למרות החשש: ישראל יכולה להתמודד עם טילי שיוט
לאחר האירוע בסעודיה, החלו קברניטי המדינה והביטחון בהפחדות לקראת הגדלה של התקציב לטובת ההתמודדות עם איום טילי השיוט. אבל האמת היא כי לישראל יש את האמצעים כדי לתת מענה לאיום. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 12/10/2019
מערכת "קלע דוד". צילום: AP
למרות החששות שצפו בעקבות אירוע תקיפת מתקני האנרגיה של סעודיה, והאמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש צורך בעוד עשרות מיליארדי שקלים להגנה אווירית, מערכות "קלע דוד" ו"כיפת ברזל" מסוגלות להתמודד עם טילי שיוט. כך גם מערכת ברק-8 של תעשייה אווירית, שמותקנת על ספינות הסער של חיל הים ומסוגלת להגן על פוליגונים ביבשה. האם נתניהו מכוון את ההשקעה של המיליארדים למערכות הגנה אווירית? ייתכן, אבל אין להסיק מכך שלחיל האוויר אין פתרונות.
הדיון הציבורי החל, כאמור, בעקבות תוספת כסף לביטחון שביקש נתניהו. פרסומים נוספים באותו הקשר טענו כי מדובר בפרויקטים של הגנה אווירית. לזה צירפו את האירוע (המכונן) בסעודיה ומשם נסללה הדרך לחשש ששכבות ההגנה הישראליות בעייתיות בהתמודדות עם טילי שיוט. חשש שאינו תואם את היכולות המבצעיות של מערכות אלו.
השמיכה קצרה אך מספיקה
מערכת "קלע דוד" נמצאת בימים אלה בפיתוח בלוק-3, שאמור לשפר את היתוך המידע בשלב הגילוי והזיהוי של טיל השיוט. קרי, קבלת מידע ממקורות חיצוניים והיתוך לכדי תמונה אווירית. המטרה בפיתוח כזה היא לצמצם את כמות הסנסורים הנדרשים לפריסה לצורך גילוי וזיהוי האיום. על מנת ליישר קו נוסיף כי אם מדינת ישראל הייתה רוכשת מספיק מערכות "קלע דוד" ו"כיפה" לכל גבולות הארץ, כולל חפיפה ביניהן, אזי הגילוי והזיהוי היה אופטימלי. אבל יש תיאוריה ויש מציאות. בפועל, אין מספיק מערכות וסנסורים, ולכן צריך להזיז את השמיכה.
מערכת "כיפת ברזל". צילום: AP
כאשר צריך להזיז את השמיכה, שאלת הגילוי הופכת להיות קריטית יותר. אם יש מודיעין מדויק מאיפה יבוא השיגור, המשוואה פשוטה יותר. אם אין, כמו במקרה הסעודי, הגילוי הופך להיות מורכב יותר ונדרשים יותר סנסורים בגבולות לגלות בזמן את האיום. לגבולות סעודיה נכנסו 7 טילי שיוט, מתוכם שלושה נפלו בדרך. ארבעה הגיעו לאתר ויצרו שתי פגיעות. אלה המספרים.
גם ללא האירוע בסעודיה, תפוצת טילי שיוט במזה"ת ידועה לעוסקים בתחום, ולכן אין עוררין שמדינת ישראל צריכה להמשיך להשקיע בפיתוח מערכות הגנה אווירית והצטיידות בהן. עם זאת, רצוי לשים את הדברים בפרופורציה. בשביל בלוק פיתוח נוסף במערכת קיימת לא נדרשים עשרות מיליארדי שקלים. למדינת ישראל, כאמור, יש היום יכולות טובות בתחום.
השאלה הבאה היא סביב בניין הכוח. בעוד הרמטכ"ל כוכבי רוצה לפתח את זרוע היבשה סביב תכנית יבשה באופק וחופת אתר לתמיכה בתמרון, נתניהו רוצה מודיעין וחיל אוויר (כולל הגנ"א). אלה תפיסות שונות, שמייצרות שתי תכניות בניין כוח שונות. האוצר מתנגד לשתי תכניות מקבילות (ובצדק), ואז מגיעים לתקשורת ודרכה לציבור.
המוסד להפחדות הציבור
בתקשורת, שם המשחק הוא הפחדה. כל פעם שיש דיון תקציב, כמו בימים אלה סביב תר"ש תנופה, יוצאים קברניטי ביטחון עם סלים לשתול את עץ הפחד בלבבות הציבור במטרה ללקט לאחר מכן את פירות התקציב. וכל ארגון ביטחוני רוצה יותר כסף. המוסד והשב"כ קיבלו שנה שעברה עשרה מיליארד שקלים - סכום עתק ביחס להיסטוריה של מדינת ישראל. גם משרד הביטחון סגר שנה עם מאה מיליארדי ש"ח (כולל סיוע חוץ והרשאות התחייבות). ועדיין, זה לא מספיק.
נתניהו רוצה להעלות את תקציב הביטחון מחמישה אחוזי תל"ג כמו היום, לשישה. כל אחוז כ-18 מיליארדי שקלים בשנה. נתניהו רוצה את הכסף להצטיידות בעוד מערכות הגנה אווירית, עוד מיירטים, עוד סנסורים ועוד מודיעין. המודיעין מתחלק בין צה"ל, שב"כ ומוסד. לא סתם יוסי כהן, ראש המוסד אמר לקבינט שהאירוע בסעודיה מכונן ונדרשת היערכות. דברים שמצאו את דרכם לתקשורת באופן מפתיע.
ברק 8. צילום: באדיבות התעשייה האווירית
האם השקעה נוספת במודיעין והצטיידות בעוד סנסורים ומערכות הגנה אווירית תשפר את הגילוי והזיהוי של טילי שיוט? כן. כמה צריך? זו שאלה פתוחה. בניין כוח הוא בור ללא תחתית.
האם הביטחון קודם לשאר מחויבויות הממשלה? זו גם שאלה פתוחה. ממשלת ישראל נמצאת בגרעון גדל, האוכלוסייה גדלה ומתבגרת וצריכה עוד השקעה ברפואה, חינוך, תרבות, טיפול בפשיעה ועוד מגוון מרכיבים. בלי משק כלכלי חזק, אי אפשר להשקיע בביטחון לאורך שנים. נתניהו יודע זאת. גם כהן יודע זאת. ועדיין, שניהם משתמשים באיראן להפחיד את הציבור הישראלי. שיח מקצועי בתקשורת אין. כמה צריך, למה צריך.
פרופורציה היא שם המשחק
האירוע בסעודיה הוא אכן אירוע מכונן עבור ישראל. לראשונה, איראן הציגה אמל"ח חדש בזירה, שיגרה אותו בצבר של מספר טילים ומשוטטים יחד בסנכרון, הצליחה לחדור מערך הגנה אווירית בלילה, ובאמצעות אמל"ח מעופף נשלט מרחוק הצליחה לפגוע בחצי מאספקת הנפט הסעודי לשבועיים. כל זאת, בלי חיל אוויר מודרני. לא צריך גיחות הכנה - פשוט משגרים. לאיראנים יש טילי שיוט שמגיעים ממערב עיראק לישראל ואותו תרחיש מאיים גם על תל אביב. ועדיין, פרופורציה היא שם המשחק.
במקרה הסעודי מדובר בתקיפה מדויקת עם 18 מל"טים הכוללים רש"ק של 25-30 ק"ג וארבעה טילי שיוט שהגיעו למטרה. לסעודים לא הייתה התרעה. המשוטטים יצאו כמה שעות טרם טילי השיוט והגיעו מסונכרנים למטרות. מדובר בהפעלת כוח מרשימה. האם האמריקנים ידעו על המשוטטים שיצאו ולא אמרו לסעודים? או שמא גם האמריקנים לא ידעו? יתרה מכך, האיראנים לא חטפו כלום כתגובה. זו שאלה שתישאר פתוחה. אולי זו גם השאלה שמכניסה לחץ למערכת הביטחון הישראלית. בישראל לא צריך לעשות נזק גדול. מספיק לפגוע בסמלי שלטון או במספר תשתיות אנרגיה כמו בסעודיה.
אין ספק כי האירוע בסעודיה דורש חשיבה בישראל. אולי צריך גם לשנות סדרי עדיפויות תקציביים בבניין כוח. עם זאת, ראוי שקברניטי המודיעין לא ישתמשו בהפחדות מול הציבור. נתניהו יכול לפרסם לציבור מדיניות ביטחון 2030 שאינה מסווגת כפי שעושות מדינות מערביות אחרות. מדיניות כזו מסבירה לציבור את הלוגיקה מאחורי ההחלטות התקציביות ומאפשרת שיח ציבורי איכותי. ולא כזה שמבוסס על בורות והפחדות. וכאמור, הגנה מפני טילי שיוט קיימת.
תגובת רפאל: "מערכת 'קלע דוד' הנה מערכת ההגנה האווירית המתקדמת ביותר בעולם, מבצעית בחיל האוויר הישראלי ובעלת ביצועים פורצי-דרך שכבר הוכחו. המערכת מיירטת מגוון רחב של איומים אוויריים מהמתקדמים ביותר, ופותחה עוד בראשיתה להתמודד גם עם סוגים שונים של טילי שיוט מתקדמים".
מהתעשייה האווירית נמסר: "מערכת ברק mx של התעשייה האווירית נותנת מענה למגוון איומים ביניהם טילי שיוט, מל"טים, מטוסים ועוד. המערכת מותאמת להתמודדות עם מגוון רחב של תרחישים ונמצאת בשימוש מבצעי חיל הים הישראלי, כל הזרועות בהודו ומדינות נוספות".
לאחר האירוע בסעודיה, החלו קברניטי המדינה והביטחון בהפחדות לקראת הגדלה של התקציב לטובת ההתמודדות עם איום טילי השיוט. אבל האמת היא כי לישראל יש את האמצעים כדי לתת מענה לאיום. פרשנות
מערכת "קלע דוד". צילום: AP
למרות החששות שצפו בעקבות אירוע תקיפת מתקני האנרגיה של סעודיה, והאמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש צורך בעוד עשרות מיליארדי שקלים להגנה אווירית, מערכות "קלע דוד" ו"כיפת ברזל" מסוגלות להתמודד עם טילי שיוט. כך גם מערכת ברק-8 של תעשייה אווירית, שמותקנת על ספינות הסער של חיל הים ומסוגלת להגן על פוליגונים ביבשה. האם נתניהו מכוון את ההשקעה של המיליארדים למערכות הגנה אווירית? ייתכן, אבל אין להסיק מכך שלחיל האוויר אין פתרונות.
הדיון הציבורי החל, כאמור, בעקבות תוספת כסף לביטחון שביקש נתניהו. פרסומים נוספים באותו הקשר טענו כי מדובר בפרויקטים של הגנה אווירית. לזה צירפו את האירוע (המכונן) בסעודיה ומשם נסללה הדרך לחשש ששכבות ההגנה הישראליות בעייתיות בהתמודדות עם טילי שיוט. חשש שאינו תואם את היכולות המבצעיות של מערכות אלו.
השמיכה קצרה אך מספיקה
מערכת "קלע דוד" נמצאת בימים אלה בפיתוח בלוק-3, שאמור לשפר את היתוך המידע בשלב הגילוי והזיהוי של טיל השיוט. קרי, קבלת מידע ממקורות חיצוניים והיתוך לכדי תמונה אווירית. המטרה בפיתוח כזה היא לצמצם את כמות הסנסורים הנדרשים לפריסה לצורך גילוי וזיהוי האיום. על מנת ליישר קו נוסיף כי אם מדינת ישראל הייתה רוכשת מספיק מערכות "קלע דוד" ו"כיפה" לכל גבולות הארץ, כולל חפיפה ביניהן, אזי הגילוי והזיהוי היה אופטימלי. אבל יש תיאוריה ויש מציאות. בפועל, אין מספיק מערכות וסנסורים, ולכן צריך להזיז את השמיכה.
מערכת "כיפת ברזל". צילום: AP
כאשר צריך להזיז את השמיכה, שאלת הגילוי הופכת להיות קריטית יותר. אם יש מודיעין מדויק מאיפה יבוא השיגור, המשוואה פשוטה יותר. אם אין, כמו במקרה הסעודי, הגילוי הופך להיות מורכב יותר ונדרשים יותר סנסורים בגבולות לגלות בזמן את האיום. לגבולות סעודיה נכנסו 7 טילי שיוט, מתוכם שלושה נפלו בדרך. ארבעה הגיעו לאתר ויצרו שתי פגיעות. אלה המספרים.
גם ללא האירוע בסעודיה, תפוצת טילי שיוט במזה"ת ידועה לעוסקים בתחום, ולכן אין עוררין שמדינת ישראל צריכה להמשיך להשקיע בפיתוח מערכות הגנה אווירית והצטיידות בהן. עם זאת, רצוי לשים את הדברים בפרופורציה. בשביל בלוק פיתוח נוסף במערכת קיימת לא נדרשים עשרות מיליארדי שקלים. למדינת ישראל, כאמור, יש היום יכולות טובות בתחום.
השאלה הבאה היא סביב בניין הכוח. בעוד הרמטכ"ל כוכבי רוצה לפתח את זרוע היבשה סביב תכנית יבשה באופק וחופת אתר לתמיכה בתמרון, נתניהו רוצה מודיעין וחיל אוויר (כולל הגנ"א). אלה תפיסות שונות, שמייצרות שתי תכניות בניין כוח שונות. האוצר מתנגד לשתי תכניות מקבילות (ובצדק), ואז מגיעים לתקשורת ודרכה לציבור.
המוסד להפחדות הציבור
בתקשורת, שם המשחק הוא הפחדה. כל פעם שיש דיון תקציב, כמו בימים אלה סביב תר"ש תנופה, יוצאים קברניטי ביטחון עם סלים לשתול את עץ הפחד בלבבות הציבור במטרה ללקט לאחר מכן את פירות התקציב. וכל ארגון ביטחוני רוצה יותר כסף. המוסד והשב"כ קיבלו שנה שעברה עשרה מיליארד שקלים - סכום עתק ביחס להיסטוריה של מדינת ישראל. גם משרד הביטחון סגר שנה עם מאה מיליארדי ש"ח (כולל סיוע חוץ והרשאות התחייבות). ועדיין, זה לא מספיק.
נתניהו רוצה להעלות את תקציב הביטחון מחמישה אחוזי תל"ג כמו היום, לשישה. כל אחוז כ-18 מיליארדי שקלים בשנה. נתניהו רוצה את הכסף להצטיידות בעוד מערכות הגנה אווירית, עוד מיירטים, עוד סנסורים ועוד מודיעין. המודיעין מתחלק בין צה"ל, שב"כ ומוסד. לא סתם יוסי כהן, ראש המוסד אמר לקבינט שהאירוע בסעודיה מכונן ונדרשת היערכות. דברים שמצאו את דרכם לתקשורת באופן מפתיע.
ברק 8. צילום: באדיבות התעשייה האווירית
האם השקעה נוספת במודיעין והצטיידות בעוד סנסורים ומערכות הגנה אווירית תשפר את הגילוי והזיהוי של טילי שיוט? כן. כמה צריך? זו שאלה פתוחה. בניין כוח הוא בור ללא תחתית.
האם הביטחון קודם לשאר מחויבויות הממשלה? זו גם שאלה פתוחה. ממשלת ישראל נמצאת בגרעון גדל, האוכלוסייה גדלה ומתבגרת וצריכה עוד השקעה ברפואה, חינוך, תרבות, טיפול בפשיעה ועוד מגוון מרכיבים. בלי משק כלכלי חזק, אי אפשר להשקיע בביטחון לאורך שנים. נתניהו יודע זאת. גם כהן יודע זאת. ועדיין, שניהם משתמשים באיראן להפחיד את הציבור הישראלי. שיח מקצועי בתקשורת אין. כמה צריך, למה צריך.
פרופורציה היא שם המשחק
האירוע בסעודיה הוא אכן אירוע מכונן עבור ישראל. לראשונה, איראן הציגה אמל"ח חדש בזירה, שיגרה אותו בצבר של מספר טילים ומשוטטים יחד בסנכרון, הצליחה לחדור מערך הגנה אווירית בלילה, ובאמצעות אמל"ח מעופף נשלט מרחוק הצליחה לפגוע בחצי מאספקת הנפט הסעודי לשבועיים. כל זאת, בלי חיל אוויר מודרני. לא צריך גיחות הכנה - פשוט משגרים. לאיראנים יש טילי שיוט שמגיעים ממערב עיראק לישראל ואותו תרחיש מאיים גם על תל אביב. ועדיין, פרופורציה היא שם המשחק.
במקרה הסעודי מדובר בתקיפה מדויקת עם 18 מל"טים הכוללים רש"ק של 25-30 ק"ג וארבעה טילי שיוט שהגיעו למטרה. לסעודים לא הייתה התרעה. המשוטטים יצאו כמה שעות טרם טילי השיוט והגיעו מסונכרנים למטרות. מדובר בהפעלת כוח מרשימה. האם האמריקנים ידעו על המשוטטים שיצאו ולא אמרו לסעודים? או שמא גם האמריקנים לא ידעו? יתרה מכך, האיראנים לא חטפו כלום כתגובה. זו שאלה שתישאר פתוחה. אולי זו גם השאלה שמכניסה לחץ למערכת הביטחון הישראלית. בישראל לא צריך לעשות נזק גדול. מספיק לפגוע בסמלי שלטון או במספר תשתיות אנרגיה כמו בסעודיה.
אין ספק כי האירוע בסעודיה דורש חשיבה בישראל. אולי צריך גם לשנות סדרי עדיפויות תקציביים בבניין כוח. עם זאת, ראוי שקברניטי המודיעין לא ישתמשו בהפחדות מול הציבור. נתניהו יכול לפרסם לציבור מדיניות ביטחון 2030 שאינה מסווגת כפי שעושות מדינות מערביות אחרות. מדיניות כזו מסבירה לציבור את הלוגיקה מאחורי ההחלטות התקציביות ומאפשרת שיח ציבורי איכותי. ולא כזה שמבוסס על בורות והפחדות. וכאמור, הגנה מפני טילי שיוט קיימת.
תגובת רפאל: "מערכת 'קלע דוד' הנה מערכת ההגנה האווירית המתקדמת ביותר בעולם, מבצעית בחיל האוויר הישראלי ובעלת ביצועים פורצי-דרך שכבר הוכחו. המערכת מיירטת מגוון רחב של איומים אוויריים מהמתקדמים ביותר, ופותחה עוד בראשיתה להתמודד גם עם סוגים שונים של טילי שיוט מתקדמים".
מהתעשייה האווירית נמסר: "מערכת ברק mx של התעשייה האווירית נותנת מענה למגוון איומים ביניהם טילי שיוט, מל"טים, מטוסים ועוד. המערכת מותאמת להתמודדות עם מגוון רחב של תרחישים ונמצאת בשימוש מבצעי חיל הים הישראלי, כל הזרועות בהודו ומדינות נוספות".
