבנות מרחב אימון סימולטיבי, רב תרחשי שיכול לנטר את כלל הפעילות כגון, מהירות תגובה לפרטים באימון, נתוני הקליעה, הבנת כלל האיומים, ניתוח נכון של התגובות ועוד שלל רכיבים לצד יכולות הדמיה לרעשי הלחימה, פציעות וכלל אווירת "ההיתקלות". בצורה זו הכוח המתורגל יחווה בכל החושים את שדה הקרב (אבק, עשן, אי וודאות, ירי מכמה מקומות וכדומה).
יכולות שכזו תחפה על אימונים, טובים ככל שיהיו, החסרים את המרכיבים "הפיזיים" המלווים את שדה הקרב לצד אלו יכולות צילום רב מימדית שתאפשר תחקור עמוק מרמת הפרט ועד רמת מפקד האימון. המימד הנוסף שכדאי שנוסיף, הוא היכולת להתמודד עם איומי הסייבר ומאמצי היריב בתחום התודעה וההשפעה על מורל כוחותינו וכך על רוח הלחימה .
על מנת שכלל יכולות אלו ירוכזו לכלל מאמן אחד נידרש ליכולת להריץ אימון במשך כמה ימים שיוציא מן הכוח מאמצים פיזיים לא מבוטלים, העדר אספקה וכדומה. ברור שמאמן שכזה צריך להתמקד בצוות הקרב הטקטי וצריך להיות רב חיילי ורב זרועי.
הצורך במעבר לסוג אימונים שכזה נשען הן על בעיות תקציב שעוד נכונות לנו, קיצור משך השרות, צמצום שטחי האימונים הרלוונטיים למתארים השונים ובעיקר היעדר פעילות מבצעית שתכין את הכוחות ליום פקודה.
בזכות הטכנולוגיה המאפשרת מאמנים רב תכליתיים שכאלה עם רכיבי תחקור, ניתן יהיה לשפר משמעותית את היכולות הנדרשות.
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל היה בעברו ראש המטה ללוחמה בטרור. נוריאל שירת בצה"ל קרוב ל-30 שנה והיה בין היתר נספח זרוע היבשה בוושינגטון, וראש חטיבת קשרי החוץ באגף המבצעים
בפתח התר"ש הקרוב, נכון לבחון את מבנה האימונים ואופן הכנת היחידות למלחמה, הן משום השתנות פני המערכה והן משום יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחות בפינינו אפשרויות חדשות. מתוך גיליון 45 של מגזין ישראל דיפנס
מתוך תרגיל אוגדתי של צה"ל בדרום. צילום: דובר צה"ל
"קשה באימונים קל בקרב", הוא משפט שליווה את כולנו בבסיסי האימונים השונים תוך שהוא מהווה מסר עמוק המסביר מדוע האימונים צריכים להיות מפרכים. בפתח התר"ש הקרוב, נכון לבחון את מבנה האימונים ואופן הכנת היחידות למלחמה הן משום השתנות פני המערכה והן משום יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחות בפינינו אפשרויות חדשות.
אין ביכולתו של טור קצר יחסית לפרוס משנה מלאה וסדורה על כלל רכיבי האימונים. מנעד האימונים פרוס מאימון הפרט במקצועות השונים, אימוני מסגרות מרמת הכיתה/צוות ועד מסגרות גדולות של חטיבה /אוגדה, אימוני מפקדים ועוד. חיוני לראות את השלם כך שתהיה זיקה ביו הרכיבים השונים ותוכל להיות משלימות בין פרקי האימון השונים ובין הרמות השונות.
בטור זה אני מתכוון להתרכז בשאלה כיצד ניתן לבנות אימון שיוכל באמת להכין את היחידה ללחימה במאפייני שדה הקרב העומד לפנינו.
מדוע זו שאלה רלוונטית? בימים בהם אנו מציינים 19 שנה ליציאה מלבנון ו-13 שנים ממלחמת לבנון השנייה אנו בעצם מודים שתקופת השהייה ברצועת הביטחון היוותה כר לא מבוטל לצבירת ניסיון מבצעי רלוונטי, לעומת התקופות בעת האחרונה בהן אופי הפעילות שונה בתכלית השינוי.
כמי ששרת תקופה ארוכה ברצועת הביטחון כמו גם באיו"ש ואזח"ע אני יכול לומר כי אופן הפעילות המבצעית שונה ותובע מן הכוחות ברמת הפיקוד הזוטר ובקרב הלוחמים יכולות שונות, הן במאמץ הפיזי, הן בהיקפי האיום וכתוצאה מכך בצורך ביכולות מבצעיות מגוונות כמו גם במימד המנטלי.
ובכן, מה האתגר? כיצד יוצרים מרחב אימונים רלוונטי (נניח ברמת הפלוגה) שיוכל להכין את הכוח ללחימה מתמשכת במאפייני זירה צפונית/דרומית? (אני ער לשונות בין גזרות, אולם להערכתי רכיבי האימון הם דומים).
לאחר שננתח את שלל האיומים על צוות קרב משולב ועל בסיס יכולות טכנולוגיות קיימות שצריך להשאיל מעולמות תוכן אחרים (בעיקר מעולם הספורט) נכון לבנות מרחב אימון סימולטיבי, רב תרחשי שיכול לנטר את כלל הפעילות כגון, מהירות תגובה לפרטים באימון, נתוני הקליעה, הבנת כלל האיומים, ניתוח נכון של התגובות ועוד שלל רכיבים לצד יכולות הדמיה לרעשי הלחימה, פציעות וכלל אווירת "ההיתקלות". בצורה זו הכוח המתורגל יחווה בכל החושים את שדה הקרב (אבק, עשן, אי וודאות, ירי מכמה מקומות וכדומה).
יכולות שכזו תחפה על אימונים, טובים ככל שיהיו, החסרים את המרכיבים "הפיזיים" המלווים את שדה הקרב לצד אלו יכולות צילום רב מימדית שתאפשר תחקור עמוק מרמת הפרט ועד רמת מפקד האימון. המימד הנוסף שכדאי שנוסיף, הוא היכולת להתמודד עם איומי הסייבר ומאמצי היריב בתחום התודעה וההשפעה על מורל כוחותינו וכך על רוח הלחימה .
על מנת שכלל יכולות אלו ירוכזו לכלל מאמן אחד נידרש ליכולת להריץ אימון במשך כמה ימים שיוציא מן הכוח מאמצים פיזיים לא מבוטלים, העדר אספקה וכדומה. ברור שמאמן שכזה צריך להתמקד בצוות הקרב הטקטי וצריך להיות רב חיילי ורב זרועי.
הצורך במעבר לסוג אימונים שכזה נשען הן על בעיות תקציב שעוד נכונות לנו, קיצור משך השרות, צמצום שטחי האימונים הרלוונטיים למתארים השונים ובעיקר היעדר פעילות מבצעית שתכין את הכוחות ליום פקודה.
בזכות הטכנולוגיה המאפשרת מאמנים רב תכליתיים שכאלה עם רכיבי תחקור, ניתן יהיה לשפר משמעותית את היכולות הנדרשות.
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל היה בעברו ראש המטה ללוחמה בטרור. נוריאל שירת בצה"ל קרוב ל-30 שנה והיה בין היתר נספח זרוע היבשה בוושינגטון, וראש חטיבת קשרי החוץ באגף המבצעים
