אמנסטי: חשש כי תוכנת פגסוס שימשה את ממשלת מרוקו לפגיעה בזכויות אדם
עמי רוחקס דומבה
| 10/10/2019
bigstockphoto
שני מגיני זכויות אדם בולטים במרוקו הותקפו באמצעות טכנולוגיות מעקב שפותחו על ידי קבוצת NSO הישראלית. כך קובע מחקר חדש שפורסם היום (ה') על ידי אמנסטי-טק, הזרוע של אמנסטי אינטרנשיונל העוסקת בתחום הטכנולוגיה העילית וזכויות האדם.
מולי מלקאר, מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, אמרה: "המחקר החדש מחזק עוד יותר את עמדתנו שהאחריות כולה מוטלת על משרד הביטחון הישראלי, ועליו לבטל לאלתר את אישור הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO, שמצהירה הצהרות יח"צ נוצצות על מנגנון פנימי בתוך החברה, הנועד למנוע שימוש לרעה של מוצריה, אך בפועל ממשיכה להוות סכנה לזכויות האדם בכל העולם. עתרנו לבית המשפט בתל אביב, שיחייב את משרד הביטחון למלא את אחריותו ולעצור את ההפקרות המסוכנת הזו". הדיון בעתירת אמנסטי אינטרנשיונל נגד משרד הביטחון בעניין רישיון הייצוא הביטחוני של NSO יתקיים ב-7 בנובמבר.
מעטי מונג'ב, פעיל זכויות אדם ואקדמאי, ועבד אלצאדק אלבושתאוי, עורך דין לזכויות אדם שייצג מפגינים מתנועת המחאה החברתית בחיראק א ריף, הותקפו מספר פעמים מאז שנת 2017. שניהם קיבלו הודעות SMS שהכילו קישורים זדוניים להתקנת תוכנת הריגול "פגסוס" של NSO, ואילו היו מקישים עליהם הדבר היה מאפשר לשולחי ההודעה להשתלט באופן כמעט מוחלט על הטלפונים שלהם. ביוני 2018 נעשה שימוש באותה הטכנולוגיה בדיוק, באופן דומה, לתקיפת אדם מצוות אמנסטי אינטרנשיונל ולתקיפה של פעיל זכויות אדם מערב הסעודית.
ידוע שקבוצת NSO מוכרת את תוכנות הריגול שלה אך ורק לסוכנויות מודיעין ממשלתיות ולגופי אכיפת חוק, והדבר מעורר דאגה רבה שסוכנויות הביטחון של מרוקו הן אלו שעומדות מאחורי פעולות המעקב והריגול הללו.
"המחקר של אמנסטי אינטרנשיונל חשף עדויות חדשות ומצמררות שממחישות עוד יותר מבעבר כיצד תוכנות הריגול הזדוניות של קבוצת NSO מאפשרות למדינות לדכא את זכויות האדם ואת הפעילים למענן", אמרה דנה אינגלטון, סגנית מנהלת אמנסטי-טק. "הטרדה או איומים באמצעות מעקב דיגיטלי פולשני של פעילים ומבקרים בלתי אלימים, שמשמיעים קול בנוגע להפרות זכויות האדם במרוקו, היא הפרה מזעזעת של זכותם לחופש הביטוי ולפרטיות", הוסיפה.
בחודש מאי 2019 הגישה אמנסטי אינטרנשיונל עתירה לבית המשפט בישראל, נגד משרד הביטחון, בדרישה לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO. לפי אמנסטי, משרד הביטחון של ישראל מסכן את זכויות האדם בעולם בכך שהוא מאפשר ל-NSO להוסיף לייצא את מוצריה לממשלות ברחבי העולם.
המתקפות שבמחקר הן רק חלק מדפוס נרחב יותר של מתקפת נגד כלפי מגיני זכויות האדם במרוקו שמובילות הרשויות במדינה בשנים האחרונות, במיוחד לאור המתקפה המתגברת והולכת נגד מפגינים באזור ריף הצפוני מאז 2016. מגיני זכויות האדם במרוקו מתמודדים כיום עם הטרדות, איומים וכליאה, והרשויות משתמשות יותר ויותר בחוקים דכאניים כדי לעצור את עבודתם של פעילי זכויות האדם, אך ורק בשל יישום זכויותיהם לחופש הביטוי, חופש ההתאגדות והחופש להתאסף באופן בלתי אלים במרוקו ובמערב הסהרה.
אחד הפעילים שהותקפו באמצעות תוכנת הריגול של NSO, עבד אלצאדק אלבושתאוי, נידון שלא בצדק לשנתיים מאסר באפריל 2018 על ידי בית הדין הפלילי במרוקו, בשל דברים שפרסם באינטרנט בהם מתח ביקורת על השימוש המופרז בכוח על ידי הרשויות בימי המחאה בחיראק א- ריף. הוא אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי גורמים שונים עקבו אחריו, איימו עליו ברצח והטרידו את בני משפחתו ואת לקוחותיו. הוא ביקש באחרונה מקלט בצרפת.
אלבושתאוי תיאר לאמנסטי אינטרנשיונל את ההשלכות הפסיכולוגיות של התחושה שאתה תחת מעקב כל הזמן: "המעקב לכשעצמו הוא סוג של עונש. אתה לא יכול להתנהג באופן חופשי. זה חלק מהאסטרטגיה שלהם [הרשויות] לעורר בך את החשד שמישהו צופה בך, כדי שתרגיש את הלחץ הזה כל הזמן".
בשנת 2015 האשימו הרשויות במרוקו את מעטי מונג'ב וארבעה פעילים אחרים ב"איומים על ביטחון הפנים של המדינה" באמצעות "תעמולה" שלטענת הרשויות עשויה להוות איום "על הנאמנות שהאזרחים חייבים למדינה ולמוסדות העם המרוקאי", לפי סעיף 206 בחוק העונשין, כפי שמצויין במסמכי בית המשפט הרשמיים. הוא עלול להיות נידון לחמש שנות מאסר אם ימצא אשם. האישומים הללו הוגשו כי מונג'ב קידם רישום סלולרי לגוף עיתונאי אזרחי ששמר על פרטיות המשתמשים.
בעוד הדיונים בתיק נמשכים, מעטי מונג'ב, ככל הנראה, גם הותקף באמצעות מה שמכונה "מתקפות הזרקה" על הטלפון הסלולרי שלו, שאיפשרו גישה לחיבור הרשת שלו, לפקח עליו, לנתב מחדש בקשות רשת ולהוריד תוכנות זדוניות. מתקפות שכאלה מבוצעות באופן "בלתי נראה" ברשת וכמעט ולא משאירות עקבות. זו יכולת שבעבר לא היה ידוע שנמצאת בידי קבוצת NSO וכעת, ככל הנראה, עקבות המתקפות הללו שוב מובילות אל הקבוצה מהרצליה.
בתקציר הדו"ח המצורף להודעה נכתב בעמוד 9: "כעת, אין ברשותנו מידע מספק כדי לייחס באופן חד משמעי את מתקפות ההזרקה הללו למוצרים או לשירותים של קבוצת NSO. עם זאת, בהתחשב בדמיון הטכני לזיהומי 'פגסוס', יחד עם העובדה שמונג'ב כבר היווה מטרה למתקפות בתוכנות של NSO והעובדה ש-NSO עצמה מפרסמת שיש בידה את יכולת ההזרקה שאנו חושדים שנעשה בה שימוש במתקפה, זו סיבה מספקת להאמין שכלים מתוצרת NSO היו בשימוש גם במתקפה זו".
קבוצת NSO עצמה טענה שוב ושוב שהטכנולוגיה שלה משומשת אך ורק למטרות חוקיות כגון מאבק בטרור ובפשע. הקבוצה פרסמה באחרונה מדיניות חדשה בנוגע לזכויות האדם וטוענת שיש לה מנגנונים לשיקול דעת ראוי בנושא, כדי לחקור ולמנוע שימוש לרעה של מוצריה באמצעות ממשלות. עם זאת, היעדר השקיפות בחקירות שכאלה מעלה שאלות רציניות ביותר לגבי טענות הקבוצה.
"הראיות האחרונות מבהירות - NSO אינה מסוגלת כעת למנוע ממשלות להשתמש באופן בלתי חוקי בטכנולוגיות המעקב והריגול שלה ככלי להפרת זכויות אדם", אמרה דנה אינגלטון. "במקום לנסות להלבין הפרות זכויות אדם שקשורות למוצרי NSO, הקבוצה חייבת לפעול בדחיפות כדי להקים מנגנון יותר יעיל לשיקול דעת ראוי כדי לעצור את השימוש לרעה בתוכנות הריגול שלה".
לפי הקווים המנחים של האו"ם לעסקים וזכויות אדם, קבוצת NSO והמשקיעה הראשית שלה, חברת ההשקעות הפרטית מבריטניה "נובלפינה קפיטל", מחוייבות בבירור לפעול בדחיפות כדי להבטיח שאינן גורמות או תורמות להפרות זכויות אדם ברחבי העולם.
תגובת NSO:
״בהתאם למדיניותנו, אנו חוקרים ובודקים לעומק כל דיווח על שימוש לא ראוי לכאורה במוצרינו. אם בתום הבדיקה נזהה שימוש שלא בהתאם להסכמים ו/או שימוש שעלול לפגוע בזכויות אדם, נפעל פרואקטיבית ובמהירות כדי לטפל בו, לרבות השעיה או עצירה מיידית של השימוש במוצר שלנו על-ידי הלקוח, כפי שעשינו בעבר.
"בעוד שישנם אילוצים חוקיים וחוזיים באשר ליכולתנו להגיב על הטענות ומי הם לקוחות החברה, אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה ונחקור את הנושא בהתאם למדיניותנו. המוצרים שלנו מסייעים מדי יום לגופי מודיעין ואכיפת חוק להציל חיים ולמנוע פשיעה וטרור. כל שימוש אחר במוצרי החברה הוא אסור ופסול. אם נגלה שמוצרינו נוצלו לרעה תוך הפרת החוזה, אנו ננקוט בצעדים הקשים ביותר כנגד הלקוח וכנגד מי שביצע את ההפרות.״
עמי רוחקס דומבה
| 10/10/2019
bigstockphoto
שני מגיני זכויות אדם בולטים במרוקו הותקפו באמצעות טכנולוגיות מעקב שפותחו על ידי קבוצת NSO הישראלית. כך קובע מחקר חדש שפורסם היום (ה') על ידי אמנסטי-טק, הזרוע של אמנסטי אינטרנשיונל העוסקת בתחום הטכנולוגיה העילית וזכויות האדם.
מולי מלקאר, מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, אמרה: "המחקר החדש מחזק עוד יותר את עמדתנו שהאחריות כולה מוטלת על משרד הביטחון הישראלי, ועליו לבטל לאלתר את אישור הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO, שמצהירה הצהרות יח"צ נוצצות על מנגנון פנימי בתוך החברה, הנועד למנוע שימוש לרעה של מוצריה, אך בפועל ממשיכה להוות סכנה לזכויות האדם בכל העולם. עתרנו לבית המשפט בתל אביב, שיחייב את משרד הביטחון למלא את אחריותו ולעצור את ההפקרות המסוכנת הזו". הדיון בעתירת אמנסטי אינטרנשיונל נגד משרד הביטחון בעניין רישיון הייצוא הביטחוני של NSO יתקיים ב-7 בנובמבר.
מעטי מונג'ב, פעיל זכויות אדם ואקדמאי, ועבד אלצאדק אלבושתאוי, עורך דין לזכויות אדם שייצג מפגינים מתנועת המחאה החברתית בחיראק א ריף, הותקפו מספר פעמים מאז שנת 2017. שניהם קיבלו הודעות SMS שהכילו קישורים זדוניים להתקנת תוכנת הריגול "פגסוס" של NSO, ואילו היו מקישים עליהם הדבר היה מאפשר לשולחי ההודעה להשתלט באופן כמעט מוחלט על הטלפונים שלהם. ביוני 2018 נעשה שימוש באותה הטכנולוגיה בדיוק, באופן דומה, לתקיפת אדם מצוות אמנסטי אינטרנשיונל ולתקיפה של פעיל זכויות אדם מערב הסעודית.
ידוע שקבוצת NSO מוכרת את תוכנות הריגול שלה אך ורק לסוכנויות מודיעין ממשלתיות ולגופי אכיפת חוק, והדבר מעורר דאגה רבה שסוכנויות הביטחון של מרוקו הן אלו שעומדות מאחורי פעולות המעקב והריגול הללו.
"המחקר של אמנסטי אינטרנשיונל חשף עדויות חדשות ומצמררות שממחישות עוד יותר מבעבר כיצד תוכנות הריגול הזדוניות של קבוצת NSO מאפשרות למדינות לדכא את זכויות האדם ואת הפעילים למענן", אמרה דנה אינגלטון, סגנית מנהלת אמנסטי-טק. "הטרדה או איומים באמצעות מעקב דיגיטלי פולשני של פעילים ומבקרים בלתי אלימים, שמשמיעים קול בנוגע להפרות זכויות האדם במרוקו, היא הפרה מזעזעת של זכותם לחופש הביטוי ולפרטיות", הוסיפה.
בחודש מאי 2019 הגישה אמנסטי אינטרנשיונל עתירה לבית המשפט בישראל, נגד משרד הביטחון, בדרישה לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של קבוצת NSO. לפי אמנסטי, משרד הביטחון של ישראל מסכן את זכויות האדם בעולם בכך שהוא מאפשר ל-NSO להוסיף לייצא את מוצריה לממשלות ברחבי העולם.
המתקפות שבמחקר הן רק חלק מדפוס נרחב יותר של מתקפת נגד כלפי מגיני זכויות האדם במרוקו שמובילות הרשויות במדינה בשנים האחרונות, במיוחד לאור המתקפה המתגברת והולכת נגד מפגינים באזור ריף הצפוני מאז 2016. מגיני זכויות האדם במרוקו מתמודדים כיום עם הטרדות, איומים וכליאה, והרשויות משתמשות יותר ויותר בחוקים דכאניים כדי לעצור את עבודתם של פעילי זכויות האדם, אך ורק בשל יישום זכויותיהם לחופש הביטוי, חופש ההתאגדות והחופש להתאסף באופן בלתי אלים במרוקו ובמערב הסהרה.
אחד הפעילים שהותקפו באמצעות תוכנת הריגול של NSO, עבד אלצאדק אלבושתאוי, נידון שלא בצדק לשנתיים מאסר באפריל 2018 על ידי בית הדין הפלילי במרוקו, בשל דברים שפרסם באינטרנט בהם מתח ביקורת על השימוש המופרז בכוח על ידי הרשויות בימי המחאה בחיראק א- ריף. הוא אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי גורמים שונים עקבו אחריו, איימו עליו ברצח והטרידו את בני משפחתו ואת לקוחותיו. הוא ביקש באחרונה מקלט בצרפת.
אלבושתאוי תיאר לאמנסטי אינטרנשיונל את ההשלכות הפסיכולוגיות של התחושה שאתה תחת מעקב כל הזמן: "המעקב לכשעצמו הוא סוג של עונש. אתה לא יכול להתנהג באופן חופשי. זה חלק מהאסטרטגיה שלהם [הרשויות] לעורר בך את החשד שמישהו צופה בך, כדי שתרגיש את הלחץ הזה כל הזמן".
בשנת 2015 האשימו הרשויות במרוקו את מעטי מונג'ב וארבעה פעילים אחרים ב"איומים על ביטחון הפנים של המדינה" באמצעות "תעמולה" שלטענת הרשויות עשויה להוות איום "על הנאמנות שהאזרחים חייבים למדינה ולמוסדות העם המרוקאי", לפי סעיף 206 בחוק העונשין, כפי שמצויין במסמכי בית המשפט הרשמיים. הוא עלול להיות נידון לחמש שנות מאסר אם ימצא אשם. האישומים הללו הוגשו כי מונג'ב קידם רישום סלולרי לגוף עיתונאי אזרחי ששמר על פרטיות המשתמשים.
בעוד הדיונים בתיק נמשכים, מעטי מונג'ב, ככל הנראה, גם הותקף באמצעות מה שמכונה "מתקפות הזרקה" על הטלפון הסלולרי שלו, שאיפשרו גישה לחיבור הרשת שלו, לפקח עליו, לנתב מחדש בקשות רשת ולהוריד תוכנות זדוניות. מתקפות שכאלה מבוצעות באופן "בלתי נראה" ברשת וכמעט ולא משאירות עקבות. זו יכולת שבעבר לא היה ידוע שנמצאת בידי קבוצת NSO וכעת, ככל הנראה, עקבות המתקפות הללו שוב מובילות אל הקבוצה מהרצליה.
בתקציר הדו"ח המצורף להודעה נכתב בעמוד 9: "כעת, אין ברשותנו מידע מספק כדי לייחס באופן חד משמעי את מתקפות ההזרקה הללו למוצרים או לשירותים של קבוצת NSO. עם זאת, בהתחשב בדמיון הטכני לזיהומי 'פגסוס', יחד עם העובדה שמונג'ב כבר היווה מטרה למתקפות בתוכנות של NSO והעובדה ש-NSO עצמה מפרסמת שיש בידה את יכולת ההזרקה שאנו חושדים שנעשה בה שימוש במתקפה, זו סיבה מספקת להאמין שכלים מתוצרת NSO היו בשימוש גם במתקפה זו".
קבוצת NSO עצמה טענה שוב ושוב שהטכנולוגיה שלה משומשת אך ורק למטרות חוקיות כגון מאבק בטרור ובפשע. הקבוצה פרסמה באחרונה מדיניות חדשה בנוגע לזכויות האדם וטוענת שיש לה מנגנונים לשיקול דעת ראוי בנושא, כדי לחקור ולמנוע שימוש לרעה של מוצריה באמצעות ממשלות. עם זאת, היעדר השקיפות בחקירות שכאלה מעלה שאלות רציניות ביותר לגבי טענות הקבוצה.
"הראיות האחרונות מבהירות - NSO אינה מסוגלת כעת למנוע ממשלות להשתמש באופן בלתי חוקי בטכנולוגיות המעקב והריגול שלה ככלי להפרת זכויות אדם", אמרה דנה אינגלטון. "במקום לנסות להלבין הפרות זכויות אדם שקשורות למוצרי NSO, הקבוצה חייבת לפעול בדחיפות כדי להקים מנגנון יותר יעיל לשיקול דעת ראוי כדי לעצור את השימוש לרעה בתוכנות הריגול שלה".
לפי הקווים המנחים של האו"ם לעסקים וזכויות אדם, קבוצת NSO והמשקיעה הראשית שלה, חברת ההשקעות הפרטית מבריטניה "נובלפינה קפיטל", מחוייבות בבירור לפעול בדחיפות כדי להבטיח שאינן גורמות או תורמות להפרות זכויות אדם ברחבי העולם.
תגובת NSO:
״בהתאם למדיניותנו, אנו חוקרים ובודקים לעומק כל דיווח על שימוש לא ראוי לכאורה במוצרינו. אם בתום הבדיקה נזהה שימוש שלא בהתאם להסכמים ו/או שימוש שעלול לפגוע בזכויות אדם, נפעל פרואקטיבית ובמהירות כדי לטפל בו, לרבות השעיה או עצירה מיידית של השימוש במוצר שלנו על-ידי הלקוח, כפי שעשינו בעבר.
"בעוד שישנם אילוצים חוקיים וחוזיים באשר ליכולתנו להגיב על הטענות ומי הם לקוחות החברה, אנו מתייחסים לטענות אלה ברצינות רבה ונחקור את הנושא בהתאם למדיניותנו. המוצרים שלנו מסייעים מדי יום לגופי מודיעין ואכיפת חוק להציל חיים ולמנוע פשיעה וטרור. כל שימוש אחר במוצרי החברה הוא אסור ופסול. אם נגלה שמוצרינו נוצלו לרעה תוך הפרת החוזה, אנו ננקוט בצעדים הקשים ביותר כנגד הלקוח וכנגד מי שביצע את ההפרות.״
